הרב מרדכי אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
הרב מרדכי צמח אליהו | הרב מרדכי צמח אליהו נולד ב[[עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] בכ"א ב[[אדר]] תרפ"ט לאביו המקובל [[רבי סלמאן אליהו]], מגדולי המקובלים וחכמי בבל, מחבר הספר "כרם שלמה" על ספר עץ חיים ל[[האר"י|אריז"ל]], סידור הכוונות לתפילה ופירוש לשער הכוונות, ולאמו הרבנית מזל, אחות [[הרב יהודה צדקה]] ואחיינית בעל הבן איש חי [[רבי יוסף חיים]] מבגדד. רבי סלמאן נפטר בעוד בנו רבי מרדכי היה בן אחד עשרה שנים בלבד. | ||
רבי סלמאן | למד בצעירותו ב[[ישיבת פורת יוסף]], אשר בראשה עמד אז רבי עזרא עטיא. לימד בתלמוד תורה "מגן דוד" ברחוב דוד ילין כשעתיים בכל יום, במשך מספר שנים. נשא לאשה את צביה חנה, בתו של רבי נסים עזראן, מייסד ישיבת "בית שמואל". למד בבית המדרש לדיינים של הראשון לציון [[הרב יצחק נסים]], וכבר בגיל 28 הוסמך לדיין, והיה לדיין הצעיר ביותר בישראל, וכעבור זמן קצר ניקרא לשמש כדיין בבית הדין ב[[באר שבע]]. בשיבתו על כסאו בבית הדין התיר הרבה [[עגונה|עגונות]] ונחשב למומחה גדול ופוסק גדול בכל מכמני התורה. היה מקורב לבבא סאלי- [[רבי ישראל אבוחצירא]] מאד, והבבא סאלי חיבבו מאד ועזר לו פעמים רבות. בגיל שלושים וחמש נקרא לכהן בבית הדין בירושלים, ולאחר מספר שנים התמנה לכהונה הרמה של חבר בית הדין הגדול בירושלים. בשנת תשמ"ג שלח הבבא סאלי את מזכירו האישי לרב אליהו לומר לו כי בשמים הכריזו כי הוא הרב הראשי לישראל הבא, וכשבועיים לפני ההתמודדות על משרת הרב הראשי והראשון לציון נכפה על הרב להגיש את מועמדתו לבחירת הרב הראשי על ידי הבבא סאלי. בבחירות, נבחר לכהן כרב הראשי לישראל, יחד עם [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], ראש [[ישיבת מרכז הרב]]. טקס ההכתרה נערך בבית הכנסת "רבן יוחנן בן זכאי" בעיר העתיקה בירושלים, בטקס הלביש לו [[הרב יצחק כדורי]] את גלימת הראשון לציון. משם יצא בלווית הרב המקובל רבי שמואל דרזי ועוד מכובדים לתפילת הודיה ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] לרגל הבחרו. כמו כן, הלך להודות גם לבבא סאלי ולקבל ממנו ברכה להצלחה בתפקיד. כעבור מספר חודשים נפטר הבבא סאלי, והיחיד שהספיד וטיפל בקבורתו היה הרב אליהו. | ||
חוץ מלימודיו בהלכה ובץורץ הנגלה, למד והיה בקיא גדול בתורת ה[[קבלה]], עד שנעשה לאחד מגדולי המקובלים בדורנו. | |||
היה מקבל קהל שמגיע לקבל ברכות, לשאול שאלות הלכתיות, לקבל יעוץ וכד'. | |||
בשנת תש"ך הורה הראשל"צ הרב נסים לרב אליהו לטפל בעניין העלאת עצמותיו של [[החיד"א]] מליוורנו שבאילטיה ל[[ארץ ישראל]]. ואכן בכ' ב[[אייר]] הועלו עצמותיו של החיד"א ל[[הר המנוחות]] בירושלים. | |||
<ref>הרב אליהו סיפר, שכאשר הגיע עם הרבנים לנמל התעופה בן גוריון להביא את עצמות החיד"א, נחרד שהביאו את העצמות בארון, וביקש מאחד הרבנים לנסוע לטבול ב[[מקווה]] טהרה ולקנות מברג כדי לפתוח את הארון. כשחזר עשה חור בתחתית הארון כדי שלא תהיה חציצה בינו לבין הקרקע. כשהכניס את ידו נשמע קול רעש גדול מהארון, וכל החכמים שהיו עמו התעלפו ורק הרב עצם את עיניו וביקש בתחנונים מהחיד"א שיסתדר מעצמו כי אין בו כח לסדר את עצמותיו, ואז נשמע קול נפץ חזק יותר ושוב הרבנים התעלפו, וכל העצמות הסתדרו ונהיה גושלד שלם. לאחר מכן, יצאה ההלוויה משכונת [[סנהדריה]] בירושלים להר המנוחות, וליוו אותו אלפים בדרכו להר המנוחות. (ע"פ 'דורש טוב לעמו' חלק א'.</ref> התבטא שמי שרוצה תשועה שיתפלל על קברו של החיד"א. | |||
עמד בראש כולל "דרכי הוראה לרבנים". כולל זה מכשיר אברכים ל[[רב]]נות ודיינות ולהנהגת קהילות בארץ ובעולם. ברחבי העולם ישנם למעלה מ-60 שליחים שלו במדינות שונות ועוד שליחים נוספים בארץ. כיום, עומד בראשות הכולל בנו, [[הרב יוסף אליהו]]. | |||
בשנת | |||
בבחירות, נבחר | |||
הרב אליהו סיפר, | |||
היה מקובל ואהוב על כל שכבות העם, בלי הבדלי מגזר, השקפת עולם או מעמד. | היה מקובל ואהוב על כל שכבות העם, בלי הבדלי מגזר, השקפת עולם או מעמד. | ||
יזם והקים הרב בכוחות עצמו, שורה של מפעלים למען העם: | יזם והקים הרב בכוחות עצמו, שורה של מפעלים למען העם: | ||
