רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק

רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק זצ"ל (י"ט בתשרי תרפ"ב - י"ח בשבט תשפ"א) היה ראש ישיבת בריסק בשכונת גוש 80 בירושלים, בנו של הגרי"ז מבריסק.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בבריסק שבליטא בשנת תרפ"א כבן חמישי לרב מבריסק - רבי יצחק זאב סולובייצ'יק ולבתו של רבי חיים אוירבך (נכד האמרי בינה). כסנדק בבריתו שימש רבי שמחה זליג ריגר, אב"ד בריסק. נקרא "משולם" על שם סב אמו, רבי משולם אוירבך, ו"דוד" על שם בעלה של אם אמו.

למד בתלמוד תורה בבריסק, ובשנת תרצ"ד נכנס ללמוד בישיבת תורה וחסד.

עם עליית הנאצים לשלטון בשנת ה'ת"ש, שהה אביו בורשה שבפולין, ובהוראת רבי ברוך בער ליבוביץ נסע יחד עם שאר הבנים הגדולים לוילנה, בעוד אמו ואחיו הקטנים הי"ד נשארו בבריסק שם נהרגו על ידי הנאצים‏^[1]. בוילנה שהה במשך כשנה.

באדר תש"ב עלה לארץ ישראל יחד עם משפחתו, והתגוררו בירושלים. באותה תקופה למד בכולל שבבית הכנסת "אגודת אחים" שייסד אביו. באותה תקופה התידד עם הרב שך שהשתתף בשיעורו של אביו בביתו.

בשנת ה'תש"ט, עם פתיחת ישיבת באר יעקב על ידי רבי משה שמואל שפירא הציע לו הגרמ"ש לכהן כר"מ בישיבה, אך אביו סירב לכך‏^[2].

בשנת ה'תשי"ג החל באמירת חבורות בסדר קדשים.

בשנת ה'תשט"ו נישא לרבנית יהודית, בתו של הרב אשר שטרנבוך מלונדון (אביו של רבי משה שטרנבוך).

בשנת ה'תשכ"א הקים את ישיבתו שלא היה לה באותה עת מקום קבוע, והבחורים היו לומדים בבתי כנסיות שונים בגאולה, בשנת ה'תשנ"ז נכנסה הישיבה למשכן קבע בירושל

כאביו, היה מתנגד חריף לציונות ומדינת ישראל, ופעל רבות נגד גיוס בני הישיבות לצבא.

כמנהג בית בריסק, היה נוהג למסור שעורי חומש, והכניס בהם דברי השקפה‏^[3]

בי"ח בשבט ה'תשפ"א השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה לאחר תקופה ארוכה של חולשה, והוא בן 99 שנים. נטמן בהר המנוחות בסמיכות לקבר אביו. בנו הרב יצחק זאב מונה למלא את מקומו בראשות הישיבה.

משפחתו[עריכה]

אחיו הם רבי יוסף דוב סולובייצ'יק, רבי מאיר סולובייצ'יק, ורבי רפאל סולובייצ'יק. גיסיו (בעלי אחיותיו) הם רבי יחיאל מיכל פיינשטיין ורבי יעקב שיף.

גיסיו מצד אשתו הם רבי משה שטרנבוך, רבי אליהו שטרנבוך, ורבי יעקב אריאלי (בנו של רבי יצחק אריאלי).

צאצאיו[עריכה]

• הרב יצחק זאב ממללא מקומו בראשות הישיבה
• הרב אשר זלמן
• חתנו הוא הרב נחמיה קפלן ראש ישיבת מאור התלמוד.

תלמידיו[עריכה]

• רבי ברוך מרדכי אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל
• רבי זאב ברלין ראש ישיבת גאון יעקב
• רבי שלום פוברסקי, מרבני ישיבת קול תורה, בנו של רבי דוד פוברסקי.
• רבי משה מרדכי שולזינגר רב ביהמ"ד ירחי כלה, דרשן נודע, מהדיר חלק מספריו.
• רבי זאב שפירא, מראשי ישיבת בית מאיר.
• הרב ירחמיאל אונגרישר ראש ישיבת בית מדרש עליון, חתנו של רבי ראובן יוסף גרשונוביץ.
• בנו הרב יצחק זאב
• הרב מנחם צבי ברלין ראש ישיבת רבינו חיים עוזר
• הרב שריאל רוזנברג גאב"ד בד"ץ בני ברק

חיבוריו[עריכה]

• שעורי רבינו משולם דוד הלוי על הש"ס, 16 כרכים על מסכתות מסדר קדשים.
• שעורי רבינו משולם דוד הלוי על התורה וענייני דרוש ואגדה (ג"כ).
• שי לתורה
• מאורי המועדים יצא לאור על ידי הרב מאיר הוכברגר.
• חידושי רבינו משולם דוד הלוי על הרמב"ם ספר עבודה וספר קרבנות, יצא לאור כשנה לאחר פטירתו.

ספרים עליו[עריכה]

• אחרון לדור דעה מאת שמעון יוסף מלר.

הערות שוליים[עריכה]