רבי פנחס מנחם אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אדמו"ר | {{אדמו"ר | ||
|שם=רבי פינחס מנחם אלתר | |שם=רבי פינחס מנחם אלתר | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
|חיבורו העיקרי=פני מנחם | |חיבורו העיקרי=פני מנחם | ||
|תאריך לידה=כ"א ב[[תמוז]] תרפ"ו | |תאריך לידה=כ"א ב[[תמוז]] תרפ"ו | ||
|מקום לידה= | |מקום לידה=פלניצה ווארשה (פאלעניץ), פולין | ||
|תאריך פטירה=ט"ז ב[[אדר]] [תשנ"ו | |תאריך פטירה=ט"ז ב[[אדר]] [תשנ"ו | ||
|מקום פטירה=[[ירושלים]] | |מקום פטירה=[[ירושלים]] | ||
| שורה 26: | שורה 25: | ||
|אם=פייגע מינטשה בידרמן | |אם=פייגע מינטשה בידרמן | ||
|בת זוג=ציפורה אלתר | |בת זוג=ציפורה אלתר | ||
|ילדים=רבי שאול אלתר (ראש ישיבת שפת אמת) ועוד}} | |ילדים=רבי שאול אלתר (ראש [[ישיבת שפת אמת]]) ועוד}} | ||
'''רבי פנחס מנחם אלתר''' היה ה[[אדמו"ר]] השישי לבית [[חסידות גור|גור]] וראש ישיבת "שפת אמת" של גור. | '''רבי פנחס מנחם אלתר''' היה ה[[אדמו"ר]] השישי לבית [[חסידות גור|גור]] וראש ישיבת "שפת אמת" של גור. | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
נולד בכ"א ב[[תמוז]] תרפ"ו לאביו [[רבי אברהם מרדכי אלתר]] לעת זקנותו מזיווג שני. כבר מצעירותו נחשב כעילוי והיו מקרים בהם אחיו הגדולים נועצו בו. נודע בכח זכרונו, והיה קולט מילים, ועל אף שלא הבין את משמעותן, היה מקטלג אותן במוחו, וכשגדל חזר עליהם, הבינן ועשה בהן שימוש. נמלט יחד עם אביו מאירופה בימי [[השואה]], ויחד עלו ל[[ארץ ישראל]] והתגוררו ב[[ירושלים]].{{ש}} | נולד בכ"א ב[[תמוז]] תרפ"ו לאביו [[רבי אברהם מרדכי אלתר]] לעת זקנותו מזיווג שני. כבר מצעירותו נחשב כעילוי והיו מקרים בהם אחיו הגדולים נועצו בו. נודע בכח זכרונו, והיה קולט מילים, ועל אף שלא הבין את משמעותן, היה מקטלג אותן במוחו, וכשגדל חזר עליהם, הבינן ועשה בהן שימוש. נמלט יחד עם אביו מאירופה בימי [[השואה]], ויחד עלו ל[[ארץ ישראל]] והתגוררו ב[[ירושלים]].{{ש}} | ||
לאחר | לאחר נישואיו בי' תמוז תש"ו לרבנית ציפורה (נפטרה בי' בסיון תשפ"ד), בת הרב אברהם מרדכי אלתר מחברי המכון התלמוד הישראלי השלם, בנו של רבי משה בצלאל אלתר אחי אביו, וחתנו של רבי שאול משה זילברמן רבה של וירשוב. התגורר בירושלים, סמוך לבית אביו. עם פטירת אביו, קיבל בירושה את הדירה בה התגורר אביו, וגר שם עד סוף ימיו. | ||
בשנת | בצעירותו בשנת תשי"ז מונה לראשות ישיבת שפת אמת, על ידי אחיו [[רבי ישראל אלתר]], בעל ה"בית ישראל" שכיהן אז כאדמו"ר, שאף הגיע במיוחד לשיעור הראשון אותו מסר בפני הבחורים. המינוי היה הפתעה כיון שהאברך הצעיר היה צנוע ביותר, ולא הוכר לציבור כתלמיד חכם, בעקבות ענוותנותו. בשיעורו הראשון, שנכחו בו גם למדנים וגאונים, הפתיע ראש הישיבה החדש את השומעים בגאונותו ובקיאותו.{{ש}} | ||
