כהן
|
מורה המלמד דעה לאחרים [מ"ש שטז]. מורה הנגש אל ד' ודבר קדשו [ע"א ג ב קעט]. החסיד העליוני, המלא חסד ודעה עליונה, היודע את האלהים באמת, ועל סמך דעתו והרגשתו העליונה נסמך הוא העם כולו, בעתים שזרם החיים השלם מאחד את העם עם העליונים שבבניו [א' נד].
כהנים
ממשיכי פאר החסד בעולם [ע"ר א קלד]. החלק המקודש אשר בעצם תכונתו - ד' הוא נחלתו, ומשאלותיו עולות ממעל לחוג החיים המצומצמים וגבוליהם [ע"א ד ט סג]. החיל הטוב, הלבבות הנאמנים והברים הנושאים עין למה שהוא למעלה מכל חפצי האדם המגושמים, ומתאמצים תמיד לחזות בנעם ד' ולבקר בהיכלו, ברגשי קודש של קדושה וטהרה, של חכמה ושל ענוה כ"א לפי מעלתו. אנשי הקודש, שעליהם עבודת הקודש מוטלת, הפועלים על הכלל כולו, בתיקון המדות והמעשים, בהתישרות הדיעות והמושגים, שמטיבים את החיים ההוים וממשיכים ברכתם לחיי הנצח [עפ"י שם ג ב רכד]. העומדים להאיר לעם, לחבר את טהרת הרגש עם השכל <ע"כ גם עבודת ד' שבמקדש, גם העבודה השכלית של ההוראה עליהם מוטלת> [ע"א ג ב מ]. ע"ע בחירה, בחירת ד' בכהנים. ע' במדור אישים, אהרן. ושם, "אהרן ובניו". ושם, "בני אהרן".