משתמש:אפרים/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שחזור) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Cave of the Patriarchs.jpg|left|thumb|250px|המבנה העתיק מעל המערה - המקור:ויקישיתוף, צילם:Yonidebest]] | |||
[[תמונה:Hebron001.jpg|left|thumb|250px|מבט על המבנה - '''שים לב, בחומת המבנה עם החזית לימין יש מתקן להדלקת נרות - מקום בו נוהגים להתפלל אלא שלא נכנסים למערה - כגון כהנים המקפידים על כך - כאן הייתה "מהדרגה השביעית" עליה היהודים הורשו להתפלל, כאשר נאסרה עליהם הכניסה למערה. בקיר המבנה יש סדק גדול, ממנו בא זרם אוויר - זהו הפתח הקדום של המערה - מכאן המסורת להתפלל דווקא כאן''' - מקור הצילום:ויקיפדיה, צילם eman]] | |||
[[תמונה:The_entrance_to_day.jpg|left|thumb|250px|ברוכים הבאים למערת המכפלה]] | |||
[[תמונה:The tomb of Isaac.jpg|left|thumb|250px|המצבה על קבר יצחק באולם המרכזי במערה במועד פתיחתה ליהודים -חוה"מ סוכות תשס"ו - המקור:ויקישיתוף- צילם:radato]] | |||
[[תמונה:Hebron Tomb of the Patriarchs1.jpg|left|thumb|250px|תמונה מראשית המאה ה-20 - שים לב : הצריח מימין מהתקופה העומאנית, מאחורי החומה המקיפה רואים בבירור את הגג, שהיה כנסיה צלבנית -המקור:ויקישיתוף - Golf Bravo]] | |||
[[תמונה:Hebron_entrance_Haram1.jpg|left|thumb|250px|תמונה מראשית המאה ה-20 - הכניסה למערה דרך המסגד - שים לב לשלט באנגלית:"מחוץ לתחום - המקור:ויקישיתוף - Golf Bravo ]] | |||
[[תמונה:Burial of Sarah.png|left|thumb|250px|קבורת שרה - המקור:ויקישיתוף - חריטה:גוסטב דורא, אעלה את התמונה: Neutrality]] | |||
[[תמונה:Abraham cave.jpg|left|thumb|250px|פתח הירידה לתוך מעמקי המערה - המקור:ויקישיתוף, צילם:Ericstoltz ]] | |||
[[תמונה:May be adam ans eva tomb.jpg|left|thumb|250px|המקום המשוער לקברי האדם הראשון וחוה אימנו]] | |||
[[תמונה:Bar_mitzva_maarat_macpela.jpg|left|thumb|250px|בר מצווה במערת המכפלה - באולם הישיבה]] | |||
{{חברון העברית}} | |||
'''מערת הַמַּכְפֵּלָה''' הוא מקום קבורתם של אבות ואמהות האומה הישראלית: [[אברהם אבינו]], [[שרה אימנו]], [[יצחק אבינו]], [[רבקה אימנו]], [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. רק [[רחל אימנו]] נקברה בדרך אפרתה, בפרברי [[בית לחם]], על מצבתה הוקם מבנה [[קבר רחל]]. יעקב אבינו, אשר מת ב[[מצרים]] בקש כי יעלו את עצמותיו למערת המכפלה ואכן בניו עושים כן: "וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.{{מקור|([[ספר בראשית]],נ', י"ג)}}. | |||
בחירת המערה בתור אתר קבורה מיוחסת ל[[אדם הראשון]]. אברהם אבינו, לפי ההגדה הבחין בכך, והחליט לקנות את השדה בו הייתה המערה מידי עפרון החיתי מובא ב[[פרשת חיי שרה]]. יש איזכורים למערה, מימי [[הבית השני]], בספרי תולדות היהודים של יוסף בן מתתיהו וגם מספרי נוסעים מהתקופה הביזנטית עד העת החדשה. | |||
ביום ששי, י"ד אדר תשנ"ד, דר' ברוך גולדשטיין, רופא מ[[קרית ארבע]], נכנס למערה בשעות הבוקר, והרג כ-30 מתפללים ערבים. היה זה לאחר שבמשך השבוע היו ידיעות כי מהמערה, באותו יום, ייצאו הערבים לפרוע ביהודי חברון. בעקבות המעשה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית אשר קבעה סידרי בטחון חדשים לביקורים במערה, תוך הפרדה בין המתפללים היהודיים לבין המתפללים הערבים. היא פתוחה בחלקה ל[[יהודים]], בתחום מצבות הציון על קברי אברהם ושרה וקברי יעקב ולאה. האולם המרכזי של המערה, בו ציוני קברי יצחק ורבקה, פתוח ליהודים רק בימים ספורים במהלך השנה. | |||
מבדיקות שנעשו התברר כי מתחת למבנה הנוכחי של המערה, שהוא מימי בית שני, קיימת מערה המכילה שתי קומות, מעין מערה כפולה. [[רש"י]] כותב על דיבור המתחיל "המכפלה" - בית ועליה על גביו. ה[[רמב"ן]] מצטט את רש"י, לפי [[מסכת עירובין]] :"בית ועליה על גביו. דבר אחר "שכפולה בזוגות" – שבה קבורים ארבעה זוגות – אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. {{מקור|(נ"ג ע"א)}}. המערה בעלת מבנה כפול: "שני בתים, זה לפנים זה" (כדעת רב), או בית ועליה על גביו" (כדעת שמואל). | |||
במערה מחילות ארוכות למדי החצובות בסלע ונפגשות אחת עם השנייה. בקומה התחתונה נמצאו מצבות עתיקות, מעליהן, כך שיערו כי מצויים הציונים של בקברים במבנה העליון. אך לפי המתואר בעלון של חברון, מערות הקבורה נמצאות מתחת ל"פתח גן עדן" - הנמצא באולם יצחק וה"ציונים" באולמות המבנה הוצבו בידי המוסלמים אינם מעל הקברים המקוריים. | |||
באתר מערת המכפלה, מוצג "סיור וירטואלי" ובו פרק על "סוד המערה" המציג תאור של 4 דקות על המחילות אשר בתוך המערה. | |||
המבנה הנמצא כיום מעל המערה נבנה ע"י הורדוס. במבט פשוט על המבנה ניתן לראות את הדמיון בסיתות האבנים וצורתו כדגם מוקטן להר הבית שגם הוא שופץ בידי הורדוס. בתקופת שלטון הנוצרים הוקם מבנה כנסייה ובתקופת המוסלמים נוספו לו צריחי מסגדים. | |||
==משמעות קניית המערה== | |||
[[הרב דב ליאור|הרב דֹב ליאור]], רבהּ של [[קרית ארבע]] וראש [[ישיבת ניר]], כתב בעלון "ישע שלנו" לפרשת חיי שרה שנת תשס"ט, על המשמעות של קניית המערה על ידי אברהם אבינו: "רכישתה של מערת המכפלה לא היתה רק אקט קניית מקום קבורה לשרה אמנו - זהו סמל לדורות, כפי שהרמב"ן כותב, שאנחנו צריכים לדעת מקום משכן אבותינו הקדושים משום שאצלנו הדורות הבאים קשורים עם המקום הזה, וגם מבחינה פנימית, | |||
