עמוד ראשי

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,140 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.

פרוייקטים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה

פרוייקט אקראי: <random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.

התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.

תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.

קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>

מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

מיקרופדיה תלמודית	אמונה ומחשבת ישראל	ארון הספרים היהודי	ארץ ישראל
בין אדם לחברו	גאולה ועולם הבא	גדולי וחכמי ישראל	דיני ממונות
הלב	טומאה וטהרה	כשרות	מבט על המציאות
מקדש וקרבנות	משפחה	משפט	סביבה
סדר היום	עם ישראל	עקרונות הלכתיים	פרשות השבוע
רפואה והלכה	שבת ומועד	תורה	תרי"ג מצוות

ערכים חדשים

מקרא על פי המסורה/פרשת וזאת הברכה מקרא על פי המסורה/פרשת האזינו מקרא על פי המסורה/פרשת וילך מקרא על פי המסורה/פרשת נצבים מקרא על פי המסורה/פרשת כי תבוא מקרא על פי המסורה/פרשת כי תצא מקרא על פי המסורה/פרשת שופטים

__NOCACHE__

ערך אקראי

תורה מן השמים אחד מי"ג עיקרי אמונת ישראל היא העובדה שהתורה ניתנה מאת האלקים, בין תורה שבכתב בין התורה שבעל פה. במשנה נאמר: ובגמרא: . - זה האומר אין... להמשך הערך

__NOCACHE__

ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית

ירושת היבם הגדרה - זכיית האח בכל נכסי אחיו המת, כשייבם את אשתו הערך שלפנינו דן בדינו של היבם לרשת את כל נכסי אחיו המת כשייבם את יבמתו. בכמה... להמשך הערך

__NOCACHE__

ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית

כדי חייו הגדרה - מתן אפשרות לאדם להתפרנס, כטעם לכמה תקנות ודינים הלשון "כדי חייו" משמעותו דבר מועט, כשיעור שאדם זקוק לו כדי לחיות (כן משמע מרש"י... להמשך הערך

__NOCACHE__

הידעת?

שבעה מי יודע ? בציורי מנורות עתיקים יש גם מנורות בנות 3, 5, 6, 8, 9, 14 קנים, כי חששו בטעות לאיסור לצייר מנורה של שבעה קנים (אך רובן של שבעה קנים). במיעוט הציורים הקנים אינם מסתיימים (למעלה) בגובה שווה, אלא האמצעיים גבוהים יותר והצדדיים נמוכים יותר. ברוב הציורים הקפידו על שלוש רגליים למנורה (כלי החרס בתקופת התלמוד עמודים שה, שו). לארכיון פינת "הידעת?"

__NOCACHE__