רבי שמעון ברבי: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי שמעון ברבי היה אמורא ארצישראלי בדור הראשון‏^[1] ומבניו של רבי יהודה הנשיא.

קורותיו[עריכה]

היה בנו הצעיר של אביו, רבי ונקרא "שמעון" (כנראה) על שמו של סבו, רבי שמעון ברבי גמליאל השני (דיבנה). רבי שמעון ואחיו רבן גמליאל קיבלו מאביהם רבי‏^[2].

היה מתלמידי אביו, רבי וכן אביו קירבו עליו‏^[2], וכן רבי כינה אותו (את ר' שמעון) "נר ישראל"‏^[3].

בגלל שהיה בנו הצעיר של רבי, לא המשיך הוא את שלשלת הנשיאות של רבי שהייתה מהלל הזקן אלא אחיו הבכור, רבן גמליאל המשיך בנשיאות וכן זרעו את לרבן גמליאל השישי שלאחריו הופסקה שלשלת הנשיאות.

לפי התלמוד הירושלמי‏^[4] ר' שמעון ברבי התחתן עוד בחיי רבי מאיר, אולם ע"פ התלמוד הבבלי‏^[5] ר' שמעון התחתן בימי נשיאות רבי. בתלמוד‏^[6] כתוב שאחד מבניו של רבי התארס עם בתו של רבי חייא שנפטרה לפני החתונה וכנראה זה היה ר' שמעון שהיה לו קשרים טובים עם רבי חייא, וכן עבד אם רבי חייא במסחר משי‏^[7].

משנתו[עריכה]

מוזכר רק פעם אחת במשנה:

	הרי הוא אומר 'רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש וגו', ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו, הפורש ממנו מקבל שכר, גזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן, הפורש מהן על אחת כמה וכמה שיזכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות
– משנה, מסכת מכות, פ"ג, משנה ט"ו.

למרות זאת שמוזכר במשנה מכונה בגמרא בשם "איתמר" שניתן רק לאמוראים.

הערות שוליים