עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 107: | שורה 107: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=פרשת השבוע| | כותרת=פרשת השבוע| | ||
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת | תוכן={{padright:|200|{{:פרשת נשא}}}}... <br /> | ||
[[פרשת | [[פרשת נשא|להמשך הערך]]| | ||
צבע=כחול | צבע=כחול | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־10:26, 2 ביוני 2019
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
פרוייקט אקראי:
<random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.
התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.
תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.
קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
עולם הבא
מצב האדם בתקופת הגמול על מעשיו. נקרא גם "עולם שכולו טוב", "יום שכולו ארוך", "עולם הנשמות". ביהדות ישנן שתי שיטות עיקריות לגבי הבנת העולם הבא...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
אסמכתא (קנין)
הגדרה - התחייבות שאדם מקבל על עצמו לחברו, על הצד שיתקיים תנאי ידוע בהוראת אסמכתא נחלקו ראשונים: * יש מפרשים שסומך בדעתו שאותו התנאי...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
אין מזהירין מן הדין
הגדרה - אין למדים מקל-וחומר אזהרת לאו המחייבת עונש לא ענש הכתוב אלא אם כן הזהיר (סנהדרין נו ב), שלא הטילה התורה עונש על איזה מעשה אלא אם...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
שבת - חמדת ימים בתפילה בשבת אומרים - "חמדת ימים אותו קראת". ושאלו - והיכן קראו? נאמר [בראשית ב, ב]: "ויכל אלוקים ביום השביעי", ובתרגום ירושלמי כתוב: "וחמיד ה' ביומא שביעאה" [ספר האורה, חלק ב אות סג, וכן בפירוש בעל הטורים על התורה]. וכעין זה כתב מרן ז"ל בבית יוסף בשם שבלי הלקט [סימן עו]. ועוד כתוב בשבלי הלקט, שיש מפרשים - לא שהשבת נקראה כך, אלא כך הצעה של תפילה: "רצית בו וקדשתו חמדת ימים"; כלומר קדשת אותו להיות נחמד מכל הימים. והרב רבי מאיר ציר נאמן היה מתקן הדבר, ש"אותו קראת" מוסב על "זכר למעשה בראשית". |
| פרשת השבוע |
|
פרשת נשא היא הפרשה השניה בחומש במדבר, הפרשה היא הארוכה ביותר בתורה וכוללת 176 פסוקים. תחילת הפרשה ממשיכה את המסופר בפרשת במדבר, ומתארת את מניין הלווים והתפקיד הניתן לכל אחת ממשפחות ה... |
| דבר בעתו |
|
ספירת העומר היא מצוות עשה לספור את הימים ממחרת היום הראשון של פסח, יום הבאת מנחת העומר, ועד חג השבועות. מקורמצוות ספירת העומר נכתבה בתורה בשני מקומות, פרשת אמור ופרשת ר... |