רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק

רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל (י"ט בטבת תרפ"ט - כ"ד באדר ב' תשע"ו) היה ראב ישיבת בריסק בשכונת אחווה, בנו של הרב מבריסק.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בבריסק בשנת תרפ"ט לרבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק ולבתו של רבי חיים אוירבך, נכד האמרי בינה. נקרא על שם סבה של אמו, רבי מאיר אוירבך, בעל האמרי בינה.

עם עליית הנאצים לשלטון בשנת ה'ת"ש, שהה אביו בורשה שבפולין, ובהוראת רבי ברוך בער ליבוביץ נסע יחד עם שאר הבנים הגדולים לוילנה, בעוד אמו ואחיו הקטנים הי"ד נשארו בבריסק שם נהרגו על ידי הנאצים‏^[1]. בוילנה שהה במשך כשנה.

בשנת תש"ב עלה יחד עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בירושלים. למד בישיבץ עץ חיים אצל רבי הלל ויספיש ורבי איסר זלמן מלצר, בתקופה זו התקרב לרבי שמואל אוירבך.

בי"ד באדר א' ה'תשי"ט נשא את אלישבע בנדיקט‏^[2].

בשנת ה'תש"ל פתח את ישיבתו בשכונת אחווה, ומדי ערב היה מוסר שיעור בביתו על המסכת הנלמדת בישיבה.

כמנהג בית בריסק, היה נוהג למסור שעורי חומש והיה מכניס בהם דברי השקפה.

כאביו, היה מתנגד חריף לציונות ולחם בה ברוב עוז.

נפטר בכ"ד באדר ב' ה'תשע"ו והוא בן 87 שנים, נטמן בסמוך לקבר אביו בהר המנוחות.

לאחר פטירתו, נתפצלה הישיבה, האחת בראשות בנו רבי יחיאל נשארה באחוה, והשניה ברחוב תחכמוני בראשות בנו הבכור הרב יצחק זאב.

משפחתו[עריכה]

אחיו הם רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק ורבי רפאל הלוי סולובייצ'יק. גיסיו הם רבי יחיאל מיכל פינשטיין ורבי יעקב שיף.

צאצאיו[עריכה]

• הרב יצחק זאב, ראש הישיבה ברחוב תחכמוני.
• הרב חיים, ר"מ בישיבתו.
• הרב יחיאל, ראש הישיבה באחווה.
• הרב אברהם

ספריו[עריכה]

שעורי מרן ר"מ הלוי למסכתות זבחים וערכין

• שעורי רבנו מאיר הלוי על התורה.
• מאורות רבינו מאיר הלוי על המועדים.
• אמרי מרן ר"מ הלוי על ירח האיתנים וענייני השעה.

ספרים עליו[עריכה]

• דחזיתיה לרבי מאיר (ב"כ) מאת שמעון יוסף מלר.

הערות שוליים[עריכה]