הרב צבי יהודה הכהן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Zviuda.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב צבי יהודה הכהן קוק]] | [[תמונה:Zviuda.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב צבי יהודה הכהן קוק]] | ||
'''הרב צבי יהודה הכהן קוק''' | '''הרב צבי יהודה הכהן קוק'''- ראש [[ישיבת מרכז הרב]], בנו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. | ||
==תולדות חייו== | |||
==הקשר לאביו== | |||
הרב קוק כתב על הרצי"ה באגרת {{מקור|אגרות הראי"ה א|כן}}: "הוא כמעט האחד עמי המתרגל לעמוד על דעתי". | |||
הרצי"ה הוציא לאור כמעט את כל כתבי הראי"ה שפורסמו, אותם ערך מתוך פנקסים שהותיר אביו, והוציאם במסגרת [[מוסד הרב קוק]]. הוא המשיך אותו (לאחר פטירת [[הרב יעקב משה חרל"פ]]) בראשות ישיבת מרכז הרב (בה כיהן כר"מ עוד בחיי הראי"ה), ונחשב לממשיך דרכו האמונית. | |||
הרצי"ה הוציא לאור כמעט את כל כתבי הראי"ה | |||
בספרי אגרות הראי"ה ישנה התכתבות בין הרב קוק ובנו הרב צבי יהודה. באחת האגרות כותב הרב לבנו שהוא רוצה שיכתוב לו בפירוט על העובר עליו. | בספרי אגרות הראי"ה ישנה התכתבות בין הרב קוק ובנו הרב צבי יהודה. באחת האגרות כותב הרב לבנו שהוא רוצה שיכתוב לו בפירוט על העובר עליו. | ||
==קשרים עם רבנים אחרים== | |||
הרב צבי יהודה לימד בישיבת מרכז הרב יחד עם [[הרב הנזיר]]. נוצר ביניהם קשר והם התכתבו ביניהם בעיקר בעניני אמונה. יצא לאור ספר של ההתכתבות ביניהם תחת השם "דודי לצבי". כמו כן היה בקשרים טובים עם הרב חרל"פ, והתכתבויותיו עימו קובצו לספר "הד הרים". יחד עמם, כמובן שהיה בקשרים עם שאר רבני הישיבה, גיסו [[הרב שלום נתן רענן]], [[הרב אברהם שפירא]], [[הרב מרדכי פרום]] ועוד. | |||
הרב | היה ידיד קרוב מאד של [[הרב יחזקאל סרנא]], ראש [[ישיבת חברון]], וכן היה בקשרים טובים עם [[רבי ישראל אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]], המקובל [[רבי מרדכי עטיה]], [[הרב מאיר דוד כהנא]] ועוד. | ||
== קשרים עם | ==קשרים עם אנשי רוח, מנהיגים ואישי ציבור== | ||
הרב צבי יהודה היה מיודד עם המשורר חיים נחמן ביאליק (שלמד עם אביו הראי"ה ב[[ישיבת וולוז'ין]]) ונתן לו את הספר [[אורות התשובה]]. ביאליק סיפר שהספר היה לו כמקוה טהרה. כמו כן היה בקשרים עם הסופר יוסף חיים ברנר, ואף השפיע עליו בסוף ימיו להתקרב למצוות (מסופר שבעקבות התכתבויותיו עם ברנר, החל ברנר, שהיה נחשב לסופר אפיקורוס, באחרית ימיו ל[[הנחת תפילין|הניח תיפילן]]). | |||
הרצי"ה נהג להזמין מדי שנה לעצרת [[יום ירושלים]] בישיבה את הנשיא או ראש הממשלה, וכך יצר קשרים חמים עם מנהיגי המדינה, בהם מנחם בגין, גולדה מאיר, חיים הרצוג, אפרים קציר ועוד. | |||
==המאבק על ארץ ישראל== | |||
בסעודת [[יום העצמאות]] ה-19 תשכ"ז, במהלך הדרשה שנשא (שהתפרסמה בהמשך כ"[[מזמור י"ט למדינת ישראל]]"), החל לספר סיפור, שלכאורה היה לא קשור לזמן ולמקום: | |||
הרב | {{ציטוט|תוכן="לפני תשע-עשרה שנה, באותו לילה מפורסם (ליל "כ"ט בנובמבר"), בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת [[מדינת ישראל]], כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה ב[[תרי עשר]] - "ואת ארצי חילקו"! איפה [[חברון]] שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה [[שכם]] שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה [[יריחו]] שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה [[עבר הירדן]] שלנו?! איפה כל רגב ורגב? כל חלק וחלק, של ארבע אמות של ארץ ד'?! הבידינו לוותר על איזה מילימטר מהן? חלילה וחס ושלום!"}}. שלשושה שבועות לאחר מכן, התברר כי דבריו היו רלוונטיים ביותר, שכן מרבית שטחים אלו אותם הזכיר בדרשתו שוחררו ב[[מלחמת ששת הימים]] וחזרו לידיים יהודיות. מיד לאחר שחרור הכותל, הובהל הרצי"ה יחד עם הרב הנזיר לכותל. הרצי"ה הכריז שם לאוזני הכתבים והעיתונאים שהגיעו למקום: "ידע כל העולם כולו: חזרנו הביתה ולא נזוז מכאן!". בכך מתחיל פרק המאבק על [[ארץ ישראל]] שאותו הנהיג. הרצי"ה סירב לחתום על עצומת "ארץ ישראל השלמה" שדרשה מהממשלה להכיר בכך שחזרנו לגבולות א"י השלימה ואין ליסוג משם, משום ש"עדין לא הגענו לכל גבולות הארץ המובטחת". בשל כך, הרב פרסם כרוז משלו בשם "[[לא תגורו]]". הרצי"ה עמד בראש תנועת ההתיישבות ב[[יש"ע]] ושלח את תלמידיו להשתתף בעליות לקרקע. הרב עצמו הגיע לסבסטיה (שומרון), נטע שם עץ ושהה שם בשעת הפינוי. בהוראתו, בעידודו ובהנהגתו הוקמו ישובים רבים ביש"ע, המהווים את ראשית ההתיישבות היהודית הפורה באזורים אלו כיום, ביניהם [[עפרה]], [[אלון מורה]], [[שילה]] ועוד. | ||
ידועה ההכרזה שלו כי "על יהודה ושומרון תהיה מלחמה", וכן העובדה כיב באחד הפינויים אחז בגדר תיל בעצמה על מנת שלא יפנוהו, מבלי לחוש לכאבים של הדקירה מהתיל. הוא פרסם כרוזים רבים ושלח אגרות רבות (כפי שניתן לראות בספר "להלכות ציבור", "ארץ הצבי" ו"גאולת אור הצבי"). כשבאו לפנותו באחת העליות, הכריז כי לא יתפנה גם אם יקחו מכונת יריה וירו בו. | |||
הוא הוביל את המאבק כנגד הנסיגה מ[[סיני]], אך נפטר לפני ששטח זה נמסר לידי גוים. | |||
== מאבקים ופעולות נוספות == | |||
הרצי"ה פעל ולחם בתוקף לקידום העליה מרוסיה. | |||
לחם בתוקף כנגד ה[[מיסיון]], אשר השמיד רוחנית רבים מעם ישראל. כאשר בבנייני האומה בירושלים התקקים קונצרט המתאר את צליבתו של [[ישו הנוצרי]], הורה כרצי"ה לתלמדיו ללכת ולשבש את הקונצרט. | |||
היה מראשי המאבק כנגד הסכם השילומים שנחתם עם גרמניה לאחר [[השואה]]. לדעתו, היה בהסכם זה [[חילול השם]] איום ונורא. | |||
הרצי"ה השפיע רבות על עולם התורה הדתי-לאומי, וישיבות רבות כיום מנוהלות ומוקמות ע"י ממשיכי דרכו. תנועת הנוער הנפרדת "[[אריאל]]" הוקמה בעידודו ע"י תלמידיו. | |||