אחיו ר' ישראל היה שואל לעיתים את הפונים אליו מה אמר ראש הישיבה. בתקופת כהונתו כראש הישיבה, הישיבה שברה שיאים והגיעה לפסגות חדשות. הבחורים העריצוהו עד מאוד, הן בגלל גאונותו העצומה בכל התורה, והן בשל חוכמתו המופלגת, והידיעה הרבה בכל תחומי החיים, והתייעצו עמו בכל פרט בחייהם, ברוחניות ובגשמיות. היה חבר נשיאות מועצת גדולי התורה ויו"ר אגודת ישראל. אף עמד בראשות ונשיאות החינוך העצמאי, ועד הישיבות, ומפעל הש"ס. | |||
בשנת תשל"א התמנה על ידי אחיו, רבי ישראל אלתר, שכיהן אז כאדמו"ר מגור, ליו"ר אגודת ישראל, שאביו היה מראשי מייסדיה. במסגרת תפקיד זה פעל ב-ה'תשנ"ב לשלום ולאיחוד בין מפלגת דגל התורה הליטאית למפלגת אגודת ישראל החסידית. | |||
לאחר פטירת אחיו הבכור ר' ישראל, בשנת תשל"ז, מונה אחיו השני [[רבי שמחה בונים אלתר]], בעל "לב שמחה", לאדמו"ר. גם ר' שמחה בונים התייעץ פעמים רבות עם ר' פנחס מנחם ואף ביקש ממנו להיות לו לעזר, ושלח אליו בחורים וחסידים להתייעצות. בשנת תשמ"ו חלה רבי שמחה בונים ונפל למשכב, ומיני אז נשא רבי פינחס מנחם בעול ביתר שאת בסיוע לכלל ולפרט. | |||
בשנת תשנ"א בתקופת מלחמת המפרץ ובשבועות שקדמו למלחמה, שררה בישראל פאניקה ובהלה עצומה מחשש לאיומי עיראק בשימוש בגז כימי, רבי פינחס מנחם הורה להימנע מסגירת מוסדות התורה עוד בטרם התחילה המלחמה, ולאתר אופציות להמשך הלימוד בצורה מוגנת, והרבה לעודד ולהרגיע כי לא יקרה חלילה אסון בארץ ישראל, ולטעת תקווה ואמונה וביטחון בקרב הציבור באמצעים שונים, בין היתר בדרשות חיזוק בהופעות ובנאומים ציבוריים, בהוראות והדרכות כולל מענה אישי בשיחות טלפון לכל הפונים שביקשו לקבל את עצתו וברכתו, במכתבים ובפרסום מאמר חיזוק מיוחד שהתפרסם בעיתון 'המודיע' ובבטאון 'הפרדס' תחת הכותרת {{היברובוקס||מפחד אויב תצור חיי|12407||ללא|עמוד=2}}. כמו כן הרגיע רבים מתושבי חו"ל והורים לתלמידים בישיבתו שנשארה פתוחה במהלך כל המלחמה. | |||
בשנת תשנ"ב, נפטר ר' שמחה בונם, ור' פנחס מנחם נתמנה לתפקיד האדמו"ר. הנהגתו באדמורו"ת התאפיינה הנהגה בחסד וברחמים, החסידים היו קשורים אליו בעבותות של אהבה, נועצו בו בכל דבר, והתברכו מפיו. היה ידוע כאדמו"ר בעל הארת פנים מיוחדת, וסבלנות גדולה. נודע גם בקרבתו לכל החוגים והזרמים ביהדות הדתית, והיה מקורב גם לרבני [[ישיבת מרכז הרב]]. | |||
נפטר בפתאומיות לאחר שערך את שולחנו במוצאי [[פורים]], ליל ט"ז ב[[אדר]] תשנ"ו. נטמן על יד אביו, בחצר ישיבת שפת אמת ברחוב שפת אמת בירושלים. | |||
בנו | לאחר פטירתו, מכהן כאדמו"ר אחיינו, [[רבי יעקב אריה אלתר]], בנו של ר' שמחה בונים. | ||
בנו רבי יהודה אריה לייב | ==בניו וחתנו== | ||
* בנו רבי יעקב מאיר | |||
