רבי שלמה אלישיב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (עדכון תבנית לתאריך עברי)
שורה 10: שורה 10:
בירושלים החל להתקרב אליו [[רבי אריה לוין]], שלמד איתו וממנו ובתו נישאה לנכדו (הרב יוסף שלום אלישיב). לימים, כתב הרב לוין את הקונטרס "תולדות בעל לשם שבו ואחלמה".   
בירושלים החל להתקרב אליו [[רבי אריה לוין]], שלמד איתו וממנו ובתו נישאה לנכדו (הרב יוסף שלום אלישיב). לימים, כתב הרב לוין את הקונטרס "תולדות בעל לשם שבו ואחלמה".   


נפטר בכ"ז ב[[אדר]] תרפ"ו, שבת [[פרשת ויקהל]] (בה קוראים בתורה "לשם שבו ואחלמה"), ונקבר ב[[הר הזיתים]].  
נפטר בכ"ז ב[[אדר]] תרפ"ו, שבת [[פרשת ויקהל]] (בה קוראים בתורה "לשם שבו ואחלמה"), ונקבר ב[[הר הזיתים]].
[[תומנה:Leshem's tomb.JPG|שמאל|200px|ממוזער|מצבתו]]
 
==גדלותו==
==גדלותו==
[[רבי יוסף חיים]] מבגדד, שראה את כתביו, כינה אותו "ארי במסתרים". מסופר כי כשקבל ר' יוסף חיים את הספר (בשנתו האחרונה), ברך עליו [[שהחיינו]], לבש בגדי שבת וערך סעודה לכבודו.  
[[רבי יוסף חיים]] מבגדד, שראה את כתביו, כינה אותו "ארי במסתרים". מסופר כי כשקבל ר' יוסף חיים את הספר (בשנתו האחרונה), ברך עליו [[שהחיינו]], לבש בגדי שבת וערך סעודה לכבודו.  

גרסה מ־22:12, 16 במרץ 2013

רבי שלמה אלישיב

רבי שלמה אלישיב (נכתב לפעמים עליאשאוו או אלישוב) היה מגדולי המקובלים האשכנזים בירושלים. בעל "לשם שבו ואחלמה".

תולדות חייו

נולד בשנת תר"א בזאגר שבליטא לר' חיים חייק'ל, מצאצאי האר"י והמקובל רבי שמשון מאוסטרופולי. מגיל צעיר ניכר בו כשרון וזכרון מופלאים ומידות טובות. בגיל 13 עבר למינסק ללמוד אצל ר' גרשון תנחום ממינסק. בגיל 19 נשא את בת שבע אסתר, שקבלה על עצמה לפרנסו על מנת שיוכל לעסוק בתורה מבלי לקבל על עצמו עול רבנות. לאחר שנולד בנו עבר לטלז, שם למד בישיבת טלז וחי בפרישות. בטלז החל ללמוד קבלה. על פי עדות ראש ישיבת טלז רבי יוסף יהודה בלוך, הוא זכה להחכים בתורת הנסתר "בגלל רוב יגיעתו במסירות נפש ובכיות עצומות בשפיכת נפש לה' שיאיר עיניו".

הוא הביא לדפוס את ספרי הקבלה של הגר"א, רמח"ל ורבי יצחק אייזיק חבר.

בשנת תרפ"ב פנה בבקשה לרב הראשי לארץ ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שיסייע בידו לעלות לארץ בעקבות הצורת המתרחשות באירופה. באדר תרפ"ב עלה יחד עם נכדו הרב יוסף שלום אלישיב, בזכות "סרטיפיקט" (אשרת עליה) שהשיג הרב קוק, והתיישב בירושלים. מאז, שמר על קשרי ידידות עמוקים עם הרב קוק, ואף למד עימו וממנו.

בירושלים החל להתקרב אליו רבי אריה לוין, שלמד איתו וממנו ובתו נישאה לנכדו (הרב יוסף שלום אלישיב). לימים, כתב הרב לוין את הקונטרס "תולדות בעל לשם שבו ואחלמה".

נפטר בכ"ז באדר תרפ"ו, שבת פרשת ויקהל (בה קוראים בתורה "לשם שבו ואחלמה"), ונקבר בהר הזיתים. שמאל|200px|ממוזער|מצבתו

גדלותו

רבי יוסף חיים מבגדד, שראה את כתביו, כינה אותו "ארי במסתרים". מסופר כי כשקבל ר' יוסף חיים את הספר (בשנתו האחרונה), ברך עליו שהחיינו, לבש בגדי שבת וערך סעודה לכבודו.

הרב קוק מספר כי כשהגיע אליו הספר "נתמלא הבית אורה בהופיע ספרו הקדוש", ומכנה אותו "מאור גדול וקדוש".

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, שהכיר אישית את ר' שלמה, אמר כי "אנחנו בונים למטה ומכוונים נגד מעלה, אך הוא הקדוש, באשר נהירין לו שבילי עולמות עליונים, הרי הוא בונה בשמים באפון ישיר עליותיו".

החזון איש העריך מאד את כתביו, ונסע עד למקום מרוחק על מנת לקנות אותם, הוא החשיבו כאחד מתלמידי הגר"א המקובלים.

הרב צבי יהודה הכהן קוק נשאל מיהם גדולי המקובלים בדור שלפניו, וענה כי האחד הוא אביו הראי"ה, השני הוא הרב יהודה לייב הלוי אשלג והשלישי הוא בעל הלשם.

ספריו

מתורתו

  • "ואלולא החטא דעץ הדעת לא היה המציאות דעובדי אלילים בעולם כלל, ולא היה יוצא מאדם הראשון רק שראל לבד, אך על ידי החטא דעץ הדעת הנה לבד מה שיצאו המציאות דעוביד אלילים בהעולם, אלא נתערב הרבה מהם בישראל"
תקופת חייו של רבי שלמה אלישיב על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן