רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
'''רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק''' זצ"ל (י"ט בטבת תרפ"ט - כ"ד באדר ב' תשע"ו) היה ראב ישיבת בריסק בשכונת אחווה, בנו של [[הרב מבריסק]]. | '''רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק''' זצ"ל (י"ט בטבת תרפ"ט - כ"ד באדר ב' תשע"ו) היה ראב ישיבת בריסק בשכונת אחווה, בנו של [[הרב מבריסק]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בבריסק בשנת תרפ"ט ל[[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] ולבתו של | נולד בבריסק בשנת תרפ"ט ל[[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] ולבתו של רבי חיים אוירבך, נכד [[האמרי בינה]]. נקרא על שם סבה של אמו, [[רבי מאיר אוירבך]], בעל ה[[אמרי בינה]]. | ||
עם עליית הנאצים לשלטון בשנת ה'ת"ש, שהה אביו בורשה שבפולין, ובהוראת [[רבי ברוך בער ליבוביץ]] נסע יחד עם שאר הבנים הגדולים לוילנה, בעוד אמו ואחיו הקטנים הי"ד נשארו בבריסק שם נהרגו על ידי הנאצים{{הערה|'''הרב מבריסק''' חלק ג}}. בוילנה שהה במשך כשנה. | עם עליית הנאצים לשלטון בשנת ה'ת"ש, שהה אביו בורשה שבפולין, ובהוראת [[רבי ברוך בער ליבוביץ]] נסע יחד עם שאר הבנים הגדולים לוילנה, בעוד אמו ואחיו הקטנים הי"ד נשארו בבריסק שם נהרגו על ידי הנאצים{{הערה|'''הרב מבריסק''' חלק ג}}. בוילנה שהה במשך כשנה. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
בשנת ה'תש"ל פתח את ישיבתו בשכונת אחווה, ומדי ערב היה מוסר שיעור בביתו על המסכת הנלמדת בישיבה. | בשנת ה'תש"ל פתח את ישיבתו בשכונת אחווה, ומדי ערב היה מוסר שיעור בביתו על המסכת הנלמדת בישיבה. | ||
נפטר בכ"ד באדר ב' ה'תשע"ו | כמנהג בית בריסק, היה נוהג למסור שעורי חומש והיה מכניס בהם דברי השקפה. | ||
כאביו, היה מתנגד חריף ל[[ציונות]] ולחם בה ברוב עוז. | |||
נפטר בכ"ד באדר ב' ה'תשע"ו והוא בן 87 שנים, נטמן בסמוך לקבר אביו בהר המנוחות. | |||
לאחר פטירתו, נתפצלה הישיבה, האחת בראשות בנו רבי יחיאל נשארה באחוה, והשניה ברחוב תחכמוני בראשות בנו הבכור הרב יצחק זאב. | לאחר פטירתו, נתפצלה הישיבה, האחת בראשות בנו רבי יחיאל נשארה באחוה, והשניה ברחוב תחכמוני בראשות בנו הבכור הרב יצחק זאב. | ||
| שורה 48: | שורה 52: | ||
* '''דחזיתיה לרבי מאיר''' (ב"כ) מאת שמעון יוסף מלר. | * '''דחזיתיה לרבי מאיר''' (ב"כ) מאת שמעון יוסף מלר. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
{{מיון רגיל:סולובייצ'יק מאיר}} | {{מיון רגיל:סולובייצ'יק מאיר}} | ||
[[קטגוריה:שושלת בריסק]] | [[קטגוריה:שושלת בריסק]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מתנגדי הציונות]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי הגרי"ז מבריסק]] | [[קטגוריה:תלמידי הגרי"ז מבריסק]] | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:19, 16 בנובמבר 2025
|
|
| רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק | |
|---|---|
| תאריך לידה | י"ט בטבת תרפ"ט |
| תאריך פטירה | כ"ד באדר ב' תשע"ו |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | חוג בריסק |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת בריסק (אחווה) |
| רבותיו | רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, רבי איסר זלמן מלצר |
| אב | רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (הרב מבריסק) |
| צאצאים | הרב יצחק זאב, הרב יחיאל ועוד |
רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל (י"ט בטבת תרפ"ט - כ"ד באדר ב' תשע"ו) היה ראב ישיבת בריסק בשכונת אחווה, בנו של הרב מבריסק.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בבריסק בשנת תרפ"ט לרבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק ולבתו של רבי חיים אוירבך, נכד האמרי בינה. נקרא על שם סבה של אמו, רבי מאיר אוירבך, בעל האמרי בינה.
עם עליית הנאצים לשלטון בשנת ה'ת"ש, שהה אביו בורשה שבפולין, ובהוראת רבי ברוך בער ליבוביץ נסע יחד עם שאר הבנים הגדולים לוילנה, בעוד אמו ואחיו הקטנים הי"ד נשארו בבריסק שם נהרגו על ידי הנאצים[1]. בוילנה שהה במשך כשנה.
בשנת תש"ב עלה יחד עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בירושלים. למד בישיבץ עץ חיים אצל רבי הלל ויספיש ורבי איסר זלמן מלצר, בתקופה זו התקרב לרבי שמואל אוירבך.
בי"ד באדר א' ה'תשי"ט נשא את אלישבע בנדיקט[2].
בשנת ה'תש"ל פתח את ישיבתו בשכונת אחווה, ומדי ערב היה מוסר שיעור בביתו על המסכת הנלמדת בישיבה.
כמנהג בית בריסק, היה נוהג למסור שעורי חומש והיה מכניס בהם דברי השקפה.
כאביו, היה מתנגד חריף לציונות ולחם בה ברוב עוז.
נפטר בכ"ד באדר ב' ה'תשע"ו והוא בן 87 שנים, נטמן בסמוך לקבר אביו בהר המנוחות.
לאחר פטירתו, נתפצלה הישיבה, האחת בראשות בנו רבי יחיאל נשארה באחוה, והשניה ברחוב תחכמוני בראשות בנו הבכור הרב יצחק זאב.
משפחתו[עריכה]
אחיו הם רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק ורבי רפאל הלוי סולובייצ'יק. גיסיו הם רבי יחיאל מיכל פינשטיין ורבי יעקב שיף.
צאצאיו[עריכה]
- הרב יצחק זאב, ראש הישיבה ברחוב תחכמוני.
- הרב חיים, ר"מ בישיבתו.
- הרב יחיאל, ראש הישיבה באחווה.
- הרב אברהם
ספריו[עריכה]
שעורי מרן ר"מ הלוי למסכתות זבחים וערכין
- שעורי רבנו מאיר הלוי על התורה.
- מאורות רבינו מאיר הלוי על המועדים.
- אמרי מרן ר"מ הלוי על ירח האיתנים וענייני השעה.
ספרים עליו[עריכה]
- דחזיתיה לרבי מאיר (ב"כ) מאת שמעון יוסף מלר.