* בית המדרש דרכי הוראה לרבנים, להכשרת רבני קהילות, בארץ ובעולם היהודי כולו, הפועל בהצלחה זה כעשרים שנה, ומוציא מתוכו מידי שנה עשרות רבנים, שעברו מסלול הכשרה ייחודי, במשך 4 שנים. | |||
* בית המדרש דרכי הוראה לרבנים, להכשרת רבני קהילות, בארץ ובעולם היהודי כולו, הפועל בהצלחה זה כעשרים שנה, ומוציא מתוכו מידי שנה עשרות רבנים, שעברו מסלול הכשרה ייחודי, במשך 4 שנים | * פרוייקט אימוץ יחידות [[צבא ההגנה לישראל|צה"ל]], שבו מגיעים רבנים לעשרות יחידות בכל רחבי הארץ, כדי להעביר שיעורי תורה ויהדות. | ||
* פרוייקט שיעורי התורה וההלכה הלווייניים, שהשמיע בקביעות בבית הכנסת שלו, "היכל יעקב", ושודר בלוויין לבתיהם ולאתרי התכנסויותיהם של רבבות יהודים בארץ ובעולם היהודי כולו. כיום, בנו [[הרב שמואל אליהו]] מעביר את השיעור במקומו. על פי שיעורים אלו נכתב ה[[עלונים|עלון]] השבועי 'קול צופיך'. | |||
*אתר אינטרנט שבו מוצגים, כל שיעוריו וכל עלוני "קול צופייך", ואליו מגיעים מידי חודש 80,000 מבקרים, מכל רחבי העולם. | |||
* פרוייקט אימוץ יחידות צה"ל, שבו מגיעים רבנים לעשרות יחידות בכל רחבי הארץ, כדי להעביר שיעורי תורה ויהדות. | |||
* פרוייקט שיעורי התורה וההלכה הלווייניים, שהשמיע | |||
אתר אינטרנט שבו מוצגים | |||
==מחלתו ופטירתו== | ==מחלתו ופטירתו== | ||
ב[[שביעי של פסח]] תשס"ח, לקה בליבו ואושפז במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. בעקבות התקף הלב עבר ניתוח מעקפים. לאחר מספר ימים עבר גם אירוע מוחי ומאז לא שוחרר לביתו. בכ"ח ב[[תשרי]] תשס"ט, בעקבות הליך צנתור שנכשל, עבר ניתוח לב פתוח במהלכו הוגדר מצבו קריטי. מצבו ידע עליות ומורדות, ואף שוחרר לביתו לכמה חודשים. בכ"ה ב[[סיוון]] תש"ע, נפטר, במהלך אשפוז בבית החולים. ראש לשכתו, [[הרב שמואל זעפרני]], מתאר את רגעיו האחורנים:"דקה לפני שהשיב את נשמתו, הוא פקח את עיניו הטהורות שהיו סגורות זמן רב, ומלמל מספר מילים. התחושה בחדר היתה שהוא מדבר עם השכינה". הלוויתו נערכה כבר באותו ערב, מבית מדרשו שבשכונת [[קרית משה]] בירושלים, להר המנוחות, שם נקבר ליד קבר החיד"א, אותו העלה מאיטליה. בהלוויה ספדו את רבנים ומקובלים, ביניהם הרב הראשי לישראל והראשון לציון [[הרב שלמה משה עמאר]], הרב הראשי לישראל [[הרב יונה מצגר]], המקובל [[הרב יעקב עדס]], ראש עיריית ירשלים ניר ברקת, [[הרב יעקב יוסף]] ועוד. רבבות יהודים השתתפו בהלוויה, למרות שעת הלילה המאוחרת. | |||
אחיו הוא הרב נעים בן אליהו, רבה של שכונת הבוכרים ירושלים. | |||
בניו של הרב הם הרב שמואל אליהו, רבה של [[צפת]], ר' שלמה אליהו, והרב יוסף אליהו- ראש הכולל. | |||
==פסיקתו== | ==פסיקתו== | ||
עיקר שיטת פסיקתו<ref>נתבארה בספרו שו"ת מאמר מרדכי חלק א בהקדמה ובעמוד יא שם ובעוד מקומות בספריו.</ref> היא על פי דעת ה[[שולחן ערוך]] של [[רבי יוסף קארו]], ועל פי הבן איש חי והאר"י, כפי שיטת רבים מחכמי הספרדים לשלב את דרך הפשט והקבלה בהלכה למעשה. | |||
בין הדוגמאות הידועות לפסיקתו אפשר לציין: | בין הדוגמאות הידועות לפסיקתו אפשר לציין: | ||
* קריאה שלא לחתום על "כרטיס אדי" ל[[השתלת איברים|תרומת איברים]], למרות שותפותו להחלטה של מועצת הרבנות הראשית<ref> | * קריאה שלא לחתום על "כרטיס אדי" ל[[השתלת איברים|תרומת איברים]], למרות שותפותו להחלטה של מועצת הרבנות הראשית<ref> | ||
[http://www.daat.ac.il/daat/refua/hashtalot.htm הנוסח המלא של החלטת מועצת הרבנות הראשית] באתר דעת. | [http://www.daat.ac.il/daat/refua/hashtalot.htm הנוסח המלא של החלטת מועצת הרבנות הראשית] באתר דעת. | ||
</ref> שמתירה עקרונית השתלת לב ממי שמת מוות מוחי (ראו ערך [[רגע המות]]), בגלל בעיית אמון ברופאים. הוא המליץ להעדיף להשאיר את ההחלטה לשעת הצורך ולא לתת היתר מראש.<ref>וראה היום החלטת הרבנות הראשית לישראל להתיר http://test.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3780728,00.html</ref> | </ref> שמתירה עקרונית השתלת לב ממי שמת מוות מוחי (ראו ערך [[רגע המות]]), בגלל בעיית אמון ברופאים. הוא המליץ להעדיף להשאיר את ההחלטה לשעת הצורך ולא לתת היתר מראש.<ref>וראה היום החלטת הרבנות הראשית לישראל להתיר http://test.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3780728,00.html</ref> {{מקור|שו"ת מאמר מרדכי חלק ב סימן ל}} | ||
