עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Wikiboss (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Wikiboss (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 107: שורה 107:
id=mf-manualArticle|
id=mf-manualArticle|
כותרת=פרשת השבוע|
כותרת=פרשת השבוע|
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת צו}}}}... <br />
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת שמיני}}}}... <br />
[[פרשת צו|להמשך הערך]]|
[[פרשת שמיני|להמשך הערך]]|
צבע=כחול
צבע=כחול
}}
}}

גרסה מ־07:48, 24 במרץ 2019

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,137 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.


פרוייקטים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


פרוייקט אקראי: <random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.

התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.

תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.

קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>

מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


__NOCACHE__
ערך אקראי
תבני בן גינת
תבני בן גינת מלך על חלקים מממלכת ישראל, במקביל לעמרי, במשך חמש שנים, כמסופר במלכים א' פרק טז. בשנת עשרים ושש לאסא מלך יהודה, שנתיים לאחר...
להמשך הערך
__NOCACHE__
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית
חיבי מיתות בית דין
הגדרה

- העוברים עבירה שעונשה במזיד הוא מיתת בית דין.

ארבע מיתות נמסרו לבית דין: סקילה, שרפה, הרג - בסייף - וחנק (ראה ערכיהם, סנהדרין מט ב...
להמשך הערך
__NOCACHE__
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית
הזכרת נשמות

הגדרה

- תפלה של החיים בעד המתים נוהגים להזכיר את המתים (תנחומא ריש האזינו בשם תנחומא חדש; ארחות חיים יום הכיפורים לד; כלבו ע; רמ"א בשו"ע...
להמשך הערך
__NOCACHE__
הידעת?

אחרים אומרים

הגמרא במסכת הוריות [דף יג ע"ב] אומרת כי קראו לרבי מאיר "אחרים". וזהו "אחרים אומרים". ומצינו בכמה מקומות מחלוקת בין רבי מאיר ואחרים; יש אומרים שרק שמועות שקיבל מאלישע בן אבויה, שנקרא "אחר" - הובאו בשם "אחרים אומרים" [ראה תוספות בסוטה דף יב ע"א, ד"ה אחרים אומרים, וכתבו שם שלא מסתבר, ע"ש]. והתוספות [ברכות דף ט ע"ב, עבודה זרה דף סד ע"ב] תירצו שאמנם יש מקומות שאחרים זה לא רבי מאיר. ובמקום אחר [סוטה יב ע"א ד"ה אחרים אומרים] תירצו, שלאחר שקבעו שמועותיו בשם "אחרים" - חזר בו ממה שאמר בראשונה.

__NOCACHE__
פרשת השבוע

פרשת שמיני היא הפרשה השלישית של ספר ויקרא. הפרשה מתחילה בחנוכת המשכן ובמות שני בני אהרון וממשיכה באיסורים המיוחדים לכהנים ובאופן שבו בני אהרון צריכים להתנהג לאחר מות קרוביהם. בסיום הפרשה מוב...
להמשך הערך

__NOCACHE__


דבר בעתו

"משנכנס אדר מרבין בשמחה" היא מימרא מהגמרא בתענית הקובעת ששמחת פורים מתחילה כבר מתחילת חודש אדר. מלבד ההלכה המעשית הנובעת מהכלל, הדבר מרמז על אופיו השמח של חודש אדר שהיה לדורם של אסתר ומרדכי- "החוד...
להמשך הערך

__NOCACHE__