רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף
ראשוני |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק''' (י"ט בטבת תרפ"ט - כ"ד באדר ב' תשע"ו) היה ראב ישיבת בריסק בשכונת אחווה, בנו של [[הרב מבריסק]]. | {{רב | ||
|שם= | |||
|תמונה= | |||
|כיתוב= | |||
|תאריך לידה=י"ט בטבת תרפ"ט | |||
|תאריך פטירה=כ"ד באדר ב' תשע"ו | |||
|מקום פעילות=ירושלים | |||
|השתייכות=חוג בריסק | |||
|בני דורו= | |||
|נושאים בהם עסק= | |||
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת בריסק (אחווה) | |||
|רבותיו=[[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]], [[רבי איסר זלמן מלצר]] | |||
|תלמידיו= | |||
|חיבוריו=ראו להלן | |||
|אב=[[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] (הרב מבריסק) | |||
|חותנים= | |||
|צאצאים=הרב יצחק זאב, הרב יחיאל ועוד | |||
}} | |||
'''רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק''' זצ"ל (י"ט בטבת תרפ"ט - כ"ד באדר ב' תשע"ו) היה ראב ישיבת בריסק בשכונת אחווה, בנו של [[הרב מבריסק]]. | |||
==תולדות חייו== | |||
נולד בבריסק בשנת תרפ"ט ל[[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] ולבתו של [[רבי רפאל שפירא]], ראש [[ישיבת וולוז'ין]]. נקרא על שם סבה של אמו, [[רבי מאיר אוירבך]], בעל ה[[אמרי בינה]]. | |||
עם עליית הנאצים לשלטון בשנת ה'ת"ש, שהה אביו בורשה שבפולין, ובהוראת [[רבי ברוך בער ליבוביץ]] נסע יחד עם שאר הבנים הגדולים לוילנה, בעוד אמו ואחיו הקטנים הי"ד נשארו בבריסק שם נהרגו על ידי הנאצים{{הערה|'''הרב מבריסק''' חלק ג}}. בוילנה שהה במשך כשנה. | |||
בשנת תש"ב עלה יחד עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[ירושלים]]. למד ב[[ישיבץ עץ חיים]] אצל [[רבי הלל ויספיש]] ו[[רבי איסר זלמן מלצר]], בתקופה זו התקרב ל[[רבי שמואל אוירבך]]. | |||
בי"ד באדר א' ה'תשי"ט נשא את אלישבע בנדיקט{{הערה|[http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?p=204659#p204659 הזמנת חתונתו]}}. | |||
בשנת ה'תש"ל פתח את ישיבתו בשכונת אחווה, ומדי ערב היה מוסר שיעור בביתו על המסכת הנלמדת בישיבה. | |||
נפטר בכ"ד באדר ב' ה'תשע"ו ונטמן בסמוך לקבר אביו בהר המנוחות. | |||
לאחר פטירתו, נתפצלה הישיבה, האחת בראשות בנו רבי יחיאל נשארה באחוה, והשניה ברחוב תחכמוני בראשות בנו הבכור הרב יצחק זאב. | |||
==משפחתו== | |||
אחיו הם [[רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים)|רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]], [[רבי משולם דוד הלוי סזולובייצ'יק]] ו[[רבי רפאל הלוי סולובייצ'יק]]. גיסיו הם [[רבי יחיאל מיכל פינשטיין]] ו[[רבי יעקב שיף]]. | |||
===צאצאיו=== | |||
* הרב יצחק זאב, ראש הישיבה ברחוב תחכמוני. | |||
* הרב חיים, ר"מ בישיבתו. | |||
* הרב יחיאל, ראש הישיבה באחווה. | |||
* הרב אברהם | |||
==ספריו== | |||
'''שעורי מרן ר"מ הלוי''' למסכתות [[זבחים]] ו[[ערכין]] | |||
* '''שעורי רבנו מאיר הלוי''' על התורה. | |||
* '''מאורות רבינו מאיר הלוי''' על המועדים. | |||
* '''אמרי מרן ר"מ הלוי''' על ירח האיתנים וענייני השעה. | |||
==ספרים עליו== | |||
* '''דחזיתיה לרבי מאיר''' (ב"כ) מאת שמעון יוסף מלר. | |||
==הערות שוליים== | |||
{{הערות}} | |||
{{מיון רגיל:סולובייצ'יק מאיר}} | |||
[[קטגוריה:שושלת בריסק]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]] | |||
[[קטגוריה:מתנגדיה הציונות]] | |||
[[קטגוריה:תלמידי הגרי"ז מבריסק]] | |||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | |||
[[קטגוריה:רבני ירושלים]] | |||
[[קטגוריה:לויים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | |||
גרסה מ־23:37, 15 בנובמבר 2025
|
|
| רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק | |
|---|---|
| תאריך לידה | י"ט בטבת תרפ"ט |
| תאריך פטירה | כ"ד באדר ב' תשע"ו |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | חוג בריסק |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת בריסק (אחווה) |
| רבותיו | רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, רבי איסר זלמן מלצר |
| אב | רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (הרב מבריסק) |
| צאצאים | הרב יצחק זאב, הרב יחיאל ועוד |
רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל (י"ט בטבת תרפ"ט - כ"ד באדר ב' תשע"ו) היה ראב ישיבת בריסק בשכונת אחווה, בנו של הרב מבריסק.
תולדות חייו
נולד בבריסק בשנת תרפ"ט לרבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק ולבתו של רבי רפאל שפירא, ראש ישיבת וולוז'ין. נקרא על שם סבה של אמו, רבי מאיר אוירבך, בעל האמרי בינה.
עם עליית הנאצים לשלטון בשנת ה'ת"ש, שהה אביו בורשה שבפולין, ובהוראת רבי ברוך בער ליבוביץ נסע יחד עם שאר הבנים הגדולים לוילנה, בעוד אמו ואחיו הקטנים הי"ד נשארו בבריסק שם נהרגו על ידי הנאצים[1]. בוילנה שהה במשך כשנה.
בשנת תש"ב עלה יחד עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בירושלים. למד בישיבץ עץ חיים אצל רבי הלל ויספיש ורבי איסר זלמן מלצר, בתקופה זו התקרב לרבי שמואל אוירבך.
בי"ד באדר א' ה'תשי"ט נשא את אלישבע בנדיקט[2].
בשנת ה'תש"ל פתח את ישיבתו בשכונת אחווה, ומדי ערב היה מוסר שיעור בביתו על המסכת הנלמדת בישיבה.
נפטר בכ"ד באדר ב' ה'תשע"ו ונטמן בסמוך לקבר אביו בהר המנוחות.
לאחר פטירתו, נתפצלה הישיבה, האחת בראשות בנו רבי יחיאל נשארה באחוה, והשניה ברחוב תחכמוני בראשות בנו הבכור הרב יצחק זאב.
משפחתו
אחיו הם רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, רבי משולם דוד הלוי סזולובייצ'יק ורבי רפאל הלוי סולובייצ'יק. גיסיו הם רבי יחיאל מיכל פינשטיין ורבי יעקב שיף.
צאצאיו
- הרב יצחק זאב, ראש הישיבה ברחוב תחכמוני.
- הרב חיים, ר"מ בישיבתו.
- הרב יחיאל, ראש הישיבה באחווה.
- הרב אברהם
ספריו
שעורי מרן ר"מ הלוי למסכתות זבחים וערכין
- שעורי רבנו מאיר הלוי על התורה.
- מאורות רבינו מאיר הלוי על המועדים.
- אמרי מרן ר"מ הלוי על ירח האיתנים וענייני השעה.
ספרים עליו
- דחזיתיה לרבי מאיר (ב"כ) מאת שמעון יוסף מלר.