חילול השם: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
# מצב בו עם ישראל נמצא ב[[גלות]], "וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי - בֶּאֱמֹר לָהֶם: עַם ה' אֵלֶּה, וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ"(יחזקאל כ, לו). כלומר הגויים מצפים מעם ה' להיות סיפור של הצלחה, והוא לא כן. | # מצב בו עם ישראל נמצא ב[[גלות]], "וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי - בֶּאֱמֹר לָהֶם: עַם ה' אֵלֶּה, וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ"(יחזקאל כ, לו). כלומר הגויים מצפים מעם ה' להיות סיפור של הצלחה, והוא לא כן. | ||
# כל אדם, המייצג קרבת אלוהים ממדרגה כלשהי, שאיננו נוהג בפרהסיה כפי המצופה מאדם ברמתו - הריהו מחלל את שם ה'. | # כל אדם, המייצג קרבת אלוהים ממדרגה כלשהי, שאיננו נוהג בפרהסיה כפי המצופה מאדם ברמתו - הריהו מחלל את שם ה'. | ||
# על פי הרמב"ם בהלכות תשובה, נראה כי כל חטא, יש בו חילול השם. | |||
# הרמב"ם מגדיר כחילול ה' גם מצב בו אדם מתפרנס בזכות לימוד תורה. וזאת מפני שמצב זה מעלה חשד כי יהודי עוסק בתורה לא מפני שיש בה אמת הבורא כי אם כדי להציל את עצמו מטרחות החיים. "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם...” משנה תורה הלכות תלמוד תורה פ' ג ה' י | # הרמב"ם מגדיר כחילול ה' גם מצב בו אדם מתפרנס בזכות לימוד תורה. וזאת מפני שמצב זה מעלה חשד כי יהודי עוסק בתורה לא מפני שיש בה אמת הבורא כי אם כדי להציל את עצמו מטרחות החיים. "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם...” משנה תורה הלכות תלמוד תורה פ' ג ה' י | ||
גרסה מ־19:01, 25 בנובמבר 2008
|
חילול השם הוא כשל מוסרי לפי אמות מידה בסיסיות, שהאנשים הפשוטים מבינים בהם, שמשמעותו זלזול של האדם בדת היהודית.
חילול השם נחשב לאחת מהעבירות החמורות ביותר ביהדות, עבירה שהתשובה איננה מנקה לגמרי, אלא "תולה" עד יום המיתה. דין זה נלמד מהפסוק "ונגלה באוזני ה' צבאות אם יכופר העוון הזה לכם עד תמותון"[1]. משמעות המונח "חילול" נגזר מלשון "חול" וחולין, והוא הורדת מושג קדוש מקדושתו. חילול השם, אם כן, הוא מעשה אדם המראה לאחרים שהוא מזלזל באמונתו באל ומקבל את מלכותו כלפי חוץ בלבד. במילים אחרות, חילול השם ביהדות הוא מצב בו אדם הנתפש בעיני הצופה כמייצג במידת מה את אמונת ישראל, מתנהג בסתירה לדרכי האמונה אליהם הוא מחויב.
האופנים הידועים של חילול השם הם:
- מצב בו עם ישראל נמצא בגלות, "וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי - בֶּאֱמֹר לָהֶם: עַם ה' אֵלֶּה, וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ"(יחזקאל כ, לו). כלומר הגויים מצפים מעם ה' להיות סיפור של הצלחה, והוא לא כן.
- כל אדם, המייצג קרבת אלוהים ממדרגה כלשהי, שאיננו נוהג בפרהסיה כפי המצופה מאדם ברמתו - הריהו מחלל את שם ה'.
- על פי הרמב"ם בהלכות תשובה, נראה כי כל חטא, יש בו חילול השם.
- הרמב"ם מגדיר כחילול ה' גם מצב בו אדם מתפרנס בזכות לימוד תורה. וזאת מפני שמצב זה מעלה חשד כי יהודי עוסק בתורה לא מפני שיש בה אמת הבורא כי אם כדי להציל את עצמו מטרחות החיים. "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם...” משנה תורה הלכות תלמוד תורה פ' ג ה' י
מקור המצווה
“וְלֹא תְחַלְּלוּ, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, וְנִקְדַּשְׁתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֲנִי ה', מְקַדִּשְׁכֶם."שמות כב, לב "וּמִזַּרְעֲךָ לֹא-תִתֵּן, לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ; וְלֹא תְחַלֵּל אֶת-שֵׁם אֱלֹקֶיךָ, אֲנִי ה'."ויקרא יח, כא.
"וְלֹא-תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי, לַשָּׁקֶר: וְחִלַּלְתָּ אֶת-שֵׁם אֱלֹקֶיךָ, אֲנִי ה'."ויקרא יט, יב.
"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו, וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי, אֲנִי ה'." ויקרא יט, יב.
דיני המצווה
ביהדות עשיית עבירה בשאט נפש בשביל להכעיס מוגדר כחילול השם. אם המעשה נעשה לפני עשרה יהודים הוא מוגדר "חילול השם ברבים"[2].
מראית עין
אדם חשוב או גדול במעשים, עובר על חילול השם גם בפעולות מותרות הנראות כאסורות או שגורמות לצופים בו להעלות השערות לא כשרות לגביו תלמוד בבלי מסכת יומא דף פו עמוד א
היכי דמי חילול השם? אמר רב: כגון אנא. אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר..... רבי יוחנן אמר: כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין.”