רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{רב |שם= |תמונה= |כיתוב= |תאריך לידה= |תאריך פטירה= |מקום פעילות= |השתייכות= |בני דורו= |נושאים בהם עסק= |תפקידים נוספים= |רבותיו= |תלמידיו= |חיבוריו= |אב= |חותנים= |צאצאים= }} '''רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק''' (י"ט בתשרי תרפ"ב - י"ח בשבט תשפ"א) היה רב מחוג בריסק, ראש...") |
|||
| (7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{רב | {{רב | ||
|שם= | |שם=רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|כיתוב= | |כיתוב= | ||
|תאריך לידה= | |תאריך לידה=י"ט ב[[תשרי]] ה'תרפ"ב | ||
|תאריך פטירה= | |תאריך פטירה=י"ח ב[[שבט]] ה'תשפ"א | ||
|מקום פעילות= | |מקום פעילות=[[ירושלים]] | ||
|השתייכות= | |השתייכות=חוג בריסק | ||
|בני דורו= | |בני דורו= | ||
|נושאים בהם עסק= | |נושאים בהם עסק= | ||
|תפקידים נוספים= | |תפקידים נוספים=ראש ישיבת בריסק | ||
|רבותיו= | |רבותיו=אביו [[הרב מבריסק]] | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו=ראו [[רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק#תלמידיו|להלן]] | ||
|חיבוריו= | |חיבוריו=שעורי רבינו משולם דוד הלוי, חדושי רבינו משולם דוד הלוי ועוד | ||
|אב= | |אב=[[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] | ||
|חותנים= | |חותנים=רבי אשר שטרנבוך | ||
|צאצאים= | |צאצאים= [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (השני)]] | ||
}} | }} | ||
'''רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק''' (י"ט בתשרי תרפ"ב - י"ח בשבט תשפ"א) היה [[רב]] מ[[ | '''רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק''' זצ"ל (י"ט בתשרי תרפ"ב - י"ח בשבט תשפ"א) היה ראש [[ישיבת בריסק]] בשכונת גוש 80 בירושלים, בנו של [[הגרי"ז מבריסק]]. | ||
==תולדות חייו== | |||
נולד בבריסק שבליטא בשנת תרפ"א כבן חמישי ל[[הרב מבריסק|רב מבריסק]] - [[רבי יצחק זאב סולובייצ'יק]] ולבתו של רבי חיים אוירבך (נכד [[האמרי בינה]]). כסנדק בבריתו שימש [[רבי שמחה זליג ריגר]], אב"ד בריסק. נקרא "משולם" על שם סב אמו, רבי משולם אוירבך, ו"דוד" על שם בעלה של אם אמו. | |||
למד ב[[תלמוד תורה]] בבריסק, ובשנת תרצ"ד נכנס ללמוד ב[[ישיבת תורה וחסד]]. | |||
עם עליית הנאצים לשלטון בשנת ה'ת"ש, שהה אביו בורשה שבפולין, ובהוראת [[רבי ברוך בער ליבוביץ]] נסע יחד עם שאר הבנים הגדולים לוילנה, בעוד אמו ואחיו הקטנים הי"ד נשארו בבריסק שם נהרגו על ידי הנאצים{{הערה|'''הרב מבריסק''' חלק ג}}. בוילנה שהה במשך כשנה. | |||
ב[[אדר]] תש"ב עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם משפחתו, והתגוררו בירושלים. באותה תקופה למד בכולל שבבית הכנסת "אגודת אחים" שייסד אביו. באותה תקופה התידד עם [[הרב שך]] שהשתתף בשיעורו של אביו בביתו. | |||
בשנת ה'תש"ט, עם פתיחת [[ישיבת באר יעקב]] על ידי [[רבי משה שמואל שפירא]] הציע לו הגרמ"ש לכהן כר"מ בישיבה, אך אביו סירב לכך{{הערה|הרב מבריסק ח"ב עמ' 50}}. | |||
בשנת ה'תשי"ג החל באמירת חבורות ב[[סדר קדשים]]. | |||
בשנת ה'תשט"ו נישא לרבנית יהודית, בתו של הרב אשר שטרנבוך מלונדון (אביו של [[רבי משה שטרנבוך]]). | |||
בשנת ה'תשכ"א הקים את ישיבתו שלא היה לה באותה עת מקום קבוע, והבחורים היו לומדים בבתי כנסיות שונים בגאולה, בשנת ה'תשנ"ז נכנסה הישיבה למשכן קבע בירושל | |||
כאביו, היה מתנגד חריף לציונות ומדינת ישראל, ופעל רבות נגד גיוס בני הישיבות לצבא. | |||
כמנהג בית בריסק, היה נוהג למסור שעורי חומש, והכניס בהם דברי השקפה{{הערה|שעוריו יצאו לאור במספר ספרים, כאמור להלן בפרק "חיבוריו"}} | |||
