הרש"ש (שרעבי)

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
דיוקן המיוחס לרבי שלום שרעבי, ראש ישיבת בית אל

מתוך הויקיפדיה העברית: הרב רבי שלום [מזרחי דידיע] שרעבי[1] מכונה: הרש"ש, אור השמ"ש[2][3] (ה'תס"ג[4], - י' בשבט ה'תקל"ז, 1777[5][6]) היה מקובל בולט, ראש ישיבה, מחבר "פירוש השמ"ש"‏[7] על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש", עם כוונות התפילה.

ביוגרפיה[edit]

נולד ביום השישי סמוך לשבת קודש, לאביו רבי יצחק בשרעב[8][9][10][11] כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו החליט לעלות לארץ ישראל עלה לארץ ישראל ובדרך עבר בבומביי בצרה ובגדד, שם למד בספר הזוהר הקדוש בישיבה שעל קברו של הרב שיך יצחק גאון, עד שמצא שיירה לדמשק.

הבן איש חי, בספרו "בניהו", כתב אודות הרב שלום שרעבי כך‏[12]: ודע, כי 'אבותינו סיפרו לנו'‏[13] על רבנו הרש"ש ז"ל, כשיצא מארץ תימן בא דרך בומביי ובצרה לעירנו בגדאד עובר אורח כדי לילך לירושלים דרך דמשק ... וכאשר בא רבנו הרש"ש היה מתעלם כדי לא להודיע עצמו שהוא חכם, אלא סוג אדם פשוט גר עובר אורח, ונתעכב פה עד שנזדמנה לו שיירה שהולכת לדמשק. ובזמן ישיבתו פה, היה הולך ביום לישיבה שעל מצבת השיך יצחק גאון ז"ל ויושב ללמוד זוהר הקדוש עמהם. ואומרים: כאשר היה לומד בזוהר פרשת בלק היה רבנו לומד הזוהר בהתלהבות ובקול רם, וכשהגיע לתיבות "וכה תדבר"‏[14] וגו' היה מוציא תיבת "כה" מפיו בחזקה ותוקף ליבו בכח גדול. ויאמרו לו הזקנים היושבים שם: "מדוע אתה צועק בתיבת "כה" בתוקף ובקול גדול וקורא אותה בכח גדול מאוד? ויאמר להם בלשון ערבית של תימן בזו הלשון: "האדי אל כה חרקת קלבי"‏[15][16] עד כאן שמענו מאבותינו. נמצא צדיק זה קודם שזרח אורו בירושלים תוב"ב, בא אל ארצנו ודרכו רגליו על רחובות עירנו, כדי שיהיו מניחים אותו עטרה בראש, ו'אשרי עין ראתהו'‏[17], זכותו יגן עלינו אמן!‏[18] משם המשיך הרש"ש לחלב, שם שימש לפרנסתו כעגלון לגביר. הרש"ש היה בקשר עם חכמי העיר, ובין השאר חלק עליהם בשאלה הלכתית בנוגע למצוות אכילת כזית מצה בפסח. משם המשיך אל ארץ ישראל.

שמש וראש ישיבה[edit]

על פי המסופר אודותיו הוא עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה - רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. התחתן עם חנה חיון שהייתה בתו של ראש הישיבה,‏[19] ולאחר פטירת חותנו בשנת ה'תק"י מונה לראש הישיבה. מאשתו זו נולד בנו הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי[20] ובתו רבקה‏[21]. בנו הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי שימשו גם הם בראשות הישיבה.

הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום"‏[22] ובין תלמידיו היו החיד"א,‏[23] הרב יום טוב אלגאזי[24], רבי חיים די לה רוזה[25] ורבי אברהם גרשון מקיטוב גיס הבעל שם טוב[26] תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש‏[27]אך החשיבו את הרש"ש לרבם.

הרש"ש שלח את תלמידו מהרי"ט אלגאזי[28] להסתובב בקהילות עדות אשכנז על מנת להתרימם לחיזוק ישיבת בית אל והיישוב היהודי בירושלים. הוא התקבל בכבוד על ידי רבני הקהילות בהן ביקר וכמה מהם אף בקשו ממנו את סידורו של הרש"ש לעיון. היו אלה רבי פנחס הורוביץ[29], המקובל ר' נתן אדלר (הראשון) ותלמידו החת"ם סופר[30]. וכן בשנת ה'תקנ"ו יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי‏[31] בשליחות חברון לערי המערב ‏[32], והוא הוליך בידיו את "סדר התפלות על פי הכוונות מכתב יד אביו". ומאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה‏[33]. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש.‏[34] אחת מתקנותיו המפורסמות הייתה כי המקובלים יערכו תיקון חצות בכותל המערבי.

תפילה מיוחדת[edit]

הרש"ש חיבר תפילה‏[35] בה מתאר ברגש רב את השכינה כאבה וצערה, ובה מבקש שלא יצא מארץ ישראל לחוץ לארץ וכן שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים, המקובלים ההולכים בדרכו נזהרו בעקבות דבריו לא לצאת מהארץ‏[36].

תפילתו[edit]

כאמור לעיל חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר"י הקדוש והרש"ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.

הנצחתו[edit]

על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו נקראו רחובות ביישובים שונים בישראל, ובהם, פתח תקווה, ראש העין, ירושלים, חיפה, אשקלון, ומושב אליכין, וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה בירושלים ובראש העין, בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום‏[37], אהבת שלום‏[38], נהר שלום‏[39], ישיבת השלום‏[40], החיים והשלום.‏[41]

תורת הנסתר[edit]

הרב שרעבי כתב לחכמי המערב כי כל דבריו מיוסדים על כוונות האר"י, וחס וחלילה לא על ספרי מקובלים למיניהם. " "והנה עדי בשמים 'וסהדי במרומים'‏[42] כי כל הכתוב שם‏[43] כולם דברי אלהים חיים האמורים מפי האר"י ז"ל למהרח"ו ז"ל, ואין עוד מלבדו‏[44], ואין לי מגע יד בספרי המקובלים לא ראשונים ולא אחרונים ולא למדתי בהם ואין לי ידיעה מהם כלל, כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שכן האמת, ולפיכך אמרתי שיעיינו בהם, כי הם דברי הרב האר"י ז"ל..."

הרש"ש מזהיר שם את חכמי המערב‏[45] כך: "יען ראיתי כמה מהנזק יצא ממה שכתבו המקובלים שקדמו, 'כי רבים חללים הפילו'‏[46], וחילול כבוד ה' וכבוד התורה ה' יכפר בעדם, כי כל דבריהם לא על פי התורה הם, ואינם מיוסדים על האמת, ומהם יצא אבות ומאבות תולדות, הריסת יסודי התורה חס ושלום, ה' יכפר. וכל זה לא שלמדתי בדבריהם חס ושלום, אלא שפעם אחת הוכרחתי בעל כרחי לעיין בדף אחד שכתוב בו קיצור מה שכתבו בעניין זה, וכמעט קרעתי בגדי לראות דברים אשר לא כן על ה', ה' יכפר".

הוא ממשיך וכותב: "וכבר מילתי אמורה להם כי 'עדי בשמים'‏[47], כי כל עסקי ולמודי אינו רק בדברי האר"י זלה"ה ותלמידו מהרח"ו זלה"ה לבדם, ובלעדם אין לי עסק בשום ספר מספרי המקובלים ראשונים ואחרונים. ואפילו בדברי שאר תלמיד האר"י ז"ל לא למדתי, וכשיזדמן לפני דבר מדבריהם אני מדלגו, כי על כן איני כמזהיר אלא כמזכיר, למען ה', אל יהי לכם מגע יד בדבריהם".

הערכת חכמי דורו[edit]

כמה מקובלים‏[48] האמינו וכתבו כי לרש"ש היה רוח הקודש וגילוי אליהו. בספרו רב פעלים נשאל הבן איש חי אם לרש"ש היה גילוי אליהו, והשיב כי היה לו "גילוי אליהו בעין השכל".‏[49]

רבי חיים פלאג'י (השני) בספרו "תוכחת חיים" על התורה כותב על הרב שרעבי: "מצינו לגדול בתורה וחסידות המפורסם בקבלה רב שר שלום שרעבי ז"ל אשר אמרו עליו, כי הבטחה שהבטיח רבינו האריז"ל לתלמידיו וכו', שאמר להם: אם תזכו אבוא אליכם פעם אחת‏[50], כי בא להם הרב האריז"ל בגלגול ברבינו שלום שרעבי זי"ע." החיד"א בספרו שם הגדולים[51] כותב עליו שהוא "אחד קדוש בדורנו, מקובל מופלא... והיה מכוון כל כוונות רבינו האר"י ז"ל..."

מספריו[edit]

נוסח מצבתו[edit]

נטמן בירושלים בהר הזיתים.‏[53] על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ‏[54] איש א-לדים קדוש הוא,‏[55] השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא‏[56] כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'‏[57] לפ"ג‏[58]

הרש"ש (שבזי)[edit]

הינו הרב שלום שבאזי גדול משוררי עדות תימן המכונה הרששב"ז וכן הרש"ש הראשון.

הרש"ש (שטרסון)[edit]

השני שנקרא בשם הרש"ש - (השלישי) היה רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, ראש ישיבה תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי ווילנא בדורו. נודע בעיקר בזכות הגהותיו על התלמוד הבבלי והמדרש.

לקריאה נוספת[edit]

  • Pinchas Giller, Shalom Sharʿabi and the Kabbalists of Beit El, Oxford: Oxford University Press, 2008.
תקופת חייו של הרש"ש (שרעבי) על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

קישורים חיצוניים[edit]


תבנית:ראשי ישיבת המקובלים בית אל

הערות שוליים[edit]

  1. כך חותם בכל מכתביו
  2. או הרש"ש הקדוש
  3. וכן מכונה בשם שר שלום
  4. או ה'ת"פ 1720
  5. או ה'תקמ"ב 1782
  6. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי"]
  7. "שמ"ש" בראשי תיבות: שלום מזרחי שרעבי.
  8. או בצנעא שבתימן
  9. יש אומרים שנולד ביום פטירתו של רבי שלום שבזי מצנעא ונקרא על שמו
  10. שנפטר בי' שבט ובאותו היום נולד הרש"ש נמצא לפי זה שנפטר הרש"ש ביום הולדתו
  11. דב נוי, "פטירת רבי שלם שבזי באגדת־העם התימנית", בתוך: יוסף טובי (עורך), מורשת יהודי תימן: עיונים ומחקרים, ירושלים: הוצאת בואי תימן, תשל"ז, עמ' קלב-קמט
  12. בניהו, חלק א', מסכת פסחים, דף ס"ד, ד"ה ודע, ירושלים תרנ"ח, עמ' לב
  13. (תהלים מד, ב)
  14. (זוהר, במדבר כג, ה)
  15. (תרגום: זאת ה"כה" שרפה את ליבי)
  16. ובטעם הדבר: כי מילת "כה" היא רמז על השכינה הק' ביחודא עם קוב"ה ככתוב בשעה"כ למוהרח"ו
  17. לשון הפיוט ואמרתם כה לחי
  18. עד כאן לשון הרב יוסף חיים מבגדאד, בניהו, חלק א', מסכת פסחים, דף ס"ד, ד"ה ודע, ירושלים תרנ"ח, עמ' לב
  19. מספר מקובלים מפקפקים בעובדה זו (אף שמודים ששמה היה חנה), וראייתם שכל גדולי תלמידי הרש"ש לא הזכירו עובדה זו, ואף הרש"ש עצמו מזכירו בסתם "מורי ר' גדליה חיון" ולא "מורי-חמי" וכדומה
  20. מכונה בספרי המקובלים "הח"י בשמ"ש"
  21. שמה המלא רבקה חנה
  22. עדות לכך שטר ההתקשרות הנמצא בידי ישיבת אהבת שלום
  23. החיד"א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון "מופת הדור", "המקובל המופלא"
  24. מהרי"ט אלגאזי
  25. מחבר ספר תורת חכם
  26. ניתן למנות גם את רבי דוד מאגאר, ורבי אהרן אליהו רפאל חיים משה פרירא
  27. רבי גרשון מקיטוב היה מבוגר מהרש"ש ביותר מעשרים שנה
  28. בשנת ה'תקל"ז
  29. בעל ספר "ההפלאה"
  30. בחסידות בעלזא יש מסורת שסידור הרש"ש בכתב ידו הגיע אל השר שלום מבעלזא לגליציה והתפלל בו. ראה חיי הרש"ש (ירושלים תשכט עמ' פד)
  31. בנו של הרש"ש
  32. תוניס ושאר ערי צפון אפריקה
  33. "תולדות חכמי ירושלים", ג, עמ' 206, מקונטרס "חלקת מחוקק"; "שלוחי ארץ-ישראל" עמ' 155. 660
  34. לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.
  35. התפילה מתחילה במילים "הבט משמים עדה תמה", והרש"ש הנחה לאומרה בחצות הלילה בכותל המערבי
  36. וכן לא לצאת מירושלים
  37. בראש העין בראשות ר' אבנר עפג'ין
  38. בראשות ר' יעקב משה הלל
  39. שייסד רבי מרדכי שרעבי ובראשות ר' בניהו יששכר שמואלי
  40. בראשות ר' דוד שלום בצרי
  41. בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ"ז על ידי רבי מרדכי עטייה
  42. איוב טז, יט
  43. הכוונה על דבריו שבהקדמת "רחובות הנהר" והסידור
  44. ע"פ דברים (ד, לה)
  45. במכתבו למהר"י סידבון בו מיישב שבעים ושש שאלות בכתבי האריז"ל
  46. לשון הפסוק במשלי (ז, כו) כי רבים חללים הפילה
  47. ע"פ איוב (טז, יט)
  48. כמו ר' ששון בכר משה פרסיאדו בספרו "פתח עיניים" דף י"ב עמוד ב'; ורבי אהרון פיררא בספרו מעיל קודש ובגדי ישע דף ע"ד עמוד ב'
  49. "שו"ת רב פעלים" חלק ג' בקונטרס סוד ישרים סימן ד'
  50. שער הגלגולים ובמקצת ספרים כתוב:פעם אחרת
  51. באות ש' בערכו
  52. נדפס ירושלים ה'תשס"ח
  53. בקרבת מקום לציון זכריה הנביא
  54. מליצה על פי, בראשית, מח, ז, "בעוד כברת ארץ"
  55. על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט
  56. זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב
  57. על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, "והיתה מנוחתו כבוד"
  58. בלוח השנה דבר בעתו לרב מרדכי גנוט (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.