הללי נפשי

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

תבנית:אין תמונה צוּר אֲשֶׁר הֵאֶצִיל כְּתָרִים - הַלְּלִי נַפְשִׁי לְצוּרֵךְאנגלית: Tyre, which has bestowed crowns, my soul praises the need, בצרפתית: Tyr, qui a donné des couronnes, mon âme loue le besoin) הוא פיוט קדמון של הודאה להשם שנהגו לשוררו יהודי תימן בארץ ישראל ובמדינות העולם בעיקר לכבוד שמחת חתן וכלה בשבת חתן[1] שיזכו לחיים ארוכים. בשיר ישנם לנוסח אחד 42 בתים ולנוסח שני 44 בתים. השיר נכתב על ידי הרב רבי שלום אלשבזי תלמיד חכם פייטן וסופר גדול משוררי תימן המכונה הרששב"ז מהעיר תעז-תעיז שבתימן שעל פי מסורת יהודי תימן חיבר קרוב ל-3000 פיוטי קודש וטהרה וכמיהה וכיסופים לגאולת ציון וירושלם. הפיוט בנוי רובו ככולו על מדרשי חז"ל בו חורז הפייטן פנינה לפנינה ממדרשי חז"ל ופסוקי התנ"ך בעיקר מגילת שיר השירים וממדרשי ארץ ישראל ומן התלמוד הבבלי. בשיר ישנם 5 בתים אשר כותרם הוא הַלְּלִי נַפְשִׁי א. בית א' "הַלְּלִי נַפְשִׁי לְצוֹּרֵךְ". ב. בית ה' "הַלְּלִי נַפְשִׁי לְקוֹנֵךְ". ג. בית כ"ג "הַלְּלִי נַפְשִׁי לְקוֹנֵךְ". ד. בית כ"ט "הַלְּלִי נַפְשִׁי וְחִילִי". ה. בית ל' "הַלְּלִי נַפְשִׁי וְרוּחִי". כמו כן לשיר יש כמה לחנים חדשים גם ישנים מהם שהולחנו בתימן ומהם שהולחנו בישראל, מוזכרים בו בתוככי הפיוט גיבורי התנ"ך;

ראש הפיוט בנוי על פי הפסוק בסוף ספר תהלים (פרק קמו, פסוקים א-ב) הַלְלוּ יָ-הּ הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְ-הוָה; אֲהַלְלָה יְ-הוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵא-לֹהַי בְּעוֹדִי. באקרוסטיכון חתם המשורר את שמו שלום ולפעמים שלם חסר ו', וגם שם משפחתו ושם עיר מוצאו, שם משפחתו וכפר מוצאו שבז ובסוף הפיוט שם עיר מגוריו תעז.

בשיר ישנם 4 לשונות ראשונות של ברכה שביעית של שבע ברכות שהיא;

  • ששון (בית ג בפיוט).
  • ושמחה (בית ג, בית יג, בית טו, בית כא, בית כח, בית ל, בית גל, בית לז).
  • חתן (בית ב, בית ו, בית ט, בית יב, בית יג, בית כא, בית כח, בית גל, בית מד).
  • וכלה (בית ו, בית יב, בית יג, בית טז, בית יט, בית כב, בית גל, בית לז).

בשיר ישנם 7 לשונות של שבע ברכות שהם;

  • גילה (בית כט בפיוט).
  • רינה (בית ט בפיוט).
  • דיצה (בית ל בפיוט).
  • וחדוה (בית ט בפיוט).
  • אהבה (בית ח, בית יז, בית חי, בית יט, בית כו, בית לז).
  • ואחוה (בית ג בפיוט).
  • שלום (בראשי האקרוסטיכון).
  • וריעות (בית ג בפיוט, בית יז בפיוט).

בו מפציר ומבקש הפייט מהמיית ליבו וערגת נפשו לגאולת כנסת ישראל ושכינת עוזו של הקדוש ברוך הוא שתבוא הגאולה והפדות בישועה חסד ורחמים מרובים באומרו בבית שלישי האל ברחמיך הושענא. שבזי השלים הפיוט לשמחת חתן וכלה ב16 בתים נוספים שתחילת הבתים מתחילים בפיוט הַלְּלוּ כָּל הַמְּצוּאִים.