* בעבר הסתייג מבדיקת רקמות, בגלל שהדבר עלול ליצור בעיית ממזרות<ref>מקור: http://www.daat.ac.il/DAAT/refua/moshav5-b.htm</ref> | |||
* איסור לאכול [[מצה עשירה]] לספרדים ב[[חג הפסח]], מכיוון שיש חשש למים בחומר המשמר המוכנס לתוך היין הניקרא בשם ביסולפיט<ref>מקור: http://koleliyahu.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=278437</ref> . | |||
* בעבר הסתייג מבדיקת רקמות, בגלל שהדבר עלול ליצור בעיית ממזרות | |||
* איסור לאכול מצה עשירה לספרדים | |||
http://koleliyahu.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=278437 | http://koleliyahu.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=278437 | ||
* איסור לאכול טחינה | * איסור לאכול טחינה וחומוס (מפני שלשיטתו גם בשומשום יש איסור [[בישולי נכרים]], והעובדה כי לא הייתה חברה בארץ אשר הטחינה מיוצרת בה על ידי יהודים). בעקבות הפסיקה, מספר חברות החלו לייצר ולהשתמש בטחינה גולמית ללא חשש בישולי נכרים. על פסק זה יצאו עוררים בטענה שהשומשום נאכל כמות שהוא חי.<ref>למעשה השו"ע סותר את הדברים בדין ביצה שנאכלת כמות שהיא חיה, אך כיון שהמציאות היא שרוב האנשים לא גומעים ביצה חיה, לכן כותב מרן שאם בישלהּ נוכרי היא אסורה. והמקור לכך מהתוספות ביבמות שכותבים שביצה לא נקראת "נאכל כמות שהוא חי" אם נאכל על ידי מעט אנשים ועל ידי הדחק, וכך פסק מרן. גם 'כף החיים' פוסק כן להלכה בשני מקומות. פעם אמר לי אברך אחד שהיו אוכלים חצילים חיים, וכי בגלל זה חשיב נאכל כמות שהוא חי, אלא הולכים לפי רוב בני אדם. וממילא, כיון שרוב האנשים אוכלים את השומשום רק קלוי ורק מעט אוכלים אותו כשהוא חי מטעמי בריאות וכדומה, נאסרה הטחינה לא רק לאותם מעט אנשים אלא לכל האנשים ואפילו לאותם המיעוט שאוכלים אותו חי, כיון שבטלה דעתם. גם מרן חיד"א כותב דין זה לגבי ערמונים, ואומר שהכל לפי המקום והזמן. דין זה נכון גם לגבי [[חלוה]] ולגבי חומוס; ב"ה בשנים האחרונות הדברים סודרו, וישנם מפעלים המעסיקים עובדים יהודים, והבישול נעשה על ידם, כגון מפעל "אחוה", ועוד מקור: http://www.harav.org.il/tzof/320.html.</ref> | ||
* איסור לבנות לשרת בכל מסגרת צבאית גם בשירות לאומי ואפילו כמורות חיילות.<ref> ראה בספרו שו"ת הרב הראשי כרך א, וכן כרך ב סימן קסג וסימן ו ועמוד 133.</ref> | |||
==רבותיו== | |||
היה מקורב מאוד לרבני עדת הבבלים, ביניהם - הראשון לציון והרב הראשי לישראל [[הרב יצחק נסים]], רבי צדקה חוצין, [[הרב יעקב מוצפי]]- [[אב בית דין|אב"ד]] העדה החרדית הספרדית בירושלים, הרב סלמאן חוגי עבודי - חבר בית הדין הגדול, דודו [[הרב יהודה צדקה]] זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף, הרב סלמאן מוצפי, הרב אליהו כנוש ועוד. כמו כן, למד מ[[הרב עזרא עטייה]], ראש ישיבת פורת יוסף. | |||
היה מקורב מאד לבבא סאלי- [[רבי ישראל אבוחצירא]], וכן ל[[הרב אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]]. | |||
==ספריו== | |||
* איסור לבנות לשרת בכל מסגרת צבאית גם בשירות לאומי | |||
== רבותיו == | |||
היה מקורב מאוד לרבני עדת הבבלים, ביניהם - הראשון לציון והרב הראשי לישראל [[הרב יצחק נסים]] | |||
== | |||
==== הלכה ==== | ==== הלכה ==== | ||
*'''[[שו"ת]] מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (יצאו לאור חלקים א'-ב'). | |||
*'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השולחן ערוך (יצא לאור חלק א' אורח חיים). <ref>מאמרי הלכה מתוך ספר אמרי מרדכי למרן הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א מתוך אתר ליפשיץ וקול אליהו | *'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השולחן ערוך (יצא לאור חלק א' אורח חיים). <ref>מאמרי הלכה מתוך ספר אמרי מרדכי למרן הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א מתוך אתר ליפשיץ וקול אליהו | ||
http://koleliyahu.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=269881</ref> | http://koleliyahu.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=269881</ref> | ||
