רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
לאחר פטירתו, נתפצלה הישיבה, האחת בראשות בנו רבי יחיאל נשארה באחוה, והשניה ברחוב תחכמוני בראשות בנו הבכור הרב יצחק זאב. | לאחר פטירתו, נתפצלה הישיבה, האחת בראשות בנו רבי יחיאל נשארה באחוה, והשניה ברחוב תחכמוני בראשות בנו הבכור הרב יצחק זאב. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
אחיו הם [[רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים)|רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]], [[רבי משולם דוד הלוי | אחיו הם [[רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים)|רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]], [[רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק]] ו[[רבי רפאל הלוי סולובייצ'יק]]. גיסיו הם [[רבי יחיאל מיכל פינשטיין]] ו[[רבי יעקב שיף]]. | ||
===צאצאיו=== | ===צאצאיו=== | ||
* הרב יצחק זאב, ראש הישיבה ברחוב תחכמוני. | * הרב יצחק זאב, ראש הישיבה ברחוב תחכמוני. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
* הרב יחיאל, ראש הישיבה באחווה. | * הרב יחיאל, ראש הישיבה באחווה. | ||
* הרב אברהם | * הרב אברהם | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
'''שעורי מרן ר"מ הלוי''' למסכתות [[זבחים]] ו[[ערכין]] | '''שעורי מרן ר"מ הלוי''' למסכתות [[זבחים]] ו[[ערכין]] | ||
גרסה מ־23:38, 15 בנובמבר 2025
|
|
| רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק | |
|---|---|
| תאריך לידה | י"ט בטבת תרפ"ט |
| תאריך פטירה | כ"ד באדר ב' תשע"ו |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | חוג בריסק |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת בריסק (אחווה) |
| רבותיו | רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, רבי איסר זלמן מלצר |
| אב | רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (הרב מבריסק) |
| צאצאים | הרב יצחק זאב, הרב יחיאל ועוד |
רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל (י"ט בטבת תרפ"ט - כ"ד באדר ב' תשע"ו) היה ראב ישיבת בריסק בשכונת אחווה, בנו של הרב מבריסק.
תולדות חייו
נולד בבריסק בשנת תרפ"ט לרבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק ולבתו של רבי רפאל שפירא, ראש ישיבת וולוז'ין. נקרא על שם סבה של אמו, רבי מאיר אוירבך, בעל האמרי בינה.
עם עליית הנאצים לשלטון בשנת ה'ת"ש, שהה אביו בורשה שבפולין, ובהוראת רבי ברוך בער ליבוביץ נסע יחד עם שאר הבנים הגדולים לוילנה, בעוד אמו ואחיו הקטנים הי"ד נשארו בבריסק שם נהרגו על ידי הנאצים[1]. בוילנה שהה במשך כשנה.
בשנת תש"ב עלה יחד עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בירושלים. למד בישיבץ עץ חיים אצל רבי הלל ויספיש ורבי איסר זלמן מלצר, בתקופה זו התקרב לרבי שמואל אוירבך.
בי"ד באדר א' ה'תשי"ט נשא את אלישבע בנדיקט[2].
בשנת ה'תש"ל פתח את ישיבתו בשכונת אחווה, ומדי ערב היה מוסר שיעור בביתו על המסכת הנלמדת בישיבה.
נפטר בכ"ד באדר ב' ה'תשע"ו ונטמן בסמוך לקבר אביו בהר המנוחות.
לאחר פטירתו, נתפצלה הישיבה, האחת בראשות בנו רבי יחיאל נשארה באחוה, והשניה ברחוב תחכמוני בראשות בנו הבכור הרב יצחק זאב.
משפחתו
אחיו הם רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק ורבי רפאל הלוי סולובייצ'יק. גיסיו הם רבי יחיאל מיכל פינשטיין ורבי יעקב שיף.
צאצאיו
- הרב יצחק זאב, ראש הישיבה ברחוב תחכמוני.
- הרב חיים, ר"מ בישיבתו.
- הרב יחיאל, ראש הישיבה באחווה.
- הרב אברהם
ספריו
שעורי מרן ר"מ הלוי למסכתות זבחים וערכין
- שעורי רבנו מאיר הלוי על התורה.
- מאורות רבינו מאיר הלוי על המועדים.
- אמרי מרן ר"מ הלוי על ירח האיתנים וענייני השעה.
ספרים עליו
- דחזיתיה לרבי מאיר (ב"כ) מאת שמעון יוסף מלר.