צוּר אֲשֶׁר הֵאֶצִיל כְּתָרִים - הַלְּלִי נַפְשִׁי לְצוֹּרֵךְ

פתיחה; צוּר אֲשֶׁר הֵאֶצִיל כְּתָרִים, לוֹ שְׂרִידֵי עָם יְשָׁרִים שָׁרִים,
הֲדַרוֹ עִם חֲכָמִים וַחֲבֵרִים, חֲבִיבִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים;

צוּר אֲשֶׁר הֵאֶצִיל כְּתָרִים - הַלְּלִי נַפְשִׁי לְצוֹּרֵךְ

א. הַלְּלִי נַפְשִׁי - לְצוֹּרֵךְ.
שֹּׁוֹרְרִי בִּנְעִים זֵמִירֵךְ.
עֵת בְּכָל לָשׁוֹן תְּבָרֵךְ.
צוּר אֲשֶׁר הֵאֶצִיל כְּתָרִים.

בּ. אִם תִּהְיִי בַּעֲלַת תְּבוּנָה.
יַעַלְצָה לִבֵּךְ כְּחַנָּה‏[2].
עַטְּרִי רֹאשׁ יוֹם חֲתֻנָּה‏[3].
תְּקַשְּׁרִי אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים[4].

ג. יֵשׁ מוֹסִיפִים 2 בָּתִּים אֵלּוּ שֶׁרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁלָּהֶם הַמָּגֵן כְּנֶגֶד עַנְנוּ מָגֵן אַבְרָהָם עַנְנוּ (בחינת אבינו) וְעַנְנוּ מָגֵן דָּוִד עַנְנוּ (בחינת מלכנו)‏[5];

נִשְׂמֵּחָה אַחִים וְרֵעִים.
גַּם (נוֹסַח שׁוֹנֶה; נָשִׂישׂ עִם) יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים.
הוּא וְרַעיָתּוֹ נְטוּעִים‏[6].
מוּל יְרִיעוֹת הַסְדוּרִים;

ד. הָאֵ-ל בְּרַחֲמֶיךָ הוֹשַׁעְנָא.
נַעֲלֶה לְצִיּוֹן בָּרִנָּה.
מַחֲזֶה מִקְדָּשׁ מֵבוּנָה (כְּלוֹמַר; בָּנוּי).
גַּם נְהַלֵּל בַּשְּׁעָרִים[7];


ה. הַלְּלִי נַפְשִׁי - לְקוֹנֵךְ.
צוּר אֲשֶׁר הִרְגִיל לְשׁוֹנֵךְ.
שָׂם בְּגַן עֵדֶן מְלוֹנֵךְ.
תַּעֲלִי מִבֵּין כְּרוּבִים.

ו. לָּךְ מְקוֹם יוֹשֶׁר מְמוּלָּא.
וַהֲדַר הֵיכָל מְעוּלָּה.
מֵהֲדָר חָתָן וְכַלָּה.
חָשְׁקוּ יָפְיוֹ נְדִיבִים.

ז. שָׁם הֲדַר וֶרֶד וְשׁוֹשָׁן.
מוֹר וְקִנָּמוֹן מְדוּשָּׁן.
מִקְנֵה בּוֹשֶׂם מְעוּשָּׁן.
וַעֲנַן כָּבוֹד סְבִיבִים.

ח. בּוֹ מְקוֹם הֵיכַל גְּבֶרֶת.
בַּת לְאַבְרָהָם עֲטֶרֶת.
שׁוֹשְׁבִינִים שָׁם תְּשָׁרֶת.
אַהֲרֹן וּמֹשֶה אֲהוּבִים.

ט. זוֹ מְקוֹם חֶדְוָה וְרִינָּה.
עִם מְטַטְרוֹן הַמְּמוּנָּה.
בּוֹ שְׁלֹמֹה יוֹם חֲתוּנָה.
עִטְרָה לוֹ רֹאשׁ מְסוּבִּים[8].

י. יוֹם עֲלוֹת מֹשֶׁה לְסִינַי.
בָּחֲרָה שִׁבְעִים זְקֵנַי.
הִגְבְּילָה שִׁבְטֵי הֲמוֹנַי.
קִיבְּלוּ לוּחוֹת כְּתוּבִים.

יא. מָשְׁחָה (נ"א; מִשְׁתֶּה)‏[9] רָאשֵׁי נְשִׂיאִים.
שֶׁבְּכָל שֵׁבֶט קְרוּאִים.
כִּי בְּצִלָּהּ נֶהֱנָאִים.
קוֹל וְאֵשׁ צוֹעֵר (נוֹסַח שׁוֹנֶה; סוֹעֵר) וְעָבִים.

יב. שָׁם הֲדַר כַּלָּה וְחַתָּן.
נֵיתְנוּ לָנוּ בְּמַתָּן.
הִזְרְחָה פִּרְיַי בְּעִיתָּן.
רִיוְּתָה כָּל הָעֲשָׂבִּים.

יג. תָּמְכָה כַּלָּה יְמִינִי.
וַהֲדַר חָתָן רְצוֹנִי.
מִזְּמָן מֹשֶה אֲדוֹנִי.
אֶשְׂמְחָה מִטּוּב עֲדָנִים (נוֹסַח שׁוֹנֶה להוסיף: דְּבַשׁ וְחַלָבִים)‏[10].

יד. אֶל אֱגוֹז גַּנָּה וּוֶרֶד.
חָשׁ יְדִיד נַפְשִׁי וְיָרַד.
אֶשְׁמְעָה קוֹל סוּס וּפֶרֶד‏[11].
סָר שְׂמֹאל פָּחַד וְחָרַד.
סָבְבוּ עָלָיו כְּלָבִים.

טו. מַהֲרִי עוּרִי הֲדַסָּה.
בַּת שַׂמְּחִי (נוֹסַח שׁוֹנֶה; שִׂמְחִי) בֵּן הַמְּנוּסָּה.
שֶׁבְּצֵל יָפְיֵךְ מְכוּסָּה.
מֵחֲרוֹן בַּעְלֵי עֲצַבִּים.

טז. כּוֹנְנִי חוּפָּה הֲדוּרָה.
תַּעֲלֶה כַּלָּה בַּחוּרָה.
בְּאַהֲבַת בַּעְלָהּ קְשׁוּרָה.
נִשְׁפְּעָה מִטַּל רְבִיבִים.

יז. אַהֲבַת בַּת חֵן מְלָכִים.
לָהּ יְפַנּוּ הַדְּרָכִים.
הִיא וְרֵעִים עִם נְסִיכִים.
יַעֲלוּ יַחְדַּו חֲטוּבִים.

חי. יוֹם תְּהֵא שִׂמְחַת תְּשׁוּבָה.
צוּר מְחוֹקֵק דָּת בְּאַהְבָה.
וּכְפְלָהּ עִיקָּר כְּתוּבָּה.
יַחְתְּמוּ עֵדִים חֲשׁוּבִים.

יט. אַהֲבַת כַּלָּה כְּלוּלָּה.
מִזְּמָן מֹשֶׁה שְׁתוּלָה.
תַּעֲלֶה מִנְחָה בְּלוּלָּה.
כֹּהֲנַי הֵם בָּהּ רְהוּבִים[12].

ך. קוּם קְרָא מֹשֶׁה לְאִישִׁי.
יַעֲמוֹד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי‏[13].
טַלְּךָ מִלָּא לְרֹאשִׁי‏[14].
כֹּהֲנַי, בּוֹאוּ מְרוּבִּים!

כא. עוֹרְרוּ שִׂמְחַת חֲתָנִים.
עִם שְׁנֵי הַשּׁוֹשְׁבִינִים.
קַבְּצוּ בָּנִים הֲגוּנִים.
בַּעֲלֵי חוֹשֶׁק וְטוֹבִים.

כב. שַׁלְּמוּ עַל רַב שְׁלוֹמוֹת.
נַעֲנֶה שִׁיר עַל עֲלָמוֹת.
בַּהֲדַר כַּלָּה חֲתוּמוֹת.
מוּנְגְּנֵי (שִׁירוֹת עֲרֵיבוֹת) [נוֹסַח שׁוֹנֶה; שִׁירִים עֲרֵבִים]‏[15];


כג. הַלְּלִי נַפְשִׁי - לְקוֹנֵךְ.
הַמְּכַסֶּה עַל עֲוֹנֵך.
סוֹד שְׁמוֹ חוֹשֶׁק רְצוֹנֵךְ.
רָם עֲלֵי כָּל הַמְּצוּאִים.

