עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן ה[[ויקישיבה:מיזמים|פרוייקטים]] הפעילים באתר:
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן ה[[ויקישיבה:מיזמים|פרוייקטים]] הפעילים באתר:


'''[[ויקישיבה:מיזמים/פסח|מיזם פסח]]'''- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש!
'''[[ויקישיבה:מיזמים/פסח|מיזם פסח]]'''- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- '''מיזם חדש!'''


'''[[ויקישיבה:מיזמים/ערכים מבוקשים|ערכים מבוקשים]]'''- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
'''[[ויקישיבה:מיזמים/ערכים מבוקשים|ערכים מבוקשים]]'''- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

גרסה מ־23:27, 27 בפברואר 2021

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,082 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

מיזמים פעילים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:

מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש!

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


חפשו ערכים בוויקישיבה:

EnTal.jpg

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.



TALMUDD.png
SHUAAA.png
IYUNN.png
KASHH.png

מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



MicTalCat3.png
Emuna.png
Books.png
EretzIsrael.png
מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


BeinAdam.png
Geula.png
GdoleyIsrael.png
Mamonot.png
בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


Lev.png
Taharah.png
Kashrut.png
Mabat.png
הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


Korbanot.png
Mishpuche.png
Mishpat.png
Sviva.png
מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


SederYom.png
AmIsrael.png
Ekronot.png
Pash.png
סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


Wikimedic.png
Shabbat.png
Torah.png
Taryag.png
רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


ערך אקראי
הרב סעדיה שרעבי
{{רב

|שם=סעדיה שרעבי |תמונה= |כיתוב= |כינוי= |תאריך לידה= |מקום לידה=ירושלים |תאריך פטירה= |מקום פטירה= |מקום קבורה= |תאריך לידה לועזי=

|תאריך...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית
דם תבוסה
הגדרה - דם שיצא מן האדם בערבוב: לפני מיתתו ולאחר מיתתו דם תבוסה הוא אב הטומאה מדברי סופרים (הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית
אפוטרופוס

הגדרה

- ממונה לפקח על נכסי אחרים ולטפל בצרכיהם אפוטרופוס היא מלה יונית, והוראתה: אביהם של הקטנים (ערוך אפוטרופוס, וראה שם בערוך השלם...
להמשך הערך
הידעת?

חסל סידור פסח כהלכתו

במקור היה פיוט זה חלק מקרובה ארוכה בשם "אלהים בצעדך הכות פתרוס" שחיברה רבי יוסף טוב עלם לשבת הגדול בה כלולים כל הלכות הפסח עד לליל הסדר. סופו של הפיוט היה בקטע שנכנס להגדה, כאשר דבריו "כאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לעשותו" התייחסו במקור לכך שכשם שזכו לשיר את הלכות הסדר כן יזכו לעשותו בשבוע הבא.

פרשת השבוע
החושן על פי רבינו בחיי בן אשר - ויקיפדיה, תרם:ברי"א

פרשת תצוה היא הפרשה השביעית בספר שמות. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה :"וְאַתָּה תְּצַו...
להמשך הערך

דבר בעתו

פורים משולש מתרחש כאשר ט"ו באדר חל בשבת ואז מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים. על אף שיום הפורים עצמו חל בשבת, א...
להמשך הערך