סבוראים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''הסבוראים''' או '''רבנן סבוראי''' היו חכמים שפעלו ב[[בבל]] תקופה קצרה לאחר חתימת [[התלמוד הבבלי]]. ומהווים תקופת מעבר בהשתלשלות התורה מה[[אמוראים]] ל[[גאונים]]. הסבוראים הוסיפו ביאור והשלמה לדברי האמוראים ועזרו בסיום עריכת וסידור התלמוד.
'''הסבוראים''' או '''רבנן סבוראי''' היו חכמים שפעלו ב[[בבל]] לאחר חתימת [[התלמוד הבבלי]], לפני תקופת ה[[גאונים]], ומהווים תקופת מעבר בהשתלשלות התורה מה[[אמוראים]] לגאונים. הסבוראים הוסיפו ביאור והשלמה לדברי האמוראים, ועזרו בסיום עריכת התלמוד הבבלי וסידורו.  
   
   
==תקופת הסבוראים==
==תקופת הסבוראים==


ישנה מחלוקת על ארכה של תקופה זו. בעל "סדר תנאים ואמוראים"{{דרוש מקור}}, [[רב שרירא גאון]]{{דרוש מקור}} ועוד מגדולי ישראל{{דרוש מקור}}, ולהבדיל מחוקרי התלמוד החילוניים{{הערה|גרץ{{דרוש מקור}},וייס{{דרוש מקור}} ועוד.}}, תקופת הסבוראים הסתיימה בשנת 540 למניינם, עם מותם של [[רב עינא]] ראש [[ישיבת סורא]] ו[[רב סימונא]] ראש [[ישיבת פומבדיתא]]. לעומתם, סובר ה[[ראב"ד הראשון]] ב"ספר הקבלה"{{דרוש מקור}} כי תקופה זו נמשכה עד למחצית המאה השביעית לספירה הנוצרית, עם פטירת [[רב ששנא]], ראש ישיבת סורא.
ישנה מחלוקת על אורכה של תקופה זו. [[רב שרירא גאון]] ב[[אגרת רב שרירא גאון|איגרתו]], בעל "סדר תנאים ואמוראם" ועוד, כתבו כי תקופת הסבוראים הסתיימה בשנת 540 לספירה נהוצרית, עם מותם של [[רב עינא]]- ראש [[ישיבת סורא]] ו[[רב סימונא]]- ראש [[ישיבת פומבדיתא]]. לעומתם, סובר [[רבי אברהם אבן דאוד]] ב"ספר הקבלה" כי תקופה זו נמשכה עד למחצית המאה השביעית לספירה הנוצרית, עם פטירת [[רב ששנא]]- ראש ישיבת סורא.
 
==== כמה מהסבוראים ====
 
בידינו לא נותרו הרבה משמותיהם כיוון שמאמריהם שנכנסו לתלמוד נכנסו ללא ציון שמם{{דרוש מקור}}. להלן [[:קטגוריה:סבוראים|רשימה חלקית]] של סבוראים הידועים לנו{{הערה|1=מתוך [http://breslev.eip.co.il/?key=3798 אתר ברסלב - שמות הצדיקים].}}:
* רב יוֹסֵי
* רַב סַמָּא בַּר יְהוּדָה
* רַב אַחָאי בַּר רַב הוּנָא
* רַב הוּנָא [[ריש גלותא|רֵישׁ גָּלוּתָא]]
* רַב אַחָאי בְּרֵיהּ דְרַבָּה בַּר אַבוּהָּ
* רַב תַּחְנָא וּמַר זוּטְרָא בְּנֵי חִינְנָא
* רַב יוֹסֵף
* רַב סִימוּנָא
* רַב עִינָא
* רב נַחְמָן קַטּוּפָא.


==פועלם התורני==
==פועלם התורני==


כותב רב שרירא גאון (רש"ג) באגרתו (מתורגם): "...אף שהוראה לא הייתה (שכן "[[רב אשי]] ו[[רבינא]] סוף הוראה"{{הערה|{{מקור|בבלי:בבא מציעא פו א$ב"מ פו.}} מתוך [[ספרא דאדם הראשון]].}}) היו פירושים וסברות קרובים להוראה, ונקראו רבותינו אלו 'רבנן סבוראי'. וכל מה שהיה תלוי ועמד, פירשוהו".  
על פעלם התורני של רבנן סבוראי כותב רב שרירא גאון באיגרתו (בתרגום לעברית): "אף שהוראה לא היתה (שכן "[[רב אשי]] ו[[רבינא]] סוף הוראה"{{הערה|{{מקור|בבלי בבא מציעא פו א}}), היו פירושים וסברות קרובים להוראה, ונקראו רבותינו אלו 'רבנן סבוראי'. וכל מה שהיה תלוי ועמד, פירשוהו".  


ובאמת, רוב תורתם של הסבוראים היה בביאור והסבר דברי האמוראים, ופחות בחידוש משל עצמם. רש"ג מציין כי אפילו חלק מהכרעותיהם נכנסו לתלמוד עצמו{{הערה|ראה להלן.}}.
אכן, הסבוראים לא הותירו בידינו חיבורים כפי שהותירו האמוראים והגאונים, אלא עסקו בביאור דברי האמוראים והסברתם (וכנראה מכאן שם "סבוראים").
במקומות מסוימים, דבריהם אף נכנסו לתוך התלמוד עצמו (ראה להלן).  


==== דברי סבוראים שנכנסו לתלמוד ====
==== דברי סבוראים שנכנסו לתלמוד ====
{{להשלים}}
{{להשלים}}


ה[[ראשונים]] מציינים לכמה סוגיות ומימרות בתלמוד שהוכנסו לשם לאחר עריכת התלמוד, ועיקרם מדברי הסבוראים. להלן רשימה חלקית של מקומות:
ה[[ראשונים]] מציינים לכמה סוגיות ומימרות בתלמוד שנכנסו על ידי רבנן סבוראי לאחר חתימת התלמוד. למשל:  
 
# {{מקור|בבלי קידושין ב א}}- ג ב, וכן עוד קטעים שצוינו על ידי [[ראשונים]] שונים.
# {{מקור|בבלי קידושין ב א}}- ג ב, וכן עוד קטעים שצוינו על ידי [[ראשונים]] שונים.


{{סדרה|הקודם=[[אמוראים]]|הבא=[[גאונים]]|רשימה=השתלשלות התורה שבעל פה}}
{{סדרה|הקודם=[[אמוראים]]|הבא=[[גאונים]]|רשימה=השתלשלות התורה שבעל פה}}
==רשימת הסבוראים==
שמותיהם של רבים מהסבוראים אינם ידועים לנו, בעיקר בשל העובדה שהם לא עסקו בכתיבת חיבורים. מן הסבוראים הידועים לנו:
'''הדור הראשון''':
* [[רבה יוסי]]- ראש ישיבת פומבדיתא
* [[רב אחאי]]
* [[רב שמואל בריה דרב אבהו]]
* [[רב רחומי השלישי]]
'''הדור השני''':
* [[רב סימונא]]- ראש ישיבת פומבדיתא
* [[רב עינא]]- ראש ישיבת סורא
'''הדור השלישי''':
* [[רב רבאי מרוב]]- ראש ישיבת פומבדיתא


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==

גרסה מ־11:06, 13 באפריל 2015

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

הסבוראים או רבנן סבוראי היו חכמים שפעלו בבבל לאחר חתימת התלמוד הבבלי, לפני תקופת הגאונים, ומהווים תקופת מעבר בהשתלשלות התורה מהאמוראים לגאונים. הסבוראים הוסיפו ביאור והשלמה לדברי האמוראים, ועזרו בסיום עריכת התלמוד הבבלי וסידורו.

תקופת הסבוראים

ישנה מחלוקת על אורכה של תקופה זו. רב שרירא גאון באיגרתו, בעל "סדר תנאים ואמוראם" ועוד, כתבו כי תקופת הסבוראים הסתיימה בשנת 540 לספירה נהוצרית, עם מותם של רב עינא- ראש ישיבת סורא ורב סימונא- ראש ישיבת פומבדיתא. לעומתם, סובר רבי אברהם אבן דאוד ב"ספר הקבלה" כי תקופה זו נמשכה עד למחצית המאה השביעית לספירה הנוצרית, עם פטירת רב ששנא- ראש ישיבת סורא.

פועלם התורני

על פעלם התורני של רבנן סבוראי כותב רב שרירא גאון באיגרתו (בתרגום לעברית): "אף שהוראה לא היתה (שכן "רב אשי ורבינא סוף הוראה"{{הערה|בבלי בבא מציעא פו א), היו פירושים וסברות קרובים להוראה, ונקראו רבותינו אלו 'רבנן סבוראי'. וכל מה שהיה תלוי ועמד, פירשוהו".

אכן, הסבוראים לא הותירו בידינו חיבורים כפי שהותירו האמוראים והגאונים, אלא עסקו בביאור דברי האמוראים והסברתם (וכנראה מכאן שם "סבוראים"). במקומות מסוימים, דבריהם אף נכנסו לתוך התלמוד עצמו (ראה להלן).

דברי סבוראים שנכנסו לתלמוד

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

הראשונים מציינים לכמה סוגיות ומימרות בתלמוד שנכנסו על ידי רבנן סבוראי לאחר חתימת התלמוד. למשל:

  1. בבלי קידושין ב א- ג ב, וכן עוד קטעים שצוינו על ידי ראשונים שונים.
הקודם:
אמוראים
השתלשלות התורה שבעל פה הבא:
גאונים

רשימת הסבוראים

שמותיהם של רבים מהסבוראים אינם ידועים לנו, בעיקר בשל העובדה שהם לא עסקו בכתיבת חיבורים. מן הסבוראים הידועים לנו:

הדור הראשון:

הדור השני:

הדור השלישי:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים