סמיכה לרבנות
|
הרשאה לתלמיד חכם להורות הוראה בישראל.
מבואר בגמרא במסכת סנהדרין דף ה עמוד ב שאין להורות הלכה אלא אם כן נטל רשות מרבו. [1]
נוסח תעודת סמיכה לרבנות
אין נוסח קבוע לתעודת הסמיכה לרבנות, אך בדרך כלל מופיע בה הלשון "יורה יורה" שמשמעותו הרשאה להורות כהלכה.
הנה דוגמה לנוסח, מתוך סמיכה שכתב הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א.
הנני בזה להודיע שבחו של ת"ח מופלג בתורה
הרי הוא הרב __________ שליט"א
אשר מנעוריו יושב באהלי תורה ומילא כרסו בגמרא וסברה
ובשנים האחרונות נשאו לבו בחכמה ללמוד בהלכות הנצרכות
לדעת המעשה אשר יעשון בית ישראל
ולמד בהלכות איסור והיתר ובהלכות שבת
ממקור הש"ס והראשונים עד שהגיע לטור ובית יוסף ושו"ע ונושאי כליו
ושאלתי אותו בהלכות אלו וענה כהלכה
על כן מצאה ידי לנכון לסמכו בסמיכת חכמים
יורה יורה
ובעזרת השי"ת יורה כהלכה
והקב"ה יעזרהו להמשיך בלימודו בתורת ה' כחפצו הטוב
ויזכה לסיים עוד ספרים והלכות
ולהורות לעם ה' כפי התורה והמצווה
הכותב לכבוד התורה ולומדיה
[ - חתימת הרב הסומך]
סמיכה מהרבנות הראשית לישראל
הרבנות הראשית לישראל מעניקה הרשאה להוראה, על סמך המלצה מראש הישיבה של הלומד שהוא ראוי להיבחן להוראה, ועל סמך בחינות.
ניתן לקבל מהרבנות הראשית לישראל סמיכה בשלוש רמות:
- 'יורה יורה' - לאחר לימוד ובחינה על הלכות שבת, איסור והיתר, נידה, מקואות, אבלות, והלכות חופה וקידושין.
- 'כושר לרב עיר' - לאחר לימוד ובחינה על מבחני יורה יורה, וע הלכות עירובין, הלכות שחיטה וטריפות, הלכות מצוות התלויות בארץ, הלכות פסח ויו"ט, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכה וארבעת המינים, הלכות סת"ם, הלכות מילה וגרות, הלכות תפילה, הלכות ברכות, הלכות בית כנסת.
- 'ידין ידין' - סמיכה לדיינות, לאחר לימוד ובחינות על דיני ממונות ואישות. רק מי שהוסמך 'יורה יורה' יוכל לגשת לבחינה לדיינות.
חומר הלימודים למבחני הסמיכה של הרבנות הראשית לישראל
באופן כללי חומר הלימודים כולל לימוד ממקורות הסוגיה במסכתות הש"ס, עם מפרשים, תוס', רא"ש, רי"ף, ר"ן, ועובר אל הרמב"ם, הטור, בית יוסף, דרכי משה, השו"ע עם נושאי הכלים, ט"ז, ש"ך, פתחי תשובה, הגהות רעק"א. על הלומד להכיר שו"ת בנושאי הלימוד, וללמוד ספרי פוסקים אחרונים שמיישמים את ההלכות בנוגע למצבים משתנים ומציאות משתנה.
חומר הלימודים בהלכות שבת
- מסכת שבת
- טור עם בית יוסף ודרכי משה הלכות שבת
חומר הלימודים בהלכות איסור והיתר
- חלק ממסכת חולין, בעיקר פרק גיד הנשה.
- חלק ממסכת עבודה זרה.
- חלק ממסכת ביצה
מניסן תשע"ז עודכן חומר הלימוד לבחינות והוא כולל:
הלכות מליחה
הלכות תולעים: פ"ד
הלכות בשר וחלב
הלכות תערובות
הלכות בישולי עכו"ם: קי"ב, קי"ג, קט"ו.
הלכות טבילת כלים: ק"כ - קכ"ב.
בעבר (עד ניסן תשע"ז) כלל החומר את הסימנים הבאים:
- טור שולחן ערוך יורה דעה - הלכות מליחה (סימנים סט-עח) , בשר בחלב (סימנים פז-צז), תערובות (סימנים צח-קיא), ובישולי עכו"ם (סימנים קיב-קיג ; קכ-קכא).
ערכים בויקישיבה שכוללים את חומר הלימודים בהלכות איסור והיתר
הלכות מליחה: |
הלכות בשר בחלב |
הלכות תערובות |
הלכות מאכלי עכו"ם הלכות הכשרת כלים הנקנים מהעכו"ם
|
חומר הלימודים בהלכות נידה
חלק גדול ממסכת נידה, וטור ושולחן ערוך הלכות נידה.
חומר הלימודים בהלכות מקוואות
משנה מסכת מקוואות, טור ושולחן ערוך הלכות מקוואות.
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
חומר הלימודים בהלכות שמחות (אבילות)
חלק ממסכת מועד קטן, וטור שולחן ערוך הלכות אבילות
חומר הלימודים בהלכות חופה וקידושין
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
חומר הלימודים בהלכות חופה וקידושין, כולל הלכות הנוגעות לסידור חופה וקידושין: חומר הלימוד השתנה החל מניסן תשע"ז. מתאריך זה, חומר הלימוד הוא: אבן העזר: כ"ו, כ"ז, כ"ט, ל"ד, מ"ב. ס"א - ס"ו, קכ"ו (סעיף א' - ז'). חושן משפט: ל"ג, ל"ד, מ"ב, מ"ד, מ"ט.
בעבר חומר הלימוד כלל את הסימנים הבאים: אבן העזר: א'. ב'. ד'. ו'. ט'. י"ג. כ"ו. כ"ז. כ"ט. ל"ד. מ"ב. נ"ה (סעיף א'). ס"א. ס"ב. ס"ד. ס"ו. קכ"ו (סעיף ב' - ז'). חושן משפט: סי' ל"ג. ל"ד.
- אבן העזר סימן א - מניסן תשע"ז חומר הלימודים אינו כולל סימן זה.
- אבן העזר סימן ב - מניסן תשע"ז חומר הלימודים אינו כולל סימן זה.
- אבן העזר סימן ד - מניסן תשע"ז חומר הלימודים אינו כולל סימן זה.
- אבן העזר סימן ו- מניסן תשע"ז חומר הלימודים אינו כולל סימן זה.
- אבן העזר סימן ט- מניסן תשע"ז חומר הלימודים אינו כולל סימן זה.
- אבן העזר סימן יג- מניסן תשע"ז חומר הלימודים אינו כולל סימן זה.
- אבן העזר סימן כו
- אבן העזר סימן כז - סימן זה הוכנס לחומר הלימודים מניסן תשע"ז.
- אבן העזר סימן כט
- אבן העזר סימן לד
- אבן העזר סימן מב
- אבן העזר סימן נה- מניסן תשע"ז חומר הלימודים אינו כולל סימן זה.
- אבן העזר סימן סא
- אבן העזר סימן סב
- אבן העזר סימן סג- סימן זה הוכנס לחומר הלימודים מניסן תשע"ז.
- אבן העזר סימן סד
- אבן העזר סימן סה - סימן זה הוכנס לחומר הלמודים מניסן תשע"ז.
- אבן העזר סימן סו
- אבן העזר סימן קכו
- חושן משפט סימן לג
- חושן משפט סימן לד
- חושן משפט סימן מב- סימן זה הוכנס לחומר הלמודים מניסן תשע"ז.
- חושן משפט סימן מד- סימן זה הוכנס לחומר הלמודים מניסן תשע"ז.
- חושן משפט סימן מט- סימן זה הוכנס לחומר הלמודים מניסן תשע"ז.
ראה גם
קישורים חיצוניים
- נושאי בחינות הסמכה לרבנות
- פורטל סמיכה לרבנות
- סיכומים הלכות איסור והיתר בטבלאות - הרב דניאל קינד
- סיכומים מהרב שי לאו
- מבחני הרבנות הראשית - באתר הרבנות הראשית
- ידיעון לנבחן, כולל דרגות הציונים - עבר - עבר בהצלחה
עצות להקל הלימוד והחזרה
- לאחר הלימוד כדאי לחזור על חומר הלימוד מתוך הספר "ערוך השולחן" שמביא את כל השיטות בצורה של הרצאת הדברים באופן שוטף, ומחדש ומוסיף דברים שעוזרים להבנה מלאה של הנושאים. רוב ספר ערוך השולחן על יורה דעה ניתן למצוא בויקיטקסט - ערוך השולחן יורה דעה.
- קיים בלוג בשם kasrut notes של אריה שור שבו מסכם בצורה קלה ובהירה מאד, הלכות איסור והיתר, מליחה, תערובות, ובשר בחלב. הסיכומים כוללים הרבה מידע על איך הדברים נעשים בפועל בגופי הכשרות וכיו"ב. מומלץ לקרוא את הסיכומים שם. kasrut notes. לדוגמה סיכום על צליית הכבד בבלוג שם.
הערות שוליים
- ↑ ) תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ה/ב תניא פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה בני אדם שמגבלין עיסותיהם בטומאה אמר להם מפני מה אתם מגבלין עיסותיכם בטומאה אמרו לו תלמיד אחד בא לכאן והורה לנו מי בצעים אין מכשירין והוא מי ביצים דרש להו ואינהו סבור מי בצעים קאמר וטעו נמי בהא מי קרמיון ומי פיגה פסולין מפני שהן מי (בצעים) [ביצים] ואינהו סבור מדלגבי חטאת פסילי אכשורי נמי לא מכשרי ולא היא התם לענין חטאת בעינן מים חיים הכא אכשורי כל דהו מכשרי תנא באותה שעה גזרו תלמיד אל יורה אלא אם כן נוטל רשות מרבו