הלל

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
ערך זה עוסק בתוספת לתפילת שחרית בחגים ובמועדים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך הלל (פירושונים).

הלל הוא קטע תפילה ובו שבח והודאה לקב"ה המורכב ממזמורי תהלים (קיג-קיח) הנאמר לאחר תפלת שחרית בימי חגים ומועדים. ישנם ימים בהם קוראים "הלל שלם" הכולל את כל המזמורים, וישנם ימים בהם קוראים את ההלל "בדילוג" (או "חצי הלל") בהם מדלגים על שני קטעים.

הימים בהם אומרים הלל[edit]

ימים בהם אומרים הלל שלם

סימן לימים בהם גומרים את ההלל בחו"ל הוא "בבט"ח"- ב' ימים ראשונים של פסח, ב' ימים של שבועות, ט' ימים של חג הסוכות ושמיני עצרת וח' ימים של חנוכה.

הלל בדילוג[edit]

מצד הדין יש חיוב לומר הלל רק בימי מועד האסורים במלאכה, אך נהגו ישראל לומר הלל גם בראשי חודש שעל אף שנקראו מועד מותרים במלאכה. על מנת שיהיה ברור שאמירת ההלל בראש חודש היא רק מצד המנהג ולא כחובה, נהגו לדלג על שני חלקים מתוך ההלל ולקרוא בראש חודש "הלל בדילוג". בנוסף, גם חול המועד פסח ושביעי של פסח (ובחו"ל גם בשמיני של פסח) נהגו לומר הלל בדילוג. הטעם לדילוג הוא מפני שימים אלו נחוגים גם לזכר נס קריעת ים סוף שהשמחה עליו איננה שלמה כיוון שהמצרים טבעו בים, והקב"ה אמר על כך: "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" (ע"פ בבלי סנהדרין לט).

ליל הסדר[edit]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

פורים[edit]

בפורים אין קוראים את ההלל, והגמרא (בבלי מגילה יד א) נותנת לכך שלוש סיבות:

  1. קריאת המגילה נחשבת להלל
  2. הנס נעשה בחוץ לארץ ואין אומרים הלל על נס שנעשה בחו"ל
  3. בהלל נאמר "הללו עבדי ה'", ולכן יכולים לומר אותו עבדי ה', אך לאחר נס פורים "אכתי עבדי אחשורוש אנן" כלומר, עדיין היינו עבדיו של אחשוורוש ולא השתחררנו מעבדותו.

יום העצמאות ויום ירושלים[edit]

ערך מורחב - יום העצמאות

לאחר הקמת מדינת ישראל, נחלקו הרבנים האם צריך והאם אפשר לתקן אמירת הלל ביום העצמאות. רבנים רבים הורו שאין לומר הלל ביום זה, חלקם מפני שאינם רואים בהקמת מדינת ישראל נס (רבני הציבור החרדי) וחלקם מפני שסוברים כי אין ביכולותינו היום לקבוע יו"ט לאמירת הלל (הרב משה דב וולנר; הרב יוסף קאפח ועוד). רבנים אחרים הורו שיש לומר הלל, אך לאחר התפילה ובלי ברכה (הרב עובדיה הדאיה; הרב עבדיה יוסף). רבנים אחרים הנהיגו לומר הלל בתפילה עם ברכה (הרבנות הראשית לישראל; הרב צבי יהודה הכהן קוק; הרב שלמה גורן; הרב משה צבי נריה; הרב נתן צבי פרידמן ועוד). גם בקרב רבנים אלו חלוקות הדעות האם לומר את ההלל רק ביום העצמאות או גם בלילה, והאם יש לברך על קריאתו בלילה[1].

מחלוקת נוספת היא האם צריך ואפשר לקרוא את ההלל ביום ירושלים, כהודאה לקב"ה על הניסים שנעשו במלחמת ששת הימים ושחרור חלקי ארץ ישראל וירושלים.

כיום, בבתי הכנסת המשתייכים לציונות הדתית נוהגים לקרוא את ההלל ביום העצמאות וביום ירושלים (חלקם גם בלילה בברכה, חלקם בלילה בברכה וביום בלא ברכה וחלקם רק וחלקם רק ביום בברכה או בלי ברכה), ובבתי הכנסת המשתייכים לציבור החרדי נוהגים שלא לקרוא את ההלל בימים אלו[2].

דיני ההלל[edit]

ברכת ההלל[edit]

על ההלל מברכים ברכה לפניו ולאחריו. לפניו מברכים: "אשר קדשנו במצוותיו וצונו לקרוא (או לגמור) את ההלל", ולאחריו מברכים ברכה הפותחת במלים "יהללוך ה' אלוקינו..." וחותמת במילים "ברוך אתה ה' מלך מהולל בתשבחות".

על פי מנהג הספרדים, אין מברכים על קריאת חצי הלל, מפני שיסודו הוא במנהג ואן לברך על מנהג. לכן, מרבית הספרדים ובני עדות המזרח לא מברכים על ההלל בראשי חודשים ובימי הפסח. לכן, כאשר קוראים הלל שלם מברכים הספרדים "לגמור את ההלל". לעומתם, מנהג בני אשכנז לברך גם על חצי הלל, ולכן האשכנזים מברכים "לקרוא את ההלל".

כפילת פסוקים[edit]

ישנם פסוקים בהלל אותם נוהגים לומר פעמיים:

  1. "אודך ה' וכו'"
  2. "אבן מאסו וכו'"
  3. "מאת ה' וכו'"
  4. "זה היום וכו'"

כמו כן, כופלים את שני חלקי הפסוק "אנא ה'" (כלומר: כופלים תחילה את "אנא ה' הושיעה נא" ולאחר מכן כופלים את "אנא ה' הצליחה נא").

האשכנזים נוהגים לכפול גם את הפסוקים: "ברוך הבא וכו'", "אל ה' וכו'" ו"אלי אתה וכו'", ואת הפסוק "הודו לה' וכו'" האחרון נהגו לכפול גם הספרדים.

  1. בתקופה בה הרב שלמה גורן היה הרב הראשי לישראל, תיקנה הרה"ר לקורא את ההלל בברכה בלילה, וכן נהגו בבתי כנסת רבים וכן בישיבת מרכז הרב. כאשר הוא יצא מתפקידו, בוטלה קביעה זו, ומאז גם במרכז הרב לא קוראים את ההלל בלילה בברכה כדעתו של ראש הישיבה הרב אברהם שפירא.
  2. למעט מקומות בודדים כדוגמת בית המדרש של חסידי הוסיאטין בתל אביב