אומר האבן עזרא, שידיעה זו חשובה ביותר עבור כל מי שיש לו קשר בארץ. רכישתה של מערת המכפלה לצורך קבורה העמיקה, החדירה וחיזקה את אחיזתו של אברהם אבינו בארץ הזאת, ואנחנו רואים שבמשך הדורות מערת המכפלה שימשה כמקום השראה לכל מי שהיה צריך התחזקות, בייחוד במה ששייך לנצח ישראל ומה ששייך ביחס לארץ ישראל" | |||
==תולדות המערה== | |||
ב[[ספר הזוהר]] כתוב כי האדם הראשון חצב את המערה וטמן בה את עצמו ואת אשתו. "מהיכן ידע האדם הראשון היכן המערה)? אלא ראה אור אחד דקיק עולה באותו מקום, שיוצא מגן עדן, ורצה אותו לקברו. ושם הוא המקום, סמוך לשער גן עדן." {{מקור|(בראשית נ"ז)}}. | |||
ה[[זוהר החדש]] מוסיף: "רבי קסמא אומר: מערת המכפלה סמוך לפתח גן עדן. בשעה שמתה חוה - בא אדם לקברה שם, ושם הריח מריחות גן עדן, באותו הריח שהיה שם. רצה לחצוב יותר, יצתה בת קול ואמרה - "דייך". באותה שעה עמד ולא חצב יותר, ושם נקבר. מי נתעסק בו? שת בנו, שהוא היה בדמותו ובצלמו. אמר ר' רחומאי: הקב"ה נתעסק בו כשנוצר, ונתעסק בו כשמת. ולא היה מי שיודע בו (כל כך) , עד שבא אברהם אע"ה, ונכנס לשם, וראה אותו (את האדם הראשון)..." {{מקור|( רות, ע"ט, ד')}}. | |||
גרסה מ־21:46, 10 בדצמבר 2008
|
|
| חברון העברית |
| מערת המכפלה |
| חברון |
| היישוב היהודי בחברון |
| בית הכנסת אברהם אבינו |
| קרית ארבע |
| בית הדסה |
| ישיבת שבי חברון |
| ישיבת ניר קרית ארבע |
| בית השלום בחברון |
| קברי ישי ורות |
| אדמות ישי |
| בית הכנסת חזון דוד |
| אלוני ממרא |
מערת הַמַּכְפֵּלָה הוא מקום קבורתם של אבות ואמהות האומה הישראלית: אברהם אבינו, שרה אימנו, יצחק אבינו, רבקה אימנו, יעקב אבינו ולאה אימנו. רק רחל אימנו נקברה בדרך אפרתה, בפרברי בית לחם, על מצבתה הוקם מבנה קבר רחל. יעקב אבינו, אשר מת במצרים בקש כי יעלו את עצמותיו למערת המכפלה ואכן בניו עושים כן: "וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.([[ספר בראשית]],נ', י"ג).
בחירת המערה בתור אתר קבורה מיוחסת לאדם הראשון. אברהם אבינו, לפי ההגדה הבחין בכך, והחליט לקנות את השדה בו הייתה המערה מידי עפרון החיתי מובא בפרשת חיי שרה. יש איזכורים למערה, מימי הבית השני, בספרי תולדות היהודים של יוסף בן מתתיהו וגם מספרי נוסעים מהתקופה הביזנטית עד העת החדשה.
ביום ששי, י"ד אדר תשנ"ד, דר' ברוך גולדשטיין, רופא מקרית ארבע, נכנס למערה בשעות הבוקר, והרג כ-30 מתפללים ערבים. היה זה לאחר שבמשך השבוע היו ידיעות כי מהמערה, באותו יום, ייצאו הערבים לפרוע ביהודי חברון. בעקבות המעשה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית אשר קבעה סידרי בטחון חדשים לביקורים במערה, תוך הפרדה בין המתפללים היהודיים לבין המתפללים הערבים. היא פתוחה בחלקה ליהודים, בתחום מצבות הציון על קברי אברהם ושרה וקברי יעקב ולאה. האולם המרכזי של המערה, בו ציוני קברי יצחק ורבקה, פתוח ליהודים רק בימים ספורים במהלך השנה.
מבדיקות שנעשו התברר כי מתחת למבנה הנוכחי של המערה, שהוא מימי בית שני, קיימת מערה המכילה שתי קומות, מעין מערה כפולה. רש"י כותב על דיבור המתחיל "המכפלה" - בית ועליה על גביו. הרמב"ן מצטט את רש"י, לפי מסכת עירובין :"בית ועליה על גביו. דבר אחר "שכפולה בזוגות" – שבה קבורים ארבעה זוגות – אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. (נ"ג ע"א). המערה בעלת מבנה כפול: "שני בתים, זה לפנים זה" (כדעת רב), או בית ועליה על גביו" (כדעת שמואל).
במערה מחילות ארוכות למדי החצובות בסלע ונפגשות אחת עם השנייה. בקומה התחתונה נמצאו מצבות עתיקות, מעליהן, כך שיערו כי מצויים הציונים של בקברים במבנה העליון. אך לפי המתואר בעלון של חברון, מערות הקבורה נמצאות מתחת ל"פתח גן עדן" - הנמצא באולם יצחק וה"ציונים" באולמות המבנה הוצבו בידי המוסלמים אינם מעל הקברים המקוריים.
באתר מערת המכפלה, מוצג "סיור וירטואלי" ובו פרק על "סוד המערה" המציג תאור של 4 דקות על המחילות אשר בתוך המערה.
המבנה הנמצא כיום מעל המערה נבנה ע"י הורדוס. במבט פשוט על המבנה ניתן לראות את הדמיון בסיתות האבנים וצורתו כדגם מוקטן להר הבית שגם הוא שופץ בידי הורדוס. בתקופת שלטון הנוצרים הוקם מבנה כנסייה ובתקופת המוסלמים נוספו לו צריחי מסגדים.
משמעות קניית המערה
הרב דֹב ליאור, רבהּ של קרית ארבע וראש ישיבת ניר, כתב בעלון "ישע שלנו" לפרשת חיי שרה שנת תשס"ט, על המשמעות של קניית המערה על ידי אברהם אבינו: "רכישתה של מערת המכפלה לא היתה רק אקט קניית מקום קבורה לשרה אמנו - זהו סמל לדורות, כפי שהרמב"ן כותב, שאנחנו צריכים לדעת מקום משכן אבותינו הקדושים משום שאצלנו הדורות הבאים קשורים עם המקום הזה, וגם מבחינה פנימית, אומר האבן עזרא, שידיעה זו חשובה ביותר עבור כל מי שיש לו קשר בארץ. רכישתה של מערת המכפלה לצורך קבורה העמיקה, החדירה וחיזקה את אחיזתו של אברהם אבינו בארץ הזאת, ואנחנו רואים שבמשך הדורות מערת המכפלה שימשה כמקום השראה לכל מי שהיה צריך התחזקות, בייחוד במה ששייך לנצח ישראל ומה ששייך ביחס לארץ ישראל"
תולדות המערה
בספר הזוהר כתוב כי האדם הראשון חצב את המערה וטמן בה את עצמו ואת אשתו. "מהיכן ידע האדם הראשון היכן המערה)? אלא ראה אור אחד דקיק עולה באותו מקום, שיוצא מגן עדן, ורצה אותו לקברו. ושם הוא המקום, סמוך לשער גן עדן." (בראשית נ"ז).
הזוהר החדש מוסיף: "רבי קסמא אומר: מערת המכפלה סמוך לפתח גן עדן. בשעה שמתה חוה - בא אדם לקברה שם, ושם הריח מריחות גן עדן, באותו הריח שהיה שם. רצה לחצוב יותר, יצתה בת קול ואמרה - "דייך". באותה שעה עמד ולא חצב יותר, ושם נקבר. מי נתעסק בו? שת בנו, שהוא היה בדמותו ובצלמו. אמר ר' רחומאי: הקב"ה נתעסק בו כשנוצר, ונתעסק בו כשמת. ולא היה מי שיודע בו (כל כך) , עד שבא אברהם אע"ה, ונכנס לשם, וראה אותו (את האדם הראשון)..." ( רות, ע"ט, ד').