עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=פרשת השבוע| | כותרת=פרשת השבוע| | ||
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת נצבים | תוכן={{padright:|200|{{:פרשת נצבים}}... <br /> | ||
[[פרשת נצבים | [[פרשת נצבים|להמשך הערך]]| | ||
צבע=חום | צבע=חום | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־10:49, 7 בספטמבר 2023
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
פוק חזי מאי עמא דבר
ביטוי תלמודי שמשמעו: צא וראה כיצד העולם נוהג. כאשר אין הלכה פסוקה, אפשר ללמוד ממנהג העם, כי המנהג מבוסס על מסורת. קטגוריה:עקרונות... להמשך הערך |
| הידעת? |
|
קביעת יום הודיה הגמרא מגילה יד א כותבת שלאחר הצלת העם בימי מרדכי ואסתר, הסתפקו האם ניתן לקבוע את יום הפורים לדורות. לבסוף, הגמרא פוסקת שאם בהצלת מצרים שהיתה מעבדות לחירות אומרים שירה, קל וחומר שיש לומר שירה בגאולה ממוות לחיים. דין זה מובא גם בשאילתות שם נאמר שקהילה או מקום שנעשה להם נס מחוייבים לשבח את הקב"ה על כך ואף לעשות מכך יום חג " מחייבין דבית ישראל לאודויי ולשבוחי קמי שמיא בעידנא דמתרחש להו ניסא". המהר"ם אלשקר [1] פוסק על פי דברים אלו שיש ביכולת כל קהילה או בני עיר שנעשה להם נס לקבוע יום חג באותו היום, וקבלה זו אף תחייב את הבאים לאחריהם, וכן פסק המגן אברהם שיש לקבוע ימי הודאה גם בימינו גם ניסים הנעשים בדורנו. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת נצבים היא הפרשה השמינית בספר דברים. שמה של הפרשה מקורו מהפסוק הראשון בה : "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם,
|