הרב אביגדר הלוי נבנצל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''הרב אביגדר יחזקאל הלוי נבנצל''' שליט"א, אחת מחשובי ה[[פוסקים]] בדורינו, ותלמידו של [[הרב שלמה זלמן אוירבך]] זצ"ל.
'''הרב אביגדר יחזקאל הלוי נבנצל''' שליט"א, הוא אחד מחשובי ה[[פוסקים]] בדורינו, ותלמידו של הגאון [[רבי שלמה זלמן אויערבך]] זצ"ל.




שורה 6: שורה 6:
עם שחרור ירושלים, עברו הוריו לגור ברובע היהודי. הנימוק היה "הרי אנו לויים, מהרה יבנה ה[[מקדש]], ועלינו לגור בקרבה למקום העבודה". בעקבות כך, קבע הרב את מקום לימודו ב[[ישיבת הכותל]], ובמשך הזמן נעשה בה [[ר"מ]].
עם שחרור ירושלים, עברו הוריו לגור ברובע היהודי. הנימוק היה "הרי אנו לויים, מהרה יבנה ה[[מקדש]], ועלינו לגור בקרבה למקום העבודה". בעקבות כך, קבע הרב את מקום לימודו ב[[ישיבת הכותל]], ובמשך הזמן נעשה בה [[ר"מ]].


בתקופת בחרותו למד ב[[ישיבת קול תורה]], אצל [[הרב שלמה זלמן אוירבך]] זצ"ל, מחשובי פוסקי ה[[הלכה]] בדור האחרון. דמות זו, הפכה לדמות מפתח בחייו. הרב אביגדר נבנצל שמר קשר עם רבו, ולימים חזר למד עמו ב[[חברותא]]. הוא ראה ברב שלמה זלמן אוירבך את "[[רב מובהק|רבו המובהק]]", ונהג בו בכל ההלכות המתחייבות מכך. כמו כן, בישיבת קול תורה למד הרב [[מוסר]], [[דרך ארץ]] ו[[מידות]] טובות מפי [[הרב גדליה אייזמן]] שליט"א.
בתקופת בחרותו למד ב[[ישיבת קול תורה]], אצל [[הרב שלמה זלמן אויערבך]] זצ"ל, מחשובי הפוסקים בדור האחרון. דמות זו, הפכה לדמות מפתח בחייו. הרב אביגדר נבנצל שמר קשר עם רבו, ולימים חזר למד עמו ב[[חברותא]]. הוא ראה ברבי שלמה זלמן את "[[רב מובהק|רבו המובהק]]", ונהג בו בכל ההלכות המתחייבות מכך. כמו כן, בישיבת קול תורה למד הרב [[מוסר]], [[דרך ארץ]] ו[[מידות]] טובות מפי [[הרב גדליה אייזמן]] שליט"א.


לאחר סיום שנות לימודו בישיבת קול תורה, המשיך הרב אביגדור נבנצל את לימודיו ל[[ישיבת פוניבז]] ול[[ישיבת מיר]]. בישיבת פוניבז' למד אצל גדולי תורה כמו [[הרב אליעזר מנחם מן שך]] (הנחשב  מנהיג היהדות החרדית אחרי פטירת [[החזון אי"ש]] ו[[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק|הרב מבריסק]]) ו[[הרב שמואל רוזובסקי]] (הנחשב לגדול הר"מים אחרי השואה). והחכים בעייני מוסר, מידות טובות ו[[יראת שמים]] מפי [[הרב אליהו אליעזר דסלר]] (בעל [[מכתב מאליהו]]), [[הרב יחזקאל לוינשטיין]] (בעל [[אור יחזקאל]]). בישיבת מיר למד הרב אביגדר נבנצל אצל [[הרב חיים שמואלביץ]], ממנו שמע שיחות בעייני עבודת ה', ואצל חתנו, [[הרב נחום פרצ'וביץ]].
לאחר סיום שנות לימודו בישיבת קול תורה, המשיך הרב אביגדור נבנצל את לימודיו ל[[ישיבת פוניבז]] ול[[ישיבת מיר]]. בישיבת פוניבז' למד אצל גדולי תורה כמו [[הרב אליעזר מנחם מן שך]] (הנחשב  מנהיג היהדות החרדית אחרי פטירת [[החזון אי"ש]] ו[[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק|הרב מבריסק]]) ו[[הרב שמואל רוזובסקי]] (הנחשב לגדול הר"מים אחרי השואה). והחכים בעייני מוסר, מידות טובות ו[[יראת שמים]] מפי [[הרב אליהו אליעזר דסלר]] (בעל [[מכתב מאליהו]]), [[הרב יחזקאל לוינשטיין]] (בעל [[אור יחזקאל]]). בישיבת מיר למד הרב אביגדר נבנצל אצל [[הרב חיים שמואלביץ]], ממנו שמע שיחות בעייני עבודת ה', ואצל חתנו, [[הרב נחום פרצ'וביץ]].
שורה 28: שורה 28:
* '''ביצחק יקרא''', ספרו הראשון של הרב, שקיבל את [[הסכמה|הסכמתו]] הנלהבת של [[הרב שלמה זלמן אוירבך]]. הספר נקרא על שמו של אביו.
* '''ביצחק יקרא''', ספרו הראשון של הרב, שקיבל את [[הסכמה|הסכמתו]] הנלהבת של [[הרב שלמה זלמן אוירבך]]. הספר נקרא על שמו של אביו.


