רבי שמחה בונים אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
נולד בכ"ד ב[[ניסן]] תרנ"ח בגור שבפולין לאביו [[רבי אברהם מרדכי אלתר]]- האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת". עלה עם משפחת אביו ל[[ארץ ישראל]] בימי [[מלחמת העולם השניה]]. לאחר פטירת אביו, ב[[חג השבועות]] תש"ח, מונה אחיו הבכור [[רבי ישראל אלתר]] לכהן כאדמו"ר. לאחר התמנות אחיו לאדמו"ר, עבר עם משפחתו לצרפת ומשם לבלגיה, והתיישב לזמן מה באנווטרפן. הוא חזר לארץ, והחל לעסוק ברכישת קרקעות ובנדל"ן. בין היתר רכש קרקע להקמת אזור נופש חרדי בשרון (במקום בו נמצא כיום הכפר ארסוף). בב' ב[[אדר]] תשל"ז נפטר אחיו ר' ישראל, והחסידים מינו אותו כאדמו"ר, בגיל 79. | נולד בכ"ד ב[[ניסן]] תרנ"ח בגור שבפולין לאביו [[רבי אברהם מרדכי אלתר]]- האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת". עלה עם משפחת אביו ל[[ארץ ישראל]] בימי [[מלחמת העולם השניה]]. לאחר פטירת אביו, ב[[חג השבועות]] תש"ח, מונה אחיו הבכור [[רבי ישראל אלתר]] לכהן כאדמו"ר. לאחר התמנות אחיו לאדמו"ר, עבר עם משפחתו לצרפת ומשם לבלגיה, והתיישב לזמן מה באנווטרפן. הוא חזר לארץ, והחל לעסוק ברכישת קרקעות ובנדל"ן. בין היתר רכש קרקע להקמת אזור נופש חרדי בשרון (במקום בו נמצא כיום הכפר ארסוף). בב' ב[[אדר]] תשל"ז נפטר אחיו ר' ישראל, והחסידים מינו אותו כאדמו"ר, בגיל 79. | ||
===פועלו כאדמו"ר=== | ===פועלו כאדמו"ר=== | ||
ר' שמחה בונים פרסם תקנות מחמירות לצמצום הוצאות על חתונות ושמחות משפחתיות בקרב חסידיו. בנוסף, פתח במלחמת חורמה ב[[עישון]]. הוא ייסד קריות של חסידי גור בעיירות בפריפריה | ר' שמחה בונים פרסם תקנות מחמירות לצמצום הוצאות על חתונות ושמחות משפחתיות בקרב חסידיו. בנוסף, פתח במלחמת חורמה ב[[עישון]]. הוא ייסד קריות של חסידי גור בעיירות בפריפריה [[ערד]], [[אשדוד]] ו[[עמנואל]] ועודד את ההתיישבות בקריה החסידית ב[[חצור הגלילית]], על מנת לייצר מקומות מגורים מוזלים למשפחות חסידיות. תיקן תקנות מחמירות לצמצום הוצאות על חתונות ושמחות משפחתיות בקרב חסידיו. כמו כן הוא יזם פתיחת צרכניות ואולמות מוזלים ללא מטרת רווח, והורה לקנות ארבעת המינים באריזות סגורות בכדי להוזיל את יוקר המחיה. | ||
הוביל את המאבק החרדי נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" על הר הצופים וכן המאבק נגד קבורתה של הנוצריה תרזה אנגלביץ בבית הקברות היהודי ב[[ראשון לציון]]. | הוביל את המאבק החרדי נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" על הר הצופים וכן המאבק נגד קבורתה של הנוצריה תרזה אנגלביץ בבית הקברות היהודי ב[[ראשון לציון]]. והיה מראשי המאבק נגד חילולי שבת בחברת "אל על", ובמאבק נגד "בנק לאומי" בגין חילולי קברים. | ||
בשנת תש"ם יזם את לימוד | בשנת תש"ם יזם את לימוד ה[[דף היומי]] ב[[תלמוד הירושלמי]]. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה", ומפעל "דרכי שמחה", שפירושו קרוי "אור שמחה". | ||
בשנת תשמ"ב יזם את "מבצע שבתות" במסגרתו שלח ועודד אברכים מחסידיו לנסוע ולשבות בישובים ובמושבים ולעסוק במהלך השבת במסירת שיעורי תורה ויהדות ובפעילות קירוב למסורת. | |||
בשנת תשמ"ה חלה | בשנת תשמ"ה חלה במחלה שהקשתה עליו לתקשר עם הסובבים אותו והוא מיעט לצאת מביתו ולדבר. | ||
נפטר בז' ב[[תמוז]] תשנ"ב ונטמן ע"י אחיו ב"מערת גור" בבית הקברות ב[[הר הזיתים]]. את מקומו מילא אחיו הצעיר (מאביו), [[רבי פנחס מנחם אלתר]], בעל ה"פני מנחם". אחרי פטירת ר' פנחס מנחם, החל לכהן כאדמו"ר בנו של ר' שמחה בונים, [[רבי יעקב אריה אלתר]], האדמו"ר הנוכחי מגור. | נפטר בז' ב[[תמוז]] תשנ"ב ונטמן ע"י אחיו ב"מערת גור" בבית הקברות ב[[הר הזיתים]]. את מקומו מילא אחיו הצעיר (מאביו), [[רבי פנחס מנחם אלתר]], בעל ה"פני מנחם". אחרי פטירת ר' פנחס מנחם, החל לכהן כאדמו"ר בנו של ר' שמחה בונים, [[רבי יעקב אריה אלתר]], האדמו"ר הנוכחי מגור. | ||
לקט מחידושיו | לקט מחידושיו ודברי תורתו כונסו בספר '''"לב שמחה"'''. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* בן ציון קלוגמן, '''אור זרוע לצדיק''', תשס"א (שלושה כרכים) | * בן ציון קלוגמן, '''אור זרוע לצדיק''', תשס"א (שלושה כרכים) | ||
* מרדכי גרליץ - ברוך וידסלבסקי, לבם של ישראל, שלשה כרכים, ירושלים תשנ"ה-תשס"א | |||
{{סדרה| הקודם=[[רבי ישראל אלתר]]|הבא=[[רבי פנחס מנחם אלתר]]|רשימה= אדמו"רי [[חסידות גור]] }} | {{סדרה| הקודם=[[רבי ישראל אלתר]]|הבא=[[רבי פנחס מנחם אלתר]]|רשימה= אדמו"רי [[חסידות גור]] }} | ||
גרסה אחרונה מ־12:49, 25 במאי 2026
|
|
| רבי שמחה בונים אלתר | |
|---|---|
| האדמו"ר מגור | |
 ]
| |
| חיבורו העיקרי | לב שמחה |
| תאריך לידה | כ"ד בניסן תרנ"ח |
| מקום לידה | גור (גורה קלוואריה), פולין |
| תאריך פטירה | ז' בתמוז תשנ"ב ירושלים |
| מקום קבורה | בית הקברות בהר הזיתים |
| חסידות | חסידות גור |
| מקום מגורים | גור, וורשה, אנוורפן, ירושלים. |
| תחילת כהונה | אור לט' באדר תשל"ז (1977) |
| רבותיו | אביו האדמו"ר האמרי אמת |
| אב | רבי אברהם מרדכי אלתר |
| אם | מרת חיה ראדא יהודית בת ר' נח שחור |
| בת זוג | יוטה הענא בת ר' נחמיה אלתר |
| ילדים | רבי יעקב אריה אלתר |
רבי שמחה בונים אלתר היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות גור.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בכ"ד בניסן תרנ"ח בגור שבפולין לאביו רבי אברהם מרדכי אלתר- האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת". עלה עם משפחת אביו לארץ ישראל בימי מלחמת העולם השניה. לאחר פטירת אביו, בחג השבועות תש"ח, מונה אחיו הבכור רבי ישראל אלתר לכהן כאדמו"ר. לאחר התמנות אחיו לאדמו"ר, עבר עם משפחתו לצרפת ומשם לבלגיה, והתיישב לזמן מה באנווטרפן. הוא חזר לארץ, והחל לעסוק ברכישת קרקעות ובנדל"ן. בין היתר רכש קרקע להקמת אזור נופש חרדי בשרון (במקום בו נמצא כיום הכפר ארסוף). בב' באדר תשל"ז נפטר אחיו ר' ישראל, והחסידים מינו אותו כאדמו"ר, בגיל 79.
פועלו כאדמו"ר[עריכה]
ר' שמחה בונים פרסם תקנות מחמירות לצמצום הוצאות על חתונות ושמחות משפחתיות בקרב חסידיו. בנוסף, פתח במלחמת חורמה בעישון. הוא ייסד קריות של חסידי גור בעיירות בפריפריה ערד, אשדוד ועמנואל ועודד את ההתיישבות בקריה החסידית בחצור הגלילית, על מנת לייצר מקומות מגורים מוזלים למשפחות חסידיות. תיקן תקנות מחמירות לצמצום הוצאות על חתונות ושמחות משפחתיות בקרב חסידיו. כמו כן הוא יזם פתיחת צרכניות ואולמות מוזלים ללא מטרת רווח, והורה לקנות ארבעת המינים באריזות סגורות בכדי להוזיל את יוקר המחיה.
הוביל את המאבק החרדי נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" על הר הצופים וכן המאבק נגד קבורתה של הנוצריה תרזה אנגלביץ בבית הקברות היהודי בראשון לציון. והיה מראשי המאבק נגד חילולי שבת בחברת "אל על", ובמאבק נגד "בנק לאומי" בגין חילולי קברים.
בשנת תש"ם יזם את לימוד הדף היומי בתלמוד הירושלמי. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה", ומפעל "דרכי שמחה", שפירושו קרוי "אור שמחה". בשנת תשמ"ב יזם את "מבצע שבתות" במסגרתו שלח ועודד אברכים מחסידיו לנסוע ולשבות בישובים ובמושבים ולעסוק במהלך השבת במסירת שיעורי תורה ויהדות ובפעילות קירוב למסורת.
בשנת תשמ"ה חלה במחלה שהקשתה עליו לתקשר עם הסובבים אותו והוא מיעט לצאת מביתו ולדבר.
נפטר בז' בתמוז תשנ"ב ונטמן ע"י אחיו ב"מערת גור" בבית הקברות בהר הזיתים. את מקומו מילא אחיו הצעיר (מאביו), רבי פנחס מנחם אלתר, בעל ה"פני מנחם". אחרי פטירת ר' פנחס מנחם, החל לכהן כאדמו"ר בנו של ר' שמחה בונים, רבי יעקב אריה אלתר, האדמו"ר הנוכחי מגור.
לקט מחידושיו ודברי תורתו כונסו בספר "לב שמחה".
לקריאה נוספת[עריכה]
- בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, תשס"א (שלושה כרכים)
- מרדכי גרליץ - ברוך וידסלבסקי, לבם של ישראל, שלשה כרכים, ירושלים תשנ"ה-תשס"א
| הקודם: רבי ישראל אלתר |
אדמו"רי חסידות גור | הבא: רבי פנחס מנחם אלתר |