==ספריו== | |||
*'''לנתיבות ישראל''' (שלשוה כרכים)- אוסף מאמרים וקטעי עיתונות, רובם בעניינים אמוניים והשקפתיים, וחלקם בהלכה. | |||
*'''אור לנתיבתי'''- אוסף מאמרים, יצא לאור לאחר פטירתו על ידי [[הרב איסר קלונסקי]] ו[[הרב חיים שטיינר]]. | |||
*'''להלכות ציבור'''- אוסף אגרות וכרוזים, יצא לאור על ידי [[הרב צבי ישראל טאו]]. | |||
*'''צמח צבי'''- אגרות שונות. | |||
*'''דודי לצבי'''- התכתבות בינו לבין [[הרב הנזיר]]. | |||
*'''שיחות הרצי"ה'''- סדרת ספרים ערוכה מתוך שיחותיו בעריכת [[הרב שלמה חיים הכהן אבינר]]: | |||
**חמישה חומשי תורה (5 כרכים). | |||
**מועדים (2 כרכים). | |||
**תלמוד תורה. | |||
**ארץ ישראל. | |||
**ספר [[אורות]]. | |||
**ספר [[אורות התורה]]. | |||
**יהדות ונצרות. | |||
**הבית היהודי. | |||
*'''מתוך התורה הגואלת'''- סדרת שיחות בעריכת [[הרב חיים אביהוא שוורץ]]. | |||
*'''מאורות הרצי"ה'''- שיחות ערוכות על ידי הרב הושע רבינוביץ'. | |||
*'''ארץ הצבי'''- לקט אגרות, מאמרים, כרוזים, שיחות, צילומים וכד' בנשוא המאבק על שלמות הארץ. | |||
==ספרים על תורתו ועליו== | |||
*'''גאולת אור הצב"י'''- מאת [[הרב יוסף בדיחי]], על "משנתו המדינית האלוקית" של הרצי"ה. | |||
*'''בדרך התורה הגואלת'''- | |||
*'''רבנו'''- תמונות מלוות בהגיגים מתורתו, תולדותיו, סיפורים ותורות בעריכת הרב אבינר. | |||
*'''צבי קודש'''- תולדותיו, מאת הרב אבינר. | |||
*'''משמיע ישועה'''- תולדותיו, הליכותיו, הנהגותיו, סיפורים ותמונות מאת הילה וולברשטיין. | |||
== תלמידיו == | == תלמידיו == | ||
(ע"פ סדר א' ב') | (ע"פ סדר א' ב') | ||
- [[הרב שלמה אבינר]], ראש [[ישיבת עטרת כהנים]] ורב הישוב [[בית אל]] | - [[הרב שלמה אבינר]], ראש [[ישיבת עטרת כהנים]] ורב הישוב [[בית אל]]. | ||
- [[הרב יעקב אריאל]], רבה של העיר [[רמת גן]]. | - [[הרב יעקב אריאל]], רבה של העיר [[רמת גן]] ומגדולי רבני הציונות הדתית. | ||
-הרב משה ביגל- רב הישוב מיתר. | - הרב משה ביגל- רב הישוב מיתר. | ||
-[[הרב משה בלייכר]]- ראש [[ישיבת שבי חברון]] | -[[הרב משה בלייכר]]- ראש [[ישיבת שבי חברון]] | ||
| שורה 67: | שורה 85: | ||
- [[הרב דב ליאור]], רבה של קרית ארבע וראש ישיבת "ניר". | - [[הרב דב ליאור]], רבה של קרית ארבע וראש ישיבת "ניר". | ||
- [[הרב אליעזר מלמד]]- רב הישוב [[הר ברכה]] וראש הישיבה. | |||
- [[הרב זלמן ברוך מלמד]], רב היישוב בית אל ב' וראש הישיבה. | - [[הרב זלמן ברוך מלמד]], רב היישוב בית אל ב' וראש הישיבה. | ||
גרסה מ־20:26, 28 ביוני 2011
|
|
הרב צבי יהודה הכהן קוק- ראש ישיבת מרכז הרב, בנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
תולדות חייו
הקשר לאביו
הרב קוק כתב על הרצי"ה באגרת (אגרות הראי"ה א): "הוא כמעט האחד עמי המתרגל לעמוד על דעתי".
הרצי"ה הוציא לאור כמעט את כל כתבי הראי"ה שפורסמו, אותם ערך מתוך פנקסים שהותיר אביו, והוציאם במסגרת מוסד הרב קוק. הוא המשיך אותו (לאחר פטירת הרב יעקב משה חרל"פ) בראשות ישיבת מרכז הרב (בה כיהן כר"מ עוד בחיי הראי"ה), ונחשב לממשיך דרכו האמונית.
בספרי אגרות הראי"ה ישנה התכתבות בין הרב קוק ובנו הרב צבי יהודה. באחת האגרות כותב הרב לבנו שהוא רוצה שיכתוב לו בפירוט על העובר עליו.
קשרים עם רבנים אחרים
הרב צבי יהודה לימד בישיבת מרכז הרב יחד עם הרב הנזיר. נוצר ביניהם קשר והם התכתבו ביניהם בעיקר בעניני אמונה. יצא לאור ספר של ההתכתבות ביניהם תחת השם "דודי לצבי". כמו כן היה בקשרים טובים עם הרב חרל"פ, והתכתבויותיו עימו קובצו לספר "הד הרים". יחד עמם, כמובן שהיה בקשרים עם שאר רבני הישיבה, גיסו הרב שלום נתן רענן, הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי פרום ועוד.
היה ידיד קרוב מאד של הרב יחזקאל סרנא, ראש ישיבת חברון, וכן היה בקשרים טובים עם רבי ישראל אלתר מגור, המקובל רבי מרדכי עטיה, הרב מאיר דוד כהנא ועוד.
קשרים עם אנשי רוח, מנהיגים ואישי ציבור
הרב צבי יהודה היה מיודד עם המשורר חיים נחמן ביאליק (שלמד עם אביו הראי"ה בישיבת וולוז'ין) ונתן לו את הספר אורות התשובה. ביאליק סיפר שהספר היה לו כמקוה טהרה. כמו כן היה בקשרים עם הסופר יוסף חיים ברנר, ואף השפיע עליו בסוף ימיו להתקרב למצוות (מסופר שבעקבות התכתבויותיו עם ברנר, החל ברנר, שהיה נחשב לסופר אפיקורוס, באחרית ימיו להניח תיפילן).
הרצי"ה נהג להזמין מדי שנה לעצרת יום ירושלים בישיבה את הנשיא או ראש הממשלה, וכך יצר קשרים חמים עם מנהיגי המדינה, בהם מנחם בגין, גולדה מאיר, חיים הרצוג, אפרים קציר ועוד.
המאבק על ארץ ישראל
בסעודת יום העצמאות ה-19 תשכ"ז, במהלך הדרשה שנשא (שהתפרסמה בהמשך כ"מזמור י"ט למדינת ישראל"), החל לספר סיפור, שלכאורה היה לא קשור לזמן ולמקום:
| "לפני תשע-עשרה שנה, באותו לילה מפורסם (ליל "כ"ט בנובמבר"), בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל, כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי עשר - "ואת ארצי חילקו"! איפה חברון שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה שכם שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה יריחו שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה עבר הירדן שלנו?! איפה כל רגב ורגב? כל חלק וחלק, של ארבע אמות של ארץ ד'?! הבידינו לוותר על איזה מילימטר מהן? חלילה וחס ושלום!" | ||
. שלשושה שבועות לאחר מכן, התברר כי דבריו היו רלוונטיים ביותר, שכן מרבית שטחים אלו אותם הזכיר בדרשתו שוחררו במלחמת ששת הימים וחזרו לידיים יהודיות. מיד לאחר שחרור הכותל, הובהל הרצי"ה יחד עם הרב הנזיר לכותל. הרצי"ה הכריז שם לאוזני הכתבים והעיתונאים שהגיעו למקום: "ידע כל העולם כולו: חזרנו הביתה ולא נזוז מכאן!". בכך מתחיל פרק המאבק על ארץ ישראל שאותו הנהיג. הרצי"ה סירב לחתום על עצומת "ארץ ישראל השלמה" שדרשה מהממשלה להכיר בכך שחזרנו לגבולות א"י השלימה ואין ליסוג משם, משום ש"עדין לא הגענו לכל גבולות הארץ המובטחת". בשל כך, הרב פרסם כרוז משלו בשם "לא תגורו". הרצי"ה עמד בראש תנועת ההתיישבות ביש"ע ושלח את תלמידיו להשתתף בעליות לקרקע. הרב עצמו הגיע לסבסטיה (שומרון), נטע שם עץ ושהה שם בשעת הפינוי. בהוראתו, בעידודו ובהנהגתו הוקמו ישובים רבים ביש"ע, המהווים את ראשית ההתיישבות היהודית הפורה באזורים אלו כיום, ביניהם עפרה, אלון מורה, שילה ועוד.