בנו רבי דניאל חיים | * בנו, [[הרב שאול אלתר]]- ראש [[ישיבת שפת אמת]] | ||
* בנו רבי יצחק דוד | |||
חתנו רבי אברהם דב ליפל | * בנו רבי יהודה אריה לייב- חתנו של [[הרב מנשה קליין]] מאונגוואר | ||
* בנו רבי דניאל חיים | |||
* חתנו רבי אברהם דב ליפל | |||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||
*רבי יצחק מנחם ויינברג- האדמו"ר | * [[רבי יצחק מנחם ויינברג]]- האדמו"ר מ[[חסידות טולנא|טולנא]] (היה נאמנו ואיש סודו) | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
רבים מחידושיו בכתב יד עדיין לא הודפסו. | רבים מחידושיו בכתב יד עדיין לא הודפסו. | ||
*'''פני מנחם''' | *'''תורתך שעשעי''', פלפולים קצרים על פרשיות השבוע, נדפס בחייו בשנת תש"ן, ויצא שוב לאחר פטירתו בהוצאה חדשה ומורחבת בשנת תשפ"ה. | ||
*'''פני מנחם''' | *'''פני מנחם''', דרשותיו על פרשיות ה[[תורה]] והמועדים, שישה כרכים, תשס"ח-תשע"ט. | ||
*'''פני מנחם'''- הגהות על | *'''אוצר מכתבים''', מכתבי מוסר וחסידות, שלשה כרכים תש"ע-תשפ"ג. | ||
*''' | *'''אוצר דרשות ומאמרים''', לקט דרשות ונאומים במעגל השנה, ארבעה חלקים תש"ע-תשפ"א. | ||
* | *'''שולי הגיליון''', הערות ציונים והגהות, על התנ"ך, תלמוד בבלי וירושלמי, משנה תורה להרמב"ם, ספר החינוך, והשולחן ערוך, שבעה כרכים תשע"א-תשפ"א. | ||
* | *'''מצותיך שעשועי''', ענייני בר מצוה. | ||
* | *'''ילד שעשועים''', על ימי הנעורים תשע"ט. | ||
*''' | *'''בנין של שמחה''' - ענייני נישואים תשע"ח. | ||
*''' | *'''פני מלך''' - ענייני נישואין. | ||
*'''פני שבת''' - ענייני שבת. | |||
*''' | *'''פנים לתורה''' - סיומים והדרנים תש"פ. | ||
*'''פני מנחם''', הגדה של פסח תש"ע. | |||
==קישורים חיצוניים= | *'''פני מנחם''' - הגהות על הלבוש. | ||
*'''אוצרות הפסח''', על חג הפסח תשע"א. | |||
*{{היברובוקס||מפחד אויב תצור חיי|12407||ללא|עמוד=2}}, מאמר שפרסם בכתב העת "הפרדס" על ההתמודדות עם הפחד מפני הסקאדים בעת מלחמת המפרץ הראשונה, תשנ"א. | |||
*{{היברובוקס||פנינים נחמדים|21474||ללא}} בענייני [[פורים]], נלקט ויצא לאור על ידי אחיינו הרב משה בצלאל ורדיגר מניו-יורק, תשנ"ז. | |||
*{{היברובוקס||משפתי ישנים|15063||ללא|עמוד=5}}, מאמר בעניין "כאשר זמם לעשות לאחיו", תשנ"ז. | |||
*'''ויש לומר''' - הערות על ספר ואם תאמר, ברוקלין תשס"ח. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* '''הפני מנחם''', שלושה כרכים, תשע"ה - תשע"ז. | |||
* '''נפשי תערוג''', שני כרכים, תשס"א. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?Order=&srch=1&filter=&orderby=341&q=&search_in=0&cat=3| שיעור מאת האדמו"ר מגור בענין סדר המסכתות בש"ס], אתר ישיבה | *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?Order=&srch=1&filter=&orderby=341&q=&search_in=0&cat=3| שיעור מאת האדמו"ר מגור בענין סדר המסכתות בש"ס], אתר ישיבה | ||
{{סדרה|הקודם=[[רבי שמחה בונים אלתר]]|הבא=[[רבי יעקב אריה אלתר]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות גור]]}} | {{סדרה|הקודם=[[רבי שמחה בונים אלתר]]|הבא=[[רבי יעקב אריה אלתר]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות גור]]}} | ||
| שורה 79: | שורה 92: | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]] | [[קטגוריה:אדמו"רי גור]] | ||
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]] | [[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]] | ||
[[קטגוריה:חסידות גור]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:16, 26 במאי 2026
|
|
| רבי פינחס מנחם אלתר | |
|---|---|
| האדמו"ר מגור | |
| חיבורו העיקרי | פני מנחם |
| תאריך לידה | כ"א בתמוז תרפ"ו |
| מקום לידה | פלניצה ווארשה (פאלעניץ), פולין |
| תאריך פטירה | ט"ז באדר [תשנ"ו ירושלים |
| מקום קבורה | חצר ישיבת שפת אמת בירושלים |
| חסידות | חסידות גור |
| מקום מגורים | ירושלים |
| מקום פעילות | ירושלים |
| מספר בשושלת | 6 |
| הקודם | רבי שמחה בונים אלתר |
| הבא | רבי יעקב אריה אלתר |
| תחילת כהונה | י"ג תמוז ה'תשנ"ב |
| סיום כהונה | עם פטירתו |
| רבותיו | אביו בעל האמרי אמת |
| נושאים בהם עסק | ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה, חבר הנהלת מרכז החינוך העצמאי, יו"ר תנועת אגודת ישראל באר"י, יו"ר תורה ויהדות לעם, ויו"ר איחוד מוסדות גור באר"י. |
| חיבוריו | פני מנחם עה"ת, אוצר מכתבים, תורתך שעשעי, מצותיך שעשעי, פני מלך, פני שבת, |
| אב | רבי אברהם מרדכי אלתר |
| אם | פייגע מינטשה בידרמן |
| בת זוג | ציפורה אלתר |
| ילדים | רבי שאול אלתר (ראש ישיבת שפת אמת) ועוד |
רבי פנחס מנחם אלתר היה האדמו"ר השישי לבית גור וראש ישיבת "שפת אמת" של גור.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בכ"א בתמוז תרפ"ו לאביו רבי אברהם מרדכי אלתר לעת זקנותו מזיווג שני. כבר מצעירותו נחשב כעילוי והיו מקרים בהם אחיו הגדולים נועצו בו. נודע בכח זכרונו, והיה קולט מילים, ועל אף שלא הבין את משמעותן, היה מקטלג אותן במוחו, וכשגדל חזר עליהם, הבינן ועשה בהן שימוש. נמלט יחד עם אביו מאירופה בימי השואה, ויחד עלו לארץ ישראל והתגוררו בירושלים.
לאחר נישואיו בי' תמוז תש"ו לרבנית ציפורה (נפטרה בי' בסיון תשפ"ד), בת הרב אברהם מרדכי אלתר מחברי המכון התלמוד הישראלי השלם, בנו של רבי משה בצלאל אלתר אחי אביו, וחתנו של רבי שאול משה זילברמן רבה של וירשוב. התגורר בירושלים, סמוך לבית אביו. עם פטירת אביו, קיבל בירושה את הדירה בה התגורר אביו, וגר שם עד סוף ימיו.
בצעירותו בשנת תשי"ז מונה לראשות ישיבת שפת אמת, על ידי אחיו רבי ישראל אלתר, בעל ה"בית ישראל" שכיהן אז כאדמו"ר, שאף הגיע במיוחד לשיעור הראשון אותו מסר בפני הבחורים. המינוי היה הפתעה כיון שהאברך הצעיר היה צנוע ביותר, ולא הוכר לציבור כתלמיד חכם, בעקבות ענוותנותו. בשיעורו הראשון, שנכחו בו גם למדנים וגאונים, הפתיע ראש הישיבה החדש את השומעים בגאונותו ובקיאותו.
אחיו ר' ישראל היה שואל לעיתים את הפונים אליו מה אמר ראש הישיבה. בתקופת כהונתו כראש הישיבה, הישיבה שברה שיאים והגיעה לפסגות חדשות. הבחורים העריצוהו עד מאוד, הן בגלל גאונותו העצומה בכל התורה, והן בשל חוכמתו המופלגת, והידיעה הרבה בכל תחומי החיים, והתייעצו עמו בכל פרט בחייהם, ברוחניות ובגשמיות. היה חבר נשיאות מועצת גדולי התורה ויו"ר אגודת ישראל. אף עמד בראשות ונשיאות החינוך העצמאי, ועד הישיבות, ומפעל הש"ס.
בשנת תשל"א התמנה על ידי אחיו, רבי ישראל אלתר, שכיהן אז כאדמו"ר מגור, ליו"ר אגודת ישראל, שאביו היה מראשי מייסדיה. במסגרת תפקיד זה פעל ב-ה'תשנ"ב לשלום ולאיחוד בין מפלגת דגל התורה הליטאית למפלגת אגודת ישראל החסידית.
לאחר פטירת אחיו הבכור ר' ישראל, בשנת תשל"ז, מונה אחיו השני רבי שמחה בונים אלתר, בעל "לב שמחה", לאדמו"ר. גם ר' שמחה בונים התייעץ פעמים רבות עם ר' פנחס מנחם ואף ביקש ממנו להיות לו לעזר, ושלח אליו בחורים וחסידים להתייעצות. בשנת תשמ"ו חלה רבי שמחה בונים ונפל למשכב, ומיני אז נשא רבי פינחס מנחם בעול ביתר שאת בסיוע לכלל ולפרט.
בשנת תשנ"א בתקופת מלחמת המפרץ ובשבועות שקדמו למלחמה, שררה בישראל פאניקה ובהלה עצומה מחשש לאיומי עיראק בשימוש בגז כימי, רבי פינחס מנחם הורה להימנע מסגירת מוסדות התורה עוד בטרם התחילה המלחמה, ולאתר אופציות להמשך הלימוד בצורה מוגנת, והרבה לעודד ולהרגיע כי לא יקרה חלילה אסון בארץ ישראל, ולטעת תקווה ואמונה וביטחון בקרב הציבור באמצעים שונים, בין היתר בדרשות חיזוק בהופעות ובנאומים ציבוריים, בהוראות והדרכות כולל מענה אישי בשיחות טלפון לכל הפונים שביקשו לקבל את עצתו וברכתו, במכתבים ובפרסום מאמר חיזוק מיוחד שהתפרסם בעיתון 'המודיע' ובבטאון 'הפרדס' תחת הכותרת מפחד אויב תצור חיי, באתר HebrewBooks. כמו כן הרגיע רבים מתושבי חו"ל והורים לתלמידים בישיבתו שנשארה פתוחה במהלך כל המלחמה.
בשנת תשנ"ב, נפטר ר' שמחה בונם, ור' פנחס מנחם נתמנה לתפקיד האדמו"ר. הנהגתו באדמורו"ת התאפיינה הנהגה בחסד וברחמים, החסידים היו קשורים אליו בעבותות של אהבה, נועצו בו בכל דבר, והתברכו מפיו. היה ידוע כאדמו"ר בעל הארת פנים מיוחדת, וסבלנות גדולה. נודע גם בקרבתו לכל החוגים והזרמים ביהדות הדתית, והיה מקורב גם לרבני ישיבת מרכז הרב.
נפטר בפתאומיות לאחר שערך את שולחנו במוצאי פורים, ליל ט"ז באדר תשנ"ו. נטמן על יד אביו, בחצר ישיבת שפת אמת ברחוב שפת אמת בירושלים.
לאחר פטירתו, מכהן כאדמו"ר אחיינו, רבי יעקב אריה אלתר, בנו של ר' שמחה בונים.
בניו וחתנו[עריכה]
- בנו רבי יעקב מאיר
- בנו, הרב שאול אלתר- ראש ישיבת שפת אמת
- בנו רבי יצחק דוד
- בנו רבי יהודה אריה לייב- חתנו של הרב מנשה קליין מאונגוואר
- בנו רבי דניאל חיים
- חתנו רבי אברהם דב ליפל
תלמידיו[עריכה]
- רבי יצחק מנחם ויינברג- האדמו"ר מטולנא (היה נאמנו ואיש סודו)
ספריו[עריכה]
רבים מחידושיו בכתב יד עדיין לא הודפסו.
- תורתך שעשעי, פלפולים קצרים על פרשיות השבוע, נדפס בחייו בשנת תש"ן, ויצא שוב לאחר פטירתו בהוצאה חדשה ומורחבת בשנת תשפ"ה.
- פני מנחם, דרשותיו על פרשיות התורה והמועדים, שישה כרכים, תשס"ח-תשע"ט.
- אוצר מכתבים, מכתבי מוסר וחסידות, שלשה כרכים תש"ע-תשפ"ג.
- אוצר דרשות ומאמרים, לקט דרשות ונאומים במעגל השנה, ארבעה חלקים תש"ע-תשפ"א.
- שולי הגיליון, הערות ציונים והגהות, על התנ"ך, תלמוד בבלי וירושלמי, משנה תורה להרמב"ם, ספר החינוך, והשולחן ערוך, שבעה כרכים תשע"א-תשפ"א.
- מצותיך שעשועי, ענייני בר מצוה.
- ילד שעשועים, על ימי הנעורים תשע"ט.
- בנין של שמחה - ענייני נישואים תשע"ח.
- פני מלך - ענייני נישואין.
- פני שבת - ענייני שבת.
- פנים לתורה - סיומים והדרנים תש"פ.
- פני מנחם, הגדה של פסח תש"ע.
- פני מנחם - הגהות על הלבוש.
- אוצרות הפסח, על חג הפסח תשע"א.
- מפחד אויב תצור חיי, באתר HebrewBooks, מאמר שפרסם בכתב העת "הפרדס" על ההתמודדות עם הפחד מפני הסקאדים בעת מלחמת המפרץ הראשונה, תשנ"א.
- פנינים נחמדים, באתר HebrewBooks בענייני פורים, נלקט ויצא לאור על ידי אחיינו הרב משה בצלאל ורדיגר מניו-יורק, תשנ"ז.
- משפתי ישנים, באתר HebrewBooks, מאמר בעניין "כאשר זמם לעשות לאחיו", תשנ"ז.
- ויש לומר - הערות על ספר ואם תאמר, ברוקלין תשס"ח.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הפני מנחם, שלושה כרכים, תשע"ה - תשע"ז.
- נפשי תערוג, שני כרכים, תשס"א.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| הקודם: רבי שמחה בונים אלתר |
אדמו"רי חסידות גור | הבא: רבי יעקב אריה אלתר |