כד. לוֹ אֱמֶת נָאוַה תְּהִלָּה.
שׁוֹכְנֵי מַטָּה וּמַעְלָה.
עִם עֲדַת חֹדֶשׁ (נוֹסַח שׁוֹנֶה; קֹדֶשׁ) סְגֻלָּה.
הֵם בְּצִלּוֹ נֶהֱנָאִים.

כה. שִׁיר וְקוֹל הַלֵּל וְזִמְרָה.
אוֹמְרִים לִשְׁמוֹ בְּהַדְרָה.
וּמַלְאֲכֵי קֹדֶשׁ וְטַהְרָה.
וְצִפֳּרִים מִבֵּין עֲפָאִים[16].

כו. בּוֹ עֲדַת יַעֲקֹב דְּבֵקִים.
הָאֲהוּבִים הַחֲשׁוּקִים.
גַּם וְנַפְשׁוֹתָן חֲקוּקִים.
הֶן עֲלֵי כִּסְאוֹ נְשׂוּאִים.

כז. זַמְּרוּ לוֹ הַשְּׂרִידִים.
הַבְּחוּרִים הַיְּדִידִים.
שׁוֹכְנֵי גִנַּת וְרָדִים.
שֶׁבְּאוֹת דִּגְלוֹ קְרוּאִים.

כח. יִשְׂמְחוּ זוֹגוֹת גְּאוֹנִים.
סוֹדְרֵי מִשְׁנָה וְשׁוֹנִים.
תּוֹכְפֵי חוּפּוֹת חֲתָנִים.
וַעֲשָּׂרָה הַתְּנָאִים[17];


כט. הַלְּלִי נַפְשִׁי - וְחִילִי.
שַׁבְּחִי צוּרֵךְ וְגִילִי.
לָךְ יַלְבְּשָׁה חֵן מְעִילִי.
מִשְׁבְּצוֹת זָהָב גְּלִילִי.

מִשְׁבְּצוֹת זָהָב גְּלִילִי.
שַׁרְשְׁרוֹת שָׁרְשׁוֹת שְׁבִילִי.
צוֹנְפִים חֶבְרַת סְגִילִי.
אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי[18];


ל. הַלְּלִי נַפְשִׁי - וְרוּחִי.
רָם וְנִשָּׂא עַל שְׁבָחִי.
וּשְׂמַח נָא יוֹם מְנוּחִי.
קַבְּצִי (נוֹסַח שׁוֹנֶה; דוּצִי) כָּל הַקְּהִילָּה.

אל. שִׁיר מְהוּדָּר עַל עֲלָמוֹת.
יַעֲנוּ רוּחוֹת חֲכָמוֹת.
מִשְּׁלֹמֹה רַב שְׁלוֹמוֹת.
שֶׁמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ מְמוּלָּא.

לב. בּוֹ שְׂרִידֵי עָם יְשָׁרִים.
וַחֲכָמִים הַחֲבֵרִים.
סוֹבְרִים שִׁשָּׁה סְדָרִים.
לוֹמְדִים מִילָּה בְּמִילָּה.

גל. זוֹרְחִים מֵאוֹר פְּנֵיהֶם.
כִּי שְׁכִינַת אֵל עֲלֵיהֶם.
וַחֲתָנִים תּוֹךְ נְוֵיהֶם.
שׂומְחִים חָתָן וְכַלָּה.

לד. יוֹם עֲלוֹת סִינַי בְּאַהְבָה.
יָרְדוּ זוֹגוֹת בְּחִיבָּה.
עַל יְדֵי עִלָּה וְסִבָּה (נוֹסַח שׁוֹנֶה בְּשִׁירַתּ תֵּימָן: סִבָּה
וְעִלָּה).
לָבְשׁוּ חֶסֶד גְּדוּלָּה.

לה. מִשְׁאָר קוּלְמוּס בְּטוֹהַר.
נָהֲרוּ חַמָּה וְסֵיהַר (נוֹסַח שׁוֹנֶה: וְסַהַר).
גַּם פְּנֵי מֹשֶׁה בְּזוֹהַר.
נָהֲרוּ יוֹם בָּא בְּצַהְלָה.

לו. מַה לְּךָ אִישׁ טוֹב וְנָאוֶה.
זִיוְּךָ לִכְלִי (נוֹסַח שׁוֹנֶה: לַכַּלָּה) תְּרַוֶּוה.
קוּם וְכַסֵּהוּ בְּמַסְוֶה.
אוֹרְךָ זָרַח תְּחִלָּה.

לז. שַׁחֲרִי כַּלָּה לְזוֹגֵךְ (נוֹסַח שׁוֹנֶה בְּשִׁירַתּ תֵּימָן: לְדוֹדֵךְ).
תֶּהֱנִי מִתַּעֲנוּגֵךְ.
אַהֲבַת לִבּוֹ תְּפִיגֵךְ.
תִּשְׂמְחוּן יַחַד בְּחֶמְלָה.

לח. בֵּין הֲדַס גַּנָּה וּוֶרֶד.
חָשׁ יְדִיד נַפְשִׁי וְיָרַד.
אֶשְׁמְעָה קוֹל סוּס וּפֶרֶד.
צוֹהֲלִים מַטָּה וּמַעְלָה.

טל. נָמְסוּ הָרִים וְהָמוּ.
רוֹזְנִים חָלוּ וְקָמוּ.
מֵהֲדָרוֹ נֶעֱלָמוּ.
שָׂם בְּלֵב יַמִּים מְסִילָּה.

מ. מֵחֲמַת פַּחַד גְּאוֹנוֹ.
יוֹם אֲשֶׁר עָבַר אֲרוֹנוֹ.
קָרְעוּ יַרְדֵּן בְּדִינוֹ (נוֹסַח שׁוֹנֶה; קָרְעוּ יַרְדֵּן בְּגִינוֹ[19]).
בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְעָלָה.

מא. שִׁיר בְּנֵי מַעְלָה יְחַוּוּן.
בֵּין דְגָלֵינוּ יְלַוּוּן.
אוֹרְחוֹת סַרְטוּ (נוֹסַח שׁוֹנֶה: סַטוּ) וְשַׁוּוּן.
יוֹם בְּעָנָן, אֵשׁ בְּלַיְלָה.

מב. תּוֹאֲבִים לִמְקוֹם קְדוּשָׁה.
דּוֹבְרִים שִׁיר אִישׁ וְאִשָּׁה.
קוּם לְךָ בָּרָק וְדָרְשָׁה (נוסח אחר; וְלָטְשָׁה).
וַהֲרוֹג יָבִין[20] וְחָדְלָה[21]!

מג. אִם רְצוֹנָךְ יוֹם בְּשׂוֹרָה.
קוּם שְׁמַע שִׁירַת דְּבוֹרָה.
הַנְּבִיאָה הַכְּשֵׁרָה.
תַּעְזְרָה‏[22] לָּךְ בַּתְּפִלָּה.

מד. הַמְּטַטְרוֹן הַמְּמוּנַּה.
רֹאשׁ לְכָל סִגְנֵי כְּהוּנָה.
הַשְׁמְעָנוּ יוֹם חֲתוּנָה.
בָּא זְמָן קֵ"ץ הַ[23]גְּאוּלָה;

הַלְּלוּ כָּל הַמְּצוּאִים‏[24]
ב

מה. הַלְּלוּ כָּל הַמְּצוּאִים.
שׁוֹכְנֵי אֶרֶץ נְכֵאִים.
בְּהַטְּהוֹרִים עִם טְמֵאִים,
זֶה לְעוּמַּת זוֹ סְדוּרִים;

מו. מִתְּחִלַּת שֶׁבְּרָאָם.
יוֹצְרָם יַחַד קְרָאָם.
כִּי בְּאֶזְרוֹעוֹ נְשָׂאָם.
יָם וְאַרְבָּעָה נְהָרִים;‏[25]

מז. שָׂם גְּבוּל לַיָּם בְּחֶרֶץ‏[26].
עִם שְׁלִישׁ מִדְבָּר וְאֶרֶץ‏[27].
בָּם יְשׁוּב חַיּוֹת וְשֶׁרֶץ.
זֶה בְּזֶה הֵמָּה קְשׁוּרִים;

מח. תָּם אֲשֶׁר הַיְצוּר קְדָמוֹ.
שֶׁשְּׁמוֹ אָדָם בְּצַלְמוֹ.
הוֹסְפוּ דִבּוּר וּבִשְׁמוֹ.
סוֹד בְּאוֹתִיּוֹת בְּרוּרִים;

מט. אַהֲבַת אָדָם וְחַוָּה.
אָכְלוּ מֵעֵץ דְּתַאְוָה.
הִיא יְפֵהפִיָּה וְנָאוָה.
עוֹרְרָה אַהֲבַת נְעוּרִים;

נ. לַהֲדַר סֵיהַר וְחַמָּה.
תַּחֲשׁוֹק נַפְשִׁי בְּעָצְמָה.
נִקְשְׁרָה בִּינָה וְחָכְמָה.
בֵּין קְהַל קֹדֶשׁ בְּחוּרִים;

נא. שׁוּר מְקוֹם יוֹפִי קְדוּשָׁה.
אַהֲבָה עַזָּה וְקָשָׁה.
הִיא כְּחוֹשֶׁק אִישׁ וְאִשָּׁה.
בֵּית מְלוֹנָם בַּכְּפָרִים;

נב. בַּהֲדַר לָבִיא וְלִבְיאַה.‏[28].
תִּמְצְאָה חַיִּים וּמִחְיָה.
יוֹם צְבִיא עוֹפֶר וְצִבְיָה.
חוֹבְרִים בֵּין הַיְּעָרִים;

נג. זִמְ[רֵי]‏[29] מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
הַדְּגָלִים עִם מְטַטְרוֹן.
סוֹבְבִים מִשְׁכָּן וְאָרוֹן.
גַּם זְקֵנֵינוּ וְשָׂרִים;

נד. יוֹם אֲשֶׁר עָנוּ בְּשִׁירָה.
מָצְאוּ מִשָּׁם בְּאֵרָה.
מִזְּמָן אָבוֹת חֲפוּרָה.
בָּהּ שְׁתֵים עֶשְׂרֵה נְהָרִים;

נה. נָסְעוּ יַחַד בְּאֵלִים.
בַּהֲדַר שִׁבְעִים דְּקָלִים.‏[30].
מִשְׁנֵים עָשָׂר גְּבוּלִים.‏[31].
פָּתְחוּ כָּל הַשְּׁעָרִים;

נו. עוֹרְרָת צוּרִי גְּבוּרָה.
לַחֲשׁוֹק רַעְיָה בְּחוּרָה.
קַבְּצָה עֵדָה פְּזוּרָה.
נַעֲלֶה עֵדִים בְּצוּרִים;

זן. צַו לְשׁוּלַמִּית שְׁלֵימָה.
תַּעְזְרֵינוּ מִמְּרוֹמָה.
נַעֲנֶה שִׁירַה נְעִימָה.
נַעֲלֶה צִיּוֹן בְּשִׁירִים;

חן. חֵן לְבָחוּר עִם בְּתוּלָה.
בַּת נְדִיבִים הִיא אֲצוּלָה.
מִזְּמָן מֹשֶׁה כְּלוּלָה.
עָמְדָה מִבֵּין בְּתָרִים;

נט. שִׂימְחָה לִבִּי וְעֵינַי.
יוֹם עֲלוֹת נַפְשִׁי בְּסִינַי.
לָבְשָׁה מֵהוֹד זְקֵינַי.
הִעְלְתָה שָׁלוֹשׁ בְּתָרִים;‏[32]

ס. תֶּחֱזֶה נַפְשִׁי לְחוּפָּה.
תַּעֲלֶה כִּסֵּא מְחוּפָּה.
מֵהֲדַר דּוֹד צַח וְיָפָה.
יִשְׂמְחוּן אֶרֶץ וְהָרִים;