* סידרת '''ירושלים במועדיה''', שנערכה ע"י בנו, הרב חזקיהו נבנצל, הכוללת פסקי הלכה, פרשנות ל[[פסוק|פסוקי]] המועד<ref>מ[[קריאת התורה]] וה[[הפטרה]] של אותו מועד, וכן מה[[מגילה]] הנקראת בו.</ref>, ושיחות. בנתיים יצאו לאור ארבעה כרכים מסידרה זו: [[פסח]] (- כולל הערות על סדר [[הגדה של פסח|ההגדה]]), [[שבועות]], [[בין המצרים]], ו[[שבת]] חלק א.
* סידרת '''ירושלים במועדיה''', שנערכה ע"י בנו, הרב חזקיהו נבנצל, הכוללת פסקי הלכה, פרשנות ל[[פסוק|פסוקי]] המועד<ref>מ[[קריאת התורה]] וה[[הפטרה]] של אותו מועד, וכן מה[[מגילה]] הנקראת בו.</ref>, ושיחות. בנתיים יצאו לאור ארבעה כרכים מסידרה זו: [[פסח]] (- כולל הערות על סדר [[הגדה של פסח|ההגדה]]), [[שבועות]], [[בין המצרים]], ו[[שבת]] חלק א (חדש).


* '''מציון מכלל יופי''', פירושים מהרב נבנצל לפסוקי התורה, שנערכו ע"י בנו, הרב חזקיהו נבנצל, ונדפסו באלול תשס"ה.  
* '''מציון מכלל יופי''', פירושים מהרב נבנצל לפסוקי התורה, שנערכו ע"י בנו, הרב חזקיהו נבנצל, ונדפסו באלול תשס"ה.  

גרסה מ־21:56, 24 באוקטובר 2009

הרב אביגדר יחזקאל הלוי נבנצל שליט"א, הוא אחד מחשובי הפוסקים בדורינו, ותלמידו של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל.


תולדות חיים

הרב אביגדר נבנצל הוא יליד ירושלים, ובנו של ד"ר יצחק נבנצל ז"ל (מבקר המדינה לשעבר). עם שחרור ירושלים, עברו הוריו לגור ברובע היהודי. הנימוק היה "הרי אנו לויים, מהרה יבנה המקדש, ועלינו לגור בקרבה למקום העבודה". בעקבות כך, קבע הרב את מקום לימודו בישיבת הכותל, ובמשך הזמן נעשה בה ר"מ.

בתקופת בחרותו למד בישיבת קול תורה, אצל הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, מחשובי הפוסקים בדור האחרון. דמות זו, הפכה לדמות מפתח בחייו. הרב אביגדר נבנצל שמר קשר עם רבו, ולימים חזר למד עמו בחברותא. הוא ראה ברבי שלמה זלמן את "רבו המובהק", ונהג בו בכל ההלכות המתחייבות מכך. כמו כן, בישיבת קול תורה למד הרב מוסר, דרך ארץ ומידות טובות מפי הרב גדליה אייזמן שליט"א.

לאחר סיום שנות לימודו בישיבת קול תורה, המשיך הרב אביגדור נבנצל את לימודיו לישיבת פוניבז ולישיבת מיר. בישיבת פוניבז' למד אצל גדולי תורה כמו הרב אליעזר מנחם מן שך (הנחשב מנהיג היהדות החרדית אחרי פטירת החזון אי"ש והרב מבריסק) והרב שמואל רוזובסקי (הנחשב לגדול הר"מים אחרי השואה). והחכים בעייני מוסר, מידות טובות ויראת שמים מפי הרב אליהו אליעזר דסלר (בעל מכתב מאליהו), הרב יחזקאל לוינשטיין (בעל אור יחזקאל). בישיבת מיר למד הרב אביגדר נבנצל אצל הרב חיים שמואלביץ, ממנו שמע שיחות בעייני עבודת ה', ואצל חתנו, הרב נחום פרצ'וביץ.

תפקידיו התורניים

הרב מכהן של "ירושלים שבין החומות" (- הרובע היהודי של ירושלים) במשך כארבעים שנה. לאחרונה, בנו, הרב חזקיה נבנצל, נכנס לתפקיד כשותף וכמחליף.

במקביל, משמש הרב אביגדור נבנצל כר"מ בישיבת הכותל, בה נותן הוא שיעורים ושיחות. המפורסמת שבכולן, היא שיחתו השבועית בפרשת שבוע הכוללת ליקחי מוסר.

יחודיותה של שיחה זו הוא שילוב של מפגש עם דמותו הקדושה והנשגבה של הרב מחד, ומאידך - בשפתו הבהירה, הבאת דוגמאות מוחשיות מחיי היום-יום בשילוב הומור דק. השיחה מופצת מידי שבוע למאות ואלפי ברחבי העולם באינטרנט[1] ובדוא"ל. משיחה זו נערכו כמה מספריו.


קדושתו ופרישותו

הרב נבנצל נהג להתהלך שעות רבות ביום תוך שהוא עוטה תפילין ומקפיד לשמור את תודעתו נקיה ותורנית לחלוטין.


כתביו

  • שיחות בספר... - סידרה הכוללת חמישה כרכים על חמשת חומשי התורה, ובהם שיחותיו השבועויות כפי שנכתבו ונערכו ע"י הרב יוסף אליהו שליט"א. סידרה זו היא המפורסמת שבספריו.
כהמשך לסדרה זו[2], הוציא הרב יוסף אליהו גם שיחות למועדים: ראש השנה, יום הכיפורים ועוד.
  • סידרת ירושלים במועדיה, שנערכה ע"י בנו, הרב חזקיהו נבנצל, הכוללת פסקי הלכה, פרשנות לפסוקי המועד[3], ושיחות. בנתיים יצאו לאור ארבעה כרכים מסידרה זו: פסח (- כולל הערות על סדר ההגדה), שבועות, בין המצרים, ושבת חלק א (חדש).
  • מציון מכלל יופי, פירושים מהרב נבנצל לפסוקי התורה, שנערכו ע"י בנו, הרב חזקיהו נבנצל, ונדפסו באלול תשס"ה.
  • הערות ביצחק יקרא על המשנה ברורה, הערות הכוללות חידושים הלכתיים שנתחדשו אחרי ימי המשנה ברורה (בעיקר מפסקי רבו, הרב שלמה זלמן אוירבך), וכן ביאורים בדבריו וציונים והפניות. הספר נדפס במתכונת הערות בשולי גליון המשנה ברורה.
  • סובו ציון, כמאה עמודים הכוללים 348 שאלות ותשובות קצרות בעיני הקודש והמקדש, שנכתבו ע"י נכדו אברהם נבנצל הי"ו ונערכו ע"י הרב הלל מן שליט"א.

הערותיו

הרב כתב הסכמות לספרים רבים ולספרים רבים אף צירף הערות. בהערות אלו מצויים חידושים הלכתיים חשובים מאד. למשל הוא העיר הערות על הספר דרך שער העליון של הרב רא"מ הכהן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ניתן להוריד את השיחה באתר ישיבת הכותל
  2. עוד בטרם הושלמה הסידרה.
  3. מקריאת התורה וההפטרה של אותו מועד, וכן מהמגילה הנקראת בו.