רבי דוד טעביל ממינסק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־16:01, 3 ביוני 2024

שער הספר נחלת דוד על מסכת בבא קמא

רבי דוד טעביל רובין ממינסק היה רבה של מינסק ומגדולי דורו בליטא. נודע בזכות ספרו נחלת דוד על התלמוד.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בשנת תקנ"ד בטורעץ שע"י מיר (מחוז נובהרדוק) שבליטא, לאביו ר' משה רובין (ראבין). בשנת תקס"ט, בהיותו כבן 15, החל ללמוד בישיבת וולוז'ין הצעירה, והפך לתלמידו המובהק של רבי חיים מוולוז'ין. השפעתו של ר' חיים על ר' דוד היתה גדולה מאד. באחת מתשובותיו התבטא: "שמעתי מאדמו"ר הגאון החסיד אור עולם מוהרר"ח מוולוז'ין... והדברים האלה המה לטוטפות בין עיני, כי ממקור מים חיים יצאו" (שו"ת נחלת דוד כו), וכשפנטר ר' חיים, קונן עליו מרות: "ועליו נקונן מרה: רוח אפינו משיח ה' אשר אמרנו בתלו נחיה בגוים, כי הוא היה לנו לאב ופטרון ליעצנו כדת מה לעשות..." (בית דוד, אלון בכות כג). לא ידוע בדיוק באיזו שנה עזב את הישיבה בוולוז'ין, אולם ידוע כי עוד לפני שנת תקע"ז שהה למשך כשנה וחצי בעיר הלוסק, ולפני כן עוד שהה לתקופת מה בעיר מאלץ. בשנת תקע"ז התמנה לכהן כרב בעיר סטופץ, ושם נשא לאשה את אחת מבנות המקום. שמו החל להתפרסם בעולם היהודי כאחד מגדולי הדור, ושאלות רבות הופנו אליו, ואף בשאלות חמורות של גיטין ועגונות, וכן שאלות כבדות משקל בהנהגת ציבור ובהנהגת ישיבת וולוז'ין. בסטופץ גם ניהל ישיבה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים. למשך 32 שנה ישב על כסא הרבנות בסטופץ, תוך שהוא חי חיי דחקות בשל המשכורת הזעומה שקבל. בשנת תר"ט, התמנה לכהן בעיר הגדולה מינסק, אולם בשל תקנה של הקהילה הוגדר כ"מרא דאתרא" ולא כרב^[1].שתים עשרה שנה כיהן כמרא דאתרא במינסק, עד לפטירתו. הוא שימש, לצד רבי יוסף מסלוצק, כמנהלה של ישיבת וולוז'ין, ומתוקף כך הכריעו השניים במחלוקת שהתפרצה בישיבה בשנת תרי"ד^[2], וכן בשנת תרי"ז שימש כמפשר במחלוקת בין הנצי"ב לבין משנהו רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, יחד עם רבי זלמן זאב מוילנא, רבי יצחק אלחנן ספקטור ור' יוסף פיימר.

נפטר בשבת, י"ז באדר תרכ"א (בגיל 67), ונקבר במינסק. בתקופת השלטון הקומוניסטי ברויסה הלבנה, סללו השלטונות כביש על בית הקברות היהודי במינסק, והקהילה היהודית העבירה את הקברים, בהם קברו של ר' דוד, למקום אחר לא ידוע.

תקופת חייו של רבי דוד טעביל ממינסק על ציר הזמן

משפחתו[עריכה]

מזיווגו הראשון נולדו לו שתי בנות. בתו הראשונה נישאה לר' משה יהודה לייב צבי הינדין, ששימש כמורה צדק במינסק (מחבר ספרי "מילי דנזיקין" ו"מילי דברכות"). ר' דוד כותב אודותיו: "הרב הגדול גמיר וסביר... אשר עמו המתקתי סוד ללון בעומקה של הלכה ברוב התשובות הנדפסים" (הקדמה לספר בית דוד). בתו השניה נישאה לר' משה יוסף אלטשולר, מתלמידי ישיבת וולוז'ין, שכבר בצעירותו העביר שיעורים במינסק, אך נפטר בגיל 30. לאחר פטירתו נישאה לר' חיים שאול הורוביץ, ששימש כרב בדוברובנא, ולימים עסקן ציבורי בירושלים ומייסד ישיבת מאה שערים (מחבר ספרי "יד שאול", "מקור חיים", "מצפה שאול", ו"פרי עץ חיים"). הדפיס חלק מספרי חותנו.