קישורים חיצוניים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

הערות שוליים

  1. משמע כן ממה שמשורר הפייט בבית ל' "ושמח נא יום מנוחי" שהוא יום שבת מנוחה
  2. יעלצה ליבך כחנה שאמר הפייט, דכן כתוב אצל חנה ב(ספר שמואל א, פרק ב' פסוק א') ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהו"ה וכו'
  3. דכן כתוב אצל שלמה (שיר השירים פרק ג, פסוק יא); במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וכו'
  4. ראה לקמן בהערה וצרף לכאן, וראה מסכת ברכות (כט, א); הני תשע דראש השנה כנגד מי? אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין, כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפלתה דאמר מר בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה (וזהו; יעלצה ליבך כחנה שאמר הפייט, וכן כתוב אצל חנה ב(ספר שמואל א, פרק ב' פסוק א') ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהו"ה וכו'), הני עשרים וארבע דתעניתא, כנגד מי? אמר רבי חלבו כנגד כ"ד רננות שאמר שלמה (וזהו; תקשרי ארבעה ועשרים שאמר הפייט אחריו) בשעה שהכניס ארון לבית קדשי הקדשים, אי הכי כל יומא נמי נמרינהו? אימת אמרינהו שלמה? ביומא דרחמי! אנן נמי ביומא דרחמי אמרי להו, וזהו האל ברחמיך הושענא שאמר הפייט בסמוך
  5. ע"פ הפייטן רבי אורי שבח ובנו רבי רן שבח
  6. כנגד מגן אברהם דילד שעשועים בנו יצחק ילד שעשועים של אברהם ושרה שנולד אחר מאה שנה וצחוק עשה להם כפי הכתוב בתורה וצחוק הינו לשון שעשועים כדאמרו ב(מסכת בבא קמא דף צז, ב) מטבע של אברהם זקן וזקינה מצד אחד (אברהם ושרה) הוא ורעיתו נטועים, ובחור ובתולה מצד אחד (כנגד יצחק ורבקה) גם ילד שעשועים
  7. כנגד דוד מלך ישראל שבנו שלמה המלך בנה מקדש ולא רצו שערים להיפתח, כדאמרו במסכת מועד קטן (ט, א) אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שביקש שלמה להכניס ארון למקדש, דבקו שערים זה לזה, אמר שלמה עשרים וארבע רננות ולא נענה, פתח ואמר (תהלים כד, ז), שאו שערים ראשיכם וגו' ולא נענה, כיון שאמר (דברי הימים ב, ו, מב) ה' א-להים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך, מיד נענה, באותה שעה נהפכו פני שונאי דוד כשולי קדירה, וידעו הכל שמחל לו הקב"ה על אותו עון, עם בת שבע. ומה שאמר הפייט הא-ל ברחמיך הושענא כפי שאמרו במסכת ברכות (כט, ב), אימתי אמר להו שלמה ביומא דרחמי, וזהו גם כן שאמר שלמה המלך באשת חיל (משלי פרק אל, פסוק אל) תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה
  8. ראה לעיל הערה מספר 2
  9. לא מצינו שנמשחו ראשי הנשיאים אך מצינו שראשי הנשיאים וע' זקנים דלעיל כתוב בהם (שמות סוף פרשת משפטים פרק כד, ט, י, יא); ט. וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרוֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ י. וַיִּרְאוּ אֵת אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו, כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר׃ יא. וְאֶל־אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שָׁלַח יָדוֹ, וַיֶּחֱזוּ אֶת־הָאֱ-לֹהִים, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ׃, ובמילים משתה רמז הפייטן שם משפחתו שלום אלשבזי משתה
  10. לפי משקל החרוז
  11. מֵהֲמוֹן מַעְלָה... כָּאן מַחוּק בַּכְּתָב יָד
  12. פִּירוּשׁ; חֲזָקִים
  13. פירוש: יום השלישי החולף שהוכפל בו פעמים כי טוב ויבוא אחריו יום הרביעי שבתולה נשאת ליום הרביעי (מסכת כתובות פרק א משנה א), וכן קוּם קְרָא מֹשֶׁה לְאִישִׁי.
