הרב יוסף שלום אלישיב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 33: שורה 33:
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
* הרב אלישיב פסק, בניגוד להחלטת הרבנות הראשית לישראל, כי רגע ה[[מוות]] הוא מות הלב ולא מות גזע המוח, ולכן אין לקחת איברים ממי שלבו עדיין פועם, אף אם מוחו מת.
* הרב אלישיב פסק, בניגוד להחלטת הרבנות הראשית לישראל, כי רגע ה[[מוות]] הוא מות הלב ולא מות גזע המוח, ולכן אין לקחת איברים ממי שלבו עדיין פועם, אף אם מוחו מת.
*כמו כן הוא פסל את הקבורה בקומות בבניין המיוחד לכך [כמו שנהוג היום בהר המנוחות ועוד] בטענה שזה שונה מהמערות קבורה הקדמוניות, ששם הקבורה אמנם היתה בקומות אך בקרקע עולם ולא בתוך קרקע שהניחו שם במיוחד לשם קבורה אינה ובפרט שיש חלל בין קומה לקומה,לדבריו הנ"ל מגדיר את המקום כבית ולא כקרקע.הוא סמך על דבריו עד שהורה להוציא מת מקבר שנקבר בצורה הנ"ל ע"מ להעבירו לקבורה בצורה המסורתית. גם פסק זה הוא בניגוד לפסק הרה"ר לישראל.
 


==כתביו==
==כתביו==
שורה 43: שורה 45:
* '''אשרי האיש''' - שלושה כרכים מפסקי הרב אלישיב,
* '''אשרי האיש''' - שלושה כרכים מפסקי הרב אלישיב,
* '''[[הגדה של פסח]] עם פסקי הגרי"ש אלישיב'''
* '''[[הגדה של פסח]] עם פסקי הגרי"ש אלישיב'''
* '''כתבוני לדורות'''- קובץ אגרות ומכתבים שיצאו לאור ביום השנה לפטירתו.  
* '''כתבוני לדורות'''- קובץ אגרות ומכתבים שיצאו לאור ביום �שנה לפטירתו.  
* סדרת הספרים שבות יצחק של הר' יצחק דרז'י מלאה בפסקי הגרי"ש בכל התחומים, יש לציין שזה הספר היחיד שזכה לכך שהגרי"ש כתב בהסכמתו לספר שאפשר לסמוך על כל הנכתב בספר בשמו היות והמחבר עונה להגדרה "דייק וגריס טובא"  
* סדרת הספרים שבות יצחק של הר' יצחק דרז'י מלאה בפסקי הגרי"ש בכל התחומים, יש לציין שזה הספר היחיד שזכה לכך שהגרי"ש כתב בהסכמתו לספר שאפשר לסמוך על כל הנכתב בספר בשמו היות והמחבר עונה להגדרה "דייק וגריס טובא"  
==== ממאמריו ====
==== ממאמריו ====

גרסה מ־16:14, 25 בדצמבר 2016

הרב יוסף שלום אלישיב
Ravelyashiv.jpg
תאריך לידה א' בניסן תר"ע
תאריך פטירה כ"ח בתמוז תשע"ב
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חרדים-ליטאים
נושאים שבהם עסק הלכה, תלמוד
חיבוריו קובץ תשובות, הערות, הגדה של פסח

הרב יוסף שלום אלישיב היה מגדולי פוסקי זמננו וממנהיגי הציבור הליטאי.

תולדות חייו

נולד בא' בניסן תר"ע בשאוול שבליטא לרב אברהם לוינסון, רב בהומל, וחיה מושא, בתו של רבי שלמה אלישיב, בעל "לשם שבו ואחלמה". עלה ארצה בשנת תרפ"ד יחד עם סבו בעזרת סרטיפיקט (כרטיס עליה) שקיבלו מהרב אברהם יצחק הכהן קוק. לצורך קבלת הסרטיפיקט, אימצה משפחתו את שם משפחתה של אמו, אלישיב. לאחר עלייתו ארצה השתכן בשכונת מאה שערים בירושלים. בשנת תר"ץ (1930), בהיותו כבן 20, נשא לאשה את מרת שיינא חיה, בתו של הרב אריה לוין, לאחר שהרב קוק שידך ביניהם(דרוש מקור).