*'''דרך התורה''' - על הלכות קריאת התורה, נערך בידי הרב יוסף אלנקווה. ירושלים תשנ"ב. | *'''דרך התורה''' - על הלכות קריאת התורה, נערך בידי הרב יוסף אלנקווה. ירושלים תשנ"ב. | ||
*''' | *'''[[קיצור שולחן ערוך]]''' ל[[רבי שלמה גנצפריד]], עם הערות לפי שיטת הבן איש חי והספרדים. | ||
*'''דרכי טהרה''' - הלכות [[נידה]] ו[[טהרת המשפחה]]. יצא גם במהדורה מקוצרת. | *'''דרכי טהרה''' - הלכות [[נידה]] ו[[טהרת המשפחה]]. יצא גם במהדורה מקוצרת. תורגם לכמה שפות. | ||
*'''מאמר מרדכי - למועדים ולימים''' - | *'''מאמר מרדכי - למועדים ולימים''' - הלכות החגים לספרדים ואשכנזים. | ||
*'''מאמר מרדכי - ושבתה הארץ''' - מאמרים, [[שו"ת]] ופסקי הלכה בדיני [[שמיטה|שמיטת הארץ]] ו[[שמיטת כספים]]. | *'''מאמר מרדכי - ושבתה הארץ''' - מאמרים, [[שו"ת]] ופסקי הלכה בדיני [[שמיטה|שמיטת הארץ]] ו[[שמיטת כספים]]. | ||
*'''מאמר מרדכי - שיעורי י"ג אלול''' - דברי תורה שנאמרו ביום הילולת | *'''מאמר מרדכי - שיעורי י"ג אלול''' - דברי תורה שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי על ידי הרב אליהו ותלמידיו. | ||
*'''מן המותר בפיך''' - חוברת ובה הוראות מעשיות לבדיקת מזון מתולעים בעריכת הרב מאיר לובין. | *'''מן המותר בפיך''' - חוברת ובה הוראות מעשיות לבדיקת מזון מתולעים בעריכת הרב מאיר לובין. | ||
*'''ספר | *'''ספר הלכה''' ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים). | ||
*'''צרור החיים''' - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב אליהו. | *'''צרור החיים''' - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב אליהו. | ||
*'''קיצור דרכי טהרה''' - קיצור של ספרו "דרכי טהרה" על הלכות [[נידה]] וטהרת המשפחה. | *'''קיצור דרכי טהרה''' - קיצור של ספרו "דרכי טהרה" על הלכות [[נידה]] וטהרת המשפחה. | ||
*'''שו"ת הרב הראשי''' - מבחר של [[שאלות ותשובות]] שהופנו לרב בעת כהונתו כ[[הרב הראשי לישראל|רב ראשי לישראל]],יצא כרך ה'תש"ן-ה'תשנ"ג, ה'תשמ"ח-ה'תשמ"ט. | *'''שו"ת הרב הראשי''' - מבחר של [[שאלות ותשובות]] שהופנו לרב בעת כהונתו כ[[הרב הראשי לישראל|רב ראשי לישראל]],יצא כרך ה'תש"ן-ה'תשנ"ג, ה'תשמ"ח-ה'תשמ"ט. | ||
*'''שו"ת דברי מרדכי''' - חוברת מתוך ספר שעתיד לצאת בקרוב שאלות ותשובות בהלכות נידה, ועליהן ביאור בשם "באר מרדכי" העוסק בבירור מקורות ההלכה. | *'''שו"ת דברי מרדכי''' - חוברת מתוך ספר שעתיד לצאת בקרוב שאלות ותשובות בהלכות נידה, ועליהן ביאור בשם "באר מרדכי" העוסק בבירור מקורות ההלכה. | ||
====דרשות, הגות ומחשבה==== | |||
==== דרשות, הגות ומחשבה ==== | *'''דברי מרדכי - ירח האיתנים''' - דרשות, שיחות ומכתבי חיזוק לימים נוראים וחגי [[תשרי]]. בעבר יצא ספר זה בשם '''אמרי אליהו''' וכן כחוברת בשם '''מאמר מרדכי - ירח האיתנים'''. | ||
*'''דברי מרדכי - ירח האיתנים''' - דרשות, שיחות ומכתבי חיזוק לימים נוראים וחגי [[תשרי]]. בעבר יצא ספר זה בשם | *'''דברי מרדכי -בראשית'''- דרשות, מאמרים והלכות. | ||
*'''דברי מרדכי - | *'''דברי מרדכי -שמות'''- דרשות, מאמרים והלכות. | ||
*'''ויאמר מרדכי''' - דרשות לרגל מועדי השנה (כולל יום העצמאות | *'''דברי מרדכי -ויקרא'''- דרשות, מאמרים והלכות. | ||
*'''דברי מרדכי -במדבר'''- דרשות, מאמרים והלכות. | |||
==== סידורים ומחזורים עם פסקי הלכה ==== | *'''ויאמר מרדכי''' - דרשות לרגל מועדי השנה (כולל [[יום העצמאות]] ו[[יום ירושלים]]), דברי זיכרון ושיחות לנשים. בעריכת הרב מאיר טויזר. | ||
*'''סדר הסליחות השלם''' - כולל הלכות לחודש אלול וערב ראש השנה. | ====סידורים ומחזורים עם פסקי הלכה==== | ||
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם | *'''סדר הסליחות השלם''' - כולל הלכות לחודש [[אלול]] וערב [[ראש השנה]]. | ||
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הלכות. | |||
*'''קול אליהו - לתשעה באב''' - סידור לתשעה באב עם הלכות. | *'''קול אליהו - לתשעה באב''' - סידור לתשעה באב עם הלכות. | ||
*'''קריאי מועד - קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין. | *'''קריאי מועד - קול אליהו''' - תיקון ליל [[שבועות]] והלכותיו והלכות ברכת הנהנין. | ||
*'''קריאי מועד - קול אליהו''' - תיקון ליל הושענא רבה והלכותיו והלכות ברכת הנהנין. | *'''קריאי מועד - קול אליהו''' - תיקון ליל [[הושענא רבה]] והלכותיו והלכות ברכת הנהנין. | ||
*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה,יום | *'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה, [[יום הכיפורים]], [[סוכות]], פסח ושבועות). | ||
*'''שפתי תפתח - סידור קול אליהו''' - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתלמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים. | *'''שפתי תפתח - סידור קול אליהו''' - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתלמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים. | ||
*'''תהילים כינור דוד''' - כולל הלכות | *'''תהילים כינור דוד''' - כולל הלכות עם תוספות רבות. | ||
==חוברות== | |||
*הלכות[[חנוכה]] | |||
*הלכות [[ט"ו בשבט]] | |||
*[[פורים]] ו[[מגילת אסתר]] | |||
*דיני [[פורים משולש#שושן פורים]] | |||
*דיני פסח עם [[הגדה של פסח]] | |||
*[[ערב פסח שחל בשבת]] | |||
*הלכות [[ברכות הנהנין]]. | |||
חוברות אלו יצאו ביחד עם תוספות רבות בספר '''מאמר מרדכי - למועדים ולימים'''. | |||
== מתלמידיו == | == מתלמידיו == | ||
חוץ מבניו, נחשבים לתמידיו גם: | |||
הרב יעקב עדס, הרב צבי צרפתי-ראש כולל "אורות יעקב" [[רחובות]] ואב"ד ועוד. | |||
הרב יעקב עדס | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[הרב שמואל זעפרני]], '''דורש טוב לעמו''', בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים" ירושלים תשס"ז. | *[[הרב שמואל זעפרני]], '''דורש טוב לעמו''', בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים" ירושלים תשס"ז. | ||
*[[הרב שמואל אליהו]], '''אביהם של ישראל''', | *[[הרב שמואל אליהו]], '''אביהם של ישראל''', שלושה חלקים, ירושלים תש"ע- תשע"א. | ||
*הרב משה הררי, '''מקראי קודש- הלכות | *הרב משה הררי,'''סיפורים על מו"ר הגה"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל'''- מתוך '''מקראי קודש- הלכות סוכות''' ,ירושלים, אלול תש"ע, נספח י"ט, עמ' תרעו- תרפב. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&filter=&orderby=20&q=&search_in=0&cat=3 | *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&filter=&orderby=20&q=&search_in=0&cat=3 שיעוריו באתר ישיבה] | ||
[http://koleliyahu.yerushalmi.co.il/Front/Tools/homepage.asp אתר קול אליהו] | *[http://koleliyahu.yerushalmi.co.il/Front/Tools/homepage.asp אתר קול אליהו] | ||
[http://www.harav.org.il/ אתר דרכי הוראה לרבנים] | *[http://www.harav.org.il/ אתר דרכי הוראה לרבנים] | ||
[http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F2_WAU&SearchRequest=288 | *[http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F2_WAU&SearchRequest=288 מאמריו באתר רמבי"ש] | ||
*[http://www.myim.co.il/main.php?mod=newsOpen&articleID=786 "סיפורים מבית אבא"]- ראיון על הרב עם בניו באתר מעייני הישועה. | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references/> | <references/> | ||
{{מיון רגיל:אליהו מרדכי}} | |||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל | [[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]] | ||
[[קטגוריה: רבנים בימינו | [[קטגוריה: רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:מקובלים | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:ראשונים לציון | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל | [[קטגוריה:ראשונים לציון]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ציוניים | [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]] | |||
גרסה מ־02:24, 20 במרץ 2011
|
|
.jpg)
הרב מרדכי אליהו הראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר. נשיא כולל דיינות "דרכי הוראה לרבנים".
תולדות חייו
הרב מרדכי צמח אליהו נולד בעיר העתיקה בירושלים בכ"א באדר תרפ"ט לאביו המקובל רבי סלמאן אליהו, מגדולי המקובלים וחכמי בבל, מחבר הספר "כרם שלמה" על ספר עץ חיים לאריז"ל, סידור הכוונות לתפילה ופירוש לשער הכוונות, ולאמו הרבנית מזל, אחות הרב יהודה צדקה ואחיינית בעל הבן איש חי רבי יוסף חיים מבגדד. רבי סלמאן נפטר בעוד בנו רבי מרדכי היה בן אחד עשרה שנים בלבד. למד בצעירותו בישיבת פורת יוסף, אשר בראשה עמד אז רבי עזרא עטיא. לימד בתלמוד תורה "מגן דוד" ברחוב דוד ילין כשעתיים בכל יום, במשך מספר שנים. נשא לאשה את צביה חנה, בתו של רבי נסים עזראן, מייסד ישיבת "בית שמואל". למד בבית המדרש לדיינים של הראשון לציון הרב יצחק נסים, וכבר בגיל 28 הוסמך לדיין, והיה לדיין הצעיר ביותר בישראל, וכעבור זמן קצר ניקרא לשמש כדיין בבית הדין בבאר שבע. בשיבתו על כסאו בבית הדין התיר הרבה עגונות ונחשב למומחה גדול ופוסק גדול בכל מכמני התורה. היה מקורב לבבא סאלי- רבי ישראל אבוחצירא מאד, והבבא סאלי חיבבו מאד ועזר לו פעמים רבות. בגיל שלושים וחמש נקרא לכהן בבית הדין בירושלים, ולאחר מספר שנים התמנה לכהונה הרמה של חבר בית הדין הגדול בירושלים. בשנת תשמ"ג שלח הבבא סאלי את מזכירו האישי לרב אליהו לומר לו כי בשמים הכריזו כי הוא הרב הראשי לישראל הבא, וכשבועיים לפני ההתמודדות על משרת הרב הראשי והראשון לציון נכפה על הרב להגיש את מועמדתו לבחירת הרב הראשי על ידי הבבא סאלי. בבחירות, נבחר לכהן כרב הראשי לישראל, יחד עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב. טקס ההכתרה נערך בבית הכנסת "רבן יוחנן בן זכאי" בעיר העתיקה בירושלים, בטקס הלביש לו הרב יצחק כדורי את גלימת הראשון לציון. משם יצא בלווית הרב המקובל רבי שמואל דרזי ועוד מכובדים לתפילת הודיה בכותל המערבי לרגל הבחרו. כמו כן, הלך להודות גם לבבא סאלי ולקבל ממנו ברכה להצלחה בתפקיד. כעבור מספר חודשים נפטר הבבא סאלי, והיחיד שהספיד וטיפל בקבורתו היה הרב אליהו. חוץ מלימודיו בהלכה ובץורץ הנגלה, למד והיה בקיא גדול בתורת הקבלה, עד שנעשה לאחד מגדולי המקובלים בדורנו. היה מקבל קהל שמגיע לקבל ברכות, לשאול שאלות הלכתיות, לקבל יעוץ וכד'. בשנת תש"ך הורה הראשל"צ הרב נסים לרב אליהו לטפל בעניין העלאת עצמותיו של החיד"א מליוורנו שבאילטיה לארץ ישראל. ואכן בכ' באייר הועלו עצמותיו של החיד"א להר המנוחות בירושלים. [1] התבטא שמי שרוצה תשועה שיתפלל על קברו של החיד"א. עמד בראש כולל "דרכי הוראה לרבנים". כולל זה מכשיר אברכים לרבנות ודיינות ולהנהגת קהילות בארץ ובעולם. ברחבי העולם ישנם למעלה מ-60 שליחים שלו במדינות שונות ועוד שליחים נוספים בארץ. כיום, עומד בראשות הכולל בנו, הרב יוסף אליהו.
היה מקובל ואהוב על כל שכבות העם, בלי הבדלי מגזר, השקפת עולם או מעמד.
יזם והקים הרב בכוחות עצמו, שורה של מפעלים למען העם:
- בית המדרש דרכי הוראה לרבנים, להכשרת רבני קהילות, בארץ ובעולם היהודי כולו, הפועל בהצלחה זה כעשרים שנה, ומוציא מתוכו מידי שנה עשרות רבנים, שעברו מסלול הכשרה ייחודי, במשך 4 שנים.
- פרוייקט אימוץ יחידות צה"ל, שבו מגיעים רבנים לעשרות יחידות בכל רחבי הארץ, כדי להעביר שיעורי תורה ויהדות.
- פרוייקט שיעורי התורה וההלכה הלווייניים, שהשמיע בקביעות בבית הכנסת שלו, "היכל יעקב", ושודר בלוויין לבתיהם ולאתרי התכנסויותיהם של רבבות יהודים בארץ ובעולם היהודי כולו. כיום, בנו הרב שמואל אליהו מעביר את השיעור במקומו. על פי שיעורים אלו נכתב העלון השבועי 'קול צופיך'.
- אתר אינטרנט שבו מוצגים, כל שיעוריו וכל עלוני "קול צופייך", ואליו מגיעים מידי חודש 80,000 מבקרים, מכל רחבי העולם.
מחלתו ופטירתו
בשביעי של פסח תשס"ח, לקה בליבו ואושפז במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. בעקבות התקף הלב עבר ניתוח מעקפים. לאחר מספר ימים עבר גם אירוע מוחי ומאז לא שוחרר לביתו. בכ"ח בתשרי תשס"ט, בעקבות הליך צנתור שנכשל, עבר ניתוח לב פתוח במהלכו הוגדר מצבו קריטי. מצבו ידע עליות ומורדות, ואף שוחרר לביתו לכמה חודשים. בכ"ה בסיוון תש"ע, נפטר, במהלך אשפוז בבית החולים. ראש לשכתו, הרב שמואל זעפרני, מתאר את רגעיו האחורנים:"דקה לפני שהשיב את נשמתו, הוא פקח את עיניו הטהורות שהיו סגורות זמן רב, ומלמל מספר מילים. התחושה בחדר היתה שהוא מדבר עם השכינה". הלוויתו נערכה כבר באותו ערב, מבית מדרשו שבשכונת קרית משה בירושלים, להר המנוחות, שם נקבר ליד קבר החיד"א, אותו העלה מאיטליה. בהלוויה ספדו את רבנים ומקובלים, ביניהם הרב הראשי לישראל והראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, המקובל הרב יעקב עדס, ראש עיריית ירשלים ניר ברקת, הרב יעקב יוסף ועוד. רבבות יהודים השתתפו בהלוויה, למרות שעת הלילה המאוחרת.
אחיו הוא הרב נעים בן אליהו, רבה של שכונת הבוכרים ירושלים. בניו של הרב הם הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, ר' שלמה אליהו, והרב יוסף אליהו- ראש הכולל.
פסיקתו
עיקר שיטת פסיקתו[2] היא על פי דעת השולחן ערוך של רבי יוסף קארו, ועל פי הבן איש חי והאר"י, כפי שיטת רבים מחכמי הספרדים לשלב את דרך הפשט והקבלה בהלכה למעשה. בין הדוגמאות הידועות לפסיקתו אפשר לציין:
- קריאה שלא לחתום על "כרטיס אדי" לתרומת איברים, למרות שותפותו להחלטה של מועצת הרבנות הראשית[3] שמתירה עקרונית השתלת לב ממי שמת מוות מוחי (ראו ערך רגע המות), בגלל בעיית אמון ברופאים. הוא המליץ להעדיף להשאיר את ההחלטה לשעת הצורך ולא לתת היתר מראש.[4] שו"ת מאמר מרדכי חלק ב סימן ל
- בעבר הסתייג מבדיקת רקמות, בגלל שהדבר עלול ליצור בעיית ממזרות[5]
- איסור לאכול מצה עשירה לספרדים בחג הפסח, מכיוון שיש חשש למים בחומר המשמר המוכנס לתוך היין הניקרא בשם ביסולפיט[6] .
http://koleliyahu.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=278437
- איסור לאכול טחינה וחומוס (מפני שלשיטתו גם בשומשום יש איסור בישולי נכרים, והעובדה כי לא הייתה חברה בארץ אשר הטחינה מיוצרת בה על ידי יהודים). בעקבות הפסיקה, מספר חברות החלו לייצר ולהשתמש בטחינה גולמית ללא חשש בישולי נכרים. על פסק זה יצאו עוררים בטענה שהשומשום נאכל כמות שהוא חי.[7]
- איסור לבנות לשרת בכל מסגרת צבאית גם בשירות לאומי ואפילו כמורות חיילות.[8]
רבותיו
היה מקורב מאוד לרבני עדת הבבלים, ביניהם - הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרב יצחק נסים, רבי צדקה חוצין, הרב יעקב מוצפי- אב"ד העדה החרדית הספרדית בירושלים, הרב סלמאן חוגי עבודי - חבר בית הדין הגדול, דודו הרב יהודה צדקה זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף, הרב סלמאן מוצפי, הרב אליהו כנוש ועוד. כמו כן, למד מהרב עזרא עטייה, ראש ישיבת פורת יוסף. היה מקורב מאד לבבא סאלי- רבי ישראל אבוחצירא, וכן לחזון איש.
ספריו
הלכה
- שו"ת מאמר מרדכי - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (יצאו לאור חלקים א'-ב').
- אמרי מרדכי - מאמרים וחידודים על השולחן ערוך (יצא לאור חלק א' אורח חיים). [9]
- דרך התורה - על הלכות קריאת התורה, נערך בידי הרב יוסף אלנקווה. ירושלים תשנ"ב.
- קיצור שולחן ערוך לרבי שלמה גנצפריד, עם הערות לפי שיטת הבן איש חי והספרדים.
- דרכי טהרה - הלכות נידה וטהרת המשפחה. יצא גם במהדורה מקוצרת. תורגם לכמה שפות.
- מאמר מרדכי - למועדים ולימים - הלכות החגים לספרדים ואשכנזים.
- מאמר מרדכי - ושבתה הארץ - מאמרים, שו"ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.
- מאמר מרדכי - שיעורי י"ג אלול - דברי תורה שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי על ידי הרב אליהו ותלמידיו.
- מן המותר בפיך - חוברת ובה הוראות מעשיות לבדיקת מזון מתולעים בעריכת הרב מאיר לובין.
- ספר הלכה ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים).
- צרור החיים - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב אליהו.
- קיצור דרכי טהרה - קיצור של ספרו "דרכי טהרה" על הלכות נידה וטהרת המשפחה.
- שו"ת הרב הראשי - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל,יצא כרך ה'תש"ן-ה'תשנ"ג, ה'תשמ"ח-ה'תשמ"ט.
- שו"ת דברי מרדכי - חוברת מתוך ספר שעתיד לצאת בקרוב שאלות ותשובות בהלכות נידה, ועליהן ביאור בשם "באר מרדכי" העוסק בבירור מקורות ההלכה.
דרשות, הגות ומחשבה
- דברי מרדכי - ירח האיתנים - דרשות, שיחות ומכתבי חיזוק לימים נוראים וחגי תשרי. בעבר יצא ספר זה בשם אמרי אליהו וכן כחוברת בשם מאמר מרדכי - ירח האיתנים.
- דברי מרדכי -בראשית- דרשות, מאמרים והלכות.
- דברי מרדכי -שמות- דרשות, מאמרים והלכות.
- דברי מרדכי -ויקרא- דרשות, מאמרים והלכות.
- דברי מרדכי -במדבר- דרשות, מאמרים והלכות.
- ויאמר מרדכי - דרשות לרגל מועדי השנה (כולל יום העצמאות ויום ירושלים), דברי זיכרון ושיחות לנשים. בעריכת הרב מאיר טויזר.
סידורים ומחזורים עם פסקי הלכה
- סדר הסליחות השלם - כולל הלכות לחודש אלול וערב ראש השנה.
- קול אליהו - סידור לשבת וימי חול עם הלכות.
- קול אליהו - לתשעה באב - סידור לתשעה באב עם הלכות.
- קריאי מועד - קול אליהו - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.
- קריאי מועד - קול אליהו - תיקון ליל הושענא רבה והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.
- קול יעקב - מחזורים לימים טובים (ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, פסח ושבועות).
- שפתי תפתח - סידור קול אליהו - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתלמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.
- תהילים כינור דוד - כולל הלכות עם תוספות רבות.
חוברות
- הלכותחנוכה
- הלכות ט"ו בשבט
- פורים ומגילת אסתר
- דיני פורים משולש#שושן פורים
- דיני פסח עם הגדה של פסח
- ערב פסח שחל בשבת
- הלכות ברכות הנהנין.
חוברות אלו יצאו ביחד עם תוספות רבות בספר מאמר מרדכי - למועדים ולימים.
מתלמידיו
חוץ מבניו, נחשבים לתמידיו גם: הרב יעקב עדס, הרב צבי צרפתי-ראש כולל "אורות יעקב" רחובות ואב"ד ועוד.
לקריאה נוספת
- הרב שמואל זעפרני, דורש טוב לעמו, בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים" ירושלים תשס"ז.
- הרב שמואל אליהו, אביהם של ישראל, שלושה חלקים, ירושלים תש"ע- תשע"א.
- הרב משה הררי,סיפורים על מו"ר הגה"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל- מתוך מקראי קודש- הלכות סוכות ,ירושלים, אלול תש"ע, נספח י"ט, עמ' תרעו- תרפב.
קישורים חיצוניים
- "סיפורים מבית אבא"- ראיון על הרב עם בניו באתר מעייני הישועה.
הערות שוליים
- ↑ הרב אליהו סיפר, שכאשר הגיע עם הרבנים לנמל התעופה בן גוריון להביא את עצמות החיד"א, נחרד שהביאו את העצמות בארון, וביקש מאחד הרבנים לנסוע לטבול במקווה טהרה ולקנות מברג כדי לפתוח את הארון. כשחזר עשה חור בתחתית הארון כדי שלא תהיה חציצה בינו לבין הקרקע. כשהכניס את ידו נשמע קול רעש גדול מהארון, וכל החכמים שהיו עמו התעלפו ורק הרב עצם את עיניו וביקש בתחנונים מהחיד"א שיסתדר מעצמו כי אין בו כח לסדר את עצמותיו, ואז נשמע קול נפץ חזק יותר ושוב הרבנים התעלפו, וכל העצמות הסתדרו ונהיה גושלד שלם. לאחר מכן, יצאה ההלוויה משכונת סנהדריה בירושלים להר המנוחות, וליוו אותו אלפים בדרכו להר המנוחות. (ע"פ 'דורש טוב לעמו' חלק א'.
- ↑ נתבארה בספרו שו"ת מאמר מרדכי חלק א בהקדמה ובעמוד יא שם ובעוד מקומות בספריו.
- ↑ הנוסח המלא של החלטת מועצת הרבנות הראשית באתר דעת.
- ↑ וראה היום החלטת הרבנות הראשית לישראל להתיר http://test.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3780728,00.html
- ↑ מקור: http://www.daat.ac.il/DAAT/refua/moshav5-b.htm
- ↑ מקור: http://koleliyahu.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=278437
- ↑ למעשה השו"ע סותר את הדברים בדין ביצה שנאכלת כמות שהיא חיה, אך כיון שהמציאות היא שרוב האנשים לא גומעים ביצה חיה, לכן כותב מרן שאם בישלהּ נוכרי היא אסורה. והמקור לכך מהתוספות ביבמות שכותבים שביצה לא נקראת "נאכל כמות שהוא חי" אם נאכל על ידי מעט אנשים ועל ידי הדחק, וכך פסק מרן. גם 'כף החיים' פוסק כן להלכה בשני מקומות. פעם אמר לי אברך אחד שהיו אוכלים חצילים חיים, וכי בגלל זה חשיב נאכל כמות שהוא חי, אלא הולכים לפי רוב בני אדם. וממילא, כיון שרוב האנשים אוכלים את השומשום רק קלוי ורק מעט אוכלים אותו כשהוא חי מטעמי בריאות וכדומה, נאסרה הטחינה לא רק לאותם מעט אנשים אלא לכל האנשים ואפילו לאותם המיעוט שאוכלים אותו חי, כיון שבטלה דעתם. גם מרן חיד"א כותב דין זה לגבי ערמונים, ואומר שהכל לפי המקום והזמן. דין זה נכון גם לגבי חלוה ולגבי חומוס; ב"ה בשנים האחרונות הדברים סודרו, וישנם מפעלים המעסיקים עובדים יהודים, והבישול נעשה על ידם, כגון מפעל "אחוה", ועוד מקור: http://www.harav.org.il/tzof/320.html.
- ↑ ראה בספרו שו"ת הרב הראשי כרך א, וכן כרך ב סימן קסג וסימן ו ועמוד 133.
- ↑ מאמרי הלכה מתוך ספר אמרי מרדכי למרן הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א מתוך אתר ליפשיץ וקול אליהו http://koleliyahu.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=269881