הללי נפשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' ( | {{אין תמונה}} | ||
* הקדוש ברוך הוא הנקרא [[אל|א-ל]] | '''צוּר אֲשֶׁר הֵאֶצִיל כְּתָרִים - הַלְּלִי נַפְשִׁי לְצוּרֵךְ''' (ב[[אנגלית]]: Tyre, which has bestowed crowns, my soul praises the need, ב[[צרפתית]]: '''Tyr, qui a donné des couronnes, mon âme loue le besoin''') הוא פיוט קדמון של [[מודים|הודאה להשם]] שנהגו לשוררו [[יהדות תימן|יהודי תימן]] ב[[ארץ ישראל]] ובמדינות העולם בעיקר לכבוד [[הכנסת כלה|שמחת חתן וכלה]] ב[[שבת חתן]]{{הערה|משמע כן ממה שמשורר הפייט בבית ל' "ושמח נא '''יום מנוחי'''" שהוא יום [[שבת|שבת מנוחה]]}} שיזכו ל[[אריכות ימים|חיים ארוכים]]. בשיר ישנם לנוסח אחד 42 בתים ולנוסח שני 44 בתים. השיר נכתב על ידי הרב [[שלום שבזי|רבי שלום אלשבזי]] [[תלמיד חכם]] [[פייטן]] ו[[סופר]] גדול משוררי תימן המכונה '''הרששב"ז''' מהעיר תעז-תעיז שב[[תימן]] שעל פי מסורת [[יהדות תימן|יהודי תימן]] חיבר קרוב ל-3000 פיוטי קודש וטהרה וכמיהה וכיסופים לגאולת ציון וירושלם. הפיוט בנוי רובו ככולו על [[מדרש|מדרשי חז"ל]] בו חורז הפייטן פנינה ל[[פנינה]] ממדרשי חז"ל ופסוקי ה[[תנ"ך]] בעיקר [[מגילת שיר השירים]] וממדרשי ארץ ישראל ומן ה[[תלמוד הבבלי]]. בשיר ישנם 5 בתים אשר כותרם הוא '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' א. בית א' "הַלְּלִי נַפְשִׁי לְ'''צוֹּרֵךְ'''". ב. בית ה' "הַלְּלִי נַפְשִׁי לְ'''קוֹנֵךְ'''". ג. בית כ"ג "הַלְּלִי נַפְשִׁי לְ'''קוֹנֵךְ'''". ד. בית כ"ט "הַלְּלִי נַפְשִׁי וְ'''חִילִי'''". ה. בית ל' "הַלְּלִי נַפְשִׁי וְ'''רוּחִי'''". כמו כן לשיר יש כמה לחנים חדשים גם ישנים מהם שהולחנו ב[[תימן]] ומהם שהולחנו ב[[ישראל]], מוזכרים בו בתוככי הפיוט גיבורי ה[[תנ"ך]]; | ||
*[[מלאך| | * [[הקדוש ברוך הוא]] הנקרא [[אל|א-ל]] ו[[צור]] ו[[קונה]] ו[[הדוד]] (בית א, בית ד, בית ה, בית חי, בית יט, בית כג, בית כט). | ||
* [[מלאך|מלאכי השרת]] וה[[כרובים]] (בית ה, בית כה), והמלאך [[מטטרון]] - [[חנוך]] (בית ט, ובית מד). | |||
* [[שכינה|שכינת א-ל]] (בית גל). | * [[שכינה|שכינת א-ל]] (בית גל). | ||
* [[מלך|מלכים]] ו[[נסיך|נסיכים]] (בית יז) [[רוזן|רוזנים]] (בית טל). | * [[מלך|מלכים]] ו[[נסיך|נסיכים]] (בית יז) [[רוזן|רוזנים]] (בית טל). | ||
*[[אברהם]] (בית ח). | * [[אברהם אבינו]] (בית ח). | ||
* [[ציון]] (בית ד). | * [[ציון]] (בית ד). | ||
*[[יעקב]] (בית כו). | * [[יעקב אבינו]] (בית כו). | ||
*[[משה]] (בית ח, בית יג, בית יט, בית ך, בית לה). | * [[משה רבינו]] (בית ח, בית יג, בית יט, בית ך, בית לה). | ||
*[[אהרן]] | * [[אהרן הכהן]] (בית ח, בית יט, בית ך, בית מד). | ||
*[[יהושע]] (בית מ). | * [[יהושע]] (בית מ). | ||
* | * [[שלמה המלך]] בן [[דוד המלך]] (בית ט, בית אל). | ||
*[[ | * [[תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם|תלמידי חכמים]] הלומדים [[תורה]] ושוני ה[[משנה]] (בית כח, בית אל, בית לב). | ||
*ו[[שבעים זקנים]] (בית י). | * ו[[שבעים זקנים]] (בית י). | ||
* [[שבטי ישראל|י"ב שבטי ישראל]] (בית י). | * [[שבטי ישראל|י"ב שבטי ישראל]] (בית י). | ||
*[[סגן הכהנים|סגני הכהנים, וכהני י-הו"ה]] (בית יט, בית מד). | * [[סגן הכהנים|סגני הכהנים, וכהני י-הו"ה]] (בית יט, בית מד). | ||
*[[נשיא שבט (מקרא)|י"ב | * [[נשיא שבט (מקרא)|י"ב נשיאי ישראל]] (בית יא). | ||
*[[ברק]] (בית מב). | * [[ברק|ברק בן אבינועם השופט]] (בית מב). | ||
*[[ | * [[אסתר המלכה|אסתר היא הדסה היא אסתר המלכה]] (בית טו). | ||
* | * [[חנה|חנה הנביאה אם שמואל]] (בית ב). | ||
* [[דבורה הנביאה|דבורה הנביאה השופטת]] (בית מג). | |||
ראש הפיוט בנוי על פי הפסוק בסוף ספר תהלים | ראש הפיוט בנוי על פי הפסוק בסוף [[ספר תהלים]] (פרק קמו, פסוקים א-ב) '''הַלְלוּ יָ-הּ הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְ-הוָה; אֲהַלְלָה יְ-הוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵא-לֹהַי בְּעוֹדִי'''. | ||
ב[[אקרוסטיכון]] חתם המשורר את שמו '''שלום''' ולפעמים '''שלם''' וגם שם משפחתו | ב[[אקרוסטיכון]] חתם המשורר את שמו '''שלום''' ולפעמים '''שלם''' חסר ו', וגם שם משפחתו ושם עיר מוצאו, שם משפחתו וכפר מוצאו '''שבז''' ובסוף הפיוט שם עיר מגוריו '''תעז'''. | ||
בשיר ישנם 4 לשונות ראשונות של ברכה שביעית של | בשיר ישנם 4 לשונות ראשונות של ברכה שביעית של [[שבע ברכות]] שהיא; | ||
* '''ששון''' (בית ג). | * '''ששון''' (בית ג בפיוט). | ||
* ו'''שמחה''' (בית ג, בית יג, בית טו, בית כא, בית כח, בית ל, בית גל, בית לז). | * ו'''שמחה''' (בית ג, בית יג, בית טו, בית כא, בית כח, בית ל, בית גל, בית לז). | ||
* '''חתן''' (בית ב, בית ו, בית ט, בית יב, בית יג, בית כא, בית כח, בית גל, בית מד). | * '''חתן''' (בית ב, בית ו, בית ט, בית יב, בית יג, בית כא, בית כח, בית גל, בית מד). | ||
| שורה 37: | שורה 38: | ||
* ו'''חדוה''' (בית ט בפיוט). | * ו'''חדוה''' (בית ט בפיוט). | ||
* '''אהבה''' (בית ח, בית יז, בית חי, בית יט, בית כו, בית לז). | * '''אהבה''' (בית ח, בית יז, בית חי, בית יט, בית כו, בית לז). | ||
* ו'''אחוה''' (בית ג | * ו'''אחוה''' (בית ג בפיוט). | ||
* '''שלום''' (בראשי ה[[אקרוסטיכון]]). | * '''שלום''' (בראשי ה[[אקרוסטיכון]]). | ||
* ו''' | * ו'''ריעות''' (בית ג בפיוט, בית יז בפיוט). | ||
בו מפציר הפייט מהמיית ליבו וערגת נפשו | בו מפציר ומבקש הפייט מהמיית ליבו וערגת נפשו לגאולת [[כנסת ישראל]] ושכינת עוזו של הקדוש ברוך הוא שתבוא הגאולה והפדות ב[[ישועה]] [[חסד]] ו[[רחמים]] מרובים באומרו בבית שלישי '''האל ברחמיך הושענא'''. שבזי השלים הפיוט לשמחת חתן וכלה ב16 בתים נוספים שתחילת הבתים מתחילים בפיוט '''הַלְּלוּ כָּל הַמְּצוּאִים'''. | ||
{{חלונית | |||
| כותרת = צוּר אֲשֶׁר הֵאֶצִיל כְּתָרִים - הַלְּלִי נַפְשִׁי לְצוֹּרֵךְ | |||
| רוחב = 30% | |||
| תוכן = <poem> | |||
פתיחה; צוּר אֲשֶׁר הֵאֶצִיל כְּתָרִים, לוֹ שְׂרִידֵי עָם יְשָׁרִים שָׁרִים, | |||
הֲדַרוֹ עִם חֲכָמִים וַחֲבֵרִים, חֲבִיבִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים; | |||
</poem> | |||
| מקור = | |||
| ניקוד = כן | |||
}} | |||
{{חלונית | {{חלונית | ||
| כותרת = הַלְּלִי נַפְשִׁי | | כותרת = צוּר אֲשֶׁר הֵאֶצִיל כְּתָרִים - הַלְּלִי נַפְשִׁי לְצוֹּרֵךְ | ||
| רוחב = 30% | | רוחב = 30% | ||
| תוכן = <poem> | | תוכן = <poem> | ||
א. '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' לְצוֹּרֵךְ. | א. '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' - לְצוֹּרֵךְ. | ||
'''שֹּׁ'''וֹרְרִי '''בִּ'''נְעִים '''זֵ'''מִירֵךְ. | '''שֹּׁ'''וֹרְרִי '''בִּ'''נְעִים '''זֵ'''מִירֵךְ. | ||
עֵת בְּכָל לָשׁוֹן תְּבָרֵךְ. | עֵת בְּכָל לָשׁוֹן תְּבָרֵךְ. | ||
| שורה 52: | שורה 62: | ||
בּ. אִם תִּהְיִי בַּעֲלַת תְּבוּנָה. | בּ. אִם תִּהְיִי בַּעֲלַת תְּבוּנָה. | ||
יַעַלְצָה לִבֵּךְ כְּחַנָּה{{הערה|'''יעלצה ליבך כחנה''' שאמר הפייט, דכן כתוב אצל חנה ב(ספר שמואל א, פרק ב' פסוק א') ותתפלל '''חנה''' ותאמר '''עלץ''' לבי ביהו"ה וכו'}}. | יַעַלְצָה לִבֵּךְ כְּחַנָּה{{הערה|'''יעלצה ליבך כחנה''' שאמר הפייט, דכן כתוב אצל חנה ב([[ספר שמואל]] א, פרק ב' פסוק א') ותתפלל '''חנה''' ותאמר '''עלץ''' לבי ביהו"ה וכו'}}. | ||
עַטְּרִי רֹאשׁ יוֹם חֲתֻנָּה{{הערה| דכן כתוב אצל שלמה (שיר השירים ג, יא); במלך שלמה ב'''עטרה''' שעטרה לו אמו ב'''יום חתונתו''' | עַטְּרִי רֹאשׁ יוֹם חֲתֻנָּה{{הערה| דכן כתוב אצל שלמה ([[שיר השירים]] פרק ג, פסוק יא); במלך שלמה ב'''עטרה''' שעטרה לו אמו ב'''יום חתונתו''' וכו'}}. | ||
תְּקַשְּׁרִי אַרְבַּע וְעֶשְׂ'''רִים'''{{הערה|ראה לקמן בהערה וצרף לכאן, וראה ברכות (כט, א); הני תשע דראש השנה כנגד מי? אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין, כנגד תשעה אזכרות שאמרה '''חנה''' בתפלתה דאמר מר | תְּקַשְּׁרִי אַרְבַּע וְעֶשְׂ'''רִים'''{{הערה|ראה לקמן בהערה וצרף לכאן, וראה [[מסכת ברכות]] (כט, א); הני תשע דראש השנה כנגד מי? אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין, כנגד תשעה אזכרות שאמרה '''חנה''' בתפלתה דאמר מר ב[[ראש השנה]] נפקדה [[שרה]] [[רחל]] ו[[חנה]] (וזהו; '''יעלצה ליבך כחנה''' שאמר הפייט, וכן כתוב אצל חנה ב([[ספר שמואל]] א, פרק ב' פסוק א') ותתפלל '''חנה''' ותאמר '''עלץ''' לבי ביהו"ה וכו'), הני עשרים וארבע דתעניתא, כנגד מי? אמר [[רבי חלבו]] כנגד '''כ"ד רננות שאמר שלמה''' (וזהו; '''תקשרי ארבעה ועשרים''' שאמר הפייט אחריו) בשעה שהכניס ארון לבית [[קודש הקודשים|קדשי הקדשים]], אי הכי כל יומא נמי נמרינהו? אימת אמרינהו שלמה? ביומא ד'''רחמי'''! אנן נמי ביומא דרחמי אמרי להו, וזהו האל [[רחמים|ברחמיך]] הושענא שאמר הפייט בסמוך}}. | ||
ג. יֵשׁ מוֹסִיפִים 2 בָּתִּים אֵלּוּ שֶׁרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁלָּהֶם '''הַמָּגֵן''' כְּנֶגֶד עַנְנוּ '''מָגֵן אַבְרָהָם''' עַנְנוּ (בחינת [[אבא|אבינו]]) וְעַנְנוּ '''מָגֵן דָּוִד''' עַנְנוּ (בחינת [[מלך|מלכנו]]){{הערה|ע"פ הפייטן רבי [[אורי שבח]] ובנו רבי [[רן שבח]]}}; | |||
'''נִ'''שְׂמֵּחָה אַחִים וְרֵעִים. | '''נִ'''שְׂמֵּחָה אַחִים וְרֵעִים. | ||
'''גַּ'''ם ( | '''גַּ'''ם (נוֹסַח שׁוֹנֶה; נָשִׂישׂ עִם) יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים. | ||
'''ה'''וּא וְרַעיָתּוֹ נְטוּעִים{{הערה|כנגד מגן אברהם דילד שעשועים בנו יצחק ילד שעשועים של אברהם ושרה שנולד אחר מאה שנה וצחוק עשה להם כפי הכתוב בתורה וצחוק הינו לשון שעשועים כדאמרו ב(בבא קמא צז, ב) מטבע של אברהם זקן וזקינה מצד אחד (אברהם ושרה) הוא ורעיתו נטועים, ובחור ובתולה מצד אחד (כנגד יצחק ורבקה) גם ילד שעשועים}}. | '''ה'''וּא וְרַעיָתּוֹ נְטוּעִים{{הערה|כנגד מגן אברהם דילד שעשועים בנו [[יצחק]] ילד שעשועים של אברהם ושרה שנולד אחר מאה שנה וצחוק עשה להם כפי הכתוב בתורה וצחוק הינו לשון שעשועים כדאמרו ב(מסכת [[בבא קמא]] דף צז, ב) מטבע של אברהם זקן וזקינה מצד אחד (אברהם ושרה) הוא ורעיתו נטועים, ובחור ובתולה מצד אחד (כנגד יצחק ורבקה) גם ילד שעשועים}}. | ||
'''מ'''וּל יְרִיעוֹת הַסְדוּ'''רִים'''; | '''מ'''וּל יְרִיעוֹת הַסְדוּ'''רִים'''; | ||
ד. '''הָ'''אֵ-ל בְּ'''רַחֲמֶיךָ''' | ד. '''הָ'''אֵ-ל בְּ'''רַחֲמֶיךָ''' הוֹשַׁעְנָא. | ||
'''נַ'''עֲלֶה לְצִיּוֹן בָּרִנָּה. | '''נַ'''עֲלֶה לְצִיּוֹן בָּרִנָּה. | ||
'''מַ'''חֲזֶה מִקְדָּשׁ מֵבוּנָה (כְּלוֹמַר; בָּנוּי). '''גַּ'''ם | '''מַ'''חֲזֶה מִקְדָּשׁ מֵבוּנָה (כְּלוֹמַר; בָּנוּי). | ||
