עמוד ראשי

ויקישיבה שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של Yeshiva.org.il. עד כה נכתבו 24,137 ערכים בפרוייקט ויקישיבה. ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן! נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר! בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים. לפרטים: תבנית:מקור. פרוייקטים עזרו לוויקישיבה להתפתח! תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר! פרוייקט אקראי: <random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח. ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם! תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו. התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים. תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר. קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random> מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר! רשימת קטגוריות (כל הקטגוריות) (כל הערכים) ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות

ערכים חדשים אתחלתא דגאולה שיטת נגד התנגדות להחלת המושג על המציאות בימינו כישוף זעיר אנפין סידור כוונות הרש"ש בר כוכבא - מלך המשיח צאצאי רבי אברהם דוד מבוטשאטש ערך אקראי שמונה שרצים שמונה מיני שרצים שפורטו בתורה בפרשת שמיני, ואלה הם: חולד, עכבר, צב, אנקה, כח, לטאה, חומט, תנשמת.@ כל אחד מ"שמונה שרצים" מטמא במותו אדם או כלים... להמשך הערך הידעת? שבת - חמדת ימים בתפילה בשבת אומרים - "חמדת ימים אותו קראת". ושאלו - והיכן קראו? נאמר [בראשית ב, ב]: "ויכל אלוקים ביום השביעי", ובתרגום ירושלמי כתוב: "וחמיד ה' ביומא שביעאה" [ספר האורה, חלק ב אות סג, וכן בפירוש בעל הטורים על התורה]. וכעין זה כתב מרן ז"ל בבית יוסף בשם שבלי הלקט [סימן עו]. ועוד כתוב בשבלי הלקט, שיש מפרשים - לא שהשבת נקראה כך, אלא כך הצעה של תפילה: "רצית בו וקדשתו חמדת ימים"; כלומר קדשת אותו להיות נחמד מכל הימים. והרב רבי מאיר ציר נאמן היה מתקן הדבר, ש"אותו קראת" מוסב על "זכר למעשה בראשית". לארכיון פינת "הידעת?"