רבי דוד מתתיהו רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
רבי '''דוד מתתיהו רבינוביץ''' ([[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ח]] - [[כ"ה בתשרי]] [[ה'תשנ"ח]]), היה ראש ישיבת אור קדושים ביאלא{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=24450&hilite=d5aa851d-8776-4579-8077-6c09b7ac033a&st=%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%9E%D7%AA%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%95&pgnum=36 אידישע ווארט, גליון 230 אדר - ניסן תשמ"ב].}}, ולאחר פטירת אביו אדמו"ר מ[[חסידות ביאלא|ביאלא]] [[בני ברק]]. [[מלחין]] ומחבר [[:קטגוריה:ספרי חסידות|ספרי חסידות]] והדרכות.
'''רבי דוד מתתיהו רבינוביץ''', ה[[אדמו"ר]] מביאלא [[בני ברק]].
==תולדות חייו==
נולד בעיר שדליץ שבפולין בכ"ד ב[[כסלו]] תרפ"ח. הוגלה עם משפחתו לסיביר. בשנת תש"ב נספח יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), ל"ילדי טהרן"<ref>קבוצה של ילדים שהועלו לארץ מ[[השואה]] דרך טהרן שבפרס והיו אמורים לקבל חינוך חילוני, ובזכות פעילות של [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ועוד, נשארו הילדים הדתיים שביניהם בחינוך דתי ובמשפחות דתיות.</ref>. עם הגיעו ל[[ארץ ישראל]] בערב [[פורים]] תש"ג, אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהרן, על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]] ראש [[ישיבת פוניבז']], ולמד בישיבתו. עוד לפני חתונתו קיבל כתב סמיכה ל[[רב]]נות מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של [[בני ברק]]<ref>קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.</ref>. נישא בשנת תשי"ח לטויבא שדרובצקי, בתו של האדמו"ר רבי שמואל אברהם שדרוביצקי מביאליסטוק {{הערה|בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.}}, ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת תשכ"ב נפטרה אשתו ולאחר שנים מספר נישא לשרה רבקה.


נולד בעיר [[שדליץ]] שב[[פולין]] ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ח]]. הוגלה עם משפחתו ל[[סיביר]]. בשנת [[ה'תש"ב]] ([[1942]]) נספח יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), ל[[ילדי טהראן]]. עם הגיעו ל[[ארץ ישראל]] בערב [[פורים]] [[ה'תש"ג]] ([[1943]]), אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת פוניבז'|פוניבז']], ולמד בישיבת פוניבז'. עוד לפני חתונתו קיבל כתב [[סמיכה לרבנות]] מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של [[בני ברק]]{{הערה|קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.}}. נישא בשנת [[ה'תשי"ח]] לטויבא שדרובצקי, בתו של ה[[אדמו"ר]] שמואל אברהם שדרוביצקי מ[[ביאליסטוק]]{{הערה|בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.}}, ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת [[תשכ"ב]] התאלמן ולאחר שנים מספר נישא לשרה רבקה רבינוביץ.
הוציא לאור את ספרי ביאלא ומוזכר בספרו של אביו "חלקת יהושע" מספר פעמים{{הערה|חלקת יהושע עמודים: יח, לב, פח, ועוד.}} בהכרת טובה על כך. אביו התבטא עליו: "הוא נקודת לבי"<ref>קובץ מאורי יהושע ח"א</ref>. הקים את "ישיבת ביאלא אור קדושים" ועמד בראשה, ופעל רבות לביסוס החסידות. הקים בתי מדרשות ב[[ירושלים]] (בשכונת [[גבעת שאול]]- חסידות אוסטרובה) ובבני ברק. לאחר פטירת אביו בשנת תשמ"ב התמנה לאדמו"ר על ידי חלק מהחסידים, בעוד שחלקם הגדול הכתירו את אחיו רבי בן ציון רבינוביץ שקיבל את רוב המוסדות.  


הוציא לאור את ספרי ביאלא ומוזכר בספרו של אביו "חלקת יהושע" מספר פעמים{{הערה|חלקת יהושע עמודים: יח, לב, פח, ועוד.}} בהכרת טובה על כך. אביו התבטא עליו: הוא נקודת לבי{{הערה|קובץ מאורי יהושע ח"א, [http://avifrid.tripod.com/Ex2.htm].}}. ייסד את ישיבת ביאלא אור קדושים, ופעל רבות לביסוס החסידות, הקים בתי מדרשות בירושלים ובבני ברק. לאחר פטירת אביו בשנת [[ה'תשמ"ב]] התמנה לאדמו"ר על ידי חלק מהחסידים{{הערה|בעוד שחלקם הגדול הכתירו את [[בן ציון רבינוביץ|אחיו]] שקיבל את רוב המוסדות.}} והקים שוב בתי מדרשות בבני ברק וב[[ירושלים]].
היה מלחין מוכשר, וחיבר עשרות [[ניגון|ניגונים]], שחלק מהם יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך" בהפקת גל סטאר. את חידושיו וכתביו הוציאו חסידיו לאחר פטירתו בספרים "אורחות דוד"  - הדרכותיו, וחמשת כרכי "להבת דוד" על התורה, מתוך כתבי ידו.
 
היה [[מלחין]] מוכשר, וחיבר עשרות [[ניגון|ניגונים]], שחלק מהם יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך" בהפקת גל סטאר. את חידושיו וכתביו הוציאו חסידיו לאחר פטירתו בספרים "אורחות דוד"  - הדרכותיו, וחמשת כרכי "להבת דוד" על התורה, מתוך כתבי ידו.


==ממשיכי דרכו==
==ממשיכי דרכו==
לאחר פטירתו התמנו לאדמו"רים ארבעה מבניו:  
לאחר פטירתו התמנו לאדמו"רים ארבעה מבניו:  
*רבי יעקב מנחם רבינוביץ, מכהן כאדמו"ר מביאלא - בני ברק, לצד אחיו רבי שמואל יאיר שמכהן כ[[רב]] הקהילה. הקים ישיבה כלל חסידית בירושלים "אור התורה". חתנו של רבי צבי הירש רוזנבוים מ[[חסידות נדבורנא#חצרות נוספות|קרצ'ניף]].
*רבי יעקב מנחם רבינוביץ, מכהן כאדמו"ר מביאלא - בני ברק, לצד אחיו רבי שמואל יאיר שמכהן כ[[רב]] הקהילה. הקים ישיבה כלל חסידית בירושלים "אור התורה". חתנו של רבי צבי הירש רוזנבוים מקרצ'ניף.
*רבי אברהם ירחמיאל מכהן כאדמו"ר מאוסטרובה-ביאלא ב[[ירושלים]], והקים בית מדרש וישיבה בשם "אור קדושים". חתן רבי אברהם שלמה מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]].
*רבי אברהם ירחמיאל, מכהן כאדמו"ר מאוסטרובה-ביאלא בירושלים, והקים בית מדרש וישיבה בשם "אור קדושים". חתן רבי אברהם שלמה מלעלוב.
*רבי ירמיהו מכהן כאדמו"ר מביאלא-לענטשנע ב[[בית שמש]], והקים שם ישיבה ובית מדרש. חתן רבי אברהם גולדמן מ[[חסידות זוועהיל|זוויהל]].
*רבי ירמיהו, מכהן כאדמו"ר מביאלא-לענטשנע ב[[בית שמש]], והקים שם ישיבה ובית מדרש. חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל.
*רבי אהרן שלמה מכהן כאדמו"ר מביאלא - [[בורו פארק]] ולו בית מדרש ב[[בורו פארק]] שב[[ניו יורק]].  
*רבי אהרן שלמה, מכהן כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק שב[[ניו יורק]].  
*חתנו, הרב וולף קורנרייך, משמש כאדמו"ר משידלובצא, בית מדרשו ב[[ירושלים]].  
*חתנו, הרב וולף קורנרייך, משמש כאדמו"ר משידלובצא, בית מדרשו בירושלים.  
*חתן נוסף הוא הרב יעקב הגר, בנו של רבי [[אליעזר הגר]] מ[[חסידות סרט ויז'ניץ|סרט ויז'ניץ]].
*חתן נוסף הוא הרב יעקב הגר, בנו של [[רבי אליעזר הגר]] מסרט ויז'ניץ.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* אנציקלופדיה לחסידות בעריכת [[יצחק אלפסי]], הוצאת [[מוסד הרב קוק]], בערכו בהשלמות, סוף כרך ג'.
* אנציקלופדיה לחסידות בעריכת [[יצחק אלפסי]], הוצאת [[מוסד הרב קוק]], בערכו בהשלמות, סוף כרך ג'.
*'''הייליגער רבי פון ביאלא''', [[תש"ס]] ניו יורק ארה"ב.
*'''הייליגער רבי פון ביאלא''' ('''הרבי הקדוש מביאלא'''), [[תש"ס]] ניו יורק ארה"ב.


==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רבינוביץ, דוד מתתיהו}}
{{מיון רגיל:רבינוביץ, דוד מתתיהו}}

גרסה מ־00:47, 13 בפברואר 2011

רבי דוד מתתיהו רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בני ברק.

תולדות חייו

נולד בעיר שדליץ שבפולין בכ"ד בכסלו תרפ"ח. הוגלה עם משפחתו לסיביר. בשנת תש"ב נספח יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), ל"ילדי טהרן"[1]. עם הגיעו לארץ ישראל בערב פורים תש"ג, אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהרן, על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פוניבז', ולמד בישיבתו. עוד לפני חתונתו קיבל כתב סמיכה לרבנות מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של בני ברק[2]. נישא בשנת תשי"ח לטויבא שדרובצקי, בתו של האדמו"ר רבי שמואל אברהם שדרוביצקי מביאליסטוק ‏[3], ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת תשכ"ב נפטרה אשתו ולאחר שנים מספר נישא לשרה רבקה.

הוציא לאור את ספרי ביאלא ומוזכר בספרו של אביו "חלקת יהושע" מספר פעמים‏[4] בהכרת טובה על כך. אביו התבטא עליו: "הוא נקודת לבי"[5]. הקים את "ישיבת ביאלא אור קדושים" ועמד בראשה, ופעל רבות לביסוס החסידות. הקים בתי מדרשות בירושלים (בשכונת גבעת שאול- חסידות אוסטרובה) ובבני ברק. לאחר פטירת אביו בשנת תשמ"ב התמנה לאדמו"ר על ידי חלק מהחסידים, בעוד שחלקם הגדול הכתירו את אחיו רבי בן ציון רבינוביץ שקיבל את רוב המוסדות.

היה מלחין מוכשר, וחיבר עשרות ניגונים, שחלק מהם יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך" בהפקת גל סטאר. את חידושיו וכתביו הוציאו חסידיו לאחר פטירתו בספרים "אורחות דוד" - הדרכותיו, וחמשת כרכי "להבת דוד" על התורה, מתוך כתבי ידו.

ממשיכי דרכו

לאחר פטירתו התמנו לאדמו"רים ארבעה מבניו:

  • רבי יעקב מנחם רבינוביץ, מכהן כאדמו"ר מביאלא - בני ברק, לצד אחיו רבי שמואל יאיר שמכהן כרב הקהילה. הקים ישיבה כלל חסידית בירושלים "אור התורה". חתנו של רבי צבי הירש רוזנבוים מקרצ'ניף.
  • רבי אברהם ירחמיאל, מכהן כאדמו"ר מאוסטרובה-ביאלא בירושלים, והקים בית מדרש וישיבה בשם "אור קדושים". חתן רבי אברהם שלמה מלעלוב.
  • רבי ירמיהו, מכהן כאדמו"ר מביאלא-לענטשנע בבית שמש, והקים שם ישיבה ובית מדרש. חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל.
  • רבי אהרן שלמה, מכהן כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק שבניו יורק.
  • חתנו, הרב וולף קורנרייך, משמש כאדמו"ר משידלובצא, בית מדרשו בירושלים.
  • חתן נוסף הוא הרב יעקב הגר, בנו של רבי אליעזר הגר מסרט ויז'ניץ.

לקריאה נוספת

  • אנציקלופדיה לחסידות בעריכת יצחק אלפסי, הוצאת מוסד הרב קוק, בערכו בהשלמות, סוף כרך ג'.
  • הייליגער רבי פון ביאלא (הרבי הקדוש מביאלא), תש"ס ניו יורק ארה"ב.

הערות שוליים

  1. ↑ קבוצה של ילדים שהועלו לארץ מהשואה דרך טהרן שבפרס והיו אמורים לקבל חינוך חילוני, ובזכות פעילות של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ועוד, נשארו הילדים הדתיים שביניהם בחינוך דתי ובמשפחות דתיות.
  2. ↑ קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.
  3. ↑ בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.
  4. ↑ חלקת יהושע עמודים: יח, לב, פח, ועוד.
  5. ↑ קובץ מאורי יהושע ח"א


קטגורי:גדולי וחכמי ישראל

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=רבי_דוד_מתתיהו_רבינוביץ%27&oldid=42170"