רב הונא בר חייא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
|מקום פעילות=[[בבל]], [[ארץ ישראל]]
|מקום פעילות=[[בבל]], [[ארץ ישראל]]
|דור=שני ושלישי
|דור=שני ושלישי
  בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]]
  |בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]]
|רבותיו=[[שמואל (אמורא)|שמואל]], [[רב כהנא (השני)|רב כהנא]], [[רב נחמן]]
|רבותיו=[[שמואל (אמורא)|שמואל]], [[רב כהנא (השני)|רב כהנא]], [[רב נחמן]]
|חבריו=[[רב חלקיה בר טובי]]
|חבריו=[[רב חלקיה בר טובי]]
שורה 12: שורה 12:
|מקום קבורתו=
|מקום קבורתו=
}}
}}
 
'''רב הונא בר חייא''' היה [[אמורא]] [[בבל|בבלי]] בן הדור השני והשלישי.  
'''רב הונא בר חייא''' היה [[אמורא]] [[בבל בבלי]] בן הדור השני והשלישי.  


רוב מאמריו בתלמוד הם בשם רבותיו, והוא מוזכר גם ב[[ירושלמי]]{{הערה|תלמוד ירושלמי, פאה א א}} אשתו הייתה בתו של [[רב ירמיה בר אבא]]{{הערה|שבת|קנו א}}, וממנה נולד בנו לוי. מסר כמה הלכות שקיבל מחותנו{{הערה|בבא קמא נט ב, חולין צג א}}.
רוב מאמריו בתלמוד הם בשם רבותיו, והוא מוזכר גם ב[[ירושלמי]]{{הערה|תלמוד ירושלמי, פאה א א}} אשתו הייתה בתו של [[רב ירמיה בר אבא]]{{הערה|שבת|קנו א}}, וממנה נולד בנו לוי. מסר כמה הלכות שקיבל מחותנו{{הערה|בבא קמא נט ב, חולין צג א}}.
שורה 19: שורה 18:
לאחר פטירתו של [[רב יהודה]], לא הסכים [[רבה בר נחמני|רבה]] לקבל את המינוי לראשות [[ישיבת פומבדיתא]], ובשנים אלו שימש רב הונא בר חייא כראש הישיבה. רק לאחר פטירתו של רב הונא בר חייא, קיבל רבה את ראשות הישיבה בלית ברירה, כדי למנוע [[ביטול תורה]]{{הערה|איגרת רב שרירא גאון רבנן סבוראי: צו. וראה עוד בברית יעקב, [[יעקב חיים סופר]], עמ' סט-עב.}}.
לאחר פטירתו של [[רב יהודה]], לא הסכים [[רבה בר נחמני|רבה]] לקבל את המינוי לראשות [[ישיבת פומבדיתא]], ובשנים אלו שימש רב הונא בר חייא כראש הישיבה. רק לאחר פטירתו של רב הונא בר חייא, קיבל רבה את ראשות הישיבה בלית ברירה, כדי למנוע [[ביטול תורה]]{{הערה|איגרת רב שרירא גאון רבנן סבוראי: צו. וראה עוד בברית יעקב, [[יעקב חיים סופר]], עמ' סט-עב.}}.


בתקופה מסוימת, שימש רב הונא כמוכס וגובה המס מאת המלך, תפקיד שנחשב כמגונה בעיני החכמים, מסיבות שונות. דעתו של רב הונא הייתה שונה, והוא קיבל על עצמו את התפקיד. באותה תקופה, רצו החכמים לשאול שאלה קשה במיוחד את רב הונא, וארבע מאות מהחכמים בראשות רבה ורב יוסף התכוננו לבוא לביתו, כשהוא מצידו מכין ארבע מאות [[כיסא]]ות יקרות עשויות מ[[שן]]. בדרך שמעו החכמים, על תפקידו החדש, והם הקפידו מאוד על הדבר, ומשכך, החליטו שלא לבוא לביתו יותר. כאשר שמע רב הונא מכך, הוא אמר מיד: אם כך, אני חוזר בי, ואני מתפטר מתפקידי. בשלב זה, התפצלו החכמים ביניהם. רב יוסף טען שאדם שנעשה למוכס נחשב לפפסול ולא נאמן גם אם חזר בו, ורבה פסק שבמקרה כזה ניתן לסמוך עליו כבתחילה, ולכן הוא בא אליו עם תלמידיו, ללא רב יוסף{{הערה בכורות|לא א}}.רב הונא היה מצעירי תלמידיו של [[שמואל (אמורא)|שמואל]]{{הערה|ראה מועד קטן כו א}}, ששאל את רב יהודה ושמע את שמועות שמואל.}}, למד אצל [[רב כהנא]]{{הערה|כתובות קא א}} ואצל [[רב נחמן]]{{הערה|יתיב קמיה - בבא קמא קטז ב, בבא בתרא|קיא א}}, והיה מצעירי תלמידיו של רב יהודה{{הערה|סנהדרין ק א}}, ומשמע שהיה מצעירי תלמידיו. - מטפל במטפחות.}}.
בתקופה מסוימת, שימש רב הונא כמוכס וגובה המס מאת המלך, תפקיד שנחשב כמגונה בעיני החכמים, מסיבות שונות. דעתו של רב הונא הייתה שונה, והוא קיבל על עצמו את התפקיד. באותה תקופה, רצו החכמים לשאול שאלה קשה במיוחד את רב הונא, וארבע מאות מהחכמים בראשות רבה ורב יוסף התכוננו לבוא לביתו, כשהוא מצידו מכין ארבע מאות [[כיסא]]ות יקרות עשויות מ[[שן]]. בדרך שמעו החכמים, על תפקידו החדש, והם הקפידו מאוד על הדבר, ומשכך, החליטו שלא לבוא לביתו יותר. כאשר שמע רב הונא מכך, הוא אמר מיד: אם כך, אני חוזר בי, ואני מתפטר מתפקידי. בשלב זה, התפצלו החכמים ביניהם. רב יוסף טען שאדם שנעשה למוכס נחשב לפפסול ולא נאמן גם אם חזר בו, ורבה פסק שבמקרה כזה ניתן לסמוך עליו כבתחילה, ולכן הוא בא אליו עם תלמידיו, ללא רב יוסף{{הערה|בכורות לא א}}. רב הונא היה מצעירי תלמידיו של [[שמואל (אמורא)|שמואל]]{{הערה|ראה מועד קטן כו א, ששאל את רב יהודה ושמע את שמועות שמואל.}}, למד אצל [[רב כהנא]]{{הערה|כתובות קא א}} ואצל [[רב נחמן]]{{הערה|יתיב קמיה - בבא קמא קטז ב, בבא בתרא קיא א}}, והיה מצעירי תלמידיו של רב יהודה{{הערה|סנהדרין ק א, ומשמע שהיה מצעירי תלמידיו. - מטפל במטפחות.}}.


בכמה מקומות מובא כי מסר בשם שמואל שהלכה כתנא [[חנניה (תנא)|חנניה]] בנושאים שונים לחלוטין{{הערה|שבת נא ב, תענית י א, כתובות עט ב, חולין עט א, נדה|לט א, נדה סג ב}}.
בכמה מקומות מובא כי מסר בשם שמואל שהלכה כתנא [[חנניה (תנא)|חנניה]] בנושאים שונים לחלוטין{{הערה|שבת נא ב, תענית י א, כתובות עט ב, חולין עט א, נדה|לט א, נדה סג ב}}.


בנו לוי מוזכר בתלמוד{{הערה|שבת נא ב}} כחבר או כתלמיד חבר של [[רבה בר בר הונא]].
בנו לוי מוזכר בתלמוד{{הערה|שבת נא ב}} כחבר או כתלמיד חבר של [[רבה בר רב הונא]].


==מאמרותיו==
==מאמרותיו==
שורה 33: שורה 32:


{{מיון רגיל:הונא בר חייא}}
{{מיון רגיל:הונא בר חייא}}
[[קטגוריה:אמוראים]]
[[קטגוריה:הדור השני לאמוראי בבל]]
[[קטגוריה:הדור השני לאמוראי בבל]]
[[קטגוריה:הדור השלישי לאמוראי בבל]]
[[קטגוריה:הדור השלישי לאמוראי בבל]]
[[קטגוריה:משפחת רב ירמיה בר אבא]]
[[קטגוריה:משפחת רב ירמיה בר אבא]]

גרסה אחרונה מ־19:55, 14 באפריל 2015

רבי הונא בר חייא
תקופתו אמוראים
מקום פעילות בבל, ארץ ישראל
דור שני ושלישי
בית מדרש ישיבת פומבדיתא
רבותיו שמואל, רב כהנא, רב נחמן
חבריו רב חלקיה בר טובי

רב הונא בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השני והשלישי.

רוב מאמריו בתלמוד הם בשם רבותיו, והוא מוזכר גם בירושלמי[1] אשתו הייתה בתו של רב ירמיה בר אבא[2], וממנה נולד בנו לוי. מסר כמה הלכות שקיבל מחותנו‏[3].

לאחר פטירתו של רב יהודה, לא הסכים רבה לקבל את המינוי לראשות ישיבת פומבדיתא, ובשנים אלו שימש רב הונא בר חייא כראש הישיבה. רק לאחר פטירתו של רב הונא בר חייא, קיבל רבה את ראשות הישיבה בלית ברירה, כדי למנוע ביטול תורה[4].

בתקופה מסוימת, שימש רב הונא כמוכס וגובה המס מאת המלך, תפקיד שנחשב כמגונה בעיני החכמים, מסיבות שונות. דעתו של רב הונא הייתה שונה, והוא קיבל על עצמו את התפקיד. באותה תקופה, רצו החכמים לשאול שאלה קשה במיוחד את רב הונא, וארבע מאות מהחכמים בראשות רבה ורב יוסף התכוננו לבוא לביתו, כשהוא מצידו מכין ארבע מאות כיסאות יקרות עשויות משן. בדרך שמעו החכמים, על תפקידו החדש, והם הקפידו מאוד על הדבר, ומשכך, החליטו שלא לבוא לביתו יותר. כאשר שמע רב הונא מכך, הוא אמר מיד: אם כך, אני חוזר בי, ואני מתפטר מתפקידי. בשלב זה, התפצלו החכמים ביניהם. רב יוסף טען שאדם שנעשה למוכס נחשב לפפסול ולא נאמן גם אם חזר בו, ורבה פסק שבמקרה כזה ניתן לסמוך עליו כבתחילה, ולכן הוא בא אליו עם תלמידיו, ללא רב יוסף‏[5]. רב הונא היה מצעירי תלמידיו של שמואל[6], למד אצל רב כהנא[7] ואצל רב נחמן[8], והיה מצעירי תלמידיו של רב יהודה‏[9].

בכמה מקומות מובא כי מסר בשם שמואל שהלכה כתנא חנניה בנושאים שונים לחלוטין‏[10].

בנו לוי מוזכר בתלמוד‏[11] כחבר או כתלמיד חבר של רבה בר רב הונא.

מאמרותיו[עריכה]

רב הונא פסק, כי כיבוד אב הוא מממונו של האב, ואין על הבן חיוב להוציא מכספו הפרטי לשם ההוצאות הנלוות לכך.‏[12]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. תלמוד ירושלמי, פאה א א
  2. שבת
  3. בבא קמא נט ב, חולין צג א
  4. איגרת רב שרירא גאון רבנן סבוראי: צו. וראה עוד בברית יעקב, יעקב חיים סופר, עמ' סט-עב.
  5. בכורות לא א
  6. ראה מועד קטן כו א, ששאל את רב יהודה ושמע את שמועות שמואל.
  7. כתובות קא א
  8. יתיב קמיה - בבא קמא קטז ב, בבא בתרא קיא א
  9. סנהדרין ק א, ומשמע שהיה מצעירי תלמידיו. - מטפל במטפחות.
  10. שבת נא ב, תענית י א, כתובות עט ב, חולין עט א, נדה
  11. שבת נא ב
  12. תלמוד ירושלמי, פאה א א