בי"ח בשבט ה'תשפ"א השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה לאחר תקופה ארוכה של חולשה, והוא בן 99 שנים. נטמן בהר המנוחות בסמיכות לקבר אביו. בנו [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (השני)|הרב יצחק זאב]] מונה למלא את מקומו בראשות הישיבה. | |||
==משפחתו== | |||
אחיו הם [[רבי יוסף דוב סולובייצ'יק]], [[רבי מאיר סולובייצ'יק]], ו[[רבי רפאל סולובייצ'יק]]. גיסיו (בעלי אחיותיו) הם [[רבי יחיאל מיכל פיינשטיין]] ו[[רבי יעקב שיף]]. | |||
גיסיו מצד אשתו הם [[רבי משה שטרנבוך]], [[רבי אליהו שטרנבוך]], ו[[רבי יעקב אריאלי]] (בנו של [[רבי יצחק אריאלי]]). | |||
===צאצאיו=== | |||
* [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (השני)|הרב יצחק זאב]] ממללא מקומו בראשות הישיבה | |||
* הרב אשר זלמן | |||
* חתנו הוא [[הרב נחמיה קפלן]] ראש [[ישיבת מאור התלמוד]]. | |||
==תלמידיו== | |||
* רבי [[ברוך מרדכי אזרחי]] ראש [[ישיבת עטרת ישראל]] | |||
* [[רבי זאב ברלין]] ראש [[ישיבת גאון יעקב]] | |||
* [[רבי שלום פוברסקי]], מרבני [[ישיבת קול תורה]], בנו של [[רבי דוד פוברסקי]]. | |||
* [[רבי משה מרדכי שולזינגר]] רב ביהמ"ד ירחי כלה, דרשן נודע, מהדיר חלק מספריו. | |||
* [[רבי זאב שפירא]], מראשי [[ישיבת בית מאיר]]. | |||
* [[הרב ירחמיאל אונגרישר]] ראש [[ישיבת בית מדרש עליון]], חתנו של [[רבי ראובן יוסף גרשונוביץ]]. | |||
* בנו [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (השני)|הרב יצחק זאב]] | |||
* [[הרב מנחם צבי ברלין]] ראש [[ישיבת רבינו חיים עוזר]] | |||
* [[הרב שריאל רוזנברג]] גאב"ד בד"ץ בני ברק | |||
==חיבוריו== | |||
* '''שעורי רבינו משולם דוד הלוי''' על הש"ס, 16 כרכים על מסכתות מ[[סדר קדשים]]. | |||
* '''שעורי רבינו משולם דוד הלוי''' על התורה וענייני דרוש ואגדה (ג"כ). | |||
* '''שי לתורה''' | |||
* '''מאורי המועדים''' יצא לאור על ידי הרב מאיר הוכברגר. | |||
* '''חידושי רבינו משולם דוד הלוי''' על ה[[משנה תורה|רמב"ם]] [[ספר עבודה]] ו[[ספר קרבנות]], יצא לאור כשנה לאחר פטירתו. | |||
==ספרים עליו== | |||
* '''אחרון לדור דעה''' מאת שמעון יוסף מלר. | |||
==הערות שוליים== | |||
{{מיון רגיל:סולבייצ'יק משולם דוד הלוי}} | |||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | |||
[[קטגוריה:רבני ירושלים]] | |||
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]] | |||
[[קטגוריה:מתנגדי הציונות]] | |||
[[קטגוריה:לויים]] | |||
[[קטגוריה:שושלת בריסק]] | |||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | |||
[[קטגוריה:תלמידי הגרי"ז מבריסק]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:36, 16 בנובמבר 2025
|
|
| רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק | |
|---|---|
| תאריך לידה | י"ט בתשרי ה'תרפ"ב |
| תאריך פטירה | י"ח בשבט ה'תשפ"א |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | חוג בריסק |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת בריסק |
| רבותיו | אביו הרב מבריסק |
| תלמידיו | ראו להלן |
| אב | רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק |
| חותנים | רבי אשר שטרנבוך |
| צאצאים | הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (השני) |
רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק זצ"ל (י"ט בתשרי תרפ"ב - י"ח בשבט תשפ"א) היה ראש ישיבת בריסק בשכונת גוש 80 בירושלים, בנו של הגרי"ז מבריסק.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בבריסק שבליטא בשנת תרפ"א כבן חמישי לרב מבריסק - רבי יצחק זאב סולובייצ'יק ולבתו של רבי חיים אוירבך (נכד האמרי בינה). כסנדק בבריתו שימש רבי שמחה זליג ריגר, אב"ד בריסק. נקרא "משולם" על שם סב אמו, רבי משולם אוירבך, ו"דוד" על שם בעלה של אם אמו.
למד בתלמוד תורה בבריסק, ובשנת תרצ"ד נכנס ללמוד בישיבת תורה וחסד.
עם עליית הנאצים לשלטון בשנת ה'ת"ש, שהה אביו בורשה שבפולין, ובהוראת רבי ברוך בער ליבוביץ נסע יחד עם שאר הבנים הגדולים לוילנה, בעוד אמו ואחיו הקטנים הי"ד נשארו בבריסק שם נהרגו על ידי הנאצים[1]. בוילנה שהה במשך כשנה.
באדר תש"ב עלה לארץ ישראל יחד עם משפחתו, והתגוררו בירושלים. באותה תקופה למד בכולל שבבית הכנסת "אגודת אחים" שייסד אביו. באותה תקופה התידד עם הרב שך שהשתתף בשיעורו של אביו בביתו.
בשנת ה'תש"ט, עם פתיחת ישיבת באר יעקב על ידי רבי משה שמואל שפירא הציע לו הגרמ"ש לכהן כר"מ בישיבה, אך אביו סירב לכך[2].
בשנת ה'תשי"ג החל באמירת חבורות בסדר קדשים.
בשנת ה'תשט"ו נישא לרבנית יהודית, בתו של הרב אשר שטרנבוך מלונדון (אביו של רבי משה שטרנבוך).
בשנת ה'תשכ"א הקים את ישיבתו שלא היה לה באותה עת מקום קבוע, והבחורים היו לומדים בבתי כנסיות שונים בגאולה, בשנת ה'תשנ"ז נכנסה הישיבה למשכן קבע בירושל
כאביו, היה מתנגד חריף לציונות ומדינת ישראל, ופעל רבות נגד גיוס בני הישיבות לצבא.
כמנהג בית בריסק, היה נוהג למסור שעורי חומש, והכניס בהם דברי השקפה[3]
בי"ח בשבט ה'תשפ"א השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה לאחר תקופה ארוכה של חולשה, והוא בן 99 שנים. נטמן בהר המנוחות בסמיכות לקבר אביו. בנו הרב יצחק זאב מונה למלא את מקומו בראשות הישיבה.
משפחתו[עריכה]
אחיו הם רבי יוסף דוב סולובייצ'יק, רבי מאיר סולובייצ'יק, ורבי רפאל סולובייצ'יק. גיסיו (בעלי אחיותיו) הם רבי יחיאל מיכל פיינשטיין ורבי יעקב שיף.
גיסיו מצד אשתו הם רבי משה שטרנבוך, רבי אליהו שטרנבוך, ורבי יעקב אריאלי (בנו של רבי יצחק אריאלי).
צאצאיו[עריכה]
- הרב יצחק זאב ממללא מקומו בראשות הישיבה
- הרב אשר זלמן
- חתנו הוא הרב נחמיה קפלן ראש ישיבת מאור התלמוד.
תלמידיו[עריכה]
- רבי ברוך מרדכי אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל
- רבי זאב ברלין ראש ישיבת גאון יעקב
- רבי שלום פוברסקי, מרבני ישיבת קול תורה, בנו של רבי דוד פוברסקי.
- רבי משה מרדכי שולזינגר רב ביהמ"ד ירחי כלה, דרשן נודע, מהדיר חלק מספריו.
- רבי זאב שפירא, מראשי ישיבת בית מאיר.
- הרב ירחמיאל אונגרישר ראש ישיבת בית מדרש עליון, חתנו של רבי ראובן יוסף גרשונוביץ.
- בנו הרב יצחק זאב
- הרב מנחם צבי ברלין ראש ישיבת רבינו חיים עוזר
- הרב שריאל רוזנברג גאב"ד בד"ץ בני ברק
חיבוריו[עריכה]
- שעורי רבינו משולם דוד הלוי על הש"ס, 16 כרכים על מסכתות מסדר קדשים.
- שעורי רבינו משולם דוד הלוי על התורה וענייני דרוש ואגדה (ג"כ).
- שי לתורה
- מאורי המועדים יצא לאור על ידי הרב מאיר הוכברגר.
- חידושי רבינו משולם דוד הלוי על הרמב"ם ספר עבודה וספר קרבנות, יצא לאור כשנה לאחר פטירתו.
ספרים עליו[עריכה]
- אחרון לדור דעה מאת שמעון יוסף מלר.