תפילה

תפילה היא קשר בין אדם לקונו המתבטא בדיבור האדם אל בוראו בשבח, בקשה והודיה.

חיוב התפילה מדאורייתא ומדרבנן

לפי הרמב"ם ישנה מצוות עשה להתפלל בכל יום, אך הנוסח ומספר התפילות הוא דרבנן. הרמב"ן לעומת זאת, סובר שרק בשעת צרה ישנה מצווה להתפלל, והתפילות הקבועות הן תקנה דרבנן.

אנשי כנסת הגדולה תקנו נוסח קבוע לתפילות, וחיוב להתפלל 3 פעמים ביום חול שחרית, מנחה וערבית כנגד הקרבנות, במועדים ושבתות גם תפילת מוסף, וביום כיפור גם תפילת נעילה.

מטרת התפילה

לכאורה נראה שמטרת התפילה היא בקשה מה' שיסכים לעשות רצוננו. אבל הסבר זה קשה, מדוע ה' יסכים לעשות רצוננו? אם זכויותנו מצדיקות שנקבל טוב מה' נקבל, ואם לא, בזכות מה נקבל, הרי ודאי שאין הפליה אצל ה'!

יש המסבירים, שמטרת התפילה היא ליצור אצלנו שינוי. ככל שנביע רצון לקבל משהו, כך נבין ונפנים שכל דבר שמגיע אלינו הוא מאת ה', וה' הוא מסובב הסיבות והמנהיג לעולם, וניכנע לפני ה' ונעשה רצונו בהבנה שלמה שזו האמת.

נוסח קבוע

התפילה לפני תיקון נוסח קבוע

אנו מוצאים תפילות בתורה, כגון כשאברהם מבקש על סדום שלא תיהפך, יעקב מתפלל לפני הפגישה עם עשיו ומשה מתחנן להכנס לארץ. במקרים אלו, התפילה באה בעקבות צרה, ומאמונה שה' הוא ריבון העולמים ורק הוא יוכל להושיע. לפני שאנשי כנסת הגדולה תיקנו נוסח קבוע התפילה הייתה בקשה טבעית מה' שימלא את משאלת הלב.

תפילה עם נוסח קבוע

אנשי כנסת הגדולה תיקנו נוסח לתפילה, וחובה להתפלל שלוש פעמים ביום ובזמנים קבועים.

סיבות לתיקון נוסח קבוע:

• המוני העם פטרו עצמם בתפילות קלושות.
• הצרכים הנחוצים ביותר הם הכלליים, הקשורים לעם ישראל בכללותו. על מנת שכולם יתפללו את הבקשות החשובות לעם ישראל, יש ליצור נוסח קבוע.
• אנשי כנסת הגדולה ידעו אלו מילים הכי מתאימות לתפילה ומהי הסדר הראוי ביותר לתפילה, ובתפילה שתיקנו יש כוונות רבות שרק חלקם נגלו ע"י חכמי הקבלה.
• יצירת מסגרת קבועה לתפילה למיסוד התפילה, שזה כחלק משאר התקנות שתקנו אנשי כנסת הגדולה לחיזוק הדת.

אמנם בכל זאת, יש חשש שתפילה כזו, על אף שהיא מבטאת בצורה הטובה ביותר את הצרכים האמיתיים, תהיה לשלא בכוונה ואדם לא יתחבר לתפילה שלא נובעת מרצונו. תפילה זו עלולה להיות "כצפצוף הזרזיר", וכן נאמר: "העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים". אם כן, ראוי שכל אדם ישתדל ללמוד ולהבין את משמעות התפילה ופירוש המילות כדי שיתחבר לתפילה.

בקשות אישיות

בגמרא אנו מוצאים תנאים ואמוראים רבים שהוסיפו תפילות אישיות - "בתר צלותיה אמר הכי...".

מעבר לנוסח הקבוע בו אדם משתתף בבקשותיו עם הציבור, יכול להוסיף בברכת שומע תפילה או בסוף אלוקי נצור את בקשותיו האישיות, וכן גם בנוסח הקבוע אפשר לכוון גם לבקשה אישית.

רבי נחמן מברסלב הדריך את תלמידיו שחוץ מהתפילה הקבועה, יתבודד כל אחד לבדו וישטח לפני ה' את כל מה שמפריע לו כדבר איש אל רעהו.

תפילה במניין

חכמינו תיקנו שכל דבר שבקדושה יש לומר בעשרה אנשים. בכלל זה החיוב להתפלל את התפילות שנקבעו ע"י אנשי כנסת הגדולה במניין. על אף שאולי תפגע כוונת התפילה של היחיד, ישנה מעלה בתפילה בציבור יותר מתפילה בכוונה כמו שכתוב בגמרא^[1] "מניין שהקב"ה מצוי בבית הכנסת? שנאמר ^[2] 'אלקים ניצב בעדת א-ל'. ומניין לעשרה שמתפללין שהשכינה עמהם? שנאמר "אלקים ניצב בעדת א-ל"".

ובהמשך כתוב^[3]: "רבי נתן אומר: מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים, שנאמר: הן אל כביר ולא ימאס, וכתיב: פדה בשלום נפשי מקרב - לי וגו' ["כי ברבים היו עימדי"]. אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור - מעלה אני עליו כאילו פדאני, לי ולבני, מבין אומות העולם."

הנוסחים לפי העדות השונות

ראו גם

• תפילת העמידה
• התבודדות
• מניין

קישורים חיצוניים

יסודות הלכות תפילה, הרב אליעזר מלמד מתוך אתר Yeshiva

הערות שוליים