'''גַּ'''ם נְהַלֵּל בַּשְּׁעָ'''רִים'''{{הערה|כנגד דוד מלך ישראל שבנו שלמה המלך בנה מקדש ולא רצו שערים להיפתח, כדאמרו במסכת [[מועד קטן]] (ט, א) אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שביקש שלמה להכניס ארון ל[[בית המקדש|מקדש]], דבקו שערים זה לזה, אמר שלמה '''עשרים וארבע רננות''' ולא נענה, פתח ואמר (תהלים כד, ז), שאו שערים ראשיכם וגו' ולא נענה, כיון שאמר ([[דברי הימים]] ב, ו, מב) ה' א-להים אל תשב פני [[משיח]]ך זכרה לחסדי דוד עבדך, מיד נענה, באותה שעה נהפכו פני שונאי דוד כשולי קדירה, וידעו הכל שמחל לו [[הקב"ה]] על אותו עון, עם [[בת שבע]]. ומה שאמר הפייט '''הא-ל ברחמיך הושענא''' כפי שאמרו ב[[מסכת ברכות]] (כט, ב), אימתי אמר להו שלמה ב'''יומא דרחמי''', וזהו גם כן שאמר שלמה המלך ב[[אשת חיל]] ([[משלי]] פרק אל, פסוק אל) תנו לה מפרי ידיה '''ויהללוה בשערים''' מעשיה}}; | |||
*** | *** | ||
ה. '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' לְקוֹנֵךְ. | ה. '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' - לְקוֹנֵךְ. | ||
צוּר אֲשֶׁר הִרְגִיל לְשׁוֹנֵךְ. | צוּר אֲשֶׁר הִרְגִיל לְשׁוֹנֵךְ. | ||
'''שָׂ'''ם | '''שָׂ'''ם בְּ[[גן עדן|גַן עֵדֶן]] מְלוֹנֵךְ. | ||
תַּעֲלִי מִבֵּין כְּרוּ'''בִים'''. | תַּעֲלִי מִבֵּין כְּרוּ'''בִים'''. | ||
| שורה 87: | שורה 98: | ||
אַהֲרֹן וּמֹשֶה אֲהוּ'''בִים'''. | אַהֲרֹן וּמֹשֶה אֲהוּ'''בִים'''. | ||
ט. ''' | ט. '''ז'''וֹ מְקוֹם חֶדְוָה וְרִינָּה. | ||
עִם מְטַטְרוֹן הַמְּמוּנָּה. | עִם מְטַטְרוֹן הַמְּמוּנָּה. | ||
בּוֹ שְׁלֹמֹה יוֹם חֲתוּנָה. | בּוֹ שְׁלֹמֹה יוֹם חֲתוּנָה. | ||
| שורה 94: | שורה 105: | ||
י. '''י'''וֹם עֲלוֹת מֹשֶׁה לְסִינַי. | י. '''י'''וֹם עֲלוֹת מֹשֶׁה לְסִינַי. | ||
'''בָּ'''חֲרָה '''שִׁ'''בְעִים '''זְ'''קֵנַי. | '''בָּ'''חֲרָה '''שִׁ'''בְעִים '''זְ'''קֵנַי. | ||
הִגְבְּילָה שִׁבְטֵי הֲמוֹנַי. | |||
קִיבְּלוּ לוּחוֹת כְּתוּ'''בִים'''. | קִיבְּלוּ לוּחוֹת כְּתוּ'''בִים'''. | ||
יא. '''מָ'''שְׁחָה (נ"א; '''מִשְׁתֶּה'''){{הערה| לא מצינו שנמשחו ראשי הנשיאים אך מצינו שראשי הנשיאים וע' זקנים דלעיל כתוב בהם (שמות פרק כד, ט, י, יא); ט. וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרוֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ י. וַיִּרְאוּ אֵת אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו, כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר׃ יא. וְאֶל־אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שָׁלַח יָדוֹ, וַיֶּחֱזוּ אֶת־הָאֱ-לֹהִים, וַיֹּאכְלוּ '''וַיִּשְׁתּוּ'''׃, ובמילים משתה רמז הפייטן שם משפחתו שלום אלשבזי '''משתה'''}} רָאשֵׁי נְשִׂיאִים. | יא. '''מָ'''שְׁחָה (נ"א; '''מִשְׁתֶּה'''){{הערה| לא מצינו שנמשחו ראשי הנשיאים אך מצינו שראשי הנשיאים וע' זקנים דלעיל כתוב בהם ([[שמות]] סוף [[פרשת משפטים]] פרק כד, ט, י, יא); ט. וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרוֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ י. וַיִּרְאוּ אֵת אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו, כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר׃ יא. וְאֶל־אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שָׁלַח יָדוֹ, וַיֶּחֱזוּ אֶת־הָאֱ-לֹהִים, וַיֹּאכְלוּ '''וַיִּשְׁתּוּ'''׃, ובמילים משתה רמז הפייטן שם משפחתו שלום אלשבזי '''משתה'''}} רָאשֵׁי נְשִׂיאִים. | ||
שֶׁבְּכָל שֵׁבֶט קְרוּאִים. | שֶׁבְּכָל שֵׁבֶט קְרוּאִים. | ||
כִּי בְּצִלָּהּ נֶהֱנָאִים. | כִּי בְּצִלָּהּ נֶהֱנָאִים. | ||
קוֹל וְאֵשׁ צוֹעֵר ( | קוֹל וְאֵשׁ צוֹעֵר (נוֹסַח שׁוֹנֶה; סוֹעֵר) וְעָ'''בִים'''. | ||
יב. '''שָׁ'''ם הֲדַר כַּלָּה וְחַתָּן. | יב. '''שָׁ'''ם הֲדַר כַּלָּה וְחַתָּן. | ||
נֵיתְנוּ לָנוּ בְּמַתָּן. | נֵיתְנוּ לָנוּ בְּמַתָּן. | ||
הִזְרְחָה פִּרְיַי בְּעִיתָּן. | הִזְרְחָה פִּרְיַי בְּעִיתָּן. | ||
רִיוְּתָה כָּל הָעֲשָׂ'''בִּים'''. | |||
יג. '''תָּ'''מְכָה כַּלָּה יְמִינִי. | יג. '''תָּ'''מְכָה כַּלָּה יְמִינִי. | ||
וַהֲדַר חָתָן רְצוֹנִי. | וַהֲדַר חָתָן רְצוֹנִי. | ||
מִזְּמָן מֹשֶה אֲדוֹנִי. | מִזְּמָן מֹשֶה אֲדוֹנִי. | ||
אֶשְׂמְחָה מִטּוּב עֲדָנִים ( | אֶשְׂמְחָה מִטּוּב עֲדָנִים (נוֹסַח שׁוֹנֶה להוסיף: דְּבַשׁ וְחַלָ'''בִים'''){{הערה|לפי משקל החרוז}}. | ||
יד. '''אֶ'''ל אֱגוֹז גַּנָּה וּוֶרֶד. | יד. '''אֶ'''ל אֱגוֹז גַּנָּה וּוֶרֶד. | ||
חָשׁ יְדִיד נַפְשִׁי וְיָרַד. | חָשׁ יְדִיד נַפְשִׁי וְיָרַד. | ||
אֶשְׁמְעָה קוֹל סוּס וּפֶרֶד | אֶשְׁמְעָה קוֹל סוּס וּפֶרֶד{{הערה|מֵהֲמוֹן מַעְלָה... כָּאן מַחוּק בַּכְּתָב יָד}}. | ||
{{הערה| | |||
סָר שְׂמֹאל פָּחַד וְחָרַד. | סָר שְׂמֹאל פָּחַד וְחָרַד. | ||
סָבְבוּ עָלָיו כְּלָ'''בִים'''. | סָבְבוּ עָלָיו כְּלָ'''בִים'''. | ||
טו. מַהֲרִי עוּרִי הֲדַסָּה. | טו. מַהֲרִי עוּרִי הֲדַסָּה. | ||
בַּת שַׂמְּחִי ( | בַּת שַׂמְּחִי (נוֹסַח שׁוֹנֶה; שִׂמְחִי) בֵּן הַמְּנוּסָּה. | ||
שֶׁבְּצֵל יָפְיֵךְ מְכוּסָּה. | שֶׁבְּצֵל יָפְיֵךְ מְכוּסָּה. | ||
מֵחֲרוֹן בַּעְלֵי עֲצַ'''בִּים'''. | מֵחֲרוֹן בַּעְלֵי עֲצַ'''בִּים'''. | ||
| שורה 142: | שורה 152: | ||
מִזְּמָן מֹשֶׁה שְׁתוּלָה. | מִזְּמָן מֹשֶׁה שְׁתוּלָה. | ||
תַּעֲלֶה מִנְחָה בְּלוּלָּה. | תַּעֲלֶה מִנְחָה בְּלוּלָּה. | ||
כֹּהֲנַי הֵם בָּהּ רְהוּ'''בִים''' | כֹּהֲנַי הֵם בָּהּ רְהוּ'''בִים'''{{הערה|פִּירוּשׁ; חֲזָקִים}}. | ||
ך. קוּם קְרָא מֹשֶׁה לְאִישִׁי. | ך. קוּם קְרָא מֹשֶׁה לְאִישִׁי. | ||
יַעֲמוֹד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי{{הערה|פירוש: יום השלישי החולף שהוכפל בו פעמים כי טוב ויבוא אחריו יום הרביעי | יַעֲמוֹד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי{{הערה|פירוש: יום השלישי החולף שהוכפל בו [[פעמים כי טוב]] ויבוא אחריו יום הרביעי ש[[בתולה]] נשאת ליום הרביעי ([[מסכת כתובות]] פרק א משנה א), וכן '''קוּם קְרָא מֹשֶׁה לְאִישִׁי. | ||
טַלְּךָ מִלָּא לְרֹאשִׁי. | יַעֲמוֹד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי. טַלְּךָ מִלָּא לְרֹאשִׁי''' כי משה עלה לקבל תורה ביום השלישי וראשם של ישראל התמלא טל תחיית המתים כמובא במדרש ורק אז הותרו ישראל ב[[תשמיש המיטה]] ביום הרביעי כי לפני כן היו שלושת ימי הגבלה אך עכשיו הותרו ליום הרביעי כחתן וכלה כמובא ב[[פרשת יתרו]] וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃}}. | ||
טַלְּךָ מִלָּא לְרֹאשִׁי{{הערה|על פי [[שיר השירים]] (פרק ה' פסוק ב); אֲנִ֥י יְשֵׁנָ֖ה וְלִבִּ֣י עֵ֑ר ק֣וֹל דּוֹדִ֣י דוֹפֵ֗ק פִּתְחִי־לִ֞י אֲחֹתִ֤י רַעְיָתִי֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י '''שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא־טָ֔ל''' קְוֻצּוֹתַ֖י רְסִ֥יסֵי לָֽיְלָה׃}}. | |||
כֹּהֲנַי, בּוֹאוּ מְרוּ'''בִּים'''! | כֹּהֲנַי, בּוֹאוּ מְרוּ'''בִּים'''! | ||
| שורה 157: | שורה 168: | ||
נַעֲנֶה שִׁיר עַל עֲלָמוֹת. | נַעֲנֶה שִׁיר עַל עֲלָמוֹת. | ||
בַּהֲדַר כַּלָּה חֲתוּמוֹת. | בַּהֲדַר כַּלָּה חֲתוּמוֹת. | ||
מוּנְגְּנֵי שִׁירוֹת עֲרֵיבוֹת | מוּנְגְּנֵי (שִׁירוֹת עֲרֵיבוֹת) [נוֹסַח שׁוֹנֶה; שִׁירִים עֲרֵ'''בִים''']{{הערה|וכן הוא מתאים למשקל החרוז}}; | ||
*** | *** | ||
כג. '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' לְקוֹנֵךְ. | כג. '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' - לְקוֹנֵךְ. | ||
הַמְּכַסֶּה עַל עֲוֹנֵך. | הַמְּכַסֶּה עַל עֲוֹנֵך. | ||
סוֹד שְׁמוֹ חוֹשֶׁק רְצוֹנֵךְ. | סוֹד שְׁמוֹ חוֹשֶׁק רְצוֹנֵךְ. | ||
| שורה 166: | שורה 177: | ||
כד. '''ל'''וֹ '''אֱ'''מֶת נָאוַה תְּהִלָּה. | כד. '''ל'''וֹ '''אֱ'''מֶת נָאוַה תְּהִלָּה. | ||
שׁוֹכְנֵי מַטָּה וּמַעְלָה. | שׁוֹכְנֵי מַטָּה וּמַעְלָה. | ||
עִם עֲדַת חֹדֶשׁ ( | עִם עֲדַת חֹדֶשׁ (נוֹסַח שׁוֹנֶה; קֹדֶשׁ) סְגֻלָּה. | ||
הֵם בְּצִלּוֹ נֶהֱנָ'''אִים'''. | הֵם בְּצִלּוֹ נֶהֱנָ'''אִים'''. | ||
| שורה 187: | שורה 198: | ||
סוֹדְרֵי מִשְׁנָה וְשׁוֹנִים. | סוֹדְרֵי מִשְׁנָה וְשׁוֹנִים. | ||
תּוֹכְפֵי חוּפּוֹת חֲתָנִים. | תּוֹכְפֵי חוּפּוֹת חֲתָנִים. | ||
וַעֲשָּׂרָה הַתְּנָ'''אִים'''{{הערה|על פי בבא קמא (דף פ' עמוד ב') עיין שם}}; | וַעֲשָּׂרָה הַתְּנָ'''אִים'''{{הערה|על פי [[בבא קמא]] (דף פ' עמוד ב') עיין שם}}; | ||
*** | *** | ||
כט. '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' וְחִילִי. | כט. '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' - וְחִילִי. | ||
'''שַׁ'''בְּחִי צוּרֵךְ וְגִילִי. | '''שַׁ'''בְּחִי צוּרֵךְ וְגִילִי. | ||
'''לָ'''ךְ יַלְבְּשָׁה חֵן מְעִילִי. | '''לָ'''ךְ יַלְבְּשָׁה חֵן מְעִילִי. | ||
| שורה 197: | שורה 208: | ||
'''שַׁ'''רְשְׁרוֹת שָׁרְשׁוֹת שְׁבִילִי. | '''שַׁ'''רְשְׁרוֹת שָׁרְשׁוֹת שְׁבִילִי. | ||
'''צ'''וֹנְפִים חֶבְרַת סְגִילִי. | '''צ'''וֹנְפִים חֶבְרַת סְגִילִי. | ||
'''אֲ'''נִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי '''לִי'''; | '''אֲ'''נִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי '''לִי'''{{הערה| על פי [[מגילת שיר השירים]] (פרק ו פסוק כ) '''אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י''' הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים}}; | ||
*** | *** | ||
ל. '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' וְרוּחִי. | ל. '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' - וְרוּחִי. | ||
רָם וְנִשָּׂא עַל שְׁבָחִי. | רָם וְנִשָּׂא עַל שְׁבָחִי. | ||
וּשְׂמַח נָא יוֹם מְנוּחִי. | וּשְׂמַח נָא יוֹם מְנוּחִי. | ||
קַבְּצִי ( | קַבְּצִי (נוֹסַח שׁוֹנֶה; דוּצִי) כָּל הַקְּהִי'''לָּה'''. | ||
אל. '''שִׁ'''יר מְהוּדָּר עַל עֲלָמוֹת. | אל. '''שִׁ'''יר מְהוּדָּר עַל עֲלָמוֹת. | ||
| שורה 212: | שורה 223: | ||
וַחֲכָמִים הַחֲבֵרִים. | וַחֲכָמִים הַחֲבֵרִים. | ||
סוֹבְרִים שִׁשָּׁה סְדָרִים. | סוֹבְרִים שִׁשָּׁה סְדָרִים. | ||
לוֹמְדִים | לוֹמְדִים מִילָּה בְּמִי'''לָּה'''. | ||
גל. '''ז'''וֹרְחִים מֵאוֹר פְּנֵיהֶם. | גל. '''ז'''וֹרְחִים מֵאוֹר פְּנֵיהֶם. | ||
| שורה 220: | שורה 231: | ||
לד. '''י'''וֹם עֲלוֹת סִינַי בְּאַהְבָה. | לד. '''י'''וֹם עֲלוֹת סִינַי בְּאַהְבָה. | ||
יָרְדוּ זוֹגוֹת | יָרְדוּ זוֹגוֹת בְּחִיבָּה. | ||
עַל יְדֵי עִלָּה וְסִבָּה ( | עַל יְדֵי עִלָּה וְסִבָּה (נוֹסַח שׁוֹנֶה בְּשִׁירַתּ תֵּימָן: סִבָּה | ||
וְעִלָּה). | וְעִלָּה). | ||
לָבְשׁוּ חֶסֶד גְּדוּ'''לָּה'''. | לָבְשׁוּ חֶסֶד גְּדוּ'''לָּה'''. | ||
לה. '''מִ'''שְׁאָר קוּלְמוּס בְּטוֹהַר. | לה. '''מִ'''שְׁאָר קוּלְמוּס בְּטוֹהַר. | ||
נָהֲרוּ חַמָּה וְסֵיהַר ( | נָהֲרוּ חַמָּה וְסֵיהַר (נוֹסַח שׁוֹנֶה: וְסַהַר). | ||
גַּם '''פְּנֵי מֹשֶׁה''' בְּזוֹהַר. | גַּם '''פְּנֵי מֹשֶׁה''' בְּזוֹהַר. | ||
נָהֲרוּ יוֹם בָּא בְּצַהְ'''לָה'''. | נָהֲרוּ יוֹם בָּא בְּצַהְ'''לָה'''. | ||
לו. '''מַ'''ה לְּךָ אִישׁ טוֹב וְנָאוֶה. | לו. '''מַ'''ה לְּךָ אִישׁ טוֹב וְנָאוֶה. | ||
זִיוְּךָ לִכְלִי ( | זִיוְּךָ לִכְלִי (נוֹסַח שׁוֹנֶה: לַכַּלָּה) תְּרַוֶּוה. | ||
קוּם וְכַסֵּהוּ בְּמַסְוֶה. | קוּם וְכַסֵּהוּ בְּמַסְוֶה. | ||
אוֹרְךָ זָרַח תְּחִ'''לָּה'''. | אוֹרְךָ זָרַח תְּחִ'''לָּה'''. | ||
לז. '''שַׁ'''חֲרִי כַּלָּה לְזוֹגֵךְ ( | לז. '''שַׁ'''חֲרִי כַּלָּה לְזוֹגֵךְ (נוֹסַח שׁוֹנֶה בְּשִׁירַתּ תֵּימָן: לְדוֹדֵךְ). | ||
'''תֶּ'''הֱנִי מִתַּעֲנוּגֵךְ. | '''תֶּ'''הֱנִי מִתַּעֲנוּגֵךְ. | ||
'''אַ'''הֲבַת לִבּוֹ תְּפִיגֵךְ. | '''אַ'''הֲבַת לִבּוֹ תְּפִיגֵךְ. | ||
| שורה 248: | שורה 259: | ||
רוֹזְנִים חָלוּ וְקָמוּ. | רוֹזְנִים חָלוּ וְקָמוּ. | ||
מֵהֲדָרוֹ נֶעֱלָמוּ. | מֵהֲדָרוֹ נֶעֱלָמוּ. | ||
שָׂם בְּלֵב יַמִּים | שָׂם בְּלֵב יַמִּים מְסִי'''לָּה'''. | ||
מ. מֵחֲמַת פַּחַד גְּאוֹנוֹ. | מ. מֵחֲמַת פַּחַד גְּאוֹנוֹ. | ||
יוֹם אֲשֶׁר עָבַר אֲרוֹנוֹ. | יוֹם אֲשֶׁר עָבַר אֲרוֹנוֹ. | ||
קָרְעוּ יַרְדֵּן בְּדִינוֹ ( | קָרְעוּ [[ירדן|יַרְדֵּן]] בְּדִינוֹ (נוֹסַח שׁוֹנֶה; קָרְעוּ יַרְדֵּן '''בְּגִינוֹ'''{{הערה|רצונו לומר הכל בזכותו}}). | ||
בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְעָ'''לָה'''. | בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְעָ'''לָה'''. | ||
מא. '''שִׁ'''יר בְּנֵי מַעְלָה יְחַוּוּן. | מא. '''שִׁ'''יר בְּנֵי מַעְלָה יְחַוּוּן. | ||
'''בֵּ'''ין דְגָלֵינוּ יְלַוּוּן. | '''בֵּ'''ין דְגָלֵינוּ יְלַוּוּן. | ||
'''א'''וֹרְחוֹת '''סַ'''רְטוּ ( | '''א'''וֹרְחוֹת '''סַ'''רְטוּ (נוֹסַח שׁוֹנֶה: סַטוּ) וְשַׁוּוּן. | ||
'''י'''וֹם בְּעָנָן, אֵשׁ בְּלַיְ'''לָה'''. | '''י'''וֹם בְּעָנָן, אֵשׁ בְּלַיְ'''לָה'''. | ||
| שורה 263: | שורה 274: | ||
דּוֹבְרִים שִׁיר אִישׁ וְאִשָּׁה. | דּוֹבְרִים שִׁיר אִישׁ וְאִשָּׁה. | ||
קוּם לְךָ בָּרָק וְדָרְשָׁה (נוסח אחר; וְלָטְשָׁה). | קוּם לְךָ בָּרָק וְדָרְשָׁה (נוסח אחר; וְלָטְשָׁה). | ||
וַהֲרוֹג יָבִין{{הערה|מלך חצור שנהרג על ידי דבורה וברק}} וְחָדְ'''לָה'''{{הערה|חדלה היינו שיחדלו ממלחמה ויברחו ערי הפריזי שנמלטו על ידי ברק ודבורה כמובא בשירת דבורה (שופטים ה', ז'); חדלו פרזון - | וַהֲרוֹג [[יבין מלך חצור|יָבִין]]{{הערה|מלך חצור שנהרג על ידי דבורה וברק}} וְחָדְ'''לָה'''{{הערה|חדלה היינו שיחדלו ממלחמה ויברחו ערי הפריזי שנמלטו על ידי ברק ודבורה כמובא בשירת דבורה ([[שופטים]] פרק ה', פסוק ז'); חדלו פרזון - ו[[רש"י|פירש"י]] ערי הפרזי שאין להם חומה חדלו מהיות יושבים בהם מפני אויביהם ונאספו אל ערי המבצר}}! | ||
מג. אִם רְצוֹנָךְ יוֹם בְּשׂוֹרָה. | מג. אִם רְצוֹנָךְ יוֹם בְּשׂוֹרָה. | ||
קוּם שְׁמַע שִׁירַת דְּבוֹרָה. | קוּם שְׁמַע [[שירת דבורה|שִׁירַת דְּבוֹרָה]]. | ||
הַנְּבִיאָה הַכְּשֵׁרָה. | הַנְּבִיאָה הַכְּשֵׁרָה. | ||
'''תַּעְזְ'''רָה{{הערה| כאן רמז הפייט אלשבזי את עירו '''תעז''' ששם נתיישבו יהודי תימן}} לָּךְ בַּתְּפִ'''לָּה'''. | '''תַּעְזְ'''רָה{{הערה| כאן רמז הפייט החשוב רבי אלשבזי שלום את עירו '''תעז''' ששם נתיישבו יהודי תימן לעשות רצון קונם}} לָּךְ בַּתְּפִ'''לָּה'''. | ||
מד. | מד. הַ[[מטטרון|מְּטַטְרוֹן]] הַמְּמוּנַּה. | ||
רֹאשׁ לְכָל סִגְנֵי כְּהוּנָה. | רֹאשׁ לְכָל סִגְנֵי כְּהוּנָה. | ||
הַשְׁמְעָנוּ יוֹם חֲתוּנָה. | הַשְׁמְעָנוּ יוֹם חֲתוּנָה. | ||
בָּא זְמָ'''ן קֵ"ץ''' '''הַ'''{{הערה| במילים '''ק"ץ''' ו'''ן'''' סופית דזמן ו'''ה'''' ראשונה ד'''ה'''גאולה, רמז הפייט את חמשת ראשי הבתים של הפיוט וסגירת הפיוט כעין הפתיחה שהם ראשי תיבות '''ה'''ללי '''נ'''פשי '''ק'''ונך '''צ'''ורך, וכן רמז לששה סדרי משנה הנזכרים כמה פעמים בפיוט שבזכות הלימוד בהם '''קץ הגאולה''' כדאמרו במדרש (ויקרא רבה ג' ז') רב הונא אמר תרתי '''אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות''' מה טעמא (הושע ח, י) "גם כי יִתְנוּ בגוים עתה אקבצם", ראה בית כח, ובית לב לעיל שהוזכר בהם לומדי המשניות, דכן ו' סדרי משנה הוזכרו כאן כי '''זמ"ן''' - ראשי תיבות ז'רעים מ'ועד נ'שים נ'זיקין, '''ק"ץ''' - ק'ודשים, וטהרות נרמז באומרו בראש הבית; ראש לכל '''סגני כהונה''', וכדאמרו בגמרא שמבין הסוגיות התלמודיות בנושא טהרות מפורסמת סוגיה ארוכה ומורכבת בשם "סוגיית רבי חנינא סגן הכהנים" (פסחים דפים יד-כ). התלמוד מציין את הקושי המיוחד בלימוד הלכות הטומאה והטהרה, ואף מספר על חכמים מבין האמוראים שלא היו בקיאים בהם, והתקשו בהבנת משניות בסדר טהרות (דבר חריג ביותר בהשוואה לשאר סדרי המשנה) וראש המבינים בסוגיות אלו לעומקן הינו רבי חנינא '''סגן הכהנים''', והאות ץ' רומז דעל ידי לימוד ו' סדרי משנה ו' כנגד | בָּא זְמָ'''ן קֵ"ץ''' '''הַ'''{{הערה| במילים '''ק"ץ''' ו'''ן'''' סופית דזמן ו'''ה'''' ראשונה ד'''ה'''גאולה, רמז הפייט את חמשת ראשי הבתים של הפיוט וסגירת הפיוט כעין הפתיחה שהם ראשי תיבות '''ה'''ללי '''נ'''פשי '''ק'''ונך '''צ'''ורך, וכן רמז לששה סדרי משנה הנזכרים כמה פעמים בפיוט שבזכות הלימוד בהם '''קץ הגאולה''' כדאמרו במדרש (ויקרא רבה ג' ז') [[רב הונא]] אמר תרתי '''אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות''' מה טעמא ([[הושע]] ח, י) "גם כי יִתְנוּ בגוים עתה אקבצם", ראה בית כח, ובית לב לעיל, שהוזכר בהם לומדי המשניות, דכן ו' סדרי משנה הוזכרו כאן כי '''זמ"ן''' - ראשי תיבות ז'רעים מ'ועד נ'שים נ'זיקין, '''ק"ץ''' - ק'ודשים, וטהרות נרמז באומרו בראש הבית; ראש לכל '''סגני כהונה''', וכדאמרו בגמרא שמבין הסוגיות התלמודיות בנושא טהרות מפורסמת סוגיה ארוכה ומורכבת בשם "סוגיית רבי חנינא סגן הכהנים" (פסחים דפים יד-כ). התלמוד מציין את הקושי המיוחד בלימוד הלכות הטומאה והטהרה, ואף מספר על חכמים מבין האמוראים שלא היו בקיאים בהם, והתקשו בהבנת משניות בסדר טהרות (דבר חריג ביותר בהשוואה לשאר סדרי המשנה) וראש המבינים בסוגיות אלו לעומקן הינו רבי חנינא '''סגן הכהנים''', והאות [[ץ]]' והאות [[ט]]' מתחלפים, ורצה לומר צ' טהרות, וגם ץ' רומז דעל ידי לימוד ו' סדרי משנה ו' כנגד ה[[יסוד]] יש קיום ועמידה ל'''ץ' יסוד עולם''' שיהיה '''ץ''' זקוף ולא '''צ''' כפוף ויהיה [[חיים|חיים טובים]] לכל העולם כי '''סומך י-הוה לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים''' ([[תהלים]] פרק קמה)}}גְּאוּ'''לָה'''; | ||
</poem> | |||
| מקור = | |||
| ניקוד = כן | |||
}} | |||
{{חלונית | |||
| כותרת = הַלְּלוּ כָּל הַמְּצוּאִים{{הערה|הוא כנגד מזמור קמ"ח ב[[תהילים קמ"ח]] המתחיל ב'''הַלְלוּ יָהּ | |||
הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים'''}} | |||
ב | |||
| רוחב = 30% | |||
| תוכן = <poem> | |||
מה. הַלְּלוּ כָּל הַמְּצוּאִים. | |||
'''שׁ'''וֹכְנֵי אֶרֶץ נְכֵאִים. | |||
'''בְּ'''הַטְּהוֹרִים עִם טְמֵאִים, | |||
'''זֶ'''ה לְעוּמַּת '''ז'''וֹ סְדוּ'''רִים'''; | |||
מו. '''מִ'''תְּחִלַּת שֶׁבְּרָאָם. | |||
יוֹצְרָם יַחַד קְרָאָם. | |||
כִּי בְּאֶזְרוֹעוֹ נְשָׂאָם. | |||
יָם וְאַרְבָּעָה נְהָ'''רִים''';{{הערה|על פי [[בראשית]] (פרק ב' פסוק י')}} | |||
מז. '''שָׂ'''ם גְּבוּל לַיָּם בְּחֶרֶץ{{הערה|מצאתי כתוב; פירוש: בִתַגְ'רִיק (בַּהֲצָפָה)}}. | |||
עִם שְׁלִישׁ מִדְבָּר וְאֶרֶץ{{הערה|על פי [[תוספות]] ל[[מסכת פסחים]] (דף צ"ד עמוד א, דיבור המתחיל '''כל הישוב כולו''')}}. | |||
בָּם יְשׁוּב חַיּוֹת וְשֶׁרֶץ. | |||
זֶה בְּזֶה הֵמָּה קְשׁוּ'''רִים'''; | |||
מח. '''תָּ'''ם אֲשֶׁר הַיְצוּר קְדָמוֹ. | |||
שֶׁשְּׁמוֹ אָדָם בְּצַלְמוֹ. | |||
הוֹסְפוּ דִבּוּר וּבִשְׁמוֹ. | |||
סוֹד בְּאוֹתִיּוֹת בְּרוּ'''רִים'''; | |||
מט. '''אַ'''הֲבַת '''אָ'''דָם וְחַוָּה. | |||
אָכְלוּ מֵעֵץ דְּתַאְוָה. | |||
הִיא יְפֵהפִיָּה וְנָאוָה. | |||
עוֹרְרָה אַהֲבַת נְעוּ'''רִים'''; | |||
נ. '''לַ'''הֲדַר סֵיהַר וְחַמָּה. | |||
תַּחֲשׁוֹק נַפְשִׁי בְּעָצְמָה. | |||
נִקְשְׁרָה בִּינָה וְחָכְמָה. | |||
בֵּין קְהַל קֹדֶשׁ בְּחוּ'''רִים'''; | |||
נא. '''שׁ'''וּר מְקוֹם יוֹפִי קְדוּשָׁה. | |||
אַהֲבָה עַזָּה וְקָשָׁה. | |||
הִיא כְּחוֹשֶׁק אִישׁ וְאִשָּׁה. | |||
בֵּית מְלוֹנָם בַּכְּפָ'''רִים'''; | |||
נב. '''בַּ'''הֲדַר לָבִיא וְלִבְיאַה.{{הערה|פירוש: קודשא בריך הוא וּשְׁכִינָה}}. | |||
תִּמְצְאָה חַיִּים וּמִחְיָה. | |||
יוֹם צְבִיא עוֹפֶר וְצִבְיָה. | |||
חוֹבְרִים בֵּין הַיְּעָ'''רִים'''; | |||
נג. '''זִ'''מְ[רֵי]{{הערה|מכוסה בדיו}} מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. | |||
הַדְּגָלִים עִם מְטַטְרוֹן. | |||
סוֹבְבִים מִשְׁכָּן וְאָרוֹן. | |||
גַּם זְקֵנֵינוּ וְשָׂ'''רִים'''; | |||
נד. '''י'''וֹם אֲשֶׁר עָנוּ בְּשִׁירָה. | |||
מָצְאוּ מִשָּׁם בְּאֵרָה. | |||
מִזְּמָן אָבוֹת חֲפוּרָה. | |||
בָּהּ שְׁתֵים עֶשְׂרֵה נְהָ'''רִים'''; | |||
נה. נָסְעוּ יַחַד בְּאֵלִים. | |||
בַּהֲדַר שִׁבְעִים דְּקָלִים.{{הערה|על פי [[ילקוט שמעוני]] רמז רנ"ד (דיבור המתחיל "ויבואו אילמה")}}. | |||
מִשְׁנֵים עָשָׂר גְּבוּלִים.{{הערה|על פי [[ספר יצירה]] ה' ב'}}. | |||
פָּתְחוּ כָּל הַשְּׁעָ'''רִים'''; | |||
נו. עוֹרְרָת צוּרִי גְּבוּרָה. | |||
לַחֲשׁוֹק רַעְיָה בְּחוּרָה. | |||
קַבְּצָה עֵדָה פְּזוּרָה. | |||
נַעֲלֶה עֵדִים בְּצוּ'''רִים'''; | |||
זן. צַו לְשׁוּלַמִּית שְׁלֵימָה. | |||
'''תַּעְזְ'''רֵינוּ מִמְּרוֹמָה. | |||
נַעֲנֶה שִׁירַה נְעִימָה. | |||
נַעֲלֶה צִיּוֹן בְּשִׁי'''רִים'''; | |||
חן. חֵן לְבָחוּר עִם בְּתוּלָה. | |||
בַּת נְדִיבִים הִיא אֲצוּלָה. | |||
מִזְּמָן מֹשֶׁה כְּלוּלָה. | |||
עָמְדָה מִבֵּין בְּתָ'''רִים'''; | |||
נט. שִׂימְחָה לִבִּי וְעֵינַי. | |||
יוֹם עֲלוֹת נַפְשִׁי בְּסִינַי. | |||
לָבְשָׁה מֵהוֹד זְקֵינַי. | |||
הִעְלְתָה שָׁלוֹשׁ בְּתָ'''רִים''';{{הערה|על פי ספר [[בראשית]] (פרק טו פסוקים ט י) [[ברית בין הביתרים]] שבתר אברהם כמו שנאמר; וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ '''עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ''' וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל׃ יוַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ אֶת־כׇּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִּפֹּ֖ר לֹ֥א בָתָֽר}} | |||
ס. תֶּחֱזֶה נַפְשִׁי לְחוּפָּה. | |||
תַּעֲלֶה כִּסֵּא מְחוּפָּה. | |||
מֵהֲדַר דּוֹד צַח וְיָפָה. | |||
יִשְׂמְחוּן אֶרֶץ וְהָ'''רִים'''; | |||
</poem> | </poem> | ||
| מקור = | | מקור = | ||
| ניקוד = כן | | ניקוד = כן | ||
}} | }} | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [http://www.cs.toronto.edu/~yuvalf/Shabazi/poem21.html כל חלקי הפיוט באתר שירת הרב שבזי] | |||
*[http://www.cs.toronto.edu/~yuvalf/Shabazi/poem12.html משירי רבי שלום שבזי עפ"י מהדורת סרי וטובי כולל חלק מהערות השוליים והגהות הנוסח] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* [https://m.ynet.co.il/Articles/3455676 כתבתו של [[יואב פרידמן]] באתר ווינט [[ידיעות אחרונות]] על השיר הללי נפשי בגרסתו בלחן [[מודרני]] ישראלי לא תימני שיותאם להלך רוח הזמן] | |||
==הערות שוליים== | |||
{{הערות שוליים}} | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[https://he.everybodywiki.com/%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%99_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99 הללי נפשי] | *[https://he.everybodywiki.com/%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%99_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99 הללי נפשי] | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־18:34, 2 באוקטובר 2025
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
תבנית:אין תמונה צוּר אֲשֶׁר הֵאֶצִיל כְּתָרִים - הַלְּלִי נַפְשִׁי לְצוּרֵךְ (באנגלית: Tyre, which has bestowed crowns, my soul praises the need, בצרפתית: Tyr, qui a donné des couronnes, mon âme loue le besoin) הוא פיוט קדמון של הודאה להשם שנהגו לשוררו יהודי תימן בארץ ישראל ובמדינות העולם בעיקר לכבוד שמחת חתן וכלה בשבת חתן[1] שיזכו לחיים ארוכים. בשיר ישנם לנוסח אחד 42 בתים ולנוסח שני 44 בתים. השיר נכתב על ידי הרב רבי שלום אלשבזי תלמיד חכם פייטן וסופר גדול משוררי תימן המכונה הרששב"ז מהעיר תעז-תעיז שבתימן שעל פי מסורת יהודי תימן חיבר קרוב ל-3000 פיוטי קודש וטהרה וכמיהה וכיסופים לגאולת ציון וירושלם. הפיוט בנוי רובו ככולו על מדרשי חז"ל בו חורז הפייטן פנינה לפנינה ממדרשי חז"ל ופסוקי התנ"ך בעיקר מגילת שיר השירים וממדרשי ארץ ישראל ומן התלמוד הבבלי. בשיר ישנם 5 בתים אשר כותרם הוא הַלְּלִי נַפְשִׁי א. בית א' "הַלְּלִי נַפְשִׁי לְצוֹּרֵךְ". ב. בית ה' "הַלְּלִי נַפְשִׁי לְקוֹנֵךְ". ג. בית כ"ג "הַלְּלִי נַפְשִׁי לְקוֹנֵךְ". ד. בית כ"ט "הַלְּלִי נַפְשִׁי וְחִילִי". ה. בית ל' "הַלְּלִי נַפְשִׁי וְרוּחִי". כמו כן לשיר יש כמה לחנים חדשים גם ישנים מהם שהולחנו בתימן ומהם שהולחנו בישראל, מוזכרים בו בתוככי הפיוט גיבורי התנ"ך;
- הקדוש ברוך הוא הנקרא א-ל וצור וקונה והדוד (בית א, בית ד, בית ה, בית חי, בית יט, בית כג, בית כט).
- מלאכי השרת והכרובים (בית ה, בית כה), והמלאך מטטרון - חנוך (בית ט, ובית מד).
- שכינת א-ל (בית גל).
- מלכים ונסיכים (בית יז) רוזנים (בית טל).
- אברהם אבינו (בית ח).
- ציון (בית ד).
- יעקב אבינו (בית כו).
- משה רבינו (בית ח, בית יג, בית יט, בית ך, בית לה).
- אהרן הכהן (בית ח, בית יט, בית ך, בית מד).
- יהושע (בית מ).
- שלמה המלך בן דוד המלך (בית ט, בית אל).
- תלמידי חכמים הלומדים תורה ושוני המשנה (בית כח, בית אל, בית לב).
- ושבעים זקנים (בית י).
- י"ב שבטי ישראל (בית י).
- סגני הכהנים, וכהני י-הו"ה (בית יט, בית מד).
- י"ב נשיאי ישראל (בית יא).
- ברק בן אבינועם השופט (בית מב).
- אסתר היא הדסה היא אסתר המלכה (בית טו).
- חנה הנביאה אם שמואל (בית ב).
- דבורה הנביאה השופטת (בית מג).
ראש הפיוט בנוי על פי הפסוק בסוף ספר תהלים (פרק קמו, פסוקים א-ב) הַלְלוּ יָ-הּ הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְ-הוָה; אֲהַלְלָה יְ-הוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵא-לֹהַי בְּעוֹדִי. באקרוסטיכון חתם המשורר את שמו שלום ולפעמים שלם חסר ו', וגם שם משפחתו ושם עיר מוצאו, שם משפחתו וכפר מוצאו שבז ובסוף הפיוט שם עיר מגוריו תעז.
בשיר ישנם 4 לשונות ראשונות של ברכה שביעית של שבע ברכות שהיא;
- ששון (בית ג בפיוט).
- ושמחה (בית ג, בית יג, בית טו, בית כא, בית כח, בית ל, בית גל, בית לז).
- חתן (בית ב, בית ו, בית ט, בית יב, בית יג, בית כא, בית כח, בית גל, בית מד).
- וכלה (בית ו, בית יב, בית יג, בית טז, בית יט, בית כב, בית גל, בית לז).
בשיר ישנם 7 לשונות של שבע ברכות שהם;
- גילה (בית כט בפיוט).
- רינה (בית ט בפיוט).
- דיצה (בית ל בפיוט).
- וחדוה (בית ט בפיוט).
- אהבה (בית ח, בית יז, בית חי, בית יט, בית כו, בית לז).
- ואחוה (בית ג בפיוט).
- שלום (בראשי האקרוסטיכון).
- וריעות (בית ג בפיוט, בית יז בפיוט).
בו מפציר ומבקש הפייט מהמיית ליבו וערגת נפשו לגאולת כנסת ישראל ושכינת עוזו של הקדוש ברוך הוא שתבוא הגאולה והפדות בישועה חסד ורחמים מרובים באומרו בבית שלישי האל ברחמיך הושענא. שבזי השלים הפיוט לשמחת חתן וכלה ב16 בתים נוספים שתחילת הבתים מתחילים בפיוט הַלְּלוּ כָּל הַמְּצוּאִים.
