היישוב היהודי בחברון: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==נסיונות ראשונים== | ==נסיונות ראשונים== | ||
היהודים ניסו לבסס את מעמדם בחברון, בצורה מצומצמת כבר בתקופה הצלבנית. אהרן טבגר ב[http://www.hebron.org.il/hebrew/article.php?id=291 אתר היישוב היהודי בחברון] | היהודים ניסו לבסס את מעמדם בחברון, בצורה מצומצמת כבר בתקופה הצלבנית. אהרן טבגר ב[http://www.hebron.org.il/hebrew/article.php?id=291 אתר היישוב היהודי בחברון] הביא ציטוט ממכתב של נזיר צלבני משנת 1119: | ||
אבל כאשר התפלאו אלה (מהערבים) שבאו לחברון[2] על בנייתן החזקה והיפה של החומה (מסביב למערה) ועל זה שלא נפתח שום פתח שדרכו אפשר להיכנס, נגשו אליהים איזה יהודים אשר נשארו תחת שלטון היוונים בסביבה ההיא ואמרו להם: " תנו לנו חסות כדי שנחיה בתנאים דומים גם ביניכם, ויורשה לנו להקים בית-כנסת לפני הכניסה (למערה), אזי נראה לכם באיזה מקום עליכם להקים את השערים". וכן נעשה. <ref>המקור: Canonici Hebronensis Tractatus de Inventione Sanctrum Patriarchum Abraham, Ysaac et Jacob, p. 309 מובא ומתורגם ע"י ש' אסף ול.א. מאיר (עורכים), ספר הישוב, ירושלים ( 1944 ), עמ' 6 | אבל כאשר התפלאו אלה (מהערבים) שבאו לחברון[2] על בנייתן החזקה והיפה של החומה (מסביב למערה) ועל זה שלא נפתח שום פתח שדרכו אפשר להיכנס, נגשו אליהים איזה יהודים אשר נשארו תחת שלטון היוונים בסביבה ההיא ואמרו להם: " תנו לנו חסות כדי שנחיה בתנאים דומים גם ביניכם, ויורשה לנו להקים בית-כנסת לפני הכניסה (למערה), אזי נראה לכם באיזה מקום עליכם להקים את השערים". וכן נעשה. <ref>המקור: Canonici Hebronensis Tractatus de Inventione Sanctrum Patriarchum Abraham, Ysaac et Jacob, p. 309 מובא ומתורגם ע"י ש' אסף ול.א. מאיר (עורכים), ספר הישוב, ירושלים ( 1944 ), עמ' 6 | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
משה גיל מוסיף וטוען שמהמשך אותו מקור לומדים גם כי בית-הכנסת היה מקושט בזהב, כסף ואריגי משי, וכי כנראה הנוכחות הפולחנית של המוסלמים במערה באה רק יותר מאוחר בתקופה הפאטימית, מאות שנים אחר-כך, מוצאים אנו בכתבי הגניזה, בה נמצאו תעודות החל מהמאה ה-9, חלופת מכתבים המלמדת אותנו על סעדיה "חבר קברי אבות" אשר אפילו מתייחסים אליו בכינוי "משרת אבות עולם". ע"פ תיאורים אלו עולה התמונה כי אותה משפחה היתה הממונה על קברי האבות. | משה גיל מוסיף וטוען שמהמשך אותו מקור לומדים גם כי בית-הכנסת היה מקושט בזהב, כסף ואריגי משי, וכי כנראה הנוכחות הפולחנית של המוסלמים במערה באה רק יותר מאוחר בתקופה הפאטימית, מאות שנים אחר-כך, מוצאים אנו בכתבי הגניזה, בה נמצאו תעודות החל מהמאה ה-9, חלופת מכתבים המלמדת אותנו על סעדיה "חבר קברי אבות" אשר אפילו מתייחסים אליו בכינוי "משרת אבות עולם". ע"פ תיאורים אלו עולה התמונה כי אותה משפחה היתה הממונה על קברי האבות. | ||
==מערת המכפלה== | |||
[[תמונה:Cave of the Patriarchs.jpg|left|thumb|250px|המבנה העתיק מעל המערה - המקור:ויקישיתוף, צילם:Yonidebest]] | |||
[[תמונה:The tomb of Isaac.jpg|left|thumb|250px|המצבה על קבר יצחק באולם המרכזי במערה במועד פתיחתה ליהודים -חוה"מ סוכות תשס"ו - המקור:ויקישיתוף- צילם:radato]] | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[מערת המכפלה]]}} | |||
