ישו: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:55, 10 בדצמבר 2025

ישו (במקור: ישוע, בספרות התורנית אותו האיש) היה עובד עבודה זרה, מכשף, מסית ומדיח, ויתכן שאף משיח שקר.

שמו[עריכה]

שמו המקורי היה "ישוע"^[1]. עם זאת, ברוב המקורות היהודיים מופיע כ"ישו"‏^[2]. לשינוי זה ישנם מספר הסברים:

יש התולים זאת בתעתיק מההגיה הלטינית של השם "ישוע".
יש שכתבו כי השם "ישו" מרמז בראשי תיבות ימח שמו וזכרו^[3].
הרב קוק מסביר, כי ישו פגם בעיניו, כשאמר על בעלת האכסניה ש"עיניה טרוטות" (ראה לקמן), ולכן נשמטה האות ע' משמו^[4].

במקורות מסוימים, מקובל לכנותו "אותו האיש", כנראה מחשש להזכיר שם עבודה זרה (שו"ת תורת חיים א מט).

אזכוריו במקורות חז"ל[עריכה]

שמו של ישו מופיע מספר פעמים בתלמוד ובתוספתא. ברוב המקורות הוסרו אזכוריו בשל הצנזורה, והם הובאו ב"חסרונות הש"ס" ובמהדורות החדשות של התלמוד.

במסכת סנהדרין (קז ע"ב) מסופר, כי ישו היה תלמידו של יהושע בן פרחיה^[5], ופעם התארחו יחד באכסניה בעיר אלכסנדריה שבמצרים, שם אמר יהושע בן פרחיה: "כמה יפה אכסניא זו". ענה לו ישו: "רבי, עיניה טרוטות" (כלומר: עיניה של בעלת האכסניה היו כעורות). אמר לו רבו: "רשע! בכך אתה עוסק?!" ונידהו. ישו ניסה להתקבל חזרה, אך יהושע בן פרחיה סרב לקבלו. כתוצאה מכך, זקף ישו לבנה והשתחווה לה. כשאמר לו יהושע בם פרחיה: "חזור בך!", אמר לו ישו: "כך מקובלני ממך: כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה". הגמרא שם מתארת אותו כמי ש"כישף והסית והדיח את ישראל".

על מעשה זה אומרת הברייתא שם: "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיו, ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו לאחד מתלמידיו בשתי ידיו".

על אחריתו של ישו מספרת הברייתא (בבלי סנהדרין מג א): "בערב הפסח תלאוהו לישו הנוצרי, והכרוז יוצא לפניו ארבעים יום: ישו הנוצרי יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל, כל מי שיודע לו זכות יבוא וילמד עליו. ולא מצאו לו זכות ותלאוהו בערב הפסח", ואע"פ שאסור ללמד זכות על המסית^[6], דינו של ישו היה שונה משום שהיה מקורב למלכות.

במסכת גיטין (נז ע"א) מסופר, כי לפני שאונקלוס התגייר, הוא העלה באוב את ישו (המכונה שם כ"פושעי ישראל"). שאל אותו: "מי חשוב בעולם הבא?" ענה לו ישו: "ישראל". שאל אותו האם כדאי להידבק בהם? ענה לו ישו: "טובתם דרוש, רעתם לא דרוש, כל הנוגע בהן כאילו נגע בבבת עינו". שאל אותו אונקלוס במה דנים אותו בעולם הבא? אנה לו ישו: "בצואה רותחת, שכל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת" (ייתכן שבזה יש קשר לדברים שמופיעים ב"ברית" החדשה שבהם זלזל ישו בפני "הפרושים והסופרים" (כלומר חכמים) בכללים שונים כגון נטילת ידיים, איסור קטיפת שיבולים בשבת ומעשרות מצמחי תבלין).

במספר מקומות (בבלי ברכות יז ב; בבלי סנהדרין קג א) מתואר ישו כמי ש"מקדיח תבשילו ברבים".

תלמידיו[עריכה]

בתלמוד (בבלי סנהדרין מג א) מובאת ברייתא:

"חמשה תלמידים היו לו לישו הנוצרי, מתאי, נקאי נצר ובוני ותודה. אתיוה למתי, אמר להו: מתי יהרג? הכתיב מתי אבוא ואראה פני אלהים! - אמרו לו: אין, מתי יהרג דכתיב מתי ימות ואבד שמו. אתיוה לנקאי, אמר להו: נקאי יהרג? הכתיב ונקי וצדיק אל תהרג! - אמרו לו: אין, נקאי יהרג, דכתיב במסתרים יהרג נקי. אתיוה לנצר, אמר: נצר יהרג? הכתיב ונצר משרשיו יפרה! - אמרו לו: אין, נצר יהרג, דכתיב ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב. אתיוה לבוני, אמר: בוני יהרג? הכתיב בני בכרי ישראל! - אמרו לו: אין, בוני יהרג, דכתיב הנה אנכי הורג את בנך בכרך. אתיוה לתודה, אמר: תודה יהרג? הכתיב מזמור לתודה! - אמרו לו: אין, תודה יהרג, דכתיב זבח תודה יכבדנני".

ישו בן פנדירא[עריכה]

במספר מקורות, מובאת דמות בשם "ישו בן פנדירא" או "בן סטדא" שחי בדור החמישי לתנאים. תלמידו, יעקב איש כפר סכניא, היה מרפא על פי שיטתו, והדבר נאסר על ידי רבי ישמעאל, משום שמרפא בשיטתו של ישו בן פנדירא^[7].

אותו בן פנדירא היה כותב כישופים בשריטה על בשרו, ועל כן מוגדר כשוטה (בבלי שבת קד ב).

ישו בן פנדירא נתלה בערב פסח בלוד משום שהסית, ואף הכמינו עדים בשביל להרוג אותו על כ ה(בבלי סנהדרין סז א; ירושלמי יבמות טז ו).

הגמרא דנה בייחוסו של אותו אדם, ומסיקה כי אביו היה פנדירא, אולם בעל אמו נקרא "פפוס בן יהודה" ואמו נקראה "מרים מגדלא נשיא", והכינוי "סטדא" מרמז לאמו- "סטת דא מבעלה", כלומר זינתה תחת בעלה. יש מקורות המספרים, כי פפוס בן יהודה היה נועל את הבית בצאתו, על מנת שאשתו לא תזנה תחתיו, אף פעם אחת ביום הכיפורים חלון חדרה נותר פתוח, ועבר על ידו יוסף פאנדרי, שהוציא את מרים מן הבית בעזרת סולם וברח עמה מירושלים, וממנו ילדה את ישו^[8].

האם ישו המוזכר בתלמוד הוא מחולל הנצרות?[עריכה]

ישנו קושי לזהות את ישו מחולל הנצרות עם תלמידו של יהושע בן פרחיה, שכן יהושע בן פרחיה חי בראשית תקופת הזוגות, בימי ינאי המלך, ואילו על פי המקורות הנוצריים ישו מחולל הנצרות נולד מספר שנים קודם הספירה הנוצרית, ומת כשלושים שנה לאחריה.

כבר הראשונים נדרשו לשאלה זו. הרא"ש (תוספות הרא"ש סוטה מז א) ועוד, הסבירו כי אכן ישו הזה איננו ישו מחולל הנצרות.

הרמב"ן, לעומתו, טוען כי אכן זמנו של ישו מחולל הנצרות היה בתקופתו של יהושע בן פרחיה, אולם הנוצרים זייפו את שנת לידתו^[9].

רבי יחיאל מפאריס טוען ב"ויכוח רבנו יחיאל מפאריס", כי ישו מחולל הנצרות כלל אינו מוזכר במקורות היהדות.

יתכן כי ישו בן פנדירא הוא ישו מחולל הנצרות, והדבר מתאים מבחינה כרונולוגית, שכן ישו בן פנדירא חי בדורו של רבי ישמעאל, שהוא הדור בו חי ישו מחולל הנצרות. הדבר מתחזק גם לאור העובדה ששם אמו היה מרים, כשם אמו של ישו.

ראה גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

חברים מקשיבים, כל מה שרציתם לדעת על יש"ו והנצרות, מתוך: אתר מעלה
ציטוטים מהנוצרי יש"ו בתלמוד
באיזה יום בשבוע "תלאוהו לישו"? - פורום 'אוצר החכמה'
ישו (יהדות) באתר 'המכלול'

הערות שוליים

↑ ככל הנראה, שם זה הוא ביטוי מקוצר של השם "יהושע" (ראה לדוגמה - עזרא ג ב, נחמיה ח יז).
↑ בחלק מהגרסאות, גם בלשון הגמרא שמו "ישוע", ראה לדוגמה בכתב יד ירושלים, ספריית הרב הרצוג, לתלמוד בבלי מסכת סנהדרין, דף מ"ג עמוד א'.
↑ באר יצחק על איגרת רבן יוחנן בן זכאי דף מט. הערה 368; אוצר המדרשים אייזנשטיין איגרת רבן יוחנן בן זכאי עמוד 217.
↑ "פנקסי הראי"ה" חלק ראשון, פנקס י"ג פסקה קלב
↑ אודות השאלה הכרונולוגית- ראה לקמן
↑ שנאמר (דברים יג ט) "ולא תחוס עינך עליו ולא תחמול ולא תכסה עליו".
↑ בבלי עבודה זרה כז ב; קהלת רבה א ג; תוספתא חולין ב כב ועוד.
↑ אגרת רבן יוחנן בן זכאי ק', וראה פירוש באר יצחק שם. וראה חי"ד סי' צח סוף אות א.
↑ כתבי הרמב"ן, מהד' מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ג, ח"א עמ' שו. ב"המעיין" מובא מאמר, בו מועלית השערה לפיה הנוצרים איחרו את לידתו לכ- 70 שנה קודם החורבן בכדי להתאימם עם נבואתו של דניאל דניאל ט כד.

[1] ככל הנראה, שם זה הוא ביטוי מקוצר של השם "יהושע" (ראה לדוגמה - עזרא ג ב, נחמיה ח יז).

[2] בחלק מהגרסאות, גם בלשון הגמרא שמו "ישוע", ראה לדוגמה בכתב יד ירושלים, ספריית הרב הרצוג, לתלמוד בבלי מסכת סנהדרין, דף מ"ג עמוד א'.

[3] באר יצחק על איגרת רבן יוחנן בן זכאי דף מט. הערה 368; אוצר המדרשים אייזנשטיין איגרת רבן יוחנן בן זכאי עמוד 217.

[4] "פנקסי הראי"ה" חלק ראשון, פנקס י"ג פסקה קלב

[5] אודות השאלה הכרונולוגית- ראה לקמן

[6] שנאמר (דברים יג ט) "ולא תחוס עינך עליו ולא תחמול ולא תכסה עליו".

[7] בבלי עבודה זרה כז ב; קהלת רבה א ג; תוספתא חולין ב כב ועוד.

[8] אגרת רבן יוחנן בן זכאי ק', וראה פירוש באר יצחק שם. וראה חי"ד סי' צח סוף אות א.

