כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
מורה המלמד דעה לאחרים [מ"ש שטז].
==הגדרה==
מורה הנגש אל ד' ודבר קדשו [ע"א ג ב קעט].
'''מצוות ודינים שמיוחדים לכהנים.'''
[[מילון הראי"ה:החסיד|החסיד]] העליוני, המלא [[מילון הראי"ה:חסד|חסד]] [[מילון הראי"ה:ודעה|ודעה]] [[מילון הראי"ה:עליונה|עליונה]], היודע את [[מילון הראי"ה:האלהים|האלהים]] באמת, ועל סמך דעתו והרגשתו העליונה נסמך הוא העם כולו, בעתים שזרם החיים השלם מאחד את העם עם העליונים שבבניו [א' נד].
=== כהנים===
ממשיכי [[מילון הראי"ה:פאר|פאר]] החסד בעולם [ע"ר א קלד].
החלק המקודש אשר בעצם תכונתו '''-''' ד' הוא נחלתו, ומשאלותיו עולות ממעל לחוג החיים המצומצמים וגבוליהם [ע"א ד ט סג].
החיל הטוב, הלבבות [[מילון הראי"ה:הנאמנים|הנאמנים]] [[מילון הראי"ה:והברים|והברים]] הנושאים עין למה שהוא למעלה מכל חפצי האדם המגושמים, ומתאמצים תמיד לחזות [[מילון הראי"ה:בנעם ד'|בנעם ד']] ולבקר בהיכלו, ברגשי קודש של [[מילון הראי"ה:קדושה|קדושה]] [[מילון הראי"ה:וטהרה|וטהרה]], של חכמה ושל [[מילון הראי"ה:ענוה|ענוה]] כ"א לפי מעלתו. אנשי הקודש, שעליהם עבודת הקודש מוטלת, הפועלים על הכלל כולו, בתיקון המדות והמעשים, בהתישרות הדיעות והמושגים, שמטיבים את החיים ההוים וממשיכים ברכתם לחיי הנצח [עפ"י שם ג ב רכד].
העומדים להאיר לעם, לחבר את טהרת הרגש עם השכל <ע"כ גם עבודת ד' [[מילון הראי"ה:שבמקדש|שבמקדש]], גם העבודה השכלית של ההוראה עליהם מוטלת> [ע"א ג ב מ].
ע"ע [[מילון הראי"ה:בחירה, בחירת ד' בכהנים|בחירה, בחירת ד' בכהנים]]. ע' במדור אישים, אהרן. ושם, "אהרן ובניו". ושם, "בני אהרן".


[[קטגוריה:מילון הראי"ה:פסוקים ובטויי חזל|כ]]
'''לדוגמא''', עבודה במקדש, איסור לישא גרושה חללה וזונה, נשיאת כפיים, אכילת תרומה.
 
==מקור וטעם==
'''בטעם שמצוות כהונה נאמרו רק לכהנים''' ולא לישראלים כתב הנר אהרון שהוא מפני הקדושה היתירה שיש רק בכהנים, ולא מפני שמצוות אלו קלות {{מקור|נר אהרון בסופו "מפי השמועה" עמוד קמ ד"ה גרסינן|כן}}.
 
'''במהות הכהונה''' דנו ראשי הישיבות האם כהן הוא גם לוי והוא תוספת מעלה, או שהוא מהות נפרדת ואינו לוי. ונפק"מ לחלל, שאין בו קדושת כהונה - האם הוא נשאר לוי. ויש בזה שלושה צדדים:
@ כהן הוא גם לוי, ולכן גם חלל הוא לוי.
@ כהן הוא גם לוי, אך לא מצד תולדתו אלא שקדושת הכהונה כוללת גם לוייה. ולכן חלל, שאין בו קדושת כהונה - ממילא גם אינו לוי {{מקור|קובץ שיעורים כתובות עד, אך הביא שנחלקו בירושלמי האם חלל הוא לוי|כן}}.
@ כהן אינו לוי כלל, משום שמשפחת כהונה אינה כלולה במשפחת לוייה, שכהנים לויים וישראלים הם שלושה קהלים נפרדים {{מקור|גר"ח איסורי ביאה טו-ט ד"ה והאומנם. וא"כ גם אינו ישראל|כן}}. ולפי זה חלל אינו לוי.
 
==מצוות שונות==
'''עבודה בבית המקדש''' - חקרו האם צריך שיעבוד כהן או אסור שיעבוד זר {{מקור|עיון בלומדות טו|כן}}.
 
'''הקרבה''' - חקר הצפנת פענח האם התורה ציוותה דין אחד - שכהנים מקריבים, או שציוותה שני ציווים - להקריב קרבנות, ושזרים אינם יכולים להקריב (אלא רק כהנים) {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה כהן המקריב|כן}}.
 
'''נשים האסורות לכהן''' אסורות לו משני טעמים יחד: גם איסור, וגם קדושה (שהוא קדוש) {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה כהן|כן}}.
 
'''במצוות קדושים יהיו''' (איסור טומאה) חקר ר' שמואל האם היא מצוות עשה לשמור על הלאווים של טומאה (וכשאין לאו ממילא גם אין עשה), או מצוות עשה נפרדת שלא להיטמא (וגם כשאין לאו יש עשה) {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"ב עמוד שכז|כן}}.
 
'''כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו'''. וחקרו האם הוא משום שאין קטגור נעשה סנגור, או משום שחילל את קדושת כהונתו {{מקור|חקירות במסכת ברכות טו|כן}}.
 
==פסולים==
'''לגבי פסולי כהונה שונים''' חקרו האם הם נחשבים כזר:
 
'''בעל מום''' - חידש הצפנת פענח שהוא נחשב גם כהן וגם זר {{מקור|מפענח צפונות ו-טו|כן}}.
 
'''חלל''' - חידש הצפנת פענח שאינו לא כהן ולא זר {{מקור|מפענח צפונות ו-טו|כן}}.
 
'''מחוסר בגדים''' - חקר הגר"ח האם נחשב זר או שהוא לאו בפני עצמו {{מקור|גר"ח סטנסיל שכ|כן}}.
 
==ראה גם==
* [[בגדי כהונה]]
 
* [[כהן גדול]]
 
* [[מכירי כהונה]]
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hayadan.org.il/wp/cohens-gene-3103091/ מגזין מכון ויצמן] - ניתוח הרצף הגנטי של כרומוסומי Y הראה כי לגברים היהודים שנושאים מסורת של שייכות לכהונה היה כנראה אב קדמון משותף אשר חי לפני 2,000 או 3,000 שנה
 
 
[[קטגוריה:כהונה]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה אחרונה מ־11:47, 5 בספטמבר 2012

הגדרה[עריכה]

מצוות ודינים שמיוחדים לכהנים.

לדוגמא, עבודה במקדש, איסור לישא גרושה חללה וזונה, נשיאת כפיים, אכילת תרומה.

מקור וטעם[עריכה]

בטעם שמצוות כהונה נאמרו רק לכהנים ולא לישראלים כתב הנר אהרון שהוא מפני הקדושה היתירה שיש רק בכהנים, ולא מפני שמצוות אלו קלות (נר אהרון בסופו "מפי השמועה" עמוד קמ ד"ה גרסינן).

במהות הכהונה דנו ראשי הישיבות האם כהן הוא גם לוי והוא תוספת מעלה, או שהוא מהות נפרדת ואינו לוי. ונפק"מ לחלל, שאין בו קדושת כהונה - האם הוא נשאר לוי. ויש בזה שלושה צדדים:

  1. כהן הוא גם לוי, ולכן גם חלל הוא לוי.
  2. כהן הוא גם לוי, אך לא מצד תולדתו אלא שקדושת הכהונה כוללת גם לוייה. ולכן חלל, שאין בו קדושת כהונה - ממילא גם אינו לוי (קובץ שיעורים כתובות עד, אך הביא שנחלקו בירושלמי האם חלל הוא לוי).
  3. כהן אינו לוי כלל, משום שמשפחת כהונה אינה כלולה במשפחת לוייה, שכהנים לויים וישראלים הם שלושה קהלים נפרדים (גר"ח איסורי ביאה טו-ט ד"ה והאומנם. וא"כ גם אינו ישראל). ולפי זה חלל אינו לוי.

מצוות שונות[עריכה]

עבודה בבית המקדש - חקרו האם צריך שיעבוד כהן או אסור שיעבוד זר (עיון בלומדות טו).

הקרבה - חקר הצפנת פענח האם התורה ציוותה דין אחד - שכהנים מקריבים, או שציוותה שני ציווים - להקריב קרבנות, ושזרים אינם יכולים להקריב (אלא רק כהנים) (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה כהן המקריב).

נשים האסורות לכהן אסורות לו משני טעמים יחד: גם איסור, וגם קדושה (שהוא קדוש) (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה כהן).

במצוות קדושים יהיו (איסור טומאה) חקר ר' שמואל האם היא מצוות עשה לשמור על הלאווים של טומאה (וכשאין לאו ממילא גם אין עשה), או מצוות עשה נפרדת שלא להיטמא (וגם כשאין לאו יש עשה) (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"ב עמוד שכז).

כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו. וחקרו האם הוא משום שאין קטגור נעשה סנגור, או משום שחילל את קדושת כהונתו (חקירות במסכת ברכות טו).

פסולים[עריכה]

לגבי פסולי כהונה שונים חקרו האם הם נחשבים כזר:

בעל מום - חידש הצפנת פענח שהוא נחשב גם כהן וגם זר (מפענח צפונות ו-טו).

חלל - חידש הצפנת פענח שאינו לא כהן ולא זר (מפענח צפונות ו-טו).

מחוסר בגדים - חקר הגר"ח האם נחשב זר או שהוא לאו בפני עצמו (גר"ח סטנסיל שכ).

ראה גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • מגזין מכון ויצמן - ניתוח הרצף הגנטי של כרומוסומי Y הראה כי לגברים היהודים שנושאים מסורת של שייכות לכהונה היה כנראה אב קדמון משותף אשר חי לפני 2,000 או 3,000 שנה