עמוד ראשי
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
פרוייקט אקראי:
<random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.
התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.
תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.
קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
שלוש ארצות לחזקה
ארץ ישראל מחולקת לשלושה אזורים הנבדלים זה מזה לעניין חזקת שלוש שנים. שלושת האזורים הנבדלים הם: יהודה, עבר הירדן והגליל. אם בעל הקרקע היה... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
אין סומכין על הנס
הגדרה - אין אדם רשאי לסמוך על נס שיתרחש לו מן השמים, במקום חשש איסור או סכנה מקור האיסור הוא הפסוק (דברים ו טז): לֹא תְנַסּוּ אֶת ה...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
גלוי מלתא בעלמא
הגדרה - דבר המגלה את הסתום לנו, ואינו קובע את עצם הדין הנובע מתוך כך, אין הפרטים הדרושים לעצם קביעת הדין מעכבים בו בלימודים... להמשך הערך |
הידעת? |
בעירו של החתם סופר תלו שעון בבית הכנסת, ובעל ה"שלמי נדבה" זרק עליו אבן ואחריו גם נכבדי היראים עשו כמותו. ואח"כ אמר: התחדשות - אביזרייהו דעבודה זרה היא, ועבודה זרה צריכין לשרש אחריה. ולקח גרזן והכה את השברים עד כתות (טעמי המנהגים עמוד תקנג). יש לציין שהחתם סופר עצמו (על או"ח שח-נא) מתיר לטלטל שעון בשבת, ומוכח שלא אסר את השימוש בו. וכנראה תמידיו התנגדו רק לתליתו בבית הכנסת. |
פרשת השבוע |
פרשת שמיני היא הפרשה השלישית של ספר ויקרא. הפרשה מתחילה בחנוכת המשכן ובמות שני בני אהרון וממשיכה באיסורים המיוחדים לכהנים ובאופן שבו בני אהרון צריכים להתנהג לאחר מות קרוביהם. בסיום הפרשה מוב... |
דבר בעתו |
מצוות הסבה היא תקנת חכמים שחייב כל אדם להסב בליל הסדר בעת אכילת המצה ושתיית ד' כוסות, כדרך בני חורין, על מנת שייראה את עצמו כאילו עתה יצא מעבדות לחירות. למרות שהחיוב להסב הוא בעת אכילת המצה ושתיית... |