חסידות קרלין

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־19:01, 28 באפריל 2013 מאת אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה|~~~~}} '''חסידות קרלין''' היא חצר חסידית גדולה וותיקה, שיסודה בעיירה קרלין ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 19:01, 28 באפריל 2013 (IDT)


חסידות קרלין היא חצר חסידית גדולה וותיקה, שיסודה בעיירה קרלין שברוסיה הלבנה. מייסדה היה רבי אהרן הגדול מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.

תולדות החסידות

המגיד ממזריטש שלח את תלמידיו להפיץ את החסידות ברחבי אירופה. תלמידו ר' אהרן מקרלין נשלח לקרלין (פרבר של העיר מינסק) להפיץ את החסידות באיזור ליטא ורוסיה הלבנה, (יחד עם רבי מנחם מנדל מויטבסק שעלה מאוחר יותר לארץ ישראל). בקרלין החל ר' אהרן לשמש כאדמו"ר, וחסידים החלו לנהור אליו. החצר בקרלין פעלה, למעשה, עוד בחיי המגיד. בי"ט בניסן תקל"ב נפטר ר' אהרן בהיותו בן 36 בלבד.

לאחר פטירתו של ר' אהרן, החל לכהן תלמידו רבי שלמה מקרלין, שכיהן במשך עשרים שנה. חלק מהחסידים הלכו אחרי תלמיד נוסף של ר' אהרן, רבי חיים חייקל מאמדור. בתקופת כהונתו של ר' שלמה סבלה החסידות בכלל ממלחמתם של התמנגדים, וחסידות קרלין סבלה ביותר בשל קרבתה לוילנא, מעוז המתנגדים ועירו של הגר"א. ר' שלמה עצמו עבר מקרלין ללודמיר (חבל וואהלין), משם המשיך להנהיג את חסידיו, עד שנורה בידי קוזקים בתמוז תקנ"ב, ומת מפצעיו בכ"ב בתמוז.

לאחר רציתחו של ר' שלמה, החל לכהן בנו של ר' אהרן, רבי אשר מסטולין, תלמידם של ר' שלמה מקרלין, המגיד מקוז'ניץ ורבי ברוך ממז'יבוז'. הוא החל לכהן תחילה בז'ליחוב, ומאוחר יותר עבר לסטולין, שעל שמה נקרא, ובהמשך שב לקרלין. תקופתו היתה תקופת שגשוג לחצר קרלין, ומספר החסידים גדל. הוא נפטר בכ"ו בתשרי תקפ"ז.

לאחר פטירתו החל לכהן בנו, רבי אהרן השני מקרלין], שהיה אז בן 25. הוא העביר את מרכז החסידות לסטולין, ובימיו גדל ביותר מספר החסידים. הוא נפטר בי"ז בסיוון תרל"ב.

לאחר פטירתו, החל לכהן בנו רבי ישראל מסטולין (המכונה בקרב החסידים "האדמו"ר הצעיר"). אביו נפטר כשהיה בן ארבע וחצי בלבד, ובשל כך כונה "הינוקא מסטולין". הוא החל לכהן בפועל בשנת תרמ"ב, לאחר שנהיה בר מצווה. הוא כיהן כאדמו"ר כחמישים שנה, עד לפטירתו בראש השנה תרפ"ב.

לאחר פטירתו של הינוקא, כיהנו כאדמו"רים ארבעה מבניו. רבי אברהם אלימלך פרלוב כיהן כאדמו"ר בקרלין, רבי יעקב חיים פרלוב כיהן כאדמו"ר בוויליאמסבורג שבארה"ב, רבי משה רפלוב כיהן כאדמו"ר בסטולין ורבי יוחנן פרלוב כיהן כאדמו"ר בלוצק. ר' משה ור' אברהם אלימלך נרצחו בשואה, ור' יעקב חיים נפטר בשנת תש"ו.

הפילוג בחסידות