בזיווג שני נשא את בתו של ר' יהושע אלטשולר, אב"ד טשאווס, ממנה נולד לו לעת זקנותו בנו, ר' יצחק רבין, שהיה כבן שנתיים בפטירתו (וגדל בבית אחותו וגיסו ר' מיל"צ הינדין), ולימים נעשה מו"צ במינסק.

מתלמידיו[עריכה]

ר' יהודה יודל הלוי אפשטיין - מגיד מישרים בסלונים, מחבר ספרי "מנחת יהודה" ו"קנמן בשם".
קרוב משפחתו^[3] ר' יהושוע העליר מקוידינוב- אב"ד פלאנגאן וטלז ומו"צ בווילנא, מחבר ספרי "דברי יהושע" "חוסן יהושע" ו"אהלי יהושע".
קרוב משפחתו ר' אברהם שמואל רבינוביץ' מאיישישוק- רב בסקודל, איישישוק וראסיין, מחבר ספרי "עמודי אש".

ספריו[עריכה]

בית דוד- שו"ת ודרשות. הספר היחיד שהודפס על ידו.
נחלת דוד- פירוש על הש"ס, יצא לאור על ידי חתנו הרב הורוביץ בשנת תרכ"ב.
דרשות נחלת דוד- דרשות. יצא לאור על ידי חתנו הרב הורוביץ בשנת תרמ"ב.
דברי דוד- על מסכת ברכות, פסחים ומועד קטן- יצא לאור על ידי בנו ר' יצחק בשנת תרמ"ו.

לקריאה נוספת[עריכה]

הרב נחמן דוד רובינשטיין, מבוא לדרשות בית דוד ודרשות נחלת דוד, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשע"ה.

קישורים חיצוניים[עריכה]

נחלת דוד על מסכת בבא קמא ובבא מציעא, אתר HebrewBooks.

הערות שוליים

↑ יש אומרים שתקנה זו נתקנה לאות אבל על פטירתו של רב העיר ר' ישראל מירקיש (מבוא לדרשות בית דוד מהדורת י-ם תשע"ה, עמ' 24), ויש אומרים כי תקנה זו נבעה מכך שבעיר כיהן כרב הרב יהודה לייב די-בוטין, שמפאת זקנותו לא היה יכול להנהיג את הקהילה ועל כן הוצרכו למנות תחתיו רב, אך מפאת כבודו לא רצו לקרוא ליורשו "רב" עוד בחייו {{מקור{מינסק עיר ואם עמ' 94|כן}}.
↑ תולדות יצחק עמ' 62-63; עץ חיים (צינוביץ') ח"א עמ' 223-227.
↑ כך כתב בפירוש בשו"ת נחלת דוד לה ובדרשות נחל"ד ב, כז.

[1] יש אומרים שתקנה זו נתקנה לאות אבל על פטירתו של רב העיר ר' ישראל מירקיש (מבוא לדרשות בית דוד מהדורת י-ם תשע"ה, עמ' 24), ויש אומרים כי תקנה זו נבעה מכך שבעיר כיהן כרב הרב יהודה לייב די-בוטין, שמפאת זקנותו לא היה יכול להנהיג את הקהילה ועל כן הוצרכו למנות תחתיו רב, אך מפאת כבודו לא רצו לקרוא ליורשו "רב" עוד בחייו {{מקור{מינסק עיר ואם עמ' 94|כן}}.

[2] תולדות יצחק עמ' 62-63; עץ חיים (צינוביץ') ח"א עמ' 223-227.