ידועה ההכרזה שלו כי "על יהודה ושומרון תהיה מלחמה", וכן העובדה כיב באחד הפינויים אחז בגדר תיל בעצמה על מנת שלא יפנוהו, מבלי לחוש לכאבים של הדקירה מהתיל. הוא פרסם כרוזים רבים ושלח אגרות רבות (כפי שניתן לראות בספר "להלכות ציבור", "ארץ הצבי" ו"גאולת אור הצבי"). כשבאו לפנותו באחת העליות, הכריז כי לא יתפנה גם אם יקחו מכונת יריה וירו בו.
הוא הוביל את המאבק כנגד הנסיגה מסיני, אך נפטר לפני ששטח זה נמסר לידי גוים.
מאבקים ופעולות נוספות
הרצי"ה פעל ולחם בתוקף לקידום העליה מרוסיה.
לחם בתוקף כנגד המיסיון, אשר השמיד רוחנית רבים מעם ישראל. כאשר בבנייני האומה בירושלים התקקים קונצרט המתאר את צליבתו של ישו הנוצרי, הורה כרצי"ה לתלמדיו ללכת ולשבש את הקונצרט.
היה מראשי המאבק כנגד הסכם השילומים שנחתם עם גרמניה לאחר השואה. לדעתו, היה בהסכם זה חילול השם איום ונורא.
הרצי"ה השפיע רבות על עולם התורה הדתי-לאומי, וישיבות רבות כיום מנוהלות ומוקמות ע"י ממשיכי דרכו. תנועת הנוער הנפרדת "אריאל" הוקמה בעידודו ע"י תלמידיו.
ספריו
- לנתיבות ישראל (שלשוה כרכים)- אוסף מאמרים וקטעי עיתונות, רובם בעניינים אמוניים והשקפתיים, וחלקם בהלכה.
- אור לנתיבתי- אוסף מאמרים, יצא לאור לאחר פטירתו על ידי הרב איסר קלונסקי והרב חיים שטיינר.
- להלכות ציבור- אוסף אגרות וכרוזים, יצא לאור על ידי הרב צבי ישראל טאו.
- צמח צבי- אגרות שונות.
- דודי לצבי- התכתבות בינו לבין הרב הנזיר.
- שיחות הרצי"ה- סדרת ספרים ערוכה מתוך שיחותיו בעריכת הרב שלמה חיים הכהן אבינר:
- חמישה חומשי תורה (5 כרכים).
- מועדים (2 כרכים).
- תלמוד תורה.
- ארץ ישראל.
- ספר אורות.
- ספר אורות התורה.
- יהדות ונצרות.
- הבית היהודי.
- מתוך התורה הגואלת- סדרת שיחות בעריכת הרב חיים אביהוא שוורץ.
- מאורות הרצי"ה- שיחות ערוכות על ידי הרב הושע רבינוביץ'.
- ארץ הצבי- לקט אגרות, מאמרים, כרוזים, שיחות, צילומים וכד' בנשוא המאבק על שלמות הארץ.
ספרים על תורתו ועליו
- גאולת אור הצב"י- מאת הרב יוסף בדיחי, על "משנתו המדינית האלוקית" של הרצי"ה.
- בדרך התורה הגואלת-
- רבנו- תמונות מלוות בהגיגים מתורתו, תולדותיו, סיפורים ותורות בעריכת הרב אבינר.
- צבי קודש- תולדותיו, מאת הרב אבינר.
- משמיע ישועה- תולדותיו, הליכותיו, הנהגותיו, סיפורים ותמונות מאת הילה וולברשטיין.
תלמידיו
(ע"פ סדר א' ב')
- הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת עטרת כהנים ורב הישוב בית אל.
- הרב יעקב אריאל, רבה של העיר רמת גן ומגדולי רבני הציונות הדתית.
- הרב משה ביגל- רב הישוב מיתר.
-הרב משה בלייכר- ראש ישיבת שבי חברון
- הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבות בני עקיבא, וראש ישיבת אור עציון.
- הרב צפניה דרורי, רבה של קרית שמונה וראש הישיבה.
-הרב ירחמיאל וייס- ראש ישיבת ירושלים לצעירים.
- הרב אליעזר ולדמן, ראש ישיבת ניר, קרית ארבע.
- הרב צבי ישראל טאו, נשיא ישיבת "הר המור".
- הרב דב ליאור, רבה של קרית ארבע וראש ישיבת "ניר".
- הרב אליעזר מלמד- רב הישוב הר ברכה וראש הישיבה.
- הרב זלמן ברוך מלמד, רב היישוב בית אל ב' וראש הישיבה.
- הרב יעקב פילבר, מחבר הספר "איילת השחר".
- הרב עוזי קלכהיים, ראש הכולל באבן שמואל.
- הרב יהושע רוזן, ר"מצ לשעבר בישיבה לצעירים.
- הרב נחום רקובר, מומחה למשפט העברי.
- הרב חיים אביהוא שוורץ, ר"מ בישיבת בית אל.
- הרב חיים שטיינר, ר"מ בישיבת מרכז הרב.
כתביו
- "לנתיבות ישראל" [ב' כרכים] - קובץ מאמריו של הרצי"ה (הספר יצא לאור בעריכה מחודשת ע"י ישיבת בית אל).
- "קניין תורה" - שיעורי הרצי"ה על פרק קניין תורה, בעריכת הרב נחום רקובר.
- "מתוך התורה הגואלת" [ד' חלקים] - שיחות הרצי"ה, בעריכת הרב חיים אביהו שוורץ.
- "שיחות הרב צבי יהודה" - בעריכת הרב שלמה אבינר, מתוכם בולטת סדרת הספרים על החומש- חמישה כרכים.
- "ארץ הצבי" - כרוזים בענייני ארץ ישראל בעריכת הרב זלמן ברוך מלמד.
- "להלכות ציבור" - כרוזים בעניינים כלליים בעריכת הרב צבי ישראל טאו.
- "צמח צבי"- אגרות.
- "גליון הש"ס"- הערותיו על הש"ס בצידי גמרתו, בעיקר הפניות למקורות שונים. יצא לאור במהדורת הלכה ברורה בסוף המסכת.
שיעוריו
ישנם הקלטות של כמה וכמה שיעורים שלו.
למשל עיין בקישורים הבאים:
ספרים על תורתו
- הרב חיים אביהוא שורץ, "בדרך התורה הגואלת".
- ספרו של הרב יוסף בדיחי, "גאולת אור הצב"י".
| הקודם: הרב יעקב משה חרל"פ |
ראשי ישיבת מרכז הרב | הבא: הרב שאול ישראלי |
לקריאה נוספת
- הילה וולברשטיין, משמיע ישועה, ירושלים תש"ע
- הרב שלמה אבינר, רבנו וצבי קודש.
- הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת.
- הרב שאול ישראלי, דבר לדור, בהוצאת ארז, ירושלים תשס"ה.
- הרב חיים שטיינר והרב איסר קלונסקי, קובץ לזכרו של מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק מכון נתיבה ואור ירושלים תש"ע.
- ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 495-495.