צוּר אֲשֶׁר הֵאֶצִיל כְּתָרִים - הַלְּלִי נַפְשִׁי לְצוֹּרֵךְ
|
|---|
|
פתיחה; צוּר אֲשֶׁר הֵאֶצִיל כְּתָרִים, לוֹ שְׂרִידֵי עָם יְשָׁרִים שָׁרִים, |
צוּר אֲשֶׁר הֵאֶצִיל כְּתָרִים - הַלְּלִי נַפְשִׁי לְצוֹּרֵךְ
|
|---|
|
א. הַלְּלִי נַפְשִׁי - לְצוֹּרֵךְ. ה. הַלְּלִי נַפְשִׁי - לְקוֹנֵךְ. כג. הַלְּלִי נַפְשִׁי - לְקוֹנֵךְ. כט. הַלְּלִי נַפְשִׁי - וְחִילִי. ל. הַלְּלִי נַפְשִׁי - וְרוּחִי. |
הַלְּלוּ כָּל הַמְּצוּאִים[24]ב |
|---|
|
מה. הַלְּלוּ כָּל הַמְּצוּאִים. |
קישורים חיצוניים[עריכה]
- כל חלקי הפיוט באתר שירת הרב שבזי
- משירי רבי שלום שבזי עפ"י מהדורת סרי וטובי כולל חלק מהערות השוליים והגהות הנוסח
לקריאה נוספת[עריכה]
- כתבתו של יואב פרידמן באתר ווינט ידיעות אחרונות על השיר הללי נפשי בגרסתו בלחן מודרני ישראלי לא תימני שיותאם להלך רוח הזמן
הערות שוליים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ משמע כן ממה שמשורר הפייט בבית ל' "ושמח נא יום מנוחי" שהוא יום שבת מנוחה
- ↑ יעלצה ליבך כחנה שאמר הפייט, דכן כתוב אצל חנה ב(ספר שמואל א, פרק ב' פסוק א') ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהו"ה וכו'
- ↑ דכן כתוב אצל שלמה (שיר השירים פרק ג, פסוק יא); במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וכו'
- ↑ ראה לקמן בהערה וצרף לכאן, וראה מסכת ברכות (כט, א); הני תשע דראש השנה כנגד מי? אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין, כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפלתה דאמר מר בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה (וזהו; יעלצה ליבך כחנה שאמר הפייט, וכן כתוב אצל חנה ב(ספר שמואל א, פרק ב' פסוק א') ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהו"ה וכו'), הני עשרים וארבע דתעניתא, כנגד מי? אמר רבי חלבו כנגד כ"ד רננות שאמר שלמה (וזהו; תקשרי ארבעה ועשרים שאמר הפייט אחריו) בשעה שהכניס ארון לבית קדשי הקדשים, אי הכי כל יומא נמי נמרינהו? אימת אמרינהו שלמה? ביומא דרחמי! אנן נמי ביומא דרחמי אמרי להו, וזהו האל ברחמיך הושענא שאמר הפייט בסמוך
- ↑ ע"פ הפייטן רבי אורי שבח ובנו רבי רן שבח
- ↑ כנגד מגן אברהם דילד שעשועים בנו יצחק ילד שעשועים של אברהם ושרה שנולד אחר מאה שנה וצחוק עשה להם כפי הכתוב בתורה וצחוק הינו לשון שעשועים כדאמרו ב(מסכת בבא קמא דף צז, ב) מטבע של אברהם זקן וזקינה מצד אחד (אברהם ושרה) הוא ורעיתו נטועים, ובחור ובתולה מצד אחד (כנגד יצחק ורבקה) גם ילד שעשועים
- ↑ כנגד דוד מלך ישראל שבנו שלמה המלך בנה מקדש ולא רצו שערים להיפתח, כדאמרו במסכת מועד קטן (ט, א) אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שביקש שלמה להכניס ארון למקדש, דבקו שערים זה לזה, אמר שלמה עשרים וארבע רננות ולא נענה, פתח ואמר (תהלים כד, ז), שאו שערים ראשיכם וגו' ולא נענה, כיון שאמר (דברי הימים ב, ו, מב) ה' א-להים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך, מיד נענה, באותה שעה נהפכו פני שונאי דוד כשולי קדירה, וידעו הכל שמחל לו הקב"ה על אותו עון, עם בת שבע. ומה שאמר הפייט הא-ל ברחמיך הושענא כפי שאמרו במסכת ברכות (כט, ב), אימתי אמר להו שלמה ביומא דרחמי, וזהו גם כן שאמר שלמה המלך באשת חיל (משלי פרק אל, פסוק אל) תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה
- ↑ ראה לעיל הערה מספר 2
- ↑ לא מצינו שנמשחו ראשי הנשיאים אך מצינו שראשי הנשיאים וע' זקנים דלעיל כתוב בהם (שמות סוף פרשת משפטים פרק כד, ט, י, יא); ט. וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרוֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ י. וַיִּרְאוּ אֵת אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו, כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר׃ יא. וְאֶל־אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שָׁלַח יָדוֹ, וַיֶּחֱזוּ אֶת־הָאֱ-לֹהִים, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ׃, ובמילים משתה רמז הפייטן שם משפחתו שלום אלשבזי משתה
- ↑ לפי משקל החרוז
- ↑ מֵהֲמוֹן מַעְלָה... כָּאן מַחוּק בַּכְּתָב יָד
- ↑ פִּירוּשׁ; חֲזָקִים
- ↑ פירוש: יום השלישי החולף שהוכפל בו פעמים כי טוב ויבוא אחריו יום הרביעי שבתולה נשאת ליום הרביעי (מסכת כתובות פרק א משנה א), וכן קוּם קְרָא מֹשֶׁה לְאִישִׁי.
יַעֲמוֹד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי. טַלְּךָ מִלָּא לְרֹאשִׁי כי משה עלה לקבל תורה ביום השלישי וראשם של ישראל התמלא טל תחיית המתים כמובא במדרש ורק אז הותרו ישראל בתשמיש המיטה ביום הרביעי כי לפני כן היו שלושת ימי הגבלה אך עכשיו הותרו ליום הרביעי כחתן וכלה כמובא בפרשת יתרו וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ - ↑ על פי שיר השירים (פרק ה' פסוק ב); אֲנִ֥י יְשֵׁנָ֖ה וְלִבִּ֣י עֵ֑ר ק֣וֹל דּוֹדִ֣י דוֹפֵ֗ק פִּתְחִי־לִ֞י אֲחֹתִ֤י רַעְיָתִי֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא־טָ֔ל קְוֻצּוֹתַ֖י רְסִ֥יסֵי לָֽיְלָה׃
- ↑ וכן הוא מתאים למשקל החרוז
- ↑ ע"פ (תהלים ק"ד י"ב)
- ↑ על פי בבא קמא (דף פ' עמוד ב') עיין שם
- ↑ על פי מגילת שיר השירים (פרק ו פסוק כ) אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים
- ↑ רצונו לומר הכל בזכותו
- ↑ מלך חצור שנהרג על ידי דבורה וברק
- ↑ חדלה היינו שיחדלו ממלחמה ויברחו ערי הפריזי שנמלטו על ידי ברק ודבורה כמובא בשירת דבורה (שופטים פרק ה', פסוק ז'); חדלו פרזון - ופירש"י ערי הפרזי שאין להם חומה חדלו מהיות יושבים בהם מפני אויביהם ונאספו אל ערי המבצר
- ↑ כאן רמז הפייט החשוב רבי אלשבזי שלום את עירו תעז ששם נתיישבו יהודי תימן לעשות רצון קונם
- ↑ במילים ק"ץ ון' סופית דזמן וה' ראשונה דהגאולה, רמז הפייט את חמשת ראשי הבתים של הפיוט וסגירת הפיוט כעין הפתיחה שהם ראשי תיבות הללי נפשי קונך צורך, וכן רמז לששה סדרי משנה הנזכרים כמה פעמים בפיוט שבזכות הלימוד בהם קץ הגאולה כדאמרו במדרש (ויקרא רבה ג' ז') רב הונא אמר תרתי אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות מה טעמא (הושע ח, י) "גם כי יִתְנוּ בגוים עתה אקבצם", ראה בית כח, ובית לב לעיל, שהוזכר בהם לומדי המשניות, דכן ו' סדרי משנה הוזכרו כאן כי זמ"ן - ראשי תיבות ז'רעים מ'ועד נ'שים נ'זיקין, ק"ץ - ק'ודשים, וטהרות נרמז באומרו בראש הבית; ראש לכל סגני כהונה, וכדאמרו בגמרא שמבין הסוגיות התלמודיות בנושא טהרות מפורסמת סוגיה ארוכה ומורכבת בשם "סוגיית רבי חנינא סגן הכהנים" (פסחים דפים יד-כ). התלמוד מציין את הקושי המיוחד בלימוד הלכות הטומאה והטהרה, ואף מספר על חכמים מבין האמוראים שלא היו בקיאים בהם, והתקשו בהבנת משניות בסדר טהרות (דבר חריג ביותר בהשוואה לשאר סדרי המשנה) וראש המבינים בסוגיות אלו לעומקן הינו רבי חנינא סגן הכהנים, והאות ץ' והאות ט' מתחלפים, ורצה לומר צ' טהרות, וגם ץ' רומז דעל ידי לימוד ו' סדרי משנה ו' כנגד היסוד יש קיום ועמידה לץ' יסוד עולם שיהיה ץ זקוף ולא צ כפוף ויהיה חיים טובים לכל העולם כי סומך י-הוה לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים (תהלים פרק קמה)
- ↑ הוא כנגד מזמור קמ"ח בתהילים קמ"ח המתחיל בהַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים
- ↑ על פי בראשית (פרק ב' פסוק י')
- ↑ מצאתי כתוב; פירוש: בִתַגְ'רִיק (בַּהֲצָפָה)
- ↑ על פי תוספות למסכת פסחים (דף צ"ד עמוד א, דיבור המתחיל כל הישוב כולו)
- ↑ פירוש: קודשא בריך הוא וּשְׁכִינָה
- ↑ מכוסה בדיו
- ↑ על פי ילקוט שמעוני רמז רנ"ד (דיבור המתחיל "ויבואו אילמה")
- ↑ על פי ספר יצירה ה' ב'
- ↑ על פי ספר בראשית (פרק טו פסוקים ט י) ברית בין הביתרים שבתר אברהם כמו שנאמר; וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל׃ יוַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ אֶת־כׇּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִּפֹּ֖ר לֹ֥א בָתָֽר