רבי משה הלוי סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף
יצירת דף עם התוכן "'''רבי משה הלוי סולובייצ'יק'''" |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי משה הלוי סולובייצ'יק''' | '''רבי משה הלוי סולובייצ'יק''' (ה'תרל"ט - ג' בשבט תש"א) היה ראש [[ישיבת תרבינו יצחק אלחנןן]], בנו של [[רבי חיים מבריסק]] ואחיו הגדול של [[הרב מבריסק]] | ||
==תולדות חייו== | |||
נולד בשנת תרל"ט בוולוז'ין כבנו השני של ראש [[ישיבת וולוז'ין]] [[רבי חיים הלוי סולווצ'יק]], ולליפשא בתו של [[רבי רפאל שפירא]]. למד ב[[ישיבת וולוז'ין]] וכשעזב אביו לבריסק המשיך את לימודיו אצלו. | |||
נישא לבתו של [[רבי אליהו פינשטיין]]{הערה|צאצאיו הם [[רבי משה פינשטיין]] ו[[רבי יחיאל מיכל פינשטיין]], חתן [[הגרי"ז]]}}. | |||
בשנת תר"ע מונה לרב קהילת ראסייני שבליטא. באותה תקופה פתח ישיבה במקום עם בחורים ששלח אליו [[הסבא מסלבודקה]]<ref>הרב מבריסק עמ' 72</ref>. | |||
בשנת תרע"ג מונה לרב עיירת חסנוביץ'. בשנת תרפ"א, לאחר עליית הקומוניסטים לשלטון היגר לפולין. בתחילה כיהן כראש ישיבה בורשה, ולאחר מכן מונה לרב העיירה אנטופול. | |||
בשנת תרפ"ט, לאחר פטירת [[העילוי ממיצ'יט]] מונה לראש ישיבת [[רבינו יצחק אלחנן]], במקביל היה ראש אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]]. | |||
==צאצאיו== | |||
*הרב יוסף דוב | |||
* הרב אהרון | |||
==תלמידיו== | |||
* [[רבי חיים צימרמן]] | |||
* [[רבי חיים פנחס שיינברג]] | |||
* [[רבי מרדכי גיפטר]] | |||
* [[רבי אביגדור מילר]] | |||
==ספריו== | |||
* '''חדושי הגר"מ הלוי''' על הרמב"ם, ירושלים תש"ן | |||
* '''חידושי הגר"מ והגרי"ד''' ניו יורק, תשנ"ג. | |||
{{מיון רגיל:סולובייצ'יק משה}} | |||
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]] | |||
[[קטגוריה:שושלת בריסק]] | |||
[[קטגוריה:לויים]] | |||
[[קטגוריה:תלמידי רבי חיים מבריסק]] | |||
גרסה מ־18:03, 16 בנובמבר 2025
|
|
רבי משה הלוי סולובייצ'יק (ה'תרל"ט - ג' בשבט תש"א) היה ראש ישיבת תרבינו יצחק אלחנןן, בנו של רבי חיים מבריסק ואחיו הגדול של הרב מבריסק
תולדות חייו
נולד בשנת תרל"ט בוולוז'ין כבנו השני של ראש ישיבת וולוז'ין רבי חיים הלוי סולווצ'יק, ולליפשא בתו של רבי רפאל שפירא. למד בישיבת וולוז'ין וכשעזב אביו לבריסק המשיך את לימודיו אצלו.
נישא לבתו של רבי אליהו פינשטיין{הערה|צאצאיו הם רבי משה פינשטיין ורבי יחיאל מיכל פינשטיין, חתן הגרי"ז}}.
בשנת תר"ע מונה לרב קהילת ראסייני שבליטא. באותה תקופה פתח ישיבה במקום עם בחורים ששלח אליו הסבא מסלבודקה[1].
בשנת תרע"ג מונה לרב עיירת חסנוביץ'. בשנת תרפ"א, לאחר עליית הקומוניסטים לשלטון היגר לפולין. בתחילה כיהן כראש ישיבה בורשה, ולאחר מכן מונה לרב העיירה אנטופול.
בשנת תרפ"ט, לאחר פטירת העילוי ממיצ'יט מונה לראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן, במקביל היה ראש אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]].
צאצאיו
- הרב יוסף דוב
- הרב אהרון
תלמידיו
ספריו
- חדושי הגר"מ הלוי על הרמב"ם, ירושלים תש"ן
- חידושי הגר"מ והגרי"ד ניו יורק, תשנ"ג.
- ↑ הרב מבריסק עמ' 72