    יַעֲמוֹד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי. טַלְּךָ מִלָּא לְרֹאשִׁי כי משה עלה לקבל תורה ביום השלישי וראשם של ישראל התמלא טל תחיית המתים כמובא במדרש ורק אז הותרו ישראל בתשמיש המיטה ביום הרביעי כי לפני כן היו שלושת ימי הגבלה אך עכשיו הותרו ליום הרביעי כחתן וכלה כמובא בפרשת יתרו וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
  14. על פי שיר השירים (פרק ה' פסוק ב); אֲנִ֥י יְשֵׁנָ֖ה וְלִבִּ֣י עֵ֑ר ק֣וֹל דּוֹדִ֣י דוֹפֵ֗ק פִּתְחִי־לִ֞י אֲחֹתִ֤י רַעְיָתִי֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא־טָ֔ל קְוֻצּוֹתַ֖י רְסִ֥יסֵי לָֽיְלָה׃
  15. וכן הוא מתאים למשקל החרוז
  16. ע"פ (תהלים ק"ד י"ב)
  17. על פי בבא קמא (דף פ' עמוד ב') עיין שם
  18. על פי מגילת שיר השירים (פרק ו פסוק כ) אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים
  19. רצונו לומר הכל בזכותו
  20. מלך חצור שנהרג על ידי דבורה וברק
  21. חדלה היינו שיחדלו ממלחמה ויברחו ערי הפריזי שנמלטו על ידי ברק ודבורה כמובא בשירת דבורה (שופטים פרק ה', פסוק ז'); חדלו פרזון - ופירש"י ערי הפרזי שאין להם חומה חדלו מהיות יושבים בהם מפני אויביהם ונאספו אל ערי המבצר
  22. כאן רמז הפייט החשוב רבי אלשבזי שלום את עירו תעז ששם נתיישבו יהודי תימן לעשות רצון קונם
  23. במילים ק"ץ ון' סופית דזמן וה' ראשונה דהגאולה, רמז הפייט את חמשת ראשי הבתים של הפיוט וסגירת הפיוט כעין הפתיחה שהם ראשי תיבות הללי נפשי קונך צורך, וכן רמז לששה סדרי משנה הנזכרים כמה פעמים בפיוט שבזכות הלימוד בהם קץ הגאולה כדאמרו במדרש (ויקרא רבה ג' ז') רב הונא אמר תרתי אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות מה טעמא (הושע ח, י) "גם כי יִתְנוּ בגוים עתה אקבצם", ראה בית כח, ובית לב לעיל, שהוזכר בהם לומדי המשניות, דכן ו' סדרי משנה הוזכרו כאן כי זמ"ן - ראשי תיבות ז'רעים מ'ועד נ'שים נ'זיקין, ק"ץ - ק'ודשים, וטהרות נרמז באומרו בראש הבית; ראש לכל סגני כהונה, וכדאמרו בגמרא שמבין הסוגיות התלמודיות בנושא טהרות מפורסמת סוגיה ארוכה ומורכבת בשם "סוגיית רבי חנינא סגן הכהנים" (פסחים דפים יד-כ). התלמוד מציין את הקושי המיוחד בלימוד הלכות הטומאה והטהרה, ואף מספר על חכמים מבין האמוראים שלא היו בקיאים בהם, והתקשו בהבנת משניות בסדר טהרות (דבר חריג ביותר בהשוואה לשאר סדרי המשנה) וראש המבינים בסוגיות אלו לעומקן הינו רבי חנינא סגן הכהנים, והאות ץ' והאות ט' מתחלפים, ורצה לומר צ' טהרות, וגם ץ' רומז דעל ידי לימוד ו' סדרי משנה ו' כנגד היסוד יש קיום ועמידה לץ' יסוד עולם שיהיה ץ זקוף ולא צ כפוף ויהיה חיים טובים לכל העולם כי סומך י-הוה לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים (תהלים פרק קמה)
  24. הוא כנגד מזמור קמ"ח בתהילים קמ"ח המתחיל בהַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים
  25. על פי בראשית (פרק ב' פסוק י')
  26. מצאתי כתוב; פירוש: בִתַגְ'רִיק (בַּהֲצָפָה)
  27. על פי תוספות למסכת פסחים (דף צ"ד עמוד א, דיבור המתחיל כל הישוב כולו)
  28. פירוש: קודשא בריך הוא וּשְׁכִינָה
  29. מכוסה בדיו
  30. על פי ילקוט שמעוני רמז רנ"ד (דיבור המתחיל "ויבואו אילמה")
  31. על פי ספר יצירה ה' ב'
  32. על פי ספר בראשית (פרק טו פסוקים ט י) ברית בין הביתרים שבתר אברהם כמו שנאמר; וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל׃ יוַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ אֶת־כׇּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִּפֹּ֖ר לֹ֥א בָתָֽר

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]