הרב שמואל מרקוביץ'

הרב שמואל מרקוביץ (נולד בכ"ד באלול ה'תש"ז, 9 בספטמבר 1947) כיהן בעברו בראשות אחת מישיבות פוניבז' וחבר מועצת גדולי עולם התורה של "בני תורה".

ביוגרפיה-נולד וגדל ברמת גן לרבי צבי מרקוביץ, ראש ישיבת קרלין-סטולין וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ולרבקה, בתו של רבי שבתי יגל. למד בישיבת פוניבז' לצעירים אצל רבי אהרן יהודה לייב שטינמן, והחל מאלול תשכ"ב למד בישיבה הגדולה שם למד באילן (מושג ישיבתי בו בחור מבוגר לומד עם בחור הצעיר ממנו) עם הרב ברוך ויסבקר שהיה גדול ממנו. היה מתלמידיהם הקרובים של ראשי הישיבה רבי אלעזר מנחם מן שך ורבי שמואל רוזובסקי. בתחילת קיץ תשכ"ט מונה לכהן כגבאי העליות בישיבה, תפקיד בו החזיק עד חורף תשל"א. בשנת תשל"ג נשא את ציפורה, בתו של נשיא הישיבה, רבי אברהם כהנמן.

לאחר נישואיו סייע לחותנו בניהול הישיבה, יחד עם גיסו הרב אליעזר כהנמן. בשנת 1988 מונה הרב מרקוביץ לר"מ בישיבה, לאחר תקופה קצרה בה כיהן כר"מ בישיבת גרודנא באשדוד שלאחריה שב לישיבת פוניבז'.

לאחר פטירתם של שלושת ראשי הישיבה הוותיקים התגלע סכסוך בישיבת פוניבז'. על פי פסיקת בית דין, החל הרב מרקוביץ בחודש אייר תשס"א באמירת השיעור היומי לבני שיעור ג', ברוטציה עם ראשי הישיבה האחרים, הרב גרשון אדלשטיין והרב ברוך דב פוברסקי. בחודש מרחשון ה'תשס"ב החל באמירת "שיעור כללי" ובכך הפך למעשה לראש ישיבה.

בקיץ תשס"ד החל במסירת שיחת מוסר בישיבה מדי מוצאי שבת.

באמצע שנות ה-90, לאחר שחותנו חדל לתפקד בשל מצבו הבריאותי, החלו מאבקי ירושה חריפים בינו לבין גיסו, הרב אליעזר כהנמן. בבוררות שהתקיימה בין שני הצדדים קיבל הרב אליעזר כהנמן את הבעלות על המוסדות הפיזיים של הישיבה, ולרב מרקוביץ ניתנה סמכות רוחנית, לצד הרב אדלשטיין והרב פוברסקי. בשנת תשס"ה (2005), לאחר שנכשל יישום הבוררות, נחלקו הישיבה וכולל האברכים שעל ידה לשתי ישיבות נפרדות. בראשות האחת, המנוהלת על ידי עמותת "מסורת התורה", עומד הרב מרקוביץ. ובראשות השנייה, שבנשיאות גיסו, עומדים הרב ברוך דב פוברסקי והרב דוד לוי. עד לפטירתם, עמדו גם בראשות הישיבה גם הרב גרשון אדלשטיין ורבי חיים שלמה ליבוביץ. הרב מרקוביץ קיבל את תמיכתם של הרב יוסף שלום אלישיב והרב שמואל אוירבך. לעומת זאת, ברב אליעזר כהנמן תמכו רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, רבי נסים קרליץ ורבי חיים קניבסקי.

עמדותיו-הרב מרקוביץ דוגל בהגברת התחרותיות בין התלמידים, בבחינת "קנאת סופרים תרבה חכמה", מושג שבעיניו הוא המאפיין הבולט של ישיבת פוניבז'. הוא דורש בשיחותיו את מיצוי הכוחות הרוחניים של תלמידיו, גם כאשר הדבר כרוך במאמץ ותובע מהם שעות לימוד רבות ברציפות, בפרט בימי שישי ושבת. הוא מתנגד ללימוד של בחורי ישיבה תמורת מלגות כספיות, כולל במסגרות של ישיבת בין הזמנים או מבחנים.

עומד בנשיאות של מוסדות תורה נוספים, בהם ישיבת אהל תורה לצעירים בירושלים וישיבת דרכי שמואל בבית שמש וישיבה גדולה במודיעין עילית, המסונפות לישיבת פוניבז' שבראשותו, וכן תלמוד תורה "תפארת יעקב" בבני ברק, וכן של רשת כוללים שהקים בין השנים תשנ"ה-תשס"א, עם סניפים בערים ירושלים, מודיעין עילית, בית שמש ואלעד. הכוללים מיועדים עבור בוגרי הישיבה המעוניינים להמשיך ללמוד במתכונת הלימוד בישיבת פוניבז'. הוא מוסר שיעורים ושיחות בבתי המדרש.

הרב מרקוביץ מזוהה עם מפלגת בני תורה שהוקמה עקב המחלוקת בציבור הליטאי ומשתתף בכינוסיה. בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 הורה לתלמידיו להצביע למפלגה. עם זאת, בשנת תשע"ז פורסם כי בשונה מעמדת מנהיגה הרוחני של המפלגה, הרב שמואל אוירבך, אפשר לתלמידיו להתייצב בלשכות הגיוס לצורך דחיית שירות ורובם אף עשו כך.

מתגורר בבני ברק ואב לחמישה. חתנו הגדול, הרב מיכאל קופמן מונה על ידו בקיץ תשע"ו לר"מ בישיבתו.