יהואחז בן יאשיהו

יהואחז (יואחז) בן יאשיהו היה מלך יהודה השבע-עשרה. בנם של יאשיהו בן אמון וחמוטל בת ירמיהו. החל למלוך בגיל עשרים-ושלוש, למשך שלושה חדשים. נמשח למרות שהיה בן מלך ואינו צריך משיחה, מפני שהומלך לפני אחיו אליקים שהיה גדול ממנו ולא הומלך (בבלי הוריות יא ע"ב). בימיו הכהן הגדול היה חלקיהו, ובנו ירמיהו היה הנביא. יהואחז עשה הרע בעיני ה'. כעונש, שלח ה' אליו את פרעה נכה מלך מצרים, ששבה את יהואחז והטיל מס כבד על יהודה. יהואחז מת בשביו במצרים. פרעה נכההמליך תחתיו את אחיו אלירים, ושינה את שמו ליהויקים. קורותיו מסופרות בספר מלכים ב כג ובספר (דברי הימים ב לו).