[9] כתבי הרמב"ן, מהד' מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ג, ח"א עמ' שו. ב"המעיין" מובא מאמר, בו מועלית השערה לפיה הנוצרים איחרו את לידתו לכ- 70 שנה קודם החורבן בכדי להתאימם עם נבואתו של דניאל דניאל ט כד.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{להשלים|כל הערך=כן}}
-'''ישו''' (במקור: '''ישוע''') היה עובד [[עבודה זרה]], [[מכשף]], [[מסית]] ומדיח, ויתכן שאף [[משיח שקר]].
+'''ישו''' (במקור: '''ישוע''', בספרות התורנית '''אותו האיש''') היה עובד [[עבודה זרה]], [[מכשף]], [[מסית]] ומדיח, ויתכן שאף [[משיח שקר]].
 ==שמו==
-שמו המקורי היה "ישוע"<ref>ככל הנראה, שם זה הוא ביטוי מקוצר של השם "יהושע" (ראה לדוגמה - {{מקור|תנ"ך:עזרא ג ב}}, {{מקור|תנ"ך:נחמיה ח יז}}).</ref>. עם זאת, במקורות היהודיים מופיע כ"ישו". לשינוי זה ישנם מספר הסברים:
+שמו המקורי היה "ישוע"<ref>ככל הנראה, שם זה הוא ביטוי מקוצר של השם "יהושע" (ראה לדוגמה - {{מקור|תנ"ך:עזרא ג ב}}, {{מקור|תנ"ך:נחמיה ח יז}}).</ref>. עם זאת, ברוב המקורות היהודיים מופיע כ"ישו"{{הערה|1=בחלק מהגרסאות, גם בלשון הגמרא שמו "ישוע", ראה לדוגמה ב[https://talmud.nli.org.il/867064.jpg כתב יד ירושלים, ספריית הרב הרצוג, לתלמוד בבלי מסכת סנהדרין, דף מ"ג עמוד א'].}}. לשינוי זה ישנם מספר הסברים:
 * יש התולים זאת בתעתיק מההגיה הלטינית של השם "ישוע".
 * יש שכתבו כי השם "ישו" מרמז ב[[ראשי תיבות]] '''י'''מח '''ש'''מו '''ו'''זכרו<ref>באר יצחק על איגרת רבן יוחנן בן זכאי דף מט. הערה 368; {{מקור|אוצר המדרשים אייזנשטיין איגרת רבן יוחנן בן זכאי עמוד 217}}.</ref>.
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 שמו של ישו מופיע מספר פעמים ב[[תלמוד]] וב[[תוספתא]]. ברוב המקורות הוסרו אזכוריו בשל ה[[צנזורה]], והם הובאו ב"חסרונות הש"ס" ובמהדורות החדשות של התלמוד.
-בתלמוד {{מקור|בבלי סנהדרין קז ב}} מסופר, כי ישו היה תלמידו של [[יהושע בן פרחיה]]<ref>אודות השאלה הכרונולוגית- ראה לקמן</ref>, ופעם התארחו יחד באכסניה בעיר אלכסנדריה שב[[מצרים]], שם אמר יהושע בן פרחיה: "כמה יפה אכסניא זו". ענה לו ישו: "רבי, עיניה טרוטות" (כלומר: עיניה של בעלת האכסניה היו כעורות). אמר לו רבו: "רשע! בכך אתה עוסק?!" ו[[נידוי|נידהו]]. ישו ניסה להתקבל חזרה, אך יהושע בן פרחיה סרב לקבלו. כתוצאה מכך, זקף ישו לבנה והשתחווה לה. כשאמר לו יהושע בם פרחיה: "חזור בך!", אמר לו ישו: "כך מקובלני ממך: כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה". הגמרא שם מתארת אותו כמי ש"[[מכשף|כישף]] ו[[מסית|הסית]] ו[[מדיח|הדיח]] את ישראל".
+ב[[מסכת סנהדרין]] ({{מקור|בבלי סנהדרין קז ב$קז ע"ב}}) מסופר, כי ישו היה תלמידו של [[יהושע בן פרחיה]]<ref>אודות השאלה הכרונולוגית- ראה לקמן</ref>, ופעם התארחו יחד באכסניה בעיר אלכסנדריה שב[[מצרים]], שם אמר יהושע בן פרחיה: "כמה יפה אכסניא זו". ענה לו ישו: "רבי, עיניה טרוטות" (כלומר: עיניה של בעלת האכסניה היו כעורות). אמר לו רבו: "רשע! בכך אתה עוסק?!" ו[[נידוי|נידהו]]. ישו ניסה להתקבל חזרה, אך יהושע בן פרחיה סרב לקבלו. כתוצאה מכך, זקף ישו לבנה והשתחווה לה. כשאמר לו יהושע בם פרחיה: "חזור בך!", אמר לו ישו: "כך מקובלני ממך: כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה". הגמרא שם מתארת אותו כמי ש"[[מכשף|כישף]] ו[[מסית|הסית]] ו[[מדיח|הדיח]] את ישראל".