'''מערת המכפלה''' היא האתר המרכזי של היישוב היהודי בחברון. הוא נחשב לאחד משלושת המקומות הקדושים, אשר קיימת הוכחה על רכישתם בידי היהודים, כפי שכתוב ב[[בראשית רבה]]:"א"ר יודן בר' סימון, זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לאמר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף דכתיב "ויקן את חלקת השדה" ויעקב את קנה שכם' {{מקור|( ע"ט, ז')}].<ref> אחד החוקרים, ששמו אינו זכור לי, ואשמח שמישהו חוסיף את שמו, ציין כי דווקא לשלושת הערים האלה המוסלמים שינו את שמם המקורי</ref> | |||
'''מערת הַמַּכְפֵּלָה''' הוא מקום קבורתם של אבות ואמהות האומה הישראלית: [[אברהם אבינו]], [[שרה אימנו]], [[יצחק אבינו]], [[רבקה אימנו]], [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. רק [[רחל אימנו]] נקברה בדרך אפרתה, בפרברי [[בית לחם]], על מצבתה הוקם מבנה [[קבר רחל]]. יעקב אבינו, אשר מת ב[[מצרים]] בקש כי יעלו את עצמותיו למערת המכפלה ואכן בניו עושים כן: "וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.{{מקור|([[ספר בראשית]],נ', י"ג)}}. | |||
לאחר כיבוש המערה ב[[מלחמת ששת הימים]] הורדה דרך "פתח הנרות" הוא "פתח גן-עדן" ילדה שדיוחה על מסדרון ארוך שהסתיים במדרגות שהובילו אל פתח חסום בפתחה של המערה. מסתבר שזו הייתה הכניסה העתיקה אל המערה. כמה ממתיישבי חברון ירדו לפני כמה שנים במסווה ליל סליחות ופרצו את הכניסה וחשפו זוג מערות, ובהם עצמות מתים (כנראה מימי בית ראשון ושני של אנשים שחפצו להקבר ליד קברי האבות). את המערה השניה לא הספיקו המתיישבים לחשוף. | |||
כיום המערה משמשת כמקום תפילה. היא פתוחה רק בחלקה ל[[יהודים]], בתחום מצבות הציון על קברי אברהם ושרה וקברי יעקב ולאה. האולם המרכזי של המערה, בו ציוני קברי יצחק ורבקה, פתוח ליהודים רק בימים ספורים במהלך השנה. | |||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:חברון]] | [[קטגוריה:חברון]] | ||
גרסה מ־10:28, 25 בנובמבר 2008
|
|
| חברון העברית |
| מערת המכפלה |
| חברון |
| היישוב היהודי בחברון |
| בית הכנסת אברהם אבינו |
| קרית ארבע |
| בית הדסה |
| ישיבת שבי חברון |
| ישיבת ניר קרית ארבע |
| בית השלום בחברון |
| קברי ישי ורות |
| אדמות ישי |
| בית הכנסת חזון דוד |
| אלוני ממרא |
היישוב יהודי בחברון חודש בתקופה העות'מאנית לאחר שבימי חורבן הבית השני וביתר שאת בימי מרד בר כוכבא היהודים נאלצו לנטוש את העיר. לאחר מכן הייתה בעיר רק יהודים בודדים. רק במאה ה-16 הוקמה בעיר קהילה של יוצאי יהדות ספרד. בשנת 1540 הרב מלכיאל אשכנזי הקים בה הוקם בה בית הכנסת על שם אברהם אבינו וחסידי חב"ד ייסדו קהילה של יוצאי אשכנז. בסוף המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בחברון. בשנת תרפ"ד (1924) הוקם סניף של כישיבת סלובודקה - היום ישיבת חברון. במאורעות תרפ"ט נרצחו חלק מיהודי העיר ותלמידי הישיבה והשאר נטשו אותה. במלחמת ששת הימים, לאחר כיבוש חברון חודש היישוב היהודי בעיר. משיקולי מדיניות מגוריהן של היהודים בעיר מוגבל.
הרב חיים ישועה בג'איו, שהיה ראש היהודית בחברון, קנה בראשית המאה ה-19 את אדמות התל העתיד של חברון - תל רומידה. תעודות הקנייה נמצא היום בידי מתיישבי היישוב היהודי בחברון ובעליהם העניקו להם את זכויות החזרה בנכסים. [1].
נסיונות ראשונים
היהודים ניסו לבסס את מעמדם בחברון, בצורה מצומצמת כבר בתקופה הצלבנית. אהרן טבגר באתר היישוב היהודי בחברון הביא ציטוט ממכתב של נזיר צלבני משנת 1119:
אבל כאשר התפלאו אלה (מהערבים) שבאו לחברון[2] על בנייתן החזקה והיפה של החומה (מסביב למערה) ועל זה שלא נפתח שום פתח שדרכו אפשר להיכנס, נגשו אליהים איזה יהודים אשר נשארו תחת שלטון היוונים בסביבה ההיא ואמרו להם: " תנו לנו חסות כדי שנחיה בתנאים דומים גם ביניכם, ויורשה לנו להקים בית-כנסת לפני הכניסה (למערה), אזי נראה לכם באיזה מקום עליכם להקים את השערים". וכן נעשה. [2]
ש' אסף מביא מאותו " ספר קיצור תקנות הכמרים" השלמה לסיפורו "אמנם תכף ומיד באו היהודים אשר השיגו מהסרצינים ביטחון ומנוחה להישאר בין תושבי חברון, לבנות להם בית-הכנסת לפני הפתח (של מערת המכפלה). הם הקימו להם שם מקום כניסה, והעם הכופר הזה היה עובר שם ברגליים יחפות. ובפנים בנו להם היהודים בית תפילה וקישטו אותו באופן נפלא...". יותר מאוחר מסתבר שבית-כנסת זה הפך להיות כנסיה עם הכיבוש הצלבני.
משה גיל מוסיף וטוען שמהמשך אותו מקור לומדים גם כי בית-הכנסת היה מקושט בזהב, כסף ואריגי משי, וכי כנראה הנוכחות הפולחנית של המוסלמים במערה באה רק יותר מאוחר בתקופה הפאטימית, מאות שנים אחר-כך, מוצאים אנו בכתבי הגניזה, בה נמצאו תעודות החל מהמאה ה-9, חלופת מכתבים המלמדת אותנו על סעדיה "חבר קברי אבות" אשר אפילו מתייחסים אליו בכינוי "משרת אבות עולם". ע"פ תיאורים אלו עולה התמונה כי אותה משפחה היתה הממונה על קברי האבות.
מערת המכפלה
- ערך מורחב - מערת המכפלה
מערת המכפלה היא האתר המרכזי של היישוב היהודי בחברון. הוא נחשב לאחד משלושת המקומות הקדושים, אשר קיימת הוכחה על רכישתם בידי היהודים, כפי שכתוב בבראשית רבה:"א"ר יודן בר' סימון, זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לאמר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף דכתיב "ויקן את חלקת השדה" ויעקב את קנה שכם' {{מקור|( ע"ט, ז')}].[3]
מערת הַמַּכְפֵּלָה הוא מקום קבורתם של אבות ואמהות האומה הישראלית: אברהם אבינו, שרה אימנו, יצחק אבינו, רבקה אימנו, יעקב אבינו ולאה אימנו. רק רחל אימנו נקברה בדרך אפרתה, בפרברי בית לחם, על מצבתה הוקם מבנה קבר רחל. יעקב אבינו, אשר מת במצרים בקש כי יעלו את עצמותיו למערת המכפלה ואכן בניו עושים כן: "וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.([[ספר בראשית]],נ', י"ג).
לאחר כיבוש המערה במלחמת ששת הימים הורדה דרך "פתח הנרות" הוא "פתח גן-עדן" ילדה שדיוחה על מסדרון ארוך שהסתיים במדרגות שהובילו אל פתח חסום בפתחה של המערה. מסתבר שזו הייתה הכניסה העתיקה אל המערה. כמה ממתיישבי חברון ירדו לפני כמה שנים במסווה ליל סליחות ופרצו את הכניסה וחשפו זוג מערות, ובהם עצמות מתים (כנראה מימי בית ראשון ושני של אנשים שחפצו להקבר ליד קברי האבות). את המערה השניה לא הספיקו המתיישבים לחשוף.
כיום המערה משמשת כמקום תפילה. היא פתוחה רק בחלקה ליהודים, בתחום מצבות הציון על קברי אברהם ושרה וקברי יעקב ולאה. האולם המרכזי של המערה, בו ציוני קברי יצחק ורבקה, פתוח ליהודים רק בימים ספורים במהלך השנה.
הערות שוליים
- ↑ שתי תעודות הקנייה הן מטעם "הוואקף המוסלמי" וחתומים עליהן בני משפחת א-תמימי הערבית
- ↑ המקור: Canonici Hebronensis Tractatus de Inventione Sanctrum Patriarchum Abraham, Ysaac et Jacob, p. 309 מובא ומתורגם ע"י ש' אסף ול.א. מאיר (עורכים), ספר הישוב, ירושלים ( 1944 ), עמ' 6
- ↑ אחד החוקרים, ששמו אינו זכור לי, ואשמח שמישהו חוסיף את שמו, ציין כי דווקא לשלושת הערים האלה המוסלמים שינו את שמם המקורי