רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים)
|
|
| רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק | |
|---|---|
| תאריך לידה | ה'תרע"ו |
| תאריך פטירה | ב' באדר ב' ה'תשמ"א |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | חוג בריסק |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת בריסק (רחוב פרס) |
| רבותיו | אביו הרב מבריסק |
| תלמידיו | רבי ברוך שמואל דויטש, רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק, קבי זבולון שוב, רבי שמשון פינקוס, רבי יצחק סולובייצ'יק |
| אב | רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק |
| צאצאים | הרב אברהם יהושע סולובייצ'יק ועוד |
רבי יוסף דוב (יושע בער) הלוי סולובייצ'יק זצ"ל (ה'תרע"ו - ב' באדר א' ה'תשמ"א), היה ראש ישיבת בריסק ברוחוב פרס בירושלים, בנו של הרב מבריסק.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בתמוז ה'תרע"ו לרבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק ובתו שלרבי חיים אוירבך, נכד האמרי בינה. נקרא על שם סבו, רב יוסף דוב סולובייצ'יק, בעל הבית הלוי. כסנדק בבריתו שימש סבו רבי חיים מבריסק.
העיד על עצמו שלא חר בר המצווה שלו למד את הספר חדושי רבנו חיים הלוי של סבו ושלט בו בעל פה. בצעירותו מסר שעורים בבריסק וברשה.
עם עליית הנאצים לשלטון בשנת ה'ת"ש, שהה אביו בורשה שבפולין, ובהוראת רבי ברוך בער ליבוביץ נסע יחד עם שאר הבנים הגדולים לוילנה, בעוד אמו ואחיו הקטנים הי"ד נשארו בבריסק שם נהרגו על ידי הנאצים[1]. בוילנה שהה במשך כשנה.
בשנת תש"ב עלה עם משפחתו לארץ, ובשנת תש"ו נישא לבתו של רבי יצחק וינשטיין (נכדת רבי יהושע צמבליסט).
בשנת ה'תשי"א פתח ישיבה עם מספר בחורים שלמדו בבית הכנסת בבא תמא בירושלים, ולאחר מכן בבית הכנסת אחוה. לאחר פטירת אביו החל בבניית בניין הישיבה בבית אביו ברחוב פרס, אך הבנייה הושלמה רק לאחר פטירתו.
כמנהג בית בריסק, היה נוהג למסור שעורי חומש והיה מכניס בשיעוריו השקפה.
כאביו, היה מתנגד חריף לציונות ולחם בה ברוב עוז.
בערב שבת קודש, ב' באדר ה'תשמ"א, השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, והוא בן 65 שנים. נטמן בהר המנוחות בסמוך לקבר אביו. בנו הרב אברהם יהושע מילא את מקומו בראשות הישיבה.
תלמידיו[עריכה]
- בנו, רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק ראש הישיבה
- רבי שלמה ברעוודה
- רבי ברוך שמואל דויטש ראש ישיבת באר מרדכי ומראשי ישיבת קול תורה[2]
- הרב ירחמיאל אונגרישר ראש ישיבת בית מדרש עליון, חתנו של רבי ראובן יוסף גרשונוביץ
- רבי אברהם ארלנגר בעל הברכות
- הרב אברהם גורביץ ראש ישיבת גייטסהד
- הרב אברהם נח גרבוז ראש כולל הר אפרים, מחבר הספר מנחת אברהם
- הרב יצחק סורוצקין
- הרב בצלאל טולידאנו
- רבי אליהו דב וכטפוגל
- רבי זבולון שוב
- רבי סנדר ארלנגר
- שאר בשרו רבי יצחק הלוי סולובייצ'יק
- רבי שמשון פינקוס
- הרב יהושע ארנברג ראש ישיבת חדרה
משפחתו[עריכה]
אחיו הם רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק, רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק, רבי חיים סולובייצ'יק, רבי רפאל סולובייצ'יק. גיסיו הם הרב יעקב שיף ורבי יחיאל מיכל פינשטיין.
צאצאיו[עריכה]
- רבי אברהם יהושע הלוי סולובייצ'יק, ראש ישיבת בריסק.
- רבי משה, ר"מ בישיבה.
- הרב רפאל
- הרב נפתלי צבי יהודה ליב, ראש כולל בישיבה
כתביו[עריכה]
כתביו לא הודפסו בחייו וגם לא לאחר פטירתו, מכל מקום חידושיו מצוטטים בספרים רבים, כגון הספר "מנחת אברהם" לתלמידו הרב אברהם נח גרבוז.
בנוסף, כמה מחדושיו נדפסו בסוף הספר "חדושי הגרי"ז, למסכת סוטה. כמו כן חדושיו נדפסו בכתב העת ישורון.
- ↑ הרב מבריסק חלק ג
- ↑ מסופר שבעת שעזב מישיבת פוניבז' לישיבת בריסק הרב שך שלח מכתב לרבי יושע בער זצ"ל שהבחור הטוב ביותר מישיבתו עוזב לישיבתו