פרשת תצוה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הפרשה השביעית בספר שמות היא פרשת תצוה. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה :"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... " [1]. הפרשה עוסקת בנושאים הקשורים במשכן אוהל מועד ובכוהנים אשר ישרתו בו:לבושם, משיחתם וכניסתם לתפקידם.

רבי עובדיה ספורנו כתב:וְאַתָּה תְּצַוֶּה - הִנֵּה מַה שֶּׁאָמַר עַד עַכְשָׁו "וְעָשִׂיתָ" יוּבַן שֶׁיַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי אַחֵר, וְזֶה שֶׁיְּצַוֶּה לָאֻמָּנִים שֶׁיַּעֲשׂוּ. וּלְפִיכָךְ בְּאֵלּוּ הַשָּׁלשׁ מִצְות שֶׁצִּוָּה הֵנָה אָמַר "וְאַתָּה", לְהודִיעו שֶׁיַּעֲשֶׂה הוּא בְעַצְמו, שֶׁיְּצַוֶּה לְיִשְׂרָאֵל עַל עֲשִׂיַּת הַשֶּׁמֶן, וְשֶׁיַּקְרִיב אֵלָיו אֶת אַהֲרן וּבָנָיו [2] , וְשֶׁיְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב [3] .

זמנה של הפרשה הוא, כמו בפרשת תרומה, לאחר ירידת משה רבינו מהר סיני למחרת יום הכיפורים.

נושאי פרשת השבןע

להלן הנושאים העיקריים של פרשת תרומה:

  1. השמן למאור - עליו להיות "שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר" ובו יאירו "נֵר תָּמִיד" . ורש"י מתיחס לדרך הכנת השמן:"הזיתים היה כותש במכתשת, ואינו טוחנן בריחים, כדי שלא יהו בו שמרים, ואחר שהוציא טפה ראשונה מכניסן לריחים וטוחנן, והשמן השני פסול למנורה וכשר למנחות, שנאמר כתית למאור"
  2. בגדי כהונה - עליהן להיות "לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת". ואלו הבגדים לאהרון הכהן : חשן משפט, אֵפוֹד, מְעִיל, כְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִכְנָסַיִם, מִצְנֶפֶת , אַבְנֵט וְצִיץ. לכהן הדיוט - ארבע בגדים.
  3. קידוש המשכן והקרבת המילואים
  4. קידוש הכהנים
  5. קידוש המזבח והקרבת התמיד
  6. השראת השכינה
  7. מזבח הזהב

בגדי כהונה

הרמב"ם מפרט [4] כי יש שלושה מינים של בגדים:

  1. בִּגְדֵי כּוֹהֵן הִדְיוֹט - הֶם אַרְבָּעָה כֵּלִים, כֻּתֹּנֶת וּמִכְנָסַיִם וְאַבְנֵט וּמִגְבַּעַת: וְאַרְבַּעְתָּן שֶׁלְּ פִשְׁתָּן, לְבָנִים, וְחוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה; וְהָאַבְנֵט לְבַדּוֹ, רָקוּם בְּצֶמֶר.
  2. בִּגְדֵי זָהָב - הֶן בִּגְדֵי כּוֹהֵן גָּדוֹל, וְהֶם שְׁמוֹנָה כֵּלִים: הָאַרְבָּעָה שֶׁלְּכָל כּוֹהֵן, וּמְעִיל וְאֵפוֹד וְחֹשֶׁן וְצִיץ. וְאַבְנֵטוֹ שֶׁלְּכוֹהֵן גָּדוֹל--מַעֲשֵׂה רוֹקֵם הוּא, וְאֵינוּ דּוֹמֶה בְּמַעֲשָׂיו לְאַבְנֵט כּוֹהֵן הִדְיוֹט. וּמִצְנֶפֶת הָאֲמוּרָה בְּאַהֲרוֹן, הִיא הַמִּגְבַּעַת הָאֲמוּרָה בְּבָנָיו, אֵלָא שֶׁכּוֹהֵן גָּדוֹל צוֹנֵף בָּהּ כְּמוֹ שֶׁלּוֹפֵף עַל הַשֶּׁבֶר, וּבָנָיו צוֹנְפִין בָּהּ כְּכוֹבַע; וּלְפִיכָּךְ נִקְרֵאת מִגְבַּעַת.
  3. בִּגְדֵי לָבָן - הֶם אַרְבָּעָה כֵּלִים שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ בָּהֶן כּוֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כֻּתֹּנֶת וּמִכְנָסַיִם וְאַבְנֵט וּמִצְנֶפֶת. וְאַרְבַּעְתָּן לְבָנִים; וְחוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה, וּמִן הַפִּשְׁתָּן לְבַדּוֹ הֶם. וּשְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת אֲחֵרוֹת הָיוּ לוֹ לְכוֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים: אַחַת לוֹבְשָׁהּ בַּשַּׁחַר, וְאַחַת בֵּין הָעַרְבַּיִם. וּשְׁתֵּיהֶם בִּשְׁלוֹשִׁים מָנֶה מִשֶּׁלְּהֶקְדֵּשׁ. וְאִם רָצָה לְהוֹסִיף מוֹסִיף מִשֶּׁלּוֹ, וּמַקְדִּישׁ הַתּוֹסֶפֶת; וְאַחַר כָּךְ עוֹשֶׂה בָּהּ הַכֻּתֹּנֶת.

הרמב"ם מפרט גם סדר לבישת הבגדים ומבאר מה ילבש לפי הסדר:" לוֹבֵשׁ הַמִּכְנָסַיִם תְּחִלָּה, וְחוֹגֵר אֶת הַמִּכְנָסַיִם לְמַעְלָה מִטַּבּוּרוֹ מֵעַל מָתְנָיו; וְאַחַר כָּךְ לוֹבֵשׁ הַכֻּתֹּנֶת, וְאַחַר כָּךְ חוֹגֵר אֶת הָאַבְנֵט כְּנֶגֶד אֲצִילֵי יָדָיו, וּמַקִּיפוֹ כֶּרֶךְ עַל כֶּרֶךְ עַד שֶׁגּוֹמֵר, וְקוֹשֵׁר... וְאַחַר כָּךְ צוֹנֵף בַּמִּצְנֶפֶת כְּמִין כּוֹבַע.

וכן, מי שפוגע בסדרי הלבוש נקבע דינו כאמור:"כְּשֵׁם שֶׁמְּחֻסַּר בְּגָדִים חַיָּב מִיתָה וּפוֹסֵל הָעֲבוֹדָה, כָּךְ הַיָּתֵר בְּגָדִים: כְּגוֹן שֶׁלָּבַשׁ שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת אוֹ שְׁנֵי אַבְנֵטִים, אוֹ כּוֹהֵן הִדְיוֹט שֶׁלָּבַשׁ בִּגְדֵי כּוֹהֵן גָּדוֹל וְעָבַד--הֲרֵי זֶה מְחַלֵּל הָעֲבוֹדָה, וְחַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם.



הערות שוליים

  1. כ"ז,כ'
  2. כ"ח, א'
  3. שם ג
  4. הלכות בית המקדש ח'-י'