[3] כך כתב בפירוש בשו"ת נחלת דוד לה ובדרשות נחל"ד ב, כז.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''רבי דוד טעביל רובין ממינסק''' היה רבה של מינסק ומגדולי דורו בליטא, מחבר ספר '''נחלת דוד''' על התלמוד.
+[[תמונה:Nachalat david.jpg|שמאל|200px|ממוזער|שער הספר נחלת דוד על מסכת בבא קמא]]
+'''רבי דוד טעביל רובין ממינסק''' היה רבה של מינסק ומגדולי דורו בליטא. נודע בזכות ספרו '''נחלת דוד''' על התלמוד.
 ==תולדות חייו==
-נולד בשנת תקנ"ד בטורעץ שע"י מיר (מחוז נובהרדוק) שבליטא, לאביו ר' משה רובין (ראבין). בשנת תקס"ט, בהיותו כבן 15, החל ללמוד ב[[ישיבת וולוז'ין]] התעירה, והפך לתלמידו המובהק של [[רבי חיים מוולוז'ין]]. השפעתו של ר' חיים על ר' דוד היתה גדולה מאד. באחת מתשובותיו התבטא: "שמעתי מאדמו"ר הגאון החסיד אור עולם מוהרר"ח מוולוז'ין... והדברים האלה המה לטוטפות בין עיני, כי ממקור מים חיים יצאו" {{מקור|שו"ת נחלת דוד כו|כן}}, וכשפנטר ר' חיים, קונן עליו מרות: "ועליו נקונן מרה: רוח אפינו משיח ה' אשר אמרנו בתלו נחיה בגוים, כי הוא היה לנו לאב ופטרון ליעצנו כדת מה לעשות..." {{מקור|בית דוד, אלון בכות כג|כן}}. לא יוע בדיוק באיזו שנה עזב את הישיבה בוולוז'ין, אולם ידוע כי עוד לפני שנת תקע"ז שהה למשך כשנה וחצי בעיר הלוסק, ולפני כן עוד שהה לתקופת מה בעיר מאלץ. בשנת תקע"ז התמנה לכהן כרב בעיר סטופץ, ושם נשא לאשה את אחת מבנות המקום. שמו החל להתפרסם בעולם היהודי כאחד מגדולי הדור, ושאלות בות הופנו אליו, ואף בשאלות חמורות של [[גט|גיטין]] ו[[עגונה|עגונות]], וכן שאלות כבדות משקל בהנהגת ציבור ובהנהגת ישיבת וולוז'ין. בסטופץ גם ניהל ישיבה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים. למשך 32 שנה ישב על כסא הרבנות בסטופץ, תוך שהוא חי חיי דחקות בשל המשכורת הזעומה שקבל. בשנת תר"ט, התמנה לכהן בעיר הגדולה מינסק, אולם בשל תקנה של הקהילה הוגדר כ"מרא דאתרא" ולא כרב<ref>יש אומרים שתקנה זו נתקנה לאות אבל על פטירתו של רב העיר ר' ישראל מירקיש {{מקור|מבוא לדרשות בית דוד מהדורת י-ם תשע"ה, עמ' 24|כן}}, ויש אומרים כי תקנה זו נבעה מכך שבעיר כיהן כרב הרב יהודה לייב די-בוטין, שמפאת זקנותו לא היה יכול להנהיג את הקהילה ועל כן הוצרכו למנות תחתיו רב, אך מפאת כבודו לא רצו לקרוא ליורשו "רב" עוד בחייו {{מקור{מינסק עיר ואם עמ' 94|כן}}. </ref>.שתים עשרה שנה כיהן כמרא דאתרא במינסק, עד לפטירתו.הוא שימש, לצד [[רבי יוסף מסלוצק]], כמנהלה של ישיבת וולוז'ין, ומתוקף כך הכריעו השניים במחלוקת שהתפרצה בישיבה בשנת תרי"ד<ref>תולדות יצחק עמ' 62-63; עץ חיים (צינוביץ') ח"א עמ' 223-227. </ref>, וכן בשנת תרי"ז שימש כמפשר במחלוקת בין [[הנצי"ב]] לבין משנהו [[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק|רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]], יחד עם [[רבי זלמן זאב מוילנא]], [[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] ור' יוסף פיימר.
+נולד בשנת תקנ"ד בטורעץ שע"י מיר (מחוז נובהרדוק) שבליטא, לאביו ר' משה רובין (ראבין). בשנת תקס"ט, בהיותו כבן 15, החל ללמוד ב[[ישיבת וולוז'ין]] הצעירה, והפך לתלמידו המובהק של [[רבי חיים מוולוז'ין]]. השפעתו של ר' חיים על ר' דוד היתה גדולה מאד. באחת מתשובותיו התבטא: "שמעתי מאדמו"ר הגאון החסיד אור עולם מוהרר"ח מוולוז'ין... והדברים האלה המה לטוטפות בין עיני, כי ממקור מים חיים יצאו" {{מקור|שו"ת נחלת דוד כו|כן}}, וכשפנטר ר' חיים, קונן עליו מרות: "ועליו נקונן מרה: רוח אפינו משיח ה' אשר אמרנו בתלו נחיה בגוים, כי הוא היה לנו לאב ופטרון ליעצנו כדת מה לעשות..." {{מקור|בית דוד, אלון בכות כג|כן}}. לא ידוע בדיוק באיזו שנה עזב את הישיבה בוולוז'ין, אולם ידוע כי עוד לפני שנת תקע"ז שהה למשך כשנה וחצי בעיר הלוסק, ולפני כן עוד שהה לתקופת מה בעיר מאלץ. בשנת תקע"ז התמנה לכהן כרב בעיר סטופץ, ושם נשא לאשה את אחת מבנות המקום. שמו החל להתפרסם בעולם היהודי כאחד מגדולי הדור, ושאלות רבות הופנו אליו, ואף בשאלות חמורות של [[גט|גיטין]] ו[[עגונה|עגונות]], וכן שאלות כבדות משקל בהנהגת ציבור ובהנהגת ישיבת וולוז'ין. בסטופץ גם ניהל ישיבה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים. למשך 32 שנה ישב על כסא הרבנות בסטופץ, תוך שהוא חי חיי דחקות בשל המשכורת הזעומה שקבל. בשנת תר"ט, התמנה לכהן בעיר הגדולה מינסק, אולם בשל תקנה של הקהילה הוגדר כ"מרא דאתרא" ולא כרב<ref>יש אומרים שתקנה זו נתקנה לאות אבל על פטירתו של רב העיר ר' ישראל מירקיש {{מקור|מבוא לדרשות בית דוד מהדורת י-ם תשע"ה, עמ' 24|כן}}, ויש אומרים כי תקנה זו נבעה מכך שבעיר כיהן כרב הרב יהודה לייב די-בוטין, שמפאת זקנותו לא היה יכול להנהיג את הקהילה ועל כן הוצרכו למנות תחתיו רב, אך מפאת כבודו לא רצו לקרוא ליורשו "רב" עוד בחייו {{מקור{מינסק עיר ואם עמ' 94|כן}}. </ref>.שתים עשרה שנה כיהן כמרא דאתרא במינסק, עד לפטירתו. הוא שימש, לצד [[רבי יוסף מסלוצק]], כמנהלה של ישיבת וולוז'ין, ומתוקף כך הכריעו השניים במחלוקת שהתפרצה בישיבה בשנת תרי"ד<ref>תולדות יצחק עמ' 62-63; עץ חיים (צינוביץ') ח"א עמ' 223-227. </ref>, וכן בשנת תרי"ז שימש כמפשר במחלוקת בין [[הנצי"ב]] לבין משנהו [[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק|רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]], יחד עם [[רבי זלמן זאב מוילנא]], [[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] ור' יוסף פיימר.
 נפטר בשבת, י"ז ב[[אדר]] תרכ"א (בגיל 67), ונקבר במינסק. בתקופת השלטון הקומוניסטי ברויסה הלבנה, סללו השלטונות כביש על בית הקברות היהודי במינסק, והקהילה היהודית העבירה את הקברים, בהם קברו של ר' דוד, למקום אחר לא ידוע.
@@ שורה 9: / שורה 10: @@
 ==משפחתו==
-מזיווגו הראשון נולדו לו שתי בנות. בתו הראשונה נישאה לר' משה יהודה לייב צבי הינדין, ששימש כמורה צדק במינסק (מחבר ספרי "מילי דנזיקין" ו"מילי דברכות"). ר' דוד כ�תב אודותיו: "הרב הגדול גמיר וסביר... אשר עמו המתקתי סוד ללון בעומקה של הלכה ברוב התשובות הנדפסים" {{מקור|הקדמה לספר בית דוד|כן}}. בתו השניה נישאה לר' משה יוסף אלטשולר, מתלמידי ישיבת וולוז'ין, שכבר בצעירותו העביר שיעורים במינסק, אך נפטר בגיל 30. לאחר פטירתו נישאה לר' חיים שאול הורוביץ, ששימש כרב בדוברובנא, ולימים עסקן ציבורי ב[[ירושלים]] ומייסד ישיבת מאה שערים (מחבר ספרי "יד שאול", "מקור חיים", "מצפה שאול", ו"פרי עץ חיים"). הדפיס חלק מספרי חותנו.
+מזיווגו הראשון נולדו לו שתי בנות. בתו הראשונה נישאה לר' משה יהודה לייב צבי הינדין, ששימש כמורה צדק במינסק (מחבר ספרי "מילי דנזיקין" ו"מילי דברכות"). ר' דוד כותב אודותיו: "הרב הגדול גמיר וסביר... אשר עמו המתקתי סוד ללון בעומקה של הלכה ברוב התשובות הנדפסים" {{מקור|הקדמה לספר בית דוד|כן}}. בתו השניה נישאה לר' משה יוסף אלטשולר, מתלמידי ישיבת וולוז'ין, שכבר בצעירותו העביר שיעורים במינסק, אך נפטר בגיל 30. לאחר פטירתו נישאה לר' חיים שאול הורוביץ, ששימש כרב בדוברובנא, ולימים עסקן ציבורי ב[[ירושלים]] ומייסד ישיבת מאה שערים (מחבר ספרי "יד שאול", "מקור חיים", "מצפה שאול", ו"פרי עץ חיים"). הדפיס חלק מספרי חותנו.
 בזיווג שני נשא את בתו של ר' יהושע אלטשולר, אב"ד טשאווס, ממנה נולד לו לעת זקנותו בנו, ר' יצחק רבין, שהיה כבן שנתיים בפטירתו (וגדל בבית אחותו וגיסו ר' מיל"צ הינדין), ולימים נעשה מו"צ במינסק.
@@ שורה 16: / שורה 17: @@
 * ר' יהודה יודל הלוי אפשטיין - מגיד מישרים בסלונים, מחבר ספרי "מנחת יהודה" ו"קנמן בשם".
 * קרוב משפחתו<ref>כך כתב בפירוש בשו"ת נחלת דוד לה ובדרשות נחל"ד ב, כז.</ref> ר' יהושוע העליר מקוידינוב- אב"ד פלאנגאן וטלז ומו"צ בווילנא, מחבר ספרי "דברי יהושע" "חוסן יהושע" ו"אהלי יהושע".
-* קרוב משפחתו ר' אברהם שמואל רבינוביץ' (אחי ר' יהושע העליר) מאיישישוק- רב בסקודל, איישישוק וראסיין, מחבר ספרי "עמודי אש".
+* קרוב משפחתו ר' אברהם שמואל רבינוביץ' מאיישישוק- רב בסקודל, איישישוק וראסיין, מחבר ספרי "עמודי אש".
 ==ספריו==
-* '''בית דוד'''- [[שו"ת]] ודרשות. הספר היחיד שהודפס על ידו.
+* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36251&pgnum=1 בית דוד]'''- [[שו"ת]] ודרשות. הספר היחיד שהודפס על ידו.
 * '''נחלת דוד'''- פירוש על הש"ס, יצא לאור על ידי חתנו הרב הורוביץ בשנת תרכ"ב.
-* '''דרשות נחלת דוד'''- דרשות. יצא לאור על ידי חתנו הרב הורוביץ בשנת תרמ"ב.
+* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49487&pgnum=1 דרשות נחלת דוד]'''- דרשות. יצא לאור על ידי חתנו הרב הורוביץ בשנת תרמ"ב.
-* '''דברי דוד'''- על [[מסכת ברכות]], [[מסכת פסחים|פסחים]] ו[[מסכת מועד קטן|מועד קטן]]- יצא לאור על ידי בנו ר' יצחק בשנת תרמ"ו.
+* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37163&pgnum=1 דברי דוד]'''- על [[מסכת ברכות]], [[מסכת פסחים|פסחים]] ו[[מסכת מועד קטן|מועד קטן]]- יצא לאור על ידי בנו ר' יצחק בשנת תרמ"ו.
 ==לקריאה נוספת==
 * הרב נחמן דוד רובינשטיין, מבוא לדרשות בית דוד ודרשות נחלת דוד, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשע"ה.
+==קישורים חיצוניים==
+* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14754&pgnum=1 נחלת דוד על מסכת בבא קמא ובבא מציעא], אתר HebrewBooks.
 {{הערות שוליים}}

רבי דוד טעביל ממינסק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־16:01, 3 ביוני 2024

תוכן עניינים

תולדות חייו[עריכה]

משפחתו[עריכה]

מתלמידיו[עריכה]

ספריו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

תפריט ניווט

רבי דוד טעביל ממינסק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־16:01, 3 ביוני 2024

תולדות חייו[עריכה]

משפחתו[עריכה]

מתלמידיו[עריכה]

ספריו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש