שביעי של פסח

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

שביעי של פסח חל בתאריך כא בניסן, והוא יומו השביעי והאחרון של חג הפסח. כיום הראשון של חג הפסח, גם שביעי של פסח הוא יום טוב. ביום זה אירעה קריעת ים סוף ובני ישראל שרו את שירת הים.

קריעת ים סוף[edit]

עפ"י חז"ל אירעה קריעת ים סוף בשביעי של פסח: "איקטורין [מלווים] שלח [פרעה] עמהם, וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינן חוזרין למצרים, באו והגידו לפרעה ביום ד', ובחמישי ובששי רדפו אחריהם וליל שביעי ירדו לים. בשחרית אמרו שירה, והוא יום שביעי של פסח לכן אנו קורין השירה ביום השביעי" (רש"י).

מצוות ומנהגי החג[edit]

איסור אכילת חמץ והחזקתו חל עד מוצאי שביעי של פסח. בהדלקת הנרות ובקידוש בליל שביעי של פסח אין מברכים "שהחיינו", כי זה אינו חג בפני עצמו (כשמיני עצרת), אלא חלק מחג הפסח וכבר ברכו "שהחיינו" בתחילת החג.

כמו בחול המועד אומרים בשביעי של פסח הלל בדילוג. קוראים בשירת הים (שמות טו ) ומפטירים בשירת דוד. אם שביעי של פסח חל בשבת, קוראים בו את מגילת שיר השירים. בחו"ל חוגגים שני ימים טובים, ובשני קוראים בפרשת המועדות שבפרשת ראה (דברים טו-טז), ומפטירים "עוד היום בנב לעמד" (ישעיה י).[1]

נוהגים לקרוא בליל שביעי של פסח את שירת הים בניגונים מיוחדים, ויש קהילות הקוראות גם את שירת הים בפסוקי דזמרה בניגון מיוחד.

בספר מעשה רב (אות קפה) מסופר כי הגר"א "...היה מחבב מאד מצות אכילת מצה כל שבעה [- שבעת ימי חג הפסח], וביום טוב אחרון [- שביעי של פסח] היה אוכל סעודה שלישית, אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר ימים טובים, מפני חביבות מצות אכילת מצה, שזמנה הולך", וזאת בהתאם לשיטתו הידועה, כי יש מצוה לאכול מצה כל שבעה ימי הפסח.

כמו כן, גם בחסידות חב"ד ישנו מנהג (שזכה לעידוד הבבא סאלי, הרב מרדכי אליהו ועוד) לערוך לקראת סוף החג "סעודת משיח" - סעודה חגיגית לכבוד משיח בן דוד. הם מסבירים(דרוש מקור), כי מנהג זה החל הבעל שם טוב, שאכל באחרון של פסח גם סעודה שלישית וקראה סעודת משיח, על שם גילוי אורו של משיח ביום זה. האדמו"ר הרש"ב מליובאויטש(דרוש מקור) (לוח ה'היום-יום', כ"ב ניסן) בשנת תרס"ו תיקן לשתות בסעודה זו גם ארבע כוסות יין, כבליל הסדר. האדמו"ר מליובאויטש האחרון הפיץ מנהג זה מאד, ועורר את חסידיו לדאוג שכלל ישראל ישתתפו בסעודה זו.

שביעי של פסח ביום שישי[edit]

עירוב תבשילין. בערב חג (יום חמישי) עושים עירוב תבשילין. לוקחים מצה שלמה ועוד תבשיל (ויש שנהגו לקחת ביצה קשה), מגביה את העירוב ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב". לאחר מכן אומרים: "בדין זה יהא שרי לן לאפויי ולבשולי" - בערוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל "ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמיעבד כל צרכנא" - ולהטמין ולהדליק נר לעשות כל צרכינו "מיום טוב לשבת ולכל בני העיר הזאת" (או לכל מי שירצה בפרט). צריך לשמור את העירוב עד שבת, ובשבת נהגו להשתמש במצה כלחם משנה בסעודת ליל שבת ובוקר שבת, ולאכול אותה ואת התבשיל בסעודה שלישית. גם מי שלא מתכנן לבשל בחג לצורך שבת צריך להשאיר עירוב תבשילין, גם בשביל הדלקת נרות שבת וגם בשביל שיוכל להניח את האוכל לשבת על הפלטה לפני צאת הכוכבים.

קביעת סעודה סמוך לשבת. כמו בכל שבת, ראוי להימנע מלקבוע סעודה סמוך לכניסת שבת, משעה עשירית (כשעתיים לפני שבת).

קידוש בליל שבת. בקידוש שבליל שבת לא אומרים נוסח של הבדלה, מכיוון שהבדלה אומרים רק שעוברים מקדושה חמורה לקדושה קלה, ושבת היא קדושה חמורה יותר מיום טוב.

הדלקת נרות שבת. את נרות שבת מדליקים באופן של העברה מאש קיימת, ולא מדליקים אש חדשה. מדליקים את הנרות בזמן כניסת שבת, כל עיר לפי הזמן שלה. אחרי ההדלקה יש להקפיד שלא לכבות את הגפרור, אלא להניח אותו שיכבה מעצמו.

אכילת קטניות[edit]

מותר לאשכנזים לאכול קטניות בשבת אסרו חג, אך הפוסקים כתבו שלא מומלץ לבשל במהלך החג לצורך השבת גם מחשש שיטעם מהתבשיל, וגם מחשש שיתבלבלו וייקחו ממוצרי החמץ (שהרי לרוב האשכנזים מאחסנים את הקטניות יחד עם מוצרי החמץ שנמכרו לגוי). לכן, יכולים לאכול קטניות שמוכנות לאכילה מיד כגון חומוס וטחינה הכשרים לפסח. במידה ויש צורך גדול לבשל קטניות לצורך השבת, ניתן לבשל כשמקפידים על החששות הללו, בתנאי שעשו עירוב תבשילין ומשתמשים בכלי פסח שלא ישתמשו בהם עוד בשנה הזו. לקראת הפסח הבא יהיה מותר להשתמש בכלים האלו לכתחילה, ולא יהיה צורך להכשיר אותם. בחול המועד (עד יום חמישי) אמנם ניתן לבשל קטניות לצורך אסרו חג גם בלי עירוב תבשילין, אך צריך להקפיד על שאר הנקודות שהוזכרו (יקפידו שלא לטעום, שלא להתבלבל ולקחת מוצרי חמץ ולהשתמש בכלי פסח שלא ישתמשו בו עוד השנה). כמובן, אם ספרדי הכין קטניות, אין שום מניעה שאשכנזי יאכל ממנו בשבת אסרו חג.

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים

  1. בארץ ישראל קוראים הפטרה זו ביום העצמאות.