הבל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(תיקונים) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
ה' הוכיח את קין באומרו "קול דמי אחיו צועקים אלי". ה[[משנה]] דורשת ריבוי זה במשמעות של "דמו ודם כל זרעיותיו" - כלומר: הבל וכל זרעו שהיה ראוי להיוולד ממנו עומדים וצועקים, ומכאן לומדים שכל המציל נפש אחת כאילו קיים עולם מלא, וכל המאבד נפש אחת - כאילו איבד עולם מלא. | ה' הוכיח את קין באומרו "קול דמי אחיו צועקים אלי". ה[[משנה]] דורשת ריבוי זה במשמעות של "דמו ודם כל זרעיותיו" - כלומר: הבל וכל זרעו שהיה ראוי להיוולד ממנו עומדים וצועקים, ומכאן לומדים שכל המציל נפש אחת כאילו קיים עולם מלא, וכל המאבד נפש אחת - כאילו איבד עולם מלא. | ||
ה[[גמרא]] דורשת {{הערה|סנהדרין דף לז עמוד ב}}: | ה[[גמרא]] דורשת {{הערה|סנהדרין דף לז עמוד ב}}: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר רב יהודה בריה דרבי חייא: מלמד שעשה קין בהבל אחיו חבורות חבורות, פציעות פציעות, שלא היה יודע מהיכן נשמה יוצאה, עד שהגיע לצוארו. ואמר רב יהודה בריה דרבי חייא: מיום שפתחה הארץ את פיה וקיבלתו לדמו של הבל - שוב לא פתחה}}. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר רב יהודה בריה דרבי חייא: מלמד שעשה קין בהבל אחיו חבורות חבורות, פציעות פציעות, שלא היה יודע מהיכן נשמה יוצאה, עד שהגיע לצוארו. ואמר רב יהודה בריה דרבי חייא: מיום שפתחה הארץ את פיה וקיבלתו לדמו של הבל - שוב לא פתחה}}. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אישים בספר בראשית]] | [[קטגוריה:אישים בספר בראשית]] |
גרסה מ־06:21, 9 בפברואר 2021
|
הבל הינו היה בנם של אדם הראשון וחוה.
לפי המדרש נולד הבל עם תאומה.
מותו
הבל היה רועה צאן, והקריב מבכורות צאנו ומחלביהן לה'. ה' שעה אל מנחתו, בעוד שאל מנחת אחיו קין הוא לא שעה. קין הרגו בשדה.
ה' הוכיח את קין באומרו "קול דמי אחיו צועקים אלי". המשנה דורשת ריבוי זה במשמעות של "דמו ודם כל זרעיותיו" - כלומר: הבל וכל זרעו שהיה ראוי להיוולד ממנו עומדים וצועקים, ומכאן לומדים שכל המציל נפש אחת כאילו קיים עולם מלא, וכל המאבד נפש אחת - כאילו איבד עולם מלא.
אמר רב יהודה בריה דרבי חייא: מלמד שעשה קין בהבל אחיו חבורות חבורות, פציעות פציעות, שלא היה יודע מהיכן נשמה יוצאה, עד שהגיע לצוארו. ואמר רב יהודה בריה דרבי חייא: מיום שפתחה הארץ את פיה וקיבלתו לדמו של הבל - שוב לא פתחה | ||
.
הערות שוליים
- ↑ סנהדרין דף לז עמוד ב