הוסמך לרבנות בשנת תרצ"ח על ידי ראב"ד העדה החרדית הרב זעליג ראובן בנגיס. לאחר מכן החל ללמד בבית המדרש "אוהל תורה" שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. כמו כן, כיהן כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" במאה שערים.

בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת תשי"א מונה בידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לכהן כדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול, כהונה בה כיהן במשל כעשרים שנה, עד לפרישתו בשנת תשל"ג בעקבות "פסק הדין האח והאחות" שפסק הרב שלמה גורן.

לאחר פטירת הרב אלעזר מנחם מן שך, היה למנהיג הבולט של הציבור הליטאי בישראל ולסמכות העליונה של מפלגת דגל התורה.

בתו, בת שבע, הייתה אשתו של הרב חיים קנייבסקי והייתה ידועה כרבנית מייעצת ומחלקת ברכות (נפטרה בי"ז בתשרי תשע"ב). בתו, שושנה עליזה, הייתה אשתו של הרב יצחק זילברשטיין. בתו, לאה, הייתה אשתו של הרב עזריאל אוירבך. בנו הרב בנימין נשוי לבתו של הרב מיכל יהודה ליפקוביץ'.

הרב אלישיב נפטר בכ"ח בתמוז תשע"ב, בגיל 102, ונקבר בהר המנוחות. על פי צוואתו, לא הוספד בהלווייתו, שכללה מאות אלפי אנשים.

מצבת הרב אלישיב בהר המנוחות

מפסקיו

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

  • הרב אלישיב פסק, בניגוד להחלטת הרבנות הראשית לישראל, כי רגע המוות הוא מות הלב ולא מות גזע המוח, ולכן אין לקחת איברים ממי שלבו עדיין פועם, אף אם מוחו מת.
  • כמו כן הוא פסל את הקבורה בקומות בבניין המיוחד לכך [כמו שנהוג היום בהר המנוחות ועוד] בטענה שזה שונה מהמערות קבורה הקדמוניות, ששם הקבורה אמנם היתה בקומות אך בקרקע עולם ולא בתוך קרקע שהניחו שם במיוחד לשם קבורה אינה ובפרט שיש חלל בין קומה לקומה,לדבריו הנ"ל מגדיר את המקום כבית ולא כקרקע.הוא סמך על דבריו עד שהורה להוציא מת מקבר שנקבר בצורה הנ"ל ע"מ להעבירו לקבורה בצורה המסורתית. גם פסק זה הוא בניגוד לפסק הרה"ר לישראל.


כתביו

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

הרב אלישיב לא כתב בעצמו ספרים, אך תלמידיו הוציאו ספרים וחיבורים מתורתו, ובהם:

  • קובץ תשובות- שלושה כרכי [[שו"ת]ועוד כרך נוסף יצא לאחר פטירתו], שקובצו מפסקיו, ממאמריו וממכתביו שפורסמו בביטאונים שונים ובספר פסקי דין רבניים

כמו כן יצאו ספרים של פסקי הלכה וחידושי תורה שנאמרו ע"י הרב אלישיב ונכתבו ע"י השומעים:

  • הערות - סדרת ספרים הכוללת הערות על הש"ס, נערכה מתוך שיעורו היומי בבית המדרש תפארת בחורים
  • אשרי האיש - שלושה כרכים מפסקי הרב אלישיב,
  • הגדה של פסח עם פסקי הגרי"ש אלישיב
  • כתבוני לדורות- קובץ אגרות ומכתבים שיצאו לאור ביום �שנה לפטירתו.
  • סדרת הספרים שבות יצחק של הר' יצחק דרז'י מלאה בפסקי הגרי"ש בכל התחומים, יש לציין שזה הספר היחיד שזכה לכך שהגרי"ש כתב בהסכמתו לספר שאפשר לסמוך על כל הנכתב בספר בשמו היות והמחבר עונה להגדרה "דייק וגריס טובא"

ממאמריו

לקריאה נוספת

  • השקדן (שלושה כרכים)
  • הרב צבי ויספיש, גדולה שמושה- "עובדות משקידתו והתמדתו המופלאה של מו"ר מרן רשכבה"ג יוסף שלום אלישיב"
  • בהיכלו- כרך ג' בסדרת "הבטחתי ונושעתי" העוסק בחייו של הרב אלישיב.

קישורים חיצוניים