אנטיגנוס איש סוכו
|
אנטיגנוס איש סוכו הוא מחכמי ישראל בתקופת בית שני. פעל בדור המעבר בין אנשי כנסת הגדולה לתקופת הזוגות. היה תלמידו של שמעון הצדיק ורבם של בני הזוג הראשון - יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים. פעל בתקופה היוונית, לפני מרד החשמונאים. אין בידינו דבר מתורתו בהלכה, אך במסכת אבות נמסר מאמרו המוסרי: "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמים את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם" (משנה אבות א ג).
באבות דרבי נתן מסופר שהיו לו שני תלמידים, צדוק ובייתוס, שטעו בהבנת דבריו: "אנטיגנוס איש סוכו היו לו שני תלמידים שהיו שונין בדבריו והיו שונין לתלמידים ותלמידים לתלמידים. עמדו ודקדקו אחריהן ואמרו מה ראו אבותינו לומר דבר זה אפשר שיעשה פועל מלאכה כל היום ולא יטול שכרו ערבית. אלא אלו היו יודעין אבותינו שיש עולם אחר ויש תחיית המתים לא היו אומרים כך. עמדו ופירשו מן התורה ונפרצו מהם שתי פרצות צדוקים וביתוסין. צדוקים על שום צדוק ביתוסי על שום ביתוס. והיו משתמשין בכלי כסף וכלי זהב כל ימיהם. שלא היתה דעתן גסה עליהם אלא צדוקים אומרים מסורת הוא ביד פרושים שהן מצערין עצמן בעולם הזה ובעולם הבא אין להם כלום" (מסכתות קטנות אבות דרבי נתן נוסחא א פרק ה).