עמוד ראשי
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש!
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
בין ההר למדבר
בין ההר למדבר בארץ ישראל היא סוגיה ייחודית בגיאומורפולוגיה של ארץ-ישראל . שני אזורים גאוגרפיים הקרובים זה לזה, כמעט ללא אזור מעבר... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
ברכת הלבנה
=ברכת הלבנה= הגדרה - הברכה שמברכים בכל חודש כשרואים את הלבנה בחידושה הרואה הלבנה בחידושה מברך: אשר במאמרו ברא שחקים וכו' (ירושלמי...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
אויר, מקום
הגדרה - אויר של מקום ידוע, שהדבר הנמצא בו דינו כאילו נמצא באותו מקום. כשם שחצרו של אדם קונה לו (ראה בערך חצר) כך אויר חצרו קונה: *לענין...להמשך הערך |
הידעת? |
שהחיינו בספירת העומר על אף שהגמרא סוכה מו א קובעת שעל כל מצווה המגיעה מעת לעת יש לברך שהחיינו, אין מברכים שהחיינו על מצוות ספירת העומר. הרשב"א מסביר זאת בכך שמצוות ספירת העומר מהתורה היא רק בזמן בית המקדש, וכל הספירה שאנו מברכים היום היא רק מדרבנן, זכר לחורבן. ממילא, לא ניתן לברך "שהחיינו וקיימנו הגיענו לזמן הזה" כאשר זמן המצווה הוא חורבן הבית. |
פרשת השבוע |
פרשת אמור היא הפרשה השמינית בחומש ויקרא. הפרשה מתמקדת בעיקר בציוויים הנוגעים לכהנים כגון שמירה על דיני טהרה, המומים הפוסלים את הכהנים מעבודתם וכן מומים הפוסלים בהמות להקרבה. בסוף הפר... |
דבר בעתו |
ל"ג בעומר הוא היום בו סופרים שלושים ושלושה ימים לעומר והוא חל בתאריך י"ח באייר. מנהג ישראל לשמוח ביום זה ולעלות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. למנהג הא... |