אשר בן יעקב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (טיפול בתבנית מקור) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Zait_asher.JPG|left|thumb|250px|עץ ה[[זית]] - סמל השבט ונחלתו[[בית כנסת זכרון משכן שילה]] ]] | [[תמונה:Zait_asher.JPG|left|thumb|250px|עץ ה[[זית]] - סמל השבט ונחלתו[[בית כנסת זכרון משכן שילה]] ]] | ||
'''אשר בן יעקב''' הוא הבן העשירי של [[יעקב אבינו]] והבן השני של | '''אשר בן יעקב''' הוא הבן העשירי של [[יעקב אבינו]] והבן השני של זִלְפָּה שִׁפְחָת [[לאה אימנו]]. | ||
יעקב אבינו מברך את, בנו, אשר :" | יעקב אבינו מברך את, בנו, אשר :"מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ"{{מקור|([[ספר בראשית]],מ"ט,כ')}}. [[מדרש רבה]] מבאר כח הכוונה ששארצו שמנה, שלחמו שמן, שהוא מעמיד בגדי שמונה. | ||
[[משה רבינו]] אף הוא בברכתו כתב:" | [[משה רבינו]] אף הוא בברכתו כתב:"וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ" <ref>ל"ג, כ"ד</ref> | ||
לפי המסורת אשר נולד בד' שבט, בשנת ב' קצ"ז (2,197) ל[[הבריאה|בריאת העולם]] <ref>גירסה אחרת ט'חשון ב' שכ"א</ref> , בשנה השתים-עשרה לשהות יעקב אבינו בחרן. הוא חי מאה עשרים ושלש שנה <ref>מקור[[ספר סדר הדורות]] </ref> | לפי המסורת אשר נולד בד' שבט, בשנת ב' קצ"ז (2,197) ל[[הבריאה|בריאת העולם]] <ref>גירסה אחרת ט'חשון ב' שכ"א</ref> , בשנה השתים-עשרה לשהות יעקב אבינו בחרן. הוא חי מאה עשרים ושלש שנה <ref>מקור[[ספר סדר הדורות]] </ref> | ||
==מקורו של השם== | ==מקורו של השם== | ||
לאה אימנו, אשר שפחתה ילדה את אשר, בחרה את שמו, וכך מובא במקרא:" | לאה אימנו, אשר שפחתה ילדה את אשר, בחרה את שמו, וכך מובא במקרא:"וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אָשֵׁר"( שם, ל',י"ג)}} | ||
המדרש מדייק מן הפסוק : '''ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות''' - " ר' לוי אמר: שהיו בנותיהם נאים והיו נשואות לכהנים, שנמשחו בשמן המשחה, שמן זית. ר' סימון אמר: שהיו נשואות למלכים, שנמשחו בשמן זית. ה[[רשב"ם]] ממשיך עם המוטיב הנשי:"אני עומדת במישור ובשבח '''שמאשרות אותי בנות'''". [[רבי דוד צבי הופמן]] משלים את העניין:" נראה ש"אשר" מציין יותר את ההצלחה הגלויה, זו הנראית לעיני כל. - '''כי אשרוני בנות''' . עתה מקווה לאה בבטחה שיהללוה כאם המאושרת מכל הבנות. | המדרש מדייק מן הפסוק : '''ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות''' - " ר' לוי אמר: שהיו בנותיהם נאים והיו נשואות לכהנים, שנמשחו בשמן המשחה, שמן זית. ר' סימון אמר: שהיו נשואות למלכים, שנמשחו בשמן זית. ה[[רשב"ם]] ממשיך עם המוטיב הנשי:"אני עומדת במישור ובשבח '''שמאשרות אותי בנות'''". [[רבי דוד צבי הופמן]] משלים את העניין:" נראה ש"אשר" מציין יותר את ההצלחה הגלויה, זו הנראית לעיני כל. - '''כי אשרוני בנות''' . עתה מקווה לאה בבטחה שיהללוה כאם המאושרת מכל הבנות. | ||
==סמלו של השבט== | ==סמלו של השבט== | ||
[[תמונה:Aquamarine_P1000141.jpg|left|thumb|250px|" | [[תמונה:Aquamarine_P1000141.jpg|left|thumb|250px|"תַּרְשִׁישׁ" -המקור:ויקישיתוף,Gunnar Ries Amphibol | ||
]] | ]] | ||
אשר היה | אשר היה מְפֻתָּח על '''תַּרְשִׁישׁ''' <ref>[[ספר שמות]] כ"ח,כ' Y</ref> ב[[חשן משפט]]. [[רבינו בחיי]] קורא אותה קְרִיאוּלִיקָ"א וגון שלה דומה לגון השמן. ויש שפרשן שהיא אבן עם גון תכלת. ותרגומו:כְּרוּם יַמָא, שהרי גון הים כעין תכלת. ומצינו ים ששמו תרשיש<ref> ספר יונה א'</ref>. | ||
סגולת האבן הזאת לעכל אוכל . וכל שכן למי ששוחק אותה ומערבה במאכלו ונעשה עב ושמן והוא שכתוב בברכה של יעקב "מאשר שמנה לחמו" | סגולת האבן הזאת לעכל אוכל . וכל שכן למי ששוחק אותה ומערבה במאכלו ונעשה עב ושמן והוא שכתוב בברכה של יעקב "מאשר שמנה לחמו" | ||
שורה 50: | שורה 50: | ||
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | |||
[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]] | [[קטגוריה:בני יעקב אבינו]] |
גרסה מ־23:10, 9 בדצמבר 2010
|
אשר בן יעקב הוא הבן העשירי של יעקב אבינו והבן השני של זִלְפָּה שִׁפְחָת לאה אימנו.
יעקב אבינו מברך את, בנו, אשר :"מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ"([[ספר בראשית]],מ"ט,כ'). מדרש רבה מבאר כח הכוונה ששארצו שמנה, שלחמו שמן, שהוא מעמיד בגדי שמונה.
משה רבינו אף הוא בברכתו כתב:"וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ" [1] לפי המסורת אשר נולד בד' שבט, בשנת ב' קצ"ז (2,197) לבריאת העולם [2] , בשנה השתים-עשרה לשהות יעקב אבינו בחרן. הוא חי מאה עשרים ושלש שנה [3]
מקורו של השם
לאה אימנו, אשר שפחתה ילדה את אשר, בחרה את שמו, וכך מובא במקרא:"וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אָשֵׁר"( שם, ל',י"ג)}}
המדרש מדייק מן הפסוק : ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות - " ר' לוי אמר: שהיו בנותיהם נאים והיו נשואות לכהנים, שנמשחו בשמן המשחה, שמן זית. ר' סימון אמר: שהיו נשואות למלכים, שנמשחו בשמן זית. הרשב"ם ממשיך עם המוטיב הנשי:"אני עומדת במישור ובשבח שמאשרות אותי בנות". רבי דוד צבי הופמן משלים את העניין:" נראה ש"אשר" מציין יותר את ההצלחה הגלויה, זו הנראית לעיני כל. - כי אשרוני בנות . עתה מקווה לאה בבטחה שיהללוה כאם המאושרת מכל הבנות.
סמלו של השבט
אשר היה מְפֻתָּח על תַּרְשִׁישׁ [4] בחשן משפט. רבינו בחיי קורא אותה קְרִיאוּלִיקָ"א וגון שלה דומה לגון השמן. ויש שפרשן שהיא אבן עם גון תכלת. ותרגומו:כְּרוּם יַמָא, שהרי גון הים כעין תכלת. ומצינו ים ששמו תרשיש[5].
סגולת האבן הזאת לעכל אוכל . וכל שכן למי ששוחק אותה ומערבה במאכלו ונעשה עב ושמן והוא שכתוב בברכה של יעקב "מאשר שמנה לחמו"
נחלת השבט
- ערך מורחב - נחלת שבט אשר
נחלת שבט אשר מצויה בצפון-מערב ארץ ישראל לאורך חוף הים התיכון . הנחלה עלתה בגורל החמישי לאחר נחלת שבט יהודה ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע מהגבול הצפוני של ארץ ישראל - קו חצביה - צידון לאורך נהר הליטני[6] עד להר הכרמל בדרום, במזרח היא תוחמת את נחלת שבט נפתלי ונחלת שבט זבולון. היא משתרעת על פני חבלי הארץ: העמקים והגליל התחתון והגליל המערבי. הוא בשכנות לנחלת שבט נפתלי, אף הוא מ"מחנה דן" במדבר סיני.
הערות שוליים