אסרו חג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריות)
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
שורה 1: שורה 1:
'''אסרו חג''' נקרא היום שלמחרת חג הפסח, חג השבועות וחג הסוכות.
'''אסרו חג''' נקרא היום שלמחרת חג הפסח, חג השבועות וחג הסוכות.


היום שלמחרת [[שלושת הרגלים]] נקרא "אסרו חג" על שם הכתוב {{מקור|(תהלים קי"ח, כ"ז)}}: "אסרו חג בעבותים", ממנו דרשו חז"ל: "כל העושה איסור לחג - אגודה לחג ביום שלמחרתו - באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: אסרו חג בעבותים - בהמות עבות ושמנות - עד קרנות המזבח". משום כך, נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ושתיה.
היום שלמחרת [[שלושת הרגלים]] נקרא "אסרו חג" על שם הכתוב {{מקור|תהלים קי"ח, כ"ז|כן}}: "אסרו חג בעבותים", ממנו דרשו חז"ל: "כל העושה איסור לחג - אגודה לחג ביום שלמחרתו - באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: אסרו חג בעבותים - בהמות עבות ושמנות - עד קרנות המזבח". משום כך, נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ושתיה.





גרסה מ־10:30, 5 בספטמבר 2012

אסרו חג נקרא היום שלמחרת חג הפסח, חג השבועות וחג הסוכות.

היום שלמחרת שלושת הרגלים נקרא "אסרו חג" על שם הכתוב (תהלים קי"ח, כ"ז): "אסרו חג בעבותים", ממנו דרשו חז"ל: "כל העושה איסור לחג - אגודה לחג ביום שלמחרתו - באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: אסרו חג בעבותים - בהמות עבות ושמנות - עד קרנות המזבח". משום כך, נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ושתיה.