עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Wikiboss (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Wikiboss (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 96: שורה 96:
id=mf-dyk|
id=mf-dyk|
כותרת=[[תבנית:הידעת?|הידעת?]]|
כותרת=[[תבנית:הידעת?|הידעת?]]|
תוכן={{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF xhxjY}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF xhxjY}}}}|{{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF ה'תש"ף}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF ה'תש"ף}}}}|{{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj תשרי ה'תש"ף}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj טבת ה'תשע"א}}}}|{{תבנית:הידעת?/כ"א חשוון ה'תשס"ט}}||'''לא נמצאה פינת הידעת'''}}}}}}
תוכן={{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF xhxjY}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF xhxjY}}}}|{{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF ה'תש"ף}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF ה'תש"ף}}}}|{{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj אדר ה'תש"ף}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj טבת ה'תשע"א}}}}|{{תבנית:הידעת?/כ"א חשוון ה'תשס"ט}}||'''לא נמצאה פינת הידעת'''}}}}}}
<div style="text-align:left;">'''[[תבנית:הידעת?|לארכיון פינת "הידעת?"]]'''</div>
<div style="text-align:left;">'''[[תבנית:הידעת?|לארכיון פינת "הידעת?"]]'''</div>
|
|

גרסה מ־22:21, 14 בפברואר 2021

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,138 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.


פרוייקטים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה



מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


__NOCACHE__
ערך אקראי
פריעת הירך
הפרדת הירך לחלקים שונים וגילוי גיד הנשה, בכדי לאפשר ניקור החוטים, העצבים וצינורות הדם מהירך. קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית...
להמשך הערך
__NOCACHE__
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית
חזקת מצות
הגדרה

- מי שהיה רגיל במצוה מסויימת של ציבור יש לו חזקה עליה ואין לסלקו

אדם שהיה רגיל במצוה, כגון בגלילה (ראה ערכו) וכיוצא מהמצוות...
להמשך הערך
__NOCACHE__
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית
בתי אבות

=בתי אבות= הגדרה - חבורות כהנים ולוים, שכל אחת מהן מיוחדת לעבודת המקדש ביום אחר בשבוע

כל משמר מעשרים וארבעה משמרות הכהנים (ראה ערך...
להמשך הערך
__NOCACHE__
הידעת?

תחנון בימי סיוון

בחודש סיוון ניתנה התורה וכל תחילת החודש רצופה במאורעות הקשורים לכך, ובשל כך אין אומרים תחנון עד יום י"ב בסיוון. ביום ב' בסיוון חל יום המיוחס ולאחריו שלושת ימי ההגבלה וחג שבועות. הימים לאחר חג שבועות אין נוהגים לומר תחנון משום שבימים אלו ניתן להשלים את קורבנות החג למי שלא הספיק להביאם בחג, והם מכונים יום טבוח.

__NOCACHE__
פרשת השבוע

פרשת תרומה היא הפרשה השביעית בספר שמות. שמה של הפרשה לקוח מהפסוק השני שלה: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּ...
להמשך הערך

__NOCACHE__
דבר בעתו

"משנכנס אדר מרבין בשמחה" היא מימרא מהגמרא בתענית הקובעת ששמחת פורים מתחילה כבר מתחילת חודש אדר. מלבד ההלכה המעשית הנובעת מהכלל, הדבר מרמז על אופיו השמח של חודש אדר שהיה לדורם של אסתר ומרדכי- "החוד...
להמשך הערך

__NOCACHE__