-על מעשה זה אומרת ה[[ברייתא]] המובאת ב[[מסכת סוטה]] {{מקור|בבלי סוטה מז א$מז ע"א|כן}}: "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיו, ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו לאחד מתלמידיו בשתי ידיו".
+על מעשה זה אומרת ה[[ברייתא]] שם: "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיו, ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו לאחד מתלמידיו בשתי ידיו".
 על אחריתו של ישו מספרת הברייתא {{מקור|בבלי סנהדרין מג א|כן}}: "בערב הפסח תלאוהו לישו הנוצרי, והכרוז יוצא לפניו ארבעים יום: ישו הנוצרי יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל, כל מי שיודע לו זכות יבוא וילמד עליו. ולא מצאו לו זכות ותלאוהו בערב הפסח", ואע"פ שאסור ללמד זכות על המסית<ref>שנאמר {{מקור|דברים יג ט|כן}} "ולא תחוס עינך עליו ולא תחמול ולא תכסה עליו". </ref>, דינו של ישו היה שונה משום שהיה מקורב למלכות.
-ב[[מסכת גיטין]] {{מקור|בבלי גיטין נז א$נז ע"א|כן}} מסופר, כי לפני ש[[אונקלוס]] [[גיור|התגייר]], הוא העלה ב[[אוב]] את ישו (המכונה שם כ"פושעי ישראל"). שאל אותו: "מי חשוב בעולם הבא?" ענה לו ישו: "ישראל". שאל אותו האם כדאי להידבק בהם? ענה לו ישו: "טובתם דרוש, רעתם לא דרוש, כל הנוגע בהן כאילו נגע בבבת עינו". שאל אותו אונקלוס במה דנים אותו בעולם הבא? אנה לו ישו: "בצואה רותחת, שכל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת".
+ב[[מסכת גיטין]] {{מקור|בבלי גיטין נז א$נז ע"א|כן}} מסופר, כי לפני ש[[אונקלוס]] [[גיור|התגייר]], הוא העלה ב[[אוב]] את ישו (המכונה שם כ"פושעי ישראל"). שאל אותו: "מי חשוב בעולם הבא?" ענה לו ישו: "ישראל". שאל אותו האם כדאי להידבק בהם? ענה לו ישו: "טובתם דרוש, רעתם לא דרוש, כל הנוגע בהן כאילו נגע בבבת עינו". שאל אותו אונקלוס במה דנים אותו בעולם הבא? אנה לו ישו: "בצואה רותחת, שכל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת" (ייתכן שבזה יש קשר לדברים שמופיעים ב"ברית" החדשה שבהם זלזל ישו בפני "הפרושים והסופרים" (כלומר חכמים) בכללים שונים כגון נטילת ידיים, איסור קטיפת שיבולים בשבת ומעשרות מצמחי תבלין).
 במספר מקומות ({{מקור|בבלי ברכות יז ב}}; {{מקור|בבלי סנהדרין קג א}}) מתואר ישו כמי ש"מקדיח תבשילו ברבים".
@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 ===ישו בן פנדירא===
-במספר מקורות, מובאת דמות בשם "ישו בן פנדירא" או "בן סטדא" שחי בדור החמישי ל[[תנאים]]. תלמידו, יעקב איש כפר סכניא, היה מרפא על פי שיטתו, והדבר נאסר על ידי [[רבי ישמעאל]], משום שמפרא בשיטתו של ישו בן פנדירא<ref>{{מקור|בבלי עבודה זרה כז ב}}; {{מקור|קהלת רבה א ג}}; {{מקור|תוספתא חולין ב כב}} ועוד. </ref>.
+במספר מקורות, מובאת דמות בשם "ישו בן פנדירא" או "בן סטדא" שחי בדור החמישי ל[[תנאים]]. תלמידו, יעקב איש כפר סכניא, היה מרפא על פי שיטתו, והדבר נאסר על ידי [[רבי ישמעאל]], משום שמרפא בשיטתו של ישו בן פנדירא<ref>{{מקור|בבלי עבודה זרה כז ב}}; {{מקור|קהלת רבה א ג}}; {{מקור|תוספתא חולין ב כב}} ועוד. </ref>.
 אותו בן פנדירא היה כותב כישופים בשריטה על בשרו, ועל כן מוגדר כ[[שוטה]] {{מקור|בבלי שבת קד ב|כן}}.
@@ שורה 38: / שורה 38: @@
 == האם ישו המוזכר בתלמוד הוא מחולל הנצרות? ==
-ישנו קושי לזהות את ישו מחולל הנצרות עם תלמידו של יהושע בן פרחיה, שכן יהושע בן פרחיה חי בראשית [[תקופת הזוגות]], בימי [[ינאי המלך]], ואילו על פי המקורות ההסיטוריים ישו מחולל הנצרות נולד מספר שנים קודם הספירה הנוצרית, ומת כשלושים שנה לאחריה.
+ישנו קושי לזהות את ישו מחולל הנצרות עם תלמידו של יהושע בן פרחיה, שכן יהושע בן פרחיה חי בראשית [[תקופת הזוגות]], בימי [[ינאי המלך]], ואילו על פי המקורות הנוצריים ישו מחולל הנצרות נולד מספר שנים קודם הספירה הנוצרית, ומת כשלושים שנה לאחריה.
-כבר ה[[ראשונים]] נדרשו לשאלה זו. התוספות וה[[רא"ש]] {{מקור|תוספות הרא"ש סוטה מז א|כן}} ועוד, הסבירו כי אכן ישו הזה איננו ישו מחולל הנצרות.
+כבר ה[[ראשונים]] נדרשו לשאלה זו. ה[[רא"ש]] {{מקור|תוספות הרא"ש סוטה מז א|כן}} ועוד, הסבירו כי אכן ישו הזה איננו ישו מחולל הנצרות.
 ה[[רמב"ן]], לעומתו, טוען כי אכן זמנו של ישו מחולל הנצרות היה בתקופתו של יהושע בן פרחיה, אולם הנוצרים זייפו את שנת לידתו<ref>כתבי הרמב"ן, מהד' מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ג, ח"א עמ' שו. ב[http://www.shaalvim.co.il/pub/maayan2/07-b-2%2019-32.pdf "המעיין"] מובא מאמר, בו מועלית השערה  לפיה הנוצרים איחרו את לידתו לכ- 70 שנה קודם החורבן בכדי להתאימם עם נבואתו של [[דניאל]] {{מקור|דניאל ט כד}}.</ref>.
@@ שורה 55: / שורה 55: @@
 * [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?whichpage=1&topic_id=1262455&forum_id=1364 ציטוטים מהנוצרי יש"ו בתלמוד]
 * [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?t=4792&f=7 באיזה יום בשבוע "תלאוהו לישו"?] - פורום 'אוצר החכמה'
+* [http://www.hamichlol.org.il/%D7%99%D7%A9%D7%95_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA) ישו (יהדות)] באתר 'המכלול'
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:נצרות]]

ישו: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:55, 10 בדצמבר 2025

תוכן עניינים

שמו[עריכה]

אזכוריו במקורות חז"ל[עריכה]

תלמידיו[עריכה]

ישו בן פנדירא[עריכה]

האם ישו המוזכר בתלמוד הוא מחולל הנצרות?[עריכה]

ראה גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

תפריט ניווט

ישו: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:55, 10 בדצמבר 2025

שמו[עריכה]

אזכוריו במקורות חז"ל[עריכה]

תלמידיו[עריכה]

ישו בן פנדירא[עריכה]

האם ישו המוזכר בתלמוד הוא מחולל הנצרות